השופטת תמר בר-אשר מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה באחרונה עתירה של תושבי מזרח העיר לקבלת אזרחות. העותרים הם זוג כבני 30 וילדיהם, בני 8 ו-3. ארבעתם נולדו וחיו כל חייהם בישראל במעמד של תושבי קבע. אב המשפחה הוא דובר עברית רהוטה, יש לו תעודת בגרות ישראלית והוא עובד בחברה לייעוץ השקעות ברמת גן. האם גם היא בוגרת תיכון בירושלים, אך מידת השליטה שלה בעברית מצומצמת. בנם לומד בבית ספר בעיר ובתם הפעוטה עדיין בבית.

ב-2021 הגישה המשפחה בקשה להתאזרחות, שסורבה. ערר פנימי שהגישה המשפחה לרשות האוכלוסין נדחה גם הוא. הסירוב נומק אז על ידי הצהרת העותרים שלפיה הם גרו באותה העת בשכונה בירושלים, בדירה אחת שבה גרו גם הורי האב, משפחת אחיו (הורים ושני ילדים) וכן אחותו.

רשות האוכלוסין לא האמינה להם, מכיוון שצריכת המים והחשמל בדירה לא תאמה שימוש סביר של 11 נפשות, ומצבה הכלכלי הטוב לכאורה של המשפחה לא הצדיק מגורים בדירה כה צפופה ועמוסה. בהחלטתה נכתב עוד כי עלו סתירות בגרסאות של העותרים בנוגע למגורים בדירה, וכי הם לא ידעו למסור שמות של השכנים שלהם שם. בנוסף, צוין בהחלטה כי האם לא יודעת עברית ברמה שנדרשת בחוק האזרחות, וניתן משקל לכך שיש בבעלות משפחת האב נכס גדול עם שלוש דירות שנמצא מחוץ לשטחי ישראל.

בעתירה מינהלית שהגישו בני הזוג נגד ההחלטה, התברר כי העותרים עברו לגור בדירה שכורה אחרת באותה שכונה בבירה. בית המשפט קבע אז כי המסמכים והראיונות של העותרים אמנם מעוררים סימני שאלה, אבל מנגד לקשיים יש ראיות כבדות משקל, שמבססות את טענתם כי מרכז חייהם נמצא בישראל. זאת, בפרט בהינתן העובדה שאין ראיות לכך שהם גרים מחוץ לשטח ישראל. על רקע זה, אפשר להם בית המשפט להביא את עניינם לבדיקה מחודשת, אבל באוגוסט 2023 הם שוב נדחו, ושוב עתרו לבית המשפט באמצעות עורכות הדין נחמה עובדיה ועלוה קולן.

• מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
• הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רשות האוכלוסין, שיוצגה באמצעות עו"ד אלישבע אמיתי-באוור, טענה כי העותרים לא ביססו את טענתם למגורים גם בדירה החדשה, שכן לא הציגו חשבונות מים וחשמל ואינם מכירים את השכנים. בנוסף, בנם לומד בבית ספר שאינו קרוב לשם, ובני המשפחה מטופלים בקופות חולים באזור אחר בעיר. כמו כן, הרשות חזרה על הטענה שלה, שלפיה יש נכס בבעלות המשפחה שנמצא מחוץ לשטח ישראל, ושהאשה לא יודעת עברית ברמה הנדרשת.

ביחס לנכס שמחוץ לשטח ישראל, העותרים טענו כי הוא שייך לדוד של האב ולא להם, ושאין מקום להכשיל את בקשתם בגלל נכס שהם לא גרים בו. בנוגע למקום מגוריהם, הם טענו כי הציגו חוזה שכירות, תצהיר של בעלת הדירה, אישור לגבי מיקומו ותמונות. הם הסבירו כי מדובר בשכונה חדשה, כך שעדיין לא הותקנו לדירתם שעוני חשמל ומים ולא נגבית מהם ארנונה, ולכן הם לא יכולים להציג עדיין חשבונות. עוד ציינו בני הזוג כי אינם מכירים את רוב השכנים מכיוון שלא כל הדירות בבניין מאוכלסות.

השופטת בר-אשר קבעה כי מהראיות עולה בבירור שמאז ומתמיד העותרים חיים בישראל ומנהלים את חייהם בירושלים. לנוכח העובדה שהם עומדים ביתר דרישות נוהל ההתאזרחות, כמו מקום העבודה ומוסדות החינוך, השופטת הגיעה למסקנה כי הוכח שמרכז חייהם נמצא בישראל. בהמשך לכך, היא ציינה כי אחד התנאים הוא שהמבקש "יודע ידיעת-מה את השפה העברית", כך שידיעתה המצומצמת של האם את השפה מספיקה.

• נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
• אחרי ארבעה עשורים: עסקת המכר מ-1987 הושלמה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת

לסיום, היא הדגישה כי אמנם בית המשפט ממעט להתערב בשיקול הדעת הרחב של הרשות, אבל במקרה זה, חרף התהיות שניתן להעלות בעניין סביבת מגוריהם, לא היה מקום להטיל ספק בכך שמרכז חייהם הוא בישראל. לפיכך היא קיבלה את העתירה, וקבעה כי תינתן לעותרים אזרחות. הרשות חויבה בהוצאות המשפט של העותרים בסכום של 8,000 שקל.

בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות, תושבי קבע שלא נשלל מעמדם כתושבי קבע רשאים להגיש בקשה להתאזרחות. הבקשה תוגש לרשות האוכלוסין וההגירה הקרובה למקום המגורים. ההתאזרחות כרוכה בידיעת מה של השפה העברית ובהצהרת אמונים למדינת ישראל.

מי שזכאים להגיש בקשה הם תושבי קבע שעומדים בכל תנאים הבאים: נמצאים בישראל בעת הגשת הבקשה; שהו בישראל בלפחות שלוש מבין חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה; זכאים לשבת בישראל ישיבת קבע; המבקשים השתקעו בישראל או מתכוונים להשתקע בה. יודעים ידיעת מה את השפה העברית (למעט מבקשים מעל גיל 60 שפטורים מדרישה זו); ויתרו בטופס הבקשה על האזרחות האחרת שברשותם, כולל ילדיהם הקטינים (במידה שהם מחזיקים באזרחות זרה), אלא אם אושר להם פטור מכך; והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית להתאזרחות.