פלוג מציגה את התחזית לעניין מחירי הדירות - ושולחת עקיצה לכחלון

חברי הפורום הישראלי למנהיגות לא יכלו לבקש תזמון יותר טוב מזה שנבחר אתמול בערב כדי לארח את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לשיחה פתוחה על מצב המשק. בדיוק בשבוע בו פורסם הצפי של בנק ישראל למחירי הדיור, באווירה לא מעונבת במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך באחוזת בית, הנגידה סיפקה התבטאות חריגה לגבי כיוון מחירי הדיור, לגבי הוויכוח עם האוצר בעניין הכללת מחיר למשתכן בנתוני הלמ"ס, לגבי האשראי לטייקונים בצל פשיטת הרגל של פישמן, לגבי על היציבות המערכת הבנקאית וגם על המנהיגות של מקבלי ההחלטות בירושלים.

טעיתם בזמנו עם ההחלטה להוריד את הריבית שתדלקה את שוק הדיור? "אלמלא היינו מורידים את הריבית - לא היינו רואים את נתוני הצמיחה של המשק כפי שהם היום. לגבי מחירי הדירות, אין ספק שאלו מושפעים מריבית נמוכה, אך בראש ובראשונה הם מושפעים גם מהשאלה כמה דירות בונים. מחירי הדירות החלו לעלות ב-2007 אחרי 10 שנים של ירידה מתמשכת. מה שקרה זה שלקח המון שנים עד שהממשלות הגדילו את ההיצע באופן שעונה על הביקוש המדובר. רק בשלוש השנים האחרונות היקף התחלות הבנייה מגיעה לרמה שעונה על זרם הביקושים שנובע מהדמוגרפיה. אם הממשלה היתה פועלת בצורה נמרצת לפני 8-7 שנים - אני מניחה שלא היינו מגיעים לעליות מחירים שראינו במהלך התקופה. היקף הבנייה הנוכחית הוא משמעותי ועונה על זרם הביקושים שנובע מהדמוגרפיה וצריך להתמיד בו בשנים הקרובות. הריבית על המשכנתאות עלתה לאחרונה וזה כשלעמנו מצנן את הביקוש לדירות. צריך להתמיד בהיקפה הבנייה הנוכחיים, כולל באזורי ביקוש, וזה בסוף יעשה את העבודה. אנו עדים בינתיים להתייצבות במחירי הדירות, אני חושבת שעם המאמצים האלה של הגדלת ההיצע אנו נראה גם ירידה במחירים. אני חושבת שהמפתח לפתרון לבעיה טמון בכך שייבנו יותר ובסופו של דבר נראה שינוי מגמה במחירים".

כאשר נשאלה פלוג על היחסים המעורערים עם שר האוצר, משה כחלון, ועל העובדה שהשניים אינם רואים עין בעין בהרבה נושאים (בעיקר סביב הוויכוח האם להכניס את תכנית 'מחיר למשתכן' למדד מחירי הדיור), פלוג שיגרה עקיצה לעבר כחלון כאשר השיבה כי הלמ"ס היא אשר תקבע זאת, וראוי שלא ייכנסו למדד זה אלמנטים של בעלי אינטרסים שמעוניינים להציג ירידה במחירי הדיור.

פלוג: "יש נושאים במחלוקת ויש עליהם דיון עניני וזה בסדר גמור. חשוב שכל דבר רלוונטי ייעשה לפי מתודולוגיה מקובלת, אגב זה לא אנחנו אלא הלמ"ס שמחליטה על מתודולוגיה. צריך לבדוק בצורה עקבית ושיטתית, וזה מה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה".

• זכויות הבנייה במסוך למטרו - האם זה יוביל לבנייה של 300 אלף דירות?
• תכנית ת"מא 70 אושרה, מה היא כוללת וכמה דירות עשויות להיבנות?

בהקשר של מחירי הדיור, ביטלה פלוג את הביקורת שהוטחה כלפיה מצד כחלון לאחרונה, לפיה לבנק ישראל יש אינטרס לשמור על מחירי דיור גבוהים. "אף אחד לא היה רוצה לראות צניחה במחירי הדירות משום שזה יכול להיות מאד לא מייצב, אבל ירידה הדרגתית במחירי הדירות אני חושבת שזה כיוון שמאד היינו רוצים לראות. אגב, גם מבחינת היציבות, מבחני הקיצון שנעשים בבנקים מצביעים על כך שהבנקים יכולים לעמוד בירידות חדות יחסית במחירי הדירות - אז ודאי שזה לא השיקול. הצעדים בהן נקטנו הפכו את התחום להרבה פחות מסוכן".

מה עומד בראש מעיינכם בעת קבלת ההחלטות לגבי ההתערבות בשוק המט"ח? "הציבור הישראלי. כאשר אנחנו מדברים על היצואן מדובר למעשה במעסיק. היצרנים הם המעסיקים והעובדה שענפי הייצוא שלנו גם ככה צריכים להתמודד עם ייסוף מאד מאד משמעותי, מה שבעזרת ההתערבות הצלחנו לקזז ייסוף יתר שנובע מהעובדה שחלק מהבנקים המרכזיים מחזיקים ריבית שלילית או עושים פעולות שמביאה להחלשה של המטבעות שלהם, ולחיזוק השקל הישראלי. השקל התחזק מתחילת 2015 בערך ב-15% והדבר בא לידי ביטוי בירידת המחירים המיובאים וראינו זאת במדד המחירים לצרכן, אז קשה לומר שלא אפשרנו הוזלת מחירים לצרכן הישראלי".

בעניין קבלת ההחלטות מצד הפוליטיקאים בישראל, אמרה פלוג: "היבט אחד שאני רואה כבעייתי זו העובדה שאופק ההסתכלות נהיה קצר מדי. אולי זה קשור לזה שיש לנו בחירות כל שנתיים שלוש אז אנשים במערכת רוצים לראות הישגים מהירים, אני חושבת שזה בא לפעמים על חשבון בעיות ארוכות טווח".

• "משברים הם הזדמנות, לכן צריך לשמור על פיזור ונזילות"
• שער הדולר עולה ב-0.6%; מקס סטוק מאבדת 2%; המדדים יורדים עד 0.5%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

איך לא נופלים לזיג זג בגלל השיקולים השונים? "דווקא בתחום שאני מופקדת עליו, המדיניות המוניטרית, חלק מהיתרון שהיא צריכה להיות מאד גמישה, כלומר מגיבה לתמונת המצב המתגבשת על בסיס התמונה העדכנית. בעצם היתרון זה שהמדיניות מגיבה להתפתחויות. במקרה שלנו המדיניות כבר הרבה מאד זמן לא השתנתה בתחומים הקשורים למאקרו".

האם צריך להקים גורם אחד שיהיה מעל הרגולטורים הפיננסים במשק? "לפני המשבר הפיננסי של 2009 המודל שחלק מהמדיניות שהלכו אחריו היה של אנגליה, עם רגולטור על. ואז בא המשבר והראה שהמודל הזה לא כל כך עבד והפיקוח על היציבות הוחזר לבנק מרכזי. גם המודל בהולנד לא עבד. אין איזה מודל מנצח והעובדה שצלחנו את המשבר הפיננסי ללא פגע אומר שגם המודל הזה עובד".

למרות נתוני המשק הטובים, איך משפרים את מצב מעמד הביניים? "נתוני המשק מצביעים שאין לנו כמעט אבטלה, לא הייתי מזלזלת בהישג הזה. אם נפתח את החלון לעבר מדינות באירופה, שם שיעור אבטלת הצעירים ירד ל-44%. אני חושבת שכאן השכר באופן כללי עלה והעובדה שיש ביקוש לעובדים, זה הישג שלא הייתי מזלזלת. יחד עם זאת אני מודעת לבעיה מאד יסודית שיש לנו והיא בפריון של העובדים בחלק גדול במשק. זה מתחיל בחינוך ומגיע עד להכשרה מקצועית שכמעט ולא קיימת. הפערים ושוויון הזדמנויות זה אתגר לממשלה שמסתכלת לטווח הארוך".

מה דעתך על התנהלות הבנקים בעניין החובות לטייקונים שלא הוחזרו? "הסדרי חוב יש גם לקמעונאים ולמשקי בית ולא בשיעורים נמוכים יותר מהסדר חוב ללווים גדולים. לגבי המקרה של פישמן, היתה הכרזה של פשיטת רגל, אבל אפשר לומר באופן כללי כי הרבה לקחים הופקו מתוך הפרקטיקה שהופקה בעבר. היו דברים שהיה צריך לתקן כמו הבנקאות של העבר".

מדובר באותם אנשים שיושבים היום בבנקים. "הם לא יפעלו באותן פרקטיקות בגלל ההנחיות של הפיקוח על הבנקים. אנשים לומדים מטעויות. למשל מגבלות על לווה בודד הוקשחו במידה ניכרת ולכן היקפי האשראי ללווים גדולים הרבה יותר נמוכים, וגם האופן שבו מעריכים את כושר ההחזר הרבה יותר מחמיר. נעשו ביקורות על ידי הפיקוח על הבנקים, מה שהיה צריך לתקן - תוקן. ככל שהיו נושאים שהיה בהם ספק לגבי האם דברים נעשו פסולים זה מועבר למשטרה. המטרה שלנו בסוף זה לדאוג שהפרקטיקות למתן אשראי יהיו נאותות".