האם יו"ר מגדל חנן מלצר ישאר במשרדו? מגדל הגישה עתירה דחופה נגד רשות שוק ההון: "דרישות הממונה לוקות בפגמים חמורים"
חברת מגדל אחזקות ששולטת בחברת הביטוח מגדל מגדל ביטוח 1.45% הגישה עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח עמית גל בבקשה לקבל צו ביניים וצו ארעי. החרה פועלת בצעד חריג זה לדבריה לאור סירובו של הממונה להצעותיה. במוקד העתירה דרישתו של הממונה מיו"ר החברה חנן מלצר לפנות את משרדו עד מחר, דרישה אליה מלצר מתנגד בחריפות.
הבוקר הגישה מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, במסגרת העתירה, מגדל אחזקות מבקשת לקבל צו ביניים וצו ארעי להתלות את מכתב דרישותיו של ממלא מקום הממונה ולהימנע ממימוש צעדים בלתי הפיכים.
עיקר המחלוקת נסובה על שורת דרישות של ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, אשר נדונו מזה תקופה בין דירקטוריון מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים ובין ממלא המקום. במוקד העתירה טענות מגדל אחזקות כי כל פעולותיה ופעולות הדירקטורים של החברה היו על פי הדין והפסיקה, וכן טענות לחוסר סמכות של ממלא מקום הממונה בדרישותיו, לחוסר ביסוס עובדתי ולאי דיוקים, לחריגה מהוראות הדין ולאכיפה בררנית מצידו של ממלא מקום הממונה, אשר מבקש להטיל על מגדל אחזקות מגבלות שאינן קיימות בקבוצות הביטוח האחרות.
חוסר סמכות
בעתירה נכתב כי "עניינה של העתירה בדרישותיו של הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בפועל. שנשלחו לחברה בסוף החודש הקודם ומוענו לחברת הבת מגדל ביטוח. בחברה מסבירים בעתירה כי אף שדרישותיו של הממונה במכתבו מוענו למגדל ביטוח, הם נוגעות לזכויותיה של חברת־האם, העותרת, מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, המחזיקה במלוא מניותיה של מגדל ביטוח".
במגדל טוענים כי "דרישות הממונה ניתנו בהיעדר כל סמכות בדין, שלא על יסוד תשתית עובדתית כנדרש, והן לוקות בפגמים חמורים היורדים לשורשו של עניין במישור שיקול־הדעת ובמישור ההליך".
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברה מציינים בעתירה כי "במכתב הדרישות דרש הממונה מהחברה - מינוי יו"ר קבוע לדירקטוריון חברת הביטוח לשלוש שנים. וכן את איון זכותה של האסיפה הכללית לבחור מחדש, מדי שנה, כקבוע בהוראות חוק החברות את הדירקטור מטעמה בחברת־הבת שלה, אשר ייבחר לכהן כיו"ר. ובנוסף את הגדלת מספר הדירקטורים הבלתי־תלויים, כך שמספרם יהיה גבוה בדירקטור אחד משליש, כאשר העיגול הוא כלפי מעלה (בהרכב של שמונה דירקטורים המדובר על מחצית, בהרכב אי־זוגי מדובר על מחצית פחות אחד).
"כמו כן דרש הממונה את שינוי תקנון חברת הביטוח כך שיתאים לדרישות האמורות. ואת הוצאתו מלשכתו, וזאת עד לסוף חודש אוגוסט (מחר) של יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, המשנה השופט בדימוס חנן מלצר, אשר לו לשכה בבניין השייך לחברה נינה של העותרת ואשר בו יושבות החברות השונות מקבוצת מגדל, לרבות מגדל ביטוח ומגדל אחזקות. כמו כן דרש הממונה מהחברה כי תוגבל העברת המידע בין חברת־הבת לחברת־האם הציבורית, לדברי החברה בעתירה "צעד זה משמעותו נקיטה בצעדים שיביאו לבַּעֲרּות של העותרת ביחס לחברת הביטוח, בניגוד למתחייב מדיני ניירות ערך".
דרש לגרש את היו"ר
במגדל תוקפים את הממונה וטוענים בעתירה כי החברה היא "חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח הרשות לניירות ערך ולא לפיקוח הממונה".
בעתירה ציינה החברה כי "במכתב הדרישות ציין הממונה כי דרישותיו במכתב ניתנות מכוח סמכותו לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). ואולם, סעיף 65 לחוק הפיקוח מקנה לממונה סמכות ביחס ל'מבטח'. דרישות הממונה כולן הופנו למגדל ביטוח, ביחס לפעולות שאינן בסמכותה, בו בזמן שהדרישות כולן נוגעות הלכה למעשה לזכויותיה של מגדל אחזקות, אשר אינה 'מבטח' כמשמעות המונח בדין, בעניינים הנוגעים לזכויותיה כבעלת שליטה, ולכן חורגות הן מגדרי הסמכות המוקנית לממונה הן ככלל והן באופן קונקרטי, לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח.
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
בנוסף טוענים במגדל כי "דרישות הממונה מאיינות, הלכה למעשה, את זכות השליטה של מגדל אחזקות בחברת־הבת שבבעלותה המלאה - מגדל ביטוח, בניגוד לדין ולמושכלות יסוד של ממשל תאגידי".
במגדל טוענים כי "הדרישה "לגרש" עד סוף אוגוסט (מחר) את יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, השופט בדימוס חנן מלצר מחצרי הקבוצה התאגידית מטילה – ללא פשר – דופי בפעילותו שהייתה על פי הדין והפסיקה ומכאן גם פוגעות פגיעה קשה בשמו הטוב שלו ובמוניטין של העותרת"
למנוע נזק חמור.
בחברה טוענים כי "מתן צו הביניים המבוקש מתחייב בראש ובראשונה, כדי לשמר מצב קיים ולמנוע שינוי דרמטי, אשר יסב נזק קשה, חמור ובלתי הפיך, הוצאת היו"ר ממשרדו עלולה לגרום נזק משמעותי בעל השלכות ארוכות טווח למגדל אחזקות. יישומה המיידי של דרישה זו יכול להוביל לשווא לפגיעה בשמו הטוב של כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס ומכאן גם לפגיעה בעותרת, אשר מינתה אותו לתפקידו כדירקטור. בנוסף פעולה זו היא עלולה להיראות בעיני הציבור כאישור לכאורה לאמיתות טענות הממונה כי נפל איזשהו פגם בהתנהלותו. ולא היא – המציאות הפוכה- לגמרי".
בחברה כתבו בעתירה בנוסף כי "הדרישה למנות עד יום הראשון באוקטובר יו"ר דירקטוריון קבוע למשך שלוש שנים עם חסינות מפני החלפתו, כמו גם הדרישה לשינוי התקנון בהתאם, הופנו, כאמור, על ידי הממונה למגדל ביטוח. דא עקא, שדרישות אלה כלל אינן ניתנות למימוש על ידי מגדל ביטוח. כך, הגורם היחיד שמוסמך לשנות את תקנון מגדל ביטוח הוא האסיפה הכללית של מגדל ביטוח – הוא דירקטוריון מגדל אחזקות, אליו לא נשלח כלל מכתב הדרישות".
בנוסף טענו בחברה כי מינוי יו"ר קבוע כעת תחייב את מינויו מקרב הדירקטורים המכהנים בדירקטוריון מגדל ביטוח, והדבר עלול להסב נזק משמעותי בדמות ערעור היציבות הניהולית.
בחברה ציינו כי מגדל אחזקות גם רשאית על פי תקנון מגדל ביטוח וחוק החברות, שלא לחדש את כהונתו של דירקטור. כך גם הדרישה שמגדל ביטוח תבטיח משך כהונה של שלוש שנים של יו"ר הדירקטוריון שלה אינה ניתנת ליישום.
בחברה סיכמו כי אין למגדל ביטוח, שאליה הופנו הדרישות, כל אפשרות מעשית למלאן. בנסיבות אלו, הימנעות מעיכוב דרישות הממונה תביא למצב דברים אבסורדי, אשר בו ייוותרו על כנן דרישות שנמענן מגדל ביטוח לא יכול לממשן מצד אחד, אך עלול להימצא בהפרה, שלא הייתה ביכולתו למנוע, מצד שני.
התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.
התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.
