שלמה אליהו
צילום: יח"צ

האם יו"ר מגדל חנן מלצר ישאר במשרדו? מגדל הגישה עתירה דחופה נגד רשות שוק ההון: "דרישות הממונה לוקות בפגמים חמורים"

חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים הגישה עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח עמית גל בבקשה לקבל צו ביניים וצו ארעי. החברה טוענת כי דרישותיו של גל מהחברה בהן דרש כי יו"ר מגדל אחזקות חנן מלצר יפנה את לשכתו בבניין החברה וכי החברה תעשה הפרדה בין החברות וכן כי ימונה יו"ר קבוע לשלוש שנים - ניתנו "שלא על יסוד תשתית עובדתית ובחוסר סמכות"  
נחמן שפירא |

חברת מגדל אחזקות  ששולטת בחברת הביטוח מגדל מגדל ביטוח 2.99%  הגישה עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח עמית גל בבקשה לקבל צו ביניים וצו ארעי. החרה פועלת בצעד חריג זה לדבריה לאור סירובו של הממונה להצעותיה. במוקד העתירה דרישתו של הממונה מיו"ר החברה חנן מלצר לפנות את משרדו עד מחר, דרישה אליה מלצר מתנגד בחריפות.

הבוקר הגישה מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, במסגרת  העתירה, מגדל אחזקות מבקשת לקבל צו ביניים וצו ארעי להתלות את מכתב דרישותיו של ממלא מקום הממונה ולהימנע ממימוש צעדים בלתי הפיכים.

עיקר המחלוקת נסובה על שורת דרישות של ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, אשר נדונו מזה תקופה בין דירקטוריון מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים  ובין ממלא המקום. במוקד העתירה טענות מגדל אחזקות כי כל פעולותיה ופעולות הדירקטורים של החברה היו על פי הדין והפסיקה, וכן טענות לחוסר סמכות של ממלא מקום הממונה בדרישותיו, לחוסר ביסוס עובדתי ולאי דיוקים, לחריגה מהוראות הדין ולאכיפה בררנית מצידו של ממלא מקום הממונה, אשר מבקש להטיל על מגדל אחזקות מגבלות שאינן קיימות בקבוצות הביטוח האחרות.

חוסר סמכות

בעתירה נכתב כי "עניינה של העתירה בדרישותיו של הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בפועל. שנשלחו לחברה בסוף החודש הקודם ומוענו לחברת הבת מגדל ביטוח. בחברה מסבירים בעתירה כי אף שדרישותיו של הממונה במכתבו מוענו למגדל ביטוח, הם נוגעות לזכויותיה של חברת־האם, העותרת, מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, המחזיקה במלוא מניותיה של מגדל ביטוח".

במגדל טוענים כי "דרישות הממונה ניתנו בהיעדר כל סמכות בדין, שלא על יסוד תשתית עובדתית כנדרש, והן לוקות בפגמים חמורים היורדים לשורשו של עניין במישור שיקול־הדעת ובמישור ההליך". 

בחברה מציינים בעתירה כי "במכתב הדרישות דרש הממונה מהחברה - מינוי יו"ר קבוע לדירקטוריון חברת הביטוח לשלוש שנים. וכן את איון זכותה של האסיפה הכללית לבחור מחדש, מדי שנה, כקבוע בהוראות חוק החברות את הדירקטור מטעמה בחברת־הבת שלה, אשר ייבחר לכהן כיו"ר. ובנוסף את הגדלת מספר הדירקטורים הבלתי־תלויים, כך שמספרם יהיה גבוה בדירקטור אחד משליש, כאשר העיגול הוא כלפי מעלה (בהרכב של שמונה דירקטורים המדובר על מחצית, בהרכב אי־זוגי מדובר על מחצית פחות אחד).

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"כמו כן דרש הממונה את שינוי תקנון חברת הביטוח כך שיתאים לדרישות האמורות. ואת הוצאתו מלשכתו, וזאת עד לסוף חודש אוגוסט (מחר) של יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, המשנה השופט בדימוס חנן מלצר, אשר לו לשכה בבניין השייך לחברה נינה של העותרת ואשר בו יושבות החברות השונות מקבוצת מגדל, לרבות מגדל ביטוח ומגדל אחזקות. כמו כן דרש הממונה מהחברה כי תוגבל העברת המידע בין חברת־הבת לחברת־האם הציבורית, לדברי החברה בעתירה "צעד זה משמעותו נקיטה בצעדים שיביאו לבַּעֲרּות של העותרת ביחס לחברת הביטוח, בניגוד למתחייב מדיני ניירות ערך".

דרש לגרש את היו"ר

במגדל תוקפים את הממונה וטוענים בעתירה כי החברה היא "חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח הרשות לניירות ערך ולא לפיקוח הממונה".

 בעתירה ציינה החברה כי "במכתב הדרישות ציין הממונה כי דרישותיו במכתב ניתנות מכוח סמכותו לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). ואולם, סעיף 65 לחוק הפיקוח מקנה לממונה סמכות ביחס ל'מבטח'. דרישות הממונה כולן הופנו למגדל ביטוח, ביחס לפעולות שאינן בסמכותה, בו בזמן שהדרישות כולן נוגעות הלכה למעשה לזכויותיה של מגדל אחזקות, אשר אינה 'מבטח' כמשמעות המונח בדין, בעניינים הנוגעים לזכויותיה כבעלת שליטה, ולכן חורגות הן מגדרי הסמכות המוקנית לממונה הן ככלל והן באופן קונקרטי, לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף טוענים במגדל כי  "דרישות הממונה מאיינות, הלכה למעשה, את זכות השליטה של מגדל אחזקות בחברת־הבת שבבעלותה המלאה - מגדל ביטוח, בניגוד לדין ולמושכלות יסוד של ממשל תאגידי".

במגדל טוענים כי "הדרישה "לגרש" עד סוף אוגוסט (מחר) את יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, השופט בדימוס חנן מלצר מחצרי הקבוצה התאגידית מטילה – ללא פשר – דופי בפעילותו שהייתה על פי הדין והפסיקה ומכאן גם פוגעות פגיעה קשה בשמו הטוב שלו ובמוניטין של העותרת"

למנוע נזק חמור.

בחברה טוענים כי "מתן צו הביניים המבוקש מתחייב בראש ובראשונה, כדי לשמר מצב קיים ולמנוע שינוי דרמטי, אשר יסב נזק קשה, חמור ובלתי הפיך, הוצאת היו"ר ממשרדו עלולה לגרום נזק משמעותי בעל השלכות ארוכות טווח למגדל אחזקות. יישומה המיידי של דרישה זו יכול להוביל לשווא לפגיעה בשמו הטוב של כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס ומכאן גם לפגיעה בעותרת, אשר מינתה אותו לתפקידו כדירקטור. בנוסף פעולה זו היא עלולה להיראות בעיני הציבור כאישור לכאורה לאמיתות טענות הממונה כי נפל איזשהו פגם בהתנהלותו. ולא היא – המציאות הפוכה- לגמרי".

בחברה כתבו בעתירה בנוסף כי "הדרישה למנות עד יום הראשון באוקטובר יו"ר דירקטוריון קבוע למשך שלוש שנים עם חסינות מפני החלפתו, כמו גם הדרישה לשינוי התקנון בהתאם, הופנו, כאמור, על ידי הממונה למגדל ביטוח. דא עקא, שדרישות אלה כלל אינן ניתנות למימוש על ידי מגדל ביטוח.  כך, הגורם היחיד שמוסמך לשנות את תקנון מגדל ביטוח הוא האסיפה הכללית של מגדל ביטוח – הוא דירקטוריון מגדל אחזקות, אליו לא נשלח כלל מכתב הדרישות".

בנוסף טענו בחברה כי מינוי יו"ר קבוע כעת תחייב את מינויו מקרב הדירקטורים המכהנים בדירקטוריון מגדל ביטוח, והדבר עלול להסב נזק משמעותי בדמות ערעור היציבות הניהולית.

בחברה ציינו כי מגדל אחזקות גם רשאית על פי תקנון מגדל ביטוח וחוק החברות, שלא לחדש את כהונתו של דירקטור. כך גם הדרישה שמגדל ביטוח תבטיח משך כהונה של שלוש שנים של יו"ר הדירקטוריון שלה אינה ניתנת ליישום.

בחברה סיכמו כי אין למגדל ביטוח, שאליה הופנו הדרישות, כל אפשרות מעשית למלאן. בנסיבות אלו, הימנעות מעיכוב דרישות הממונה תביא למצב דברים אבסורדי, אשר בו ייוותרו על כנן דרישות שנמענן מגדל ביטוח לא יכול לממשן מצד אחד, אך עלול להימצא בהפרה, שלא הייתה ביכולתו למנוע, מצד שני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני

עמדתם של רוכשי הדירות התקבלה על ידי המחוזי מרכז לוד, שאישר להחיות חברת נדל"ן שפורקה, במקביל למינוי עורך הדין שלהם לכונס נכסים לצורך רישום הזכויות בטאבו. בניגוד לעמדת משרד המשפטים, נקבע כי פיצול ההליך לשני הליכים נפרדים רק יכביד על הצדדים ויבזבז משאבים שיפוטיים, ללא כל הצדקה עניינית

עוזי גרסטמן |

בשולי המרשם היבש של רשם החברות, הרחק מהכותרות היומיומיות על עסקות ענק ויזמים גדולים, התנהלה במשך שנים מציאות מורכבת עבור רוכשי דירות שביקשו לעשות דבר בסיסי לכאורה: להשלים רישום זכויות במקרקעין על שמם. החברה המשכנת שהיתה אמורה לבצע את הפעולה כבר חדלה מלהתקיים, נמחקה ממרשם החברות, והשאירה אחריה נכס לא רשום, בעלי זכויות חסרי אונים, ומבוי סתום ביורוקרטי. השבוע קבע בית המשפט המחוזי מרכז לוד כי במצב שכזה, אין סיבה להוסיף עוד מכשולים בדרך, וקיבל את בקשת הרוכשים להחיות את החברה ולמנות כונס נכסים במסגרת הליך אחד.

ההחלטה ניתנה על ידי השופט הבכיר יעקב שפסר, בתיק שעסק בבקשה להחייאת בלו גולדמן חברה לבניין, חברת נדל"ן שחוסלה בעבר. המבקשים - קבוצת רוכשי דירות, כולם בעלי זכויות במקרקעין נשוא הבקשה - פנו לבית המשפט בבקשה חריגה יחסית בהיקפה אך לא במהותה: להחיות את החברה באופן זמני, אך ורק לצורך הסדרת רישום המקרקעין, ובמקביל למנות את בא כוחם ככונס נכסים כדי שיבצע את פעולות הרישום בטאבו. מול הבקשה הזו ניצבה עמדת משרד המשפטים, באמצעות רשמת החברות והשותפויות, שהתנגדה לכריכת הסעדים. לטענת המדינה, יש להיצמד לכלל הדיוני שלפיו תחילה יש לדון אך ורק בשאלת החייאת החברה, ורק לאחר שהחברה אכן הוחייתה, לפנות בהליך נוסף, נפרד, לקבלת סעדים משלימים, ובראשם מינוי כונס נכסים והסמכתו לבצע פעולות רישום.

אלא שבית המשפט בחר לסטות מהכלל, וקבע כי בנסיבות המקרה אין מדובר בסטייה בלתי מוצדקת, אלא בהכרעה מתבקשת, יעילה והוגנת כלפי המבקשים. בפסק הדין ציין השופט שפסר כי לאחר שעיין בבקשה ובנספחיה, ולאחר שבוצע יידוע לכל בעלי העניין בדבר הגשת הבקשה להחייאת החברה, וכשלא הוגשו התנגדויות, אין מניעה עקרונית לאשר את ההחייאה. עוד צוין בפסק הדין שפורסם כי מולאו כל התנאים שאליהם הפנתה המשיבה, ובכללם הסכמת המבקשים לכך שבתום הפעולה שלשמה התבקשה ההחייאה, יינתן צו להשבת החברה לסטטוס של חברה מחוסלת.


"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית"


בהקשר הזה, הדגיש בית המשפט בהכרעת הדין כי מדובר בהחייאת חברה לצורך פעולה נקודתית ומוגדרת היטב. בפסק הדין נכתב כי מדובר ב"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית של הסדרת רישום מקרקעין, באופן שבסופו של יום לא יווצר מצב בו תוותר במרשם חברה שאין בה פעילות תוך הטעיית הציבור". הדברים האלה שימשו בסיס להחלטה לאשר את החייאת החברה והשבתה לרישומי רשמת החברות.

אלא שעיקר המחלוקת לא נסב סביב עצם ההחייאה, אלא סביב השאלה האם ניתן וראוי לכרוך בהליך אחד גם את מינוי כונס הנכסים והסמכתו להשלים את פעולות הרישום. משרד המשפטים הפנה לפסיקה שלפיה הכלל הוא שיש להפריד את הסעדים, וציין כי תחילה יש לדון רק בהחייאת החברה, ורק לאחר מכן - ובהליך נוסף - לדון בסעדים נוספים. בית המשפט לא התעלם מן הכלל, ואף ציין במפורש בהחלטתו כי,  "אכן, הכלל הוא יש לדון מלכתחילה רק בשאלת החייאת החברה, וככל שהוחייתה, יש לעתור בהליך נוסף ונפרד, לקבלת סעדים נוספים". עם זאת, כאן בדיוק נכנס החריג לכלל. השופט שפסר הבהיר כי בנסיבות הספציפיות של המקרה, הכלל הדיוני אינו משרת את תכלית ההליך, אלא להפך.