Like? - פיטורים באמצעות הפייסבוק

אתמול פורסם כי מלצר הגיש תביעה כנגד מעבידו, בטענה כי פוטר במהלך צ'אט בפייסבוק, וכי מדובר בפיטורים בחוסר תום לב אשר גרמו לו השפלה ועלבון
עו"ד יעל דולב |

כמעט כל עובד שפוטר, צפוי להרגיש תחושות של כעס וזעם, השפלה ועלבון, ועל אחת כמה וכמה עובד שפוטר בדרך אותה מתאר המלצר, בהנחה כי טענותיו נכונות. אך השאלה המכריעה היא - האם מדובר אומנם בפיטורים שלא כדין? בהתאם לפסיקה, בטרם יחליט מעביד לפטר את עובדו, עליו לערוך לו שימוע. לקראת השימוע יסביר המעביד לעובד את הסיבות שהובילו לשקילת פיטוריו, ובישיבת השימוע עצמה תינתן לעובד הזדמנות להתגונן מפני הכוונה לפטרו. המעביד יקשיב לדברי העובד, ישקול אותם בתום לב, בלב פתוח ובנפש חפצה, ורק לאחר מכן יחליט האם לפטר את העובד או לא. מן התיאור שמציג העובד המפוטר המעביד הודיע לו כי "דרכיהם נפרדות", מבלי שקיים את חובת השימוע, ומבלי שנתן אפילו סיבה כלשהי לפיטורים. על פניו, נראה כי מדובר אכן בפיטורים שלא כדין. מעבר לכך, מתן הודעת פיטורים באמצעות צ'אט בפייסבוק, עשויה אכן להיות מביכה, משפילה ובלתי מכובדת, ולעורר שאלות של תום לב ושל התנהגות ראויה בין אדם לחברו ובין מעביד לעובדו. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות קובע כי הודעת פיטורים תינתן בכתב, ויצוין בה יום מתן הודעת הפיטורים ויום הכניסה לתוקף של הפיטורים. נראה כי המעסיק לא עמד בתנאי ציון יום מתן ההודעה ויום כניסתה לתוקף, אם כי ברור, מצד שני, שכאשר המפטר הודיע למפוטר בצ'אט כי החליט שלא לשבץ אותו לעבודה, הרי יום מתן ההודעה ויום כניסת הפיטורים לתוקף פיטורים הם יום קיום הצ'אט. בעולם מקוון, שהולך ומתקוון כל הזמן, נשאלת השאלה הינה מהי תכלית דרישת הכתב. האם הדרישה היא ראייתית, כלומר - מתן אפשרות לעובד או למעביד להוכיח כי העובד אכן פוטר- או שמטרתה היא מתן הודעה חד משמעית, רצינית וברורה, בדבר סיום יחסי העבודה. בדברי הצעת החוק להודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות נכתב כי: "חיוב שני הצדדים ליחסי העבודה יאפשר למי מהם להתכונן לסיום היחסים ולחפש מקום עבודה או מעביד חלופיים". נראה על כן כי לדעת המחוקק הדגש הינו על מתן הודעה ברורה וחד-משמעית, ולא על ההיבט הראייתי שלה. עם זאת דרישת הכתב עונה על שני הצרכים- גם מתן ביטוי חד משמעי וברור לכוונת הפיטורים, מועד הפיטורים ומועד כניסת הפיטורים לתוקף- וגם מענה על הצורך הראייתי, להוכיח כי הפיטורים אכן אירעו. בימים אלו, כאשר חלק גדול מן התקשורת שבין בני האדם נעשית באמצעים אלקטרוניים, ולא במכתבים המודפסים על דף נייר, האם משלוח הודעה בדוא"ל מקיימת את דרישת הכתב? הרי הנמען יכול להדפיס לעצמו את ההודעה אם רצונו בכך, ודרישת החוק הינה דרישה ל"כתב", ולא דרישה ל"מסמך מודפס", "מסמך נייר" או בדומה לכך. כך למשל, כאשר חוקי המגן במשפט העבודה קובעים חובה לנהל פנקס שכר, פנקס שעות עבודה ופנקס חופשה, הרי מקובל ושגור לנהל רישומים אלו באמצעים ממוחשבים, ולא בפנקס הנרכש בחנויות לכלי כתיבה ומכיל דפים של ממש. האומנם בנסיבות אלו, משלוח הודעת פיטורים כהודעה בפייסבוק, אשר נשלחת במקביל, אוטומטית, גם כהודעת מייל לתיבת הדוא"ל של הנמען, מקיימת את דרישת הכתב? ומה בקשר לפיטורים באמצעות הצ'אט? ייתכן וצ'אט מקביל יותר לשיחת טלפון מקוונת, מאשר למכתב מקוון? כלומר, ייתכן שלמשתתפים בשיחה ישנה דרך לתעד, לשמר ולהדפיס את השיחה, אך באותה מידה גם למשתתף בשיחת הטלפון ישנה אפשרות לתעד, להקליט ולתמלל אותה, והדבר אינו משנה את אופייה של התקשורת, הדומה יותר לשיחה מאשר למשלוח מכתב. ומה בקשר לפיטורים באמצעות מסרון (SMS) ? מדובר במשלוח הודעה כתובה, אך שמירתה או הדפסתה כמסמך נייר, לצרכי בהירות ומסוימות או לצרכים ראייתים, היא תופעה שגורה פחות, לעומת דוא"ל. אני סבורה כי לאור ההתקדמות הטכנולוגית, ומאחר ודרישת הכתב מופיעה בהוראות חוק שונות, לרבות בחקיקה מתחום דיני העבודה, וכאשר תכלית דרישת הכתב בכל חוק וחוק עשויה להיות שונה, נדרשת קביעה ברורה ליישום הדרישה והתאמתה לחיים המודרניים. לדעתי, פיטורים במייל או הודעה בפייסבוק עונים על דרישת הכתב, בעוד פיטורים בצ'אט מקוון, לרבות בצ'אט בפייסבוק, אינם עונים על דרישה זו. יחד עם זאת, ברור שהקביעה הסופית נתונה, כמובן, בידי השופט והמחוקק. הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בדיני עבודה ומייצגת מעסיקים וארגונים גדולים במשק הישראלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.


מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.