בית המשפט למשפחה בבאר שבע התיר באחרונה לאשה שבן זוגה נהרג לפני כשנה בתאונת דרכים, לעשות שימוש בזרע המוקפא שלו לצורך הפרייתה. לבקשה לא הוגשה שום התנגדות, וגם גורמי הרווחה נתנו את ברכתם לביצוע המהלך. בנסיבות אלה, לא נותרה לסגנית הנשיא רותם קודלר עיאש ברירה, אלא להורות לבית החולים איכילוב בתל אביב למסור למבקשת את מנות הזרע של בן זוגה המנוח, מתוך תקווה שהיא אכן תצליח להיכנס באמצעותן להיריון.

המבקשת (38) והמנוח ניהלו זוגיות מאז 2012. הם גרו ביחד ואף הביאו לעולם ילדה, שכיום היא בת 5. ב-2023 הם החלו בניסיונות להרחיב את התא המשפחתי שלהם באמצעות הליכי פוריות, אלא שהניסיונות האלה נקטעו בנסיבות טראגיות, עם מותו הפתאומי של בן הזוג בתאונת דרכים, במאי אשתקד. בסמוך לפטירתו, בוצעה מגופו שאיבה של מנות זרע, ואלה נשמרו בהקפאה בבית החולים איכילוב.

בפברואר האחרון הגישה אלמנתו של המנוח את הבקשה להשתמש בזרע שלו לצורך הפריית ביציותיה, והבאת אח או אחות כתוצאה מכך לבתם המשותפת. האשה צירפה לבקשתה מסמכים המוכיחים את טענתה, שלפיה אין אינדיקציות כלשהן לכך שבן זוגה התנגד להבאת ילדים עמה באמצעות זרעו, גם לאחר מותו.

כחלק מההליך, הוגש תסקיר שממנו עלה כי גם בני משפחתו של המנוח אינם מתנגדים לשימוש בזרע יקירם לצורך הפריית אלמנתו. עוד עלה מהתסקיר כי החלטת האשה להרות מהזרע של בן זוגה שנהרג התקבלה כחלק מתהליך שלם שהיא עוברת, וכי היא מבינה ומודעת למורכבות של תהליך ההפריה - הן ברמה הפיזית והן במישור הרגשי. עוד צוין בבקשה שהגישה כי יש לה מערך תמיכה משמעותי, וכי היא ממוקדת בטיפול בעצמה ובבתה הקטנה.

• הליך מיותר בוצע בניתוח - וזה הפיצוי ליורשות
• אילקס מדיקל מצטרפת למועדון המשקיעים של איכילוב עם 5 מיליון דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסופו של דבר נקבע בתסקיר כי אין מניעה לקבל את הבקשה של האלמנה, ולאפשר לה להרות מהזרע של בן זוגה המנוח. על רקע האמור, נתנה אף היועצת המשפטית לממשלה את ברכתה לתהליך.

בתחילת דבריה, הביעה השופטת קודלר עיאש בפני המבקשת את צערה על אובדן בן-זוגה בנסיבות טראגיות. היא ציינה כי למעשה, נוכח עמדתם החיובית של גורמי הרווחה והייעוץ המשפטי לממשלה, אין סיבה שלא לקבל את הבקשה שלה.

"מסע חייהם המשותף של המבקשת ובן זוגה נקטע כאמור באופן טרגי ופתאומי, ואולם נוכח כל שהונח בפניי נראה כי מתמלאים התנאים להיעתר לבקשה ובכך לאפשר חיים נוספים וחדשים במסע המשפחתי המשותף", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה. ביחס לאסמכתאות שצירפה האלמנה לבקשתה, קבעה השופטת כי הן אכן מאששות מערכת יחסים אוהבת ותקינה ששררה בינה לבין בן-זוגה, שאף כללה תוכנית להרחבת התא המשפחתי והבאת ילדים משותפים נוספים לעולם.

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...

במצב שנוצר לא נותר לשופטת אלא לקבל את הבקשה, ולאשר לאלמנה להרחיב את המשפחה שבנתה ביחד עם בן זוגה המנוח, באמצעות שימוש בזרעו המוקפא לצורך הפריית ביציותיה. בהתאם לכך, השופטת הורתה לבית החולים איכילוב למסור את מנות הזרע של המנוח לאלמנתו או לגורם רפואי מטעמה, לצורך ביצוע תהליך ההפריה.

לסיום, איחלה השופטת לאלמנה הצלחה בתהליך והבהירה, כדי שלא יהיה ספק סביב הנושא, שאם הוא יסתיים בהצלחה - יהיה על המבקשת להסדיר את הרישום של הילד שייוולד כבנו של המנוח.

אדם רשאי להפקיד את זרעו בבנק הזרע לצורך שמירה, כשיש חשש כי הזרע נפגע או עלול להיפגע במערכות ייצור הזרע, וזאת כתוצאה ממחלה ממארת, מקרינה, ממחלות ארוכות, מטיפולים רפואיים או בשל כל סיבה אחרת. הפקדת הזרע מיועדת לשימוש עצמי על ידי המפקיד, בעתיד, להבדיל מתרומת זרע הניתנת באופן אנונימי ושהתורם אינו יכול להחליט מה ייעשה בזרעו.

במקרה של פטירה של מפקיד הזרע יש לפעול על פי הוראותיו, כפי שחתם עליהן על גבי הכרטיס. אם הורה המפקיד להשמיד את זרעו במקרה של פטירה, יש לעשות כן. אם המפקיד הורה או התיר על גבי כרטיס תורם זרע לאפשר שימוש בזרעו לצורך הפריית בת הזוג שלו, יש לכבד את רצונו ולהשתמש בזרע לצורך טיפולים בבת זוגו בתנאי שיתמלאו שתי הדרישות הבאות: עברו שישה חודשים ממועד הפטירה; התקבלה חוות דעת מעובדת סוציאלית, שמבהירה כי הטיפול נעשה מבחירה מוחלטת ורצון חופשי של בת הזוג, ולא מתוך לחץ נפשי, כספי או אחר.

אם בת הזוג ביקשה להמשיך ולשמור את הזרע, יש לעשות זאת - ובתנאי שכך הורה המפקיד בעת חתימתו על כרטיס שומר זרע. אם חלפה שנה מרגע מותו של המפקיד, ובת זוגו של הנפטר לא ביקשה להשתמש בזרע וגם לא ביקשה להמשיך ולשמור אותו, מותר לבנק הזרע להפשיר ולהשמיד את הזרע. הפשרת הזרע והשלכתו ייעשו בתום שנה ממועד הפטירה, לאחר קבלת אישור ועדה (הממונה על ידי מנהל בית החולים ומורכבת ממנהל בנק הזרע, משפטן ואיש ניהול סיכונים).