Like? - פיטורים באמצעות הפייסבוק
כמעט כל עובד שפוטר, צפוי להרגיש תחושות של כעס וזעם, השפלה ועלבון, ועל אחת כמה וכמה עובד שפוטר בדרך אותה מתאר המלצר, בהנחה כי טענותיו נכונות. אך השאלה המכריעה היא - האם מדובר אומנם בפיטורים שלא כדין?
בהתאם לפסיקה, בטרם יחליט מעביד לפטר את עובדו, עליו לערוך לו שימוע. לקראת השימוע יסביר המעביד לעובד את הסיבות שהובילו לשקילת פיטוריו, ובישיבת השימוע עצמה תינתן לעובד הזדמנות להתגונן מפני הכוונה לפטרו. המעביד יקשיב לדברי העובד, ישקול אותם בתום לב, בלב פתוח ובנפש חפצה, ורק לאחר מכן יחליט האם לפטר את העובד או לא. מן התיאור שמציג העובד המפוטר המעביד הודיע לו כי "דרכיהם נפרדות", מבלי שקיים את חובת השימוע, ומבלי שנתן אפילו סיבה כלשהי לפיטורים. על פניו, נראה כי מדובר אכן בפיטורים שלא כדין.
מעבר לכך, מתן הודעת פיטורים באמצעות צ'אט בפייסבוק, עשויה אכן להיות מביכה, משפילה ובלתי מכובדת, ולעורר שאלות של תום לב ושל התנהגות ראויה בין אדם לחברו ובין מעביד לעובדו.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות קובע כי הודעת פיטורים תינתן בכתב, ויצוין בה יום מתן הודעת הפיטורים ויום הכניסה לתוקף של הפיטורים. נראה כי המעסיק לא עמד בתנאי ציון יום מתן ההודעה ויום כניסתה לתוקף, אם כי ברור, מצד שני, שכאשר המפטר הודיע למפוטר בצ'אט כי החליט שלא לשבץ אותו לעבודה, הרי יום מתן ההודעה ויום כניסת הפיטורים לתוקף פיטורים הם יום קיום הצ'אט.
בעולם מקוון, שהולך ומתקוון כל הזמן, נשאלת השאלה הינה מהי תכלית דרישת הכתב. האם הדרישה היא ראייתית, כלומר - מתן אפשרות לעובד או למעביד להוכיח כי העובד אכן פוטר- או שמטרתה היא מתן הודעה חד משמעית, רצינית וברורה, בדבר סיום יחסי העבודה.
בדברי הצעת החוק להודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות נכתב כי: "חיוב שני הצדדים ליחסי העבודה יאפשר למי מהם להתכונן לסיום היחסים ולחפש מקום עבודה או מעביד חלופיים".
נראה על כן כי לדעת המחוקק הדגש הינו על מתן הודעה ברורה וחד-משמעית, ולא על ההיבט הראייתי שלה. עם זאת דרישת הכתב עונה על שני הצרכים- גם מתן ביטוי חד משמעי וברור לכוונת הפיטורים, מועד הפיטורים ומועד כניסת הפיטורים לתוקף- וגם מענה על הצורך הראייתי, להוכיח כי הפיטורים אכן אירעו.
בימים אלו, כאשר חלק גדול מן התקשורת שבין בני האדם נעשית באמצעים אלקטרוניים, ולא במכתבים המודפסים על דף נייר, האם משלוח הודעה בדוא"ל מקיימת את דרישת הכתב? הרי הנמען יכול להדפיס לעצמו את ההודעה אם רצונו בכך, ודרישת החוק הינה דרישה ל"כתב", ולא דרישה ל"מסמך מודפס", "מסמך נייר" או בדומה לכך.
כך למשל, כאשר חוקי המגן במשפט העבודה קובעים חובה לנהל פנקס שכר, פנקס שעות עבודה ופנקס חופשה, הרי מקובל ושגור לנהל רישומים אלו באמצעים ממוחשבים, ולא בפנקס הנרכש בחנויות לכלי כתיבה ומכיל דפים של ממש.
האומנם בנסיבות אלו, משלוח הודעת פיטורים כהודעה בפייסבוק, אשר נשלחת במקביל, אוטומטית, גם כהודעת מייל לתיבת הדוא"ל של הנמען, מקיימת את דרישת הכתב?
ומה בקשר לפיטורים באמצעות הצ'אט? ייתכן וצ'אט מקביל יותר לשיחת טלפון מקוונת, מאשר למכתב מקוון? כלומר, ייתכן שלמשתתפים בשיחה ישנה דרך לתעד, לשמר ולהדפיס את השיחה, אך באותה מידה גם למשתתף בשיחת הטלפון ישנה אפשרות לתעד, להקליט ולתמלל אותה, והדבר אינו משנה את אופייה של התקשורת, הדומה יותר לשיחה מאשר למשלוח מכתב.
ומה בקשר לפיטורים באמצעות מסרון (SMS) ? מדובר במשלוח הודעה כתובה, אך שמירתה או הדפסתה כמסמך נייר, לצרכי בהירות ומסוימות או לצרכים ראייתים, היא תופעה שגורה פחות, לעומת דוא"ל.
אני סבורה כי לאור ההתקדמות הטכנולוגית, ומאחר ודרישת הכתב מופיעה בהוראות חוק שונות, לרבות בחקיקה מתחום דיני העבודה, וכאשר תכלית דרישת הכתב בכל חוק וחוק עשויה להיות שונה, נדרשת קביעה ברורה ליישום הדרישה והתאמתה לחיים המודרניים. לדעתי, פיטורים במייל או הודעה בפייסבוק עונים על דרישת הכתב, בעוד פיטורים בצ'אט מקוון, לרבות בצ'אט בפייסבוק, אינם עונים על דרישה זו. יחד עם זאת, ברור שהקביעה הסופית נתונה, כמובן, בידי השופט והמחוקק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
