חובות צריך לשלם, וזה מתחיל להעיק על הצרכן האמריקני, האם אנחנו בדרך ל"הליקופטר כסף"?
אחד הנושאים המרתקים בעשורים האחרונים בכלכלה הוא הניהול של בועת האשראי. בועת החוב התחילה אי שם בשנות ה-80 לאחר הורדת מגבלות בשוקי האג"ח ומאז רק מתנפחת עוד ועוד. לצד צדדים חיובים רבים שהביא האשראי הזול, כמו ההתפתחות הטכנולוגית האדירה בעשורים האחרונים, חוסר האיזון מוביל למשברים רבים. למעשה, כל המשברים ב-35 השנים האחרונות קשורים לחוב שצמח עד לנקודה שלא היה ניתן להחזירו ולבסוף הביא לשמיטת החוב, גם התגובה של הבנקים המרכזיים הייתה זהה- הקלה על תנאי האשראי, דבר שמאפשר גלגול חוב קדימה . ובכן, מצב מעניין מתפתח בשוק האמריקני, מצב שלבסוף יחייב את הבנקים המרכזיים לעבור לשלב הבא בניסוי הכלכלי- "הליקופטר כסף לאזרחים", אחרת המצב יביא לקריסה של הסקטור הפרטי.
על מנת להבין את בועת האשראי צריך להבין מהי צמיחה מבוססת חוב: כל תהליך ההתפתחות הכלכלית בעשורים בנוי על לקיחת אשראי מצד הפרטים במשק. הממשלות לוקחות חובות על מנת להשקיע בשירותים לאזרחים, חברות מגייסות חוב על מנת להתפתח, והפרטים לוקחים הלוואות לרכישת נכסים. הסיסמא השולטת היא "חיים עכשיו על חשבון העתיד". כיוון מחשבה זה הביא לזינוק חסר תקדים בכמות החוב הכוללת, שימו לב לגרף הבא: ע"פ הבנק להסדרים בינלאומיים (סימול:BIS), היקף החובות בכלכלות המפותחות זינק ליחס של 390% מהתוצר הגולמי של אותן מדינות בשנת 2016.
צריך כמובן להבין שהטיפול בחוב פרטי שונה לחלוטין מחוב ממשלתי. בשנים האחרונות מצאו הבנקים המרכזיים שיטה להגן על המדינות מפני פשיטת רגל: קנייה של החוב בהיקפים אדירים מאז 2008 צמחו המאזנים של הבנקים המרכזיים בכ-12 טריליון דולר, רק ב-2017 בלבד הזרימו הבנקים 2 טריליון דולר לשווקים. בחוב הפרטי אין אפשרות מעשית לתמוך בחוב, וכרגע הסקטור הפרטי בבעיה חמורה. אחד הנושאים המרכזיים שעולה בשנה האחרונה הוא רפורמת המיסים שאולי תצליח להקל במעט על נטל של הסקטור הפרטי, הממשל צפוי להציג את הרפורמה בחודש הקרוב, אך גם אם יעבור מדובר בטיפול קוסמטי בלבד: הוא יגדיל עוד יותר את החוב הריבוני של ארצות הברית, ובגלל התכונה של "ריבית דה ריבית" של החוב לא יעבור זמן רב עד שהבעיה תצוץ מחדש.
רעיון נועז יותר הוא "הליקופטר כסף". בשנת 1969 שאל הכלכלן היהודי־אמריקאי זוכה פרס נובל, מילטון פרידמן, מה יקרה אם פתאום ירחף הליקופטר מעל העיר ויפזר למטה שטרות של 1,000 דולר. השאלה התיאורטית הזו הועלתה בסך הכל כחלק מדיון במודל שמקשר בין כמות הכסף במשק לצריכה ואינפלציה. מה שהתחיל כגילוי של סקרנות אינטלקטואלית, עשוי להפוך בקרוב למדיניות רשמית של חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, וכפי שראיתם המתמטיקה הפשוטה מראה שהאלטרנטיבה היא קריסה של הסקטור הפרטי נוכח תשלום החובות. ההבדל העיקרי בין תוכנית הרכישה שהבנקים המרכזיים שמתבצעת בשנים האחרונות (QE) לבין "הליקופטר כסף" בגרסה המלאה הוא שבגרסה המלאה גם האזרחים מקבלים כסף "בחינם" מהמדינה, כך שיכולו לעלות את הצריכה הפרטית. בקיץ 2016 הוצע ליפן להעניק לכל תושב 95 דולר מידי חודש על ידי המדינה בתקווה שזה יעודד את הצריכה הפרטית. התוכנית נגנזה לאור התרוממות האינפלציה מיד לאחר בחירתו של טראמפ.
אם למדנו משהו בשנים האחרונות, זה שדברים שנשמעים מטורפים בהתחלה הופכים למציאות בהמשך הדרך. השבוע הפד' אמור להודיע לראשונה כי הוא מתחיל בתהליך של צמצום המאזן שטפח בשנות המשבר, המשמעות של צעד זה היא עוד הכבדה על הסקטור הפרטי, או במילים פשוטות הפד' בוחר להתעלם מהנושא כרגע. יהיה מעניין מאוד לראות איך הנושא יתפתח.
— The Big Shorts trade (@amital13) 17 בספטמבר 2017הבעיה בחובות היא שצריך להחזיר אותם, וזה מגיע לנקודת רתיחה חדשה אצל הצרכן האמריקני. תהליך מעניין במיוחד קורה בשוק: חל זינוק חד בהחזר החודשי על ההלוואות הצרכנים האמריקנים, ההחזר החודשי מגיע שוב לפיק של 2007. אך ההבדל היחידי הוא שהפעם הריבית האפקטיבית בשוק נמוכה בהרבה מהריבית ב-2007, מה שאומר שהפד' מוגבל מאוד בכלים כעת. הגרף הבא מציג את התמונה בבהירות: העקומה הכחולה- ההחזר החודשי של הפרטים במשק מסך ההכנסה, והעקומה האדומה היא הריבית במשק. מעניין לראות גם איך הפד' טיפל בעבר בזינוק בהחזר החודשי.
כאשר ההחזר החודשי על הלוואת עולה, נשאר פחות ופחות כסף בהכנסה הפנויה שמיועדת לצריכה. ההיגיון אומר שאם יש פחות כסף לצריכה נראה צניחה במכירות הקמעונאיות בארה"ב. ובכן, זה בדיוק מה שקורה מתחילת השנה: בשישי האחרון התפרסם נתון המכירות הקמעונאיות לחודש אוגוסט והיה חלש במיוחד, ואם חשבתם שזה נתון חד פעמי אז הסתכלות על המגמה מתחילת 2017 מראה מגמה ברורה.Low interest rates do not help deleveraging, they encourage indebtedness @amital13 pic.twitter.com/4CmeRu71JN
— Daniel Lacalle (@dlacalle_IA) 16 בספטמבר 2017
תעודת הסל העוקבת אחר סקטור הקמעונאות (סימול:XRT) כמובן שמושפעת ומציגה ביצועי חסר משמעותיים מול המדדים המרכזיים.helicopter money? pic.twitter.com/9Zqatt4Rl2
— The Big Shorts trade (@amital13) 17 בספטמבר 2017
צריך כמובן להבין שהטיפול בחוב פרטי שונה לחלוטין מחוב ממשלתי. בשנים האחרונות מצאו הבנקים המרכזיים שיטה להגן על המדינות מפני פשיטת רגל: קנייה של החוב בהיקפים אדירים מאז 2008 צמחו המאזנים של הבנקים המרכזיים בכ-12 טריליון דולר, רק ב-2017 בלבד הזרימו הבנקים 2 טריליון דולר לשווקים. בחוב הפרטי אין אפשרות מעשית לתמוך בחוב, וכרגע הסקטור הפרטי בבעיה חמורה. אחד הנושאים המרכזיים שעולה בשנה האחרונה הוא רפורמת המיסים שאולי תצליח להקל במעט על נטל של הסקטור הפרטי, הממשל צפוי להציג את הרפורמה בחודש הקרוב, אך גם אם יעבור מדובר בטיפול קוסמטי בלבד: הוא יגדיל עוד יותר את החוב הריבוני של ארצות הברית, ובגלל התכונה של "ריבית דה ריבית" של החוב לא יעבור זמן רב עד שהבעיה תצוץ מחדש.
רעיון נועז יותר הוא "הליקופטר כסף". בשנת 1969 שאל הכלכלן היהודי־אמריקאי זוכה פרס נובל, מילטון פרידמן, מה יקרה אם פתאום ירחף הליקופטר מעל העיר ויפזר למטה שטרות של 1,000 דולר. השאלה התיאורטית הזו הועלתה בסך הכל כחלק מדיון במודל שמקשר בין כמות הכסף במשק לצריכה ואינפלציה. מה שהתחיל כגילוי של סקרנות אינטלקטואלית, עשוי להפוך בקרוב למדיניות רשמית של חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, וכפי שראיתם המתמטיקה הפשוטה מראה שהאלטרנטיבה היא קריסה של הסקטור הפרטי נוכח תשלום החובות. ההבדל העיקרי בין תוכנית הרכישה שהבנקים המרכזיים שמתבצעת בשנים האחרונות (QE) לבין "הליקופטר כסף" בגרסה המלאה הוא שבגרסה המלאה גם האזרחים מקבלים כסף "בחינם" מהמדינה, כך שיכולו לעלות את הצריכה הפרטית. בקיץ 2016 הוצע ליפן להעניק לכל תושב 95 דולר מידי חודש על ידי המדינה בתקווה שזה יעודד את הצריכה הפרטית. התוכנית נגנזה לאור התרוממות האינפלציה מיד לאחר בחירתו של טראמפ.
אם למדנו משהו בשנים האחרונות, זה שדברים שנשמעים מטורפים בהתחלה הופכים למציאות בהמשך הדרך. השבוע הפד' אמור להודיע לראשונה כי הוא מתחיל בתהליך של צמצום המאזן שטפח בשנות המשבר, המשמעות של צעד זה היא עוד הכבדה על הסקטור הפרטי, או במילים פשוטות הפד' בוחר להתעלם מהנושא כרגע. יהיה מעניין מאוד לראות איך הנושא יתפתח.
- 10.האינפלציה בסוף תחזור ותציל את כולם (ל"ת)דודו 24/09/2017 08:33הגב לתגובה זו
- 9.אנחנו בשלבים האחרונים של השוק השוורי (ל"ת)חושם 20/09/2017 21:15הגב לתגובה זו
- 8..... 19/09/2017 08:19הגב לתגובה זולכסף אין ערך כתוצאה מהמדיניות הזו ובסוף תתפרץ אינפלציה אדירה.
- 7.איך למנוע מעלאת מחים 19/09/2017 06:20הגב לתגובה זואיך מונעים העלאת מחירים . שהמדינה נתנה לרוכשי דירה את " מענק ירושלים" הקבלנים העלו את מחירי הדירות בדיוק באותו הסכום כך שהמענק בפועל לא הועיל לרוכשים. אך מונעים תהליכים כאלו???
- 6.עמי 19/09/2017 00:35הגב לתגובה זובין הכתבים הכלכליים היחידים שמנסה לנתח את הכיוון שאליו הכלכלה הולכת. מאוד מעניין
- 5.עמי 19/09/2017 00:03הגב לתגובה זוצריך יותר כתבות כאלה. הבעיה היא גלובלית, וגם מקומית. בישראל בועת האשראי על ספק פיצוץ. הריבית אפסית וההתמודדות של בנק ישראל עם משבר אשראי מובלת ביותר.
- 4.יוסי ישראל 18/09/2017 21:53הגב לתגובה זוהבנקים המרכזיים יוצרים יש מאין מדפיסים ומדפיסים יכולת השמורה רק לבורא עולם הסוף יהיה איום ונורא תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
- 3.אם אפשר ,שטר של הרצל עם חתימה של בן גוריון ? אשמח מאד (ל"ת)משוגעים הביתה 18/09/2017 21:39הגב לתגובה זו
- 2.ניר 18/09/2017 21:23הגב לתגובה זומעניין, אבל את השינוי בצריכה הקמעונאית צריך להשוות לאותו חודש בשנה לפני ולא למהלך השנה הנוכחית: כשמשווים את חודשי ספטמבר 2016 ו 2017, אז רואים שאין שינוי בצריכה, לכן אנשים עדיין לא מתקשים להחזיר את החוב, לא הוצג פה שום נתון שמצביע על כך שהמשק על סף קריסה
- 1.נראה לי שהליקופטר כזה דרוש בארץ לאחר העליה התלולה במחירהנדלן (ל"ת)אחד העם 18/09/2017 19:48הגב לתגובה זו
סגירה מעורבת בוול סטריט: הנאסד"ק נחלש 0.4%, מניות הפיננסים זינקו
אפקט טראמפ נמשך: בנק אוף אמריקה זינקה 5.6% והגיעה לשיא מאז 2008, אפל וגוגל נפלו קרוב ל-2.5%
נושאים בכתבה 
וול סטריט
וול סטריט יום המסחר הנוכחי בוול סטריט נסגר במגמת שערים מעורבת. הנאסד"ק נחלש 0.4% בעקבות הירידה במניות הטכנולוגיה הגדולות, מניית אפל צנחה 2.4%, גוגל נפלה 2.5% ולצידן אפשר להזכיר מניות מרכזיות אחרות כמו אמזון ונטפליקס שצללו גם הן. בתוך כך מדד נאסד"ק 100 0.95% ירד בחדות. הסיבה לירידות טמונה ביחס העוין שהפגין הנשיא הנבחר טראמפ כלפי החברות הללו מספר פעמים לאורך הקמפיין לנשיאות שלו. נציין כי מניות הטכנולוגיה הגדולות "מחזיקות" הון אדיר במקלטי מס מחוץ לארה"ב. טראמפ טען תוך כדי הקמפיין שנוהג זה יסבך אותם בצרות איתו.
הכסף עובר מהטכנולוגיה לפיננסים: בעוד שנרשמה חולשה במניות הטכ' את המגמה החיובית של המסחר הובילו מניות הפיננסים שהציגו עליות שערים חדות לאור היבחרותו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. מדד הבנקים האמריקני (סימול: XLF) עלה בשבוע שעבר ביותר מ-20%. המגמה החיובית המשיכה גם היום כאשר המדד עולה 2.4% במסחר.
מדדי וול סטריט
דאו ג'ונס 0.27%
נאסד"ק 0.94%
S&P 500 0.48%
מדד הדאו ג'ונס עלה היום את היום השישי ברציפות. ה-S&P 50 נותר כמעט ללא שינוי.
נזכיר כי בסוף שבוע שעבר מדד הדאו ג'ונס הגיע לשיא כל הזמנים, כאשר בתוך שבוע בלבד, עלה יותר מ-5%. גם הנאסד"ק וה-S&P 500 טיפסו באותו שבוע בקרוב ל-4% והציגו את השבוע החזק ביותר מאז שנת 2011. היום הנאסד"ק נסחר ביציבות וה-S&P 500 עולה 0.1%.
יומן פוליטי: הנשיא הנבחר דולנד טראמפ מינה את ריינס פרייבוס לרמטכ"ל צבא ארה"ב. טראמפ ויועציו ממשיכים בעמל לבחירת האנשים שיכהנו בממשלתו של הראשון. השם החם לשר האוצר בימים האחרונים הוא ג'יימי דיימונד מנכ"ל גי פי מורגן.
מניות בכותרות
הרמן אינטרנשיונל אינדוסטרי (סימול: HAR) - הנהלת סמסונג הודיעה כי תרכוש את החברה הידועה בפיתוח טכנולוגיה המקשרת בין מכוניות. החברה תשלם שמונה מיליארד דולר או 112 דולר למניה. אפסייד של כמעט 3% (נציין כי החברה הגיע בסוף השבוע האחרון לשיא שנתי עם מחיר מניה של 109 דולר).
מבחינת עונת הדו"חות, השבוע הנוכחי שייך לחברות הריטייל הגדולות. וול מארט (סימול: WMT) תדווח ביום חמישי, טרגט (סימול: TGT) תדווח ביום רביעי, הום דיפו (סימול: HD) תדווח מחר.
סיטיגרופ (סימול: C) - מורגן סטנלי העלתה את התחזית של מניית סיטי גרופ לכדי תשואת יתר מאשר תשואת שוק. במורגן טוענים שקיצוץ בתשלום המיסים ופוטנציאל הצמיחה תחת השלטון הנשיאותי החדש של דונלד טראמפ צפוי להועיל לענקית הפיננסים.
אמזון (סימול: AMZN) - הודיעה על הרחבת שירות המשלוחים שלה עד הבית לכדי 20 שווקים חדשים בארה"ב. השווקים כוללים את אינידיאנפוליס, לאס וגאס, מילווקי וקליבלנד.
