הכי קרוב לאיבוד האמון בבנקים המרכזיים
ברקע לחששות מהאטה הכלכלית באיחוד האירופאי, והקריסה בציפיות האינפלציה לשנים הקרובות, יו"ר ה-ECB, מריו דראגי, ניסה לשנות את המגמה בחודש הקודם כאשר טען במהלך נאום בכנס של הבנק בפורטוגל כי תוכנית רכישות (QE) נשקלה בפגישות האחרונות של הבנק, וכי הבנק המרכזי עשוי להוריד בחודשים הקרובים את הריבית במטרה להחזיר את האינפלציה ליעדי הבנק (לכתבה המלאה). קרוב ל-3 שבועות לאחר אותו נאום, נראה כי השחקנים בשוק ממשיכים להמר כי לבנק "נגמרה התחמושת", וכי הוא לא יצליח לעמוד ביעדיו.
ציפיות האינפלציה באיחוד האירופאי קפצו לזמן קצר לאחר נאומו של דראגי, אך נכון להיום חזרו הציפיות האינפלציות לרמתן לפני הרמיזה על צעדים מוניטרים נוספים. המשמעות של המהלכים בימים האחרונים: אם בעבר היה מספיק התבטאות/רמיזה של הבנק על הרחבה מוניטרית בשביל להשפיע על הציפיות בשווקים, השוק האירופאי לא מגיב היום להודעות של ה-ECB.
ציפיות האינפלציה באיחוד האירופאי ל-5 השנים הקרובות: הבנק מאבד מאמינותו
השחקנים בשוק ממשיכים להמר כי האינפלציה תמשיך לרדת, ובעקבות כך מסתערים על אגרות החוב הממשלתיות. התשואות על אגרות החוב של גרמניה לתקופה של 10 שנים נסגרו היום ברמה של 0.403%-, מתחת לריבית על הפיקדונות שקבע ה-ECB בשנים האחרונות. במקביל, התשואות על אגרות החוב של צרפת לתקופה של 10 שנים יורדות היום לרמה של 0.13%-, שפל כל הזמנים.
תשואות האג"ח של גרמניה לתקופה של 10 שנים מול הריבית על הפיקדונות: המשקיעים לא מחכים לפעולות של ה-ECB
מגמה דומה של חוסר אמון בתחזיות של הבנקים המרכזיים נרשמת ביומיים האחרונים גם בשוקי האג"ח של בריטניה וארה"ב. בבריטניה, תשואות האג"חים הממשלתיות לתקופה של 10 שנים ירדו ביומיים האחרונים לרמה של 0.67%, מתחת לריבית של הבנק המרכזי במדינה שעומדת היום על 0.75%.
- ביחד או לחוד: כך פועל המנגנון של האיחוד האירופי
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, התשואות על אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 30 שנה ירדה לראשונה מתחת לרף של ה-2.5%. המשמעות היא שכל עקומת האג"ח האמריקנית נמצאת היום מתחת לטווח העליון של קרנות הריבית של הפד', אירוע שהתרחש רק לפני משברים בעשורים האחרונים. שוק האג"ח מתמחר היום תרחיש שונה לחלוטין מהתחזיות האחרונות של הבנק.
תשואות האג"חים של ארה"ב ל-5,10,30 שנים מול טווח הריביות של הפד'
הפער בין התשואות על אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 30 שנה מול הריבית של הפד'. רק פעם אחת ב-40 השנים האחרונות (1986) זה נגמר ללא מיתון מספר חודשים לאחר מכן. קרדיט: CRESCAT CAPITAL.
- 8.הנביא 06/07/2019 17:36הגב לתגובה זואג"חים גרועים = מניות טובות. מי צריך אג"חים? מניות זה הדבר הבטוח ושמניע את הכלכלה. אג"חים מניעים את כספי הממשל בזכות פראיירים. יש מספיק מסים ורזרבות כדי להניע כספיי ממשל לעת חירום לעוד 200 שנה, וגם שהיתה הזרמת כספים באמצעות הפד זה היה על חוב עתידי שלא מומש ואף פעם לא ימומש.
- 7.כותב 05/07/2019 13:01הגב לתגובה זוכתוב שחור על גבי לבן בגדול על הקיר מצד אחד ממציאים לנו פטנטים מצד שני מייצרים סדר חברתי "חדש"
- 6.אז יזרים עוד ועוד 04/07/2019 23:04הגב לתגובה זופטנט של בנקים המרכזיים, מייצרים חובות בלי להחזיר מנפחים בועה עד ש.... השאלה היא, אם אין מי שמגביל את הבנקים בלהדפיס מה משמעות הכסף?
- 5.אבנר 04/07/2019 22:38הגב לתגובה זוהבנקים המרכזיים שולטים. אך, שוק שמנוהל מלמעלה- סופו ידוע.
- 4.למה הבורסות לא יורדות? (ל"ת)דן 04/07/2019 22:34הגב לתגובה זו
- כי דראגי ופאוול מריצים את השווקים עי הבטחות (ל"ת)פאוול 05/07/2019 00:52הגב לתגובה זו
- 3.קריסה ממחר יולי השחור (ל"ת)שלקן 04/07/2019 22:18הגב לתגובה זו
- 2.לא יכול לרדת 04/07/2019 21:26הגב לתגובה זוואז יהיה הרבה כסף להכניס למניות.שוק המניות זה רק בכיוון אחד רק רק רק רק רק למעלה.הכול תומך השוק רק רק יעלה.ויהיו אחלה ציציום וחלוקה של כסף.אי אפשר לעצור את זה .ןלטפשים הפרופסורים.תמשיכו לכתוב השוק ירד.כמה אתם טפשים
- עוד מתחבר לדדי אמו (ל"ת)כותב 05/07/2019 13:04הגב לתגובה זו
- 1.חכם 04/07/2019 21:08הגב לתגובה זוכשכל הטיפשים ממשיכים לצחוק בדרך אל הבנק
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
