שלמה אליהו
צילום: יח"צ

האם יו"ר מגדל חנן מלצר ישאר במשרדו? מגדל הגישה עתירה דחופה נגד רשות שוק ההון: "דרישות הממונה לוקות בפגמים חמורים"

חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים הגישה עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח עמית גל בבקשה לקבל צו ביניים וצו ארעי. החברה טוענת כי דרישותיו של גל מהחברה בהן דרש כי יו"ר מגדל אחזקות חנן מלצר יפנה את לשכתו בבניין החברה וכי החברה תעשה הפרדה בין החברות וכן כי ימונה יו"ר קבוע לשלוש שנים - ניתנו "שלא על יסוד תשתית עובדתית ובחוסר סמכות"  
נחמן שפירא |

חברת מגדל אחזקות  ששולטת בחברת הביטוח מגדל מגדל ביטוח 0%  הגישה עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח עמית גל בבקשה לקבל צו ביניים וצו ארעי. החרה פועלת בצעד חריג זה לדבריה לאור סירובו של הממונה להצעותיה. במוקד העתירה דרישתו של הממונה מיו"ר החברה חנן מלצר לפנות את משרדו עד מחר, דרישה אליה מלצר מתנגד בחריפות.

הבוקר הגישה מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, במסגרת  העתירה, מגדל אחזקות מבקשת לקבל צו ביניים וצו ארעי להתלות את מכתב דרישותיו של ממלא מקום הממונה ולהימנע ממימוש צעדים בלתי הפיכים.

עיקר המחלוקת נסובה על שורת דרישות של ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, אשר נדונו מזה תקופה בין דירקטוריון מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים  ובין ממלא המקום. במוקד העתירה טענות מגדל אחזקות כי כל פעולותיה ופעולות הדירקטורים של החברה היו על פי הדין והפסיקה, וכן טענות לחוסר סמכות של ממלא מקום הממונה בדרישותיו, לחוסר ביסוס עובדתי ולאי דיוקים, לחריגה מהוראות הדין ולאכיפה בררנית מצידו של ממלא מקום הממונה, אשר מבקש להטיל על מגדל אחזקות מגבלות שאינן קיימות בקבוצות הביטוח האחרות.

חוסר סמכות

בעתירה נכתב כי "עניינה של העתירה בדרישותיו של הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בפועל. שנשלחו לחברה בסוף החודש הקודם ומוענו לחברת הבת מגדל ביטוח. בחברה מסבירים בעתירה כי אף שדרישותיו של הממונה במכתבו מוענו למגדל ביטוח, הם נוגעות לזכויותיה של חברת־האם, העותרת, מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, המחזיקה במלוא מניותיה של מגדל ביטוח".

במגדל טוענים כי "דרישות הממונה ניתנו בהיעדר כל סמכות בדין, שלא על יסוד תשתית עובדתית כנדרש, והן לוקות בפגמים חמורים היורדים לשורשו של עניין במישור שיקול־הדעת ובמישור ההליך". 

בחברה מציינים בעתירה כי "במכתב הדרישות דרש הממונה מהחברה - מינוי יו"ר קבוע לדירקטוריון חברת הביטוח לשלוש שנים. וכן את איון זכותה של האסיפה הכללית לבחור מחדש, מדי שנה, כקבוע בהוראות חוק החברות את הדירקטור מטעמה בחברת־הבת שלה, אשר ייבחר לכהן כיו"ר. ובנוסף את הגדלת מספר הדירקטורים הבלתי־תלויים, כך שמספרם יהיה גבוה בדירקטור אחד משליש, כאשר העיגול הוא כלפי מעלה (בהרכב של שמונה דירקטורים המדובר על מחצית, בהרכב אי־זוגי מדובר על מחצית פחות אחד).

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"כמו כן דרש הממונה את שינוי תקנון חברת הביטוח כך שיתאים לדרישות האמורות. ואת הוצאתו מלשכתו, וזאת עד לסוף חודש אוגוסט (מחר) של יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, המשנה השופט בדימוס חנן מלצר, אשר לו לשכה בבניין השייך לחברה נינה של העותרת ואשר בו יושבות החברות השונות מקבוצת מגדל, לרבות מגדל ביטוח ומגדל אחזקות. כמו כן דרש הממונה מהחברה כי תוגבל העברת המידע בין חברת־הבת לחברת־האם הציבורית, לדברי החברה בעתירה "צעד זה משמעותו נקיטה בצעדים שיביאו לבַּעֲרּות של העותרת ביחס לחברת הביטוח, בניגוד למתחייב מדיני ניירות ערך".

דרש לגרש את היו"ר

במגדל תוקפים את הממונה וטוענים בעתירה כי החברה היא "חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח הרשות לניירות ערך ולא לפיקוח הממונה".

 בעתירה ציינה החברה כי "במכתב הדרישות ציין הממונה כי דרישותיו במכתב ניתנות מכוח סמכותו לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). ואולם, סעיף 65 לחוק הפיקוח מקנה לממונה סמכות ביחס ל'מבטח'. דרישות הממונה כולן הופנו למגדל ביטוח, ביחס לפעולות שאינן בסמכותה, בו בזמן שהדרישות כולן נוגעות הלכה למעשה לזכויותיה של מגדל אחזקות, אשר אינה 'מבטח' כמשמעות המונח בדין, בעניינים הנוגעים לזכויותיה כבעלת שליטה, ולכן חורגות הן מגדרי הסמכות המוקנית לממונה הן ככלל והן באופן קונקרטי, לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף טוענים במגדל כי  "דרישות הממונה מאיינות, הלכה למעשה, את זכות השליטה של מגדל אחזקות בחברת־הבת שבבעלותה המלאה - מגדל ביטוח, בניגוד לדין ולמושכלות יסוד של ממשל תאגידי".

במגדל טוענים כי "הדרישה "לגרש" עד סוף אוגוסט (מחר) את יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, השופט בדימוס חנן מלצר מחצרי הקבוצה התאגידית מטילה – ללא פשר – דופי בפעילותו שהייתה על פי הדין והפסיקה ומכאן גם פוגעות פגיעה קשה בשמו הטוב שלו ובמוניטין של העותרת"

למנוע נזק חמור.

בחברה טוענים כי "מתן צו הביניים המבוקש מתחייב בראש ובראשונה, כדי לשמר מצב קיים ולמנוע שינוי דרמטי, אשר יסב נזק קשה, חמור ובלתי הפיך, הוצאת היו"ר ממשרדו עלולה לגרום נזק משמעותי בעל השלכות ארוכות טווח למגדל אחזקות. יישומה המיידי של דרישה זו יכול להוביל לשווא לפגיעה בשמו הטוב של כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס ומכאן גם לפגיעה בעותרת, אשר מינתה אותו לתפקידו כדירקטור. בנוסף פעולה זו היא עלולה להיראות בעיני הציבור כאישור לכאורה לאמיתות טענות הממונה כי נפל איזשהו פגם בהתנהלותו. ולא היא – המציאות הפוכה- לגמרי".

בחברה כתבו בעתירה בנוסף כי "הדרישה למנות עד יום הראשון באוקטובר יו"ר דירקטוריון קבוע למשך שלוש שנים עם חסינות מפני החלפתו, כמו גם הדרישה לשינוי התקנון בהתאם, הופנו, כאמור, על ידי הממונה למגדל ביטוח. דא עקא, שדרישות אלה כלל אינן ניתנות למימוש על ידי מגדל ביטוח.  כך, הגורם היחיד שמוסמך לשנות את תקנון מגדל ביטוח הוא האסיפה הכללית של מגדל ביטוח – הוא דירקטוריון מגדל אחזקות, אליו לא נשלח כלל מכתב הדרישות".

בנוסף טענו בחברה כי מינוי יו"ר קבוע כעת תחייב את מינויו מקרב הדירקטורים המכהנים בדירקטוריון מגדל ביטוח, והדבר עלול להסב נזק משמעותי בדמות ערעור היציבות הניהולית.

בחברה ציינו כי מגדל אחזקות גם רשאית על פי תקנון מגדל ביטוח וחוק החברות, שלא לחדש את כהונתו של דירקטור. כך גם הדרישה שמגדל ביטוח תבטיח משך כהונה של שלוש שנים של יו"ר הדירקטוריון שלה אינה ניתנת ליישום.

בחברה סיכמו כי אין למגדל ביטוח, שאליה הופנו הדרישות, כל אפשרות מעשית למלאן. בנסיבות אלו, הימנעות מעיכוב דרישות הממונה תביא למצב דברים אבסורדי, אשר בו ייוותרו על כנן דרישות שנמענן מגדל ביטוח לא יכול לממשן מצד אחד, אך עלול להימצא בהפרה, שלא הייתה ביכולתו למנוע, מצד שני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צוואה הסכם ירושה חתימה
צילום: Istock

ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?

פסק דין תקדימי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריע בסוגיה בינלאומית נדירה: מהו הדין שיחול על צוואת אדם בעל אזרחות כפולה, ישראלית וצרפתית, שבחר להוריש את רכושו כולו לאשתו, בניגוד לכללים המחייבים בצרפת להותיר לילדים חלק קבוע בירושה. השופטת הילה מלר-שלו קבעה כי יש לקיים את הצוואה לפי הדין הישראלי, וכי היא מבטאת את רצונו החופשי של המנוח

עוזי גרסטמן |

זה היה סכסוך משפחתי מורכב שחצה גבולות ויבשות, ועסק בשאלה שאינה רק משפטית אלא גם ערכית: עד כמה יכול אדם לבחור בעצמו למי יותיר את עזבונו, כשהחוק במדינתו האחרת מחייב חלוקה שונה מזו שהוא ביקש בצוואתו. המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, ונדון בפני השופטת הילה מלר-שלו, שהציבה קו מנחה חשוב בתחום דיני הירושה הבינלאומיים. המנוח, אזרח ישראלי וצרפתי שנפטר בצרפת ב-2016, הותיר אחריו צוואה שערך בישראל שש שנים קודם לכן, ב-2010, בפני נוטריון. בצוואה הזו הוא ביקש להוריש את כל רכושו שבישראל לאשתו מנישואיו השניים, מבלי להותיר דבר לבנו מנישואיו הראשונים. בצרפת, לעומת זאת, הוצא לאחר מותו צו ירושה שנקבע לפי הדין הצרפתי, ולפיו חולק העזבון ביחס של 55% לאלמנה ו-45% לבן. זאת בהתאם להוראות הדין בצרפת, המחייבות להשאיר לילדים חלק קבוע בעיזבון - עיקרון המכונה הוראות השריון.

בישראל הגישה האלמנה, באמצעות עו"ד דוד אמסלם, בקשה לקיום צוואת המנוח. הבן, שיוצג בידי עו"ד אסף כהן, התנגד לכך בטענה כי יש להחיל את הדין הצרפתי, וכי צוואת האב מנוגדת לעקרונות המשפט בצרפת. לטענתו, לפי החוק הצרפתי, האב לא היה רשאי להדיר אותו מהעזבון. ואולם האלמנה טענה אחרת: לדבריה, מכיוון שהמנוח היה אזרח ישראלי וערך את צוואתו בישראל, הרי שהוא בחר - במפורש או לפחות במשתמע - שהדין הישראלי יחול על עזבונו. הדין הישראלי, בניגוד לצרפתי, מאפשר חופש כמעט מוחלט בציווי הרכוש לאחר המוות.

השופטת מלר-שלו פתחה את הכרעתה בקביעה שהשאלה העיקרית היא איזה דין חל על צוואת המנוח: "האם הדין הישראלי, כטענת המבקשת, או שמא הדין הצרפתי, כטענת המשיב?". כדי להשיב על כך, נדרש בית המשפט להכריע על פי תקנות האיחוד האירופי בנוגע לדיני ירושה בינלאומיים - תקנה 650/2012UE, הידועה כ"תקנת הירושה האירופית". תקנה זו, שנכנסה לתוקף באוגוסט 2015, קובעת כי ברירת המחדל היא החלת הדין של מקום מושבו האחרון של המנוח, אך מאפשרת חריג חשוב: אדם רשאי לבחור שהדין שיחול על עזבונו יהיה דין מדינת אזרחותו.

הבן טען שלא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית

הבן טען כי מכיוון שהאב היה תושב צרפת בעת פטירתו, הרי שיש להחיל את הדין הצרפתי, וכי לא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית. לדבריו, “המנוח היה מנוע מלנשל את בנו מעזבונו בישראל כפי שעשה בצוואתו. עוד הוסיף כי לא הוכח שהאב התכוון לבחור בדין הישראלי, שכן הצוואה נערכה עוד לפני כניסת התקנה האירופית לתוקף". האלמנה השיבה כי התקנה חלה גם על צוואות שנערכו לפני 2015, וכי כוונת המחוקק האירופי היתה לאפשר למצווה לבחור בדין אחר גם אם עשה זאת בעקיפין. לדבריה, “המנוח ביקש להחיל את הדין הישראלי כדי להבטיח שגם נכסי הניידי והדלא ניידי יעברו לבעלות המבקשת”.

לצורך הגעה להכרעה בסוגיה, מינה בית המשפט מומחית לדין הצרפתי, עו"ד לורנס בנטולילה, שהגישה חוות דעת מקיפה. בנטולילה, המשמשת גם נוטריון בצרפת, הבהירה כי לפי הדין האירופי החדש, ניתן לזהות בחירה משתמעת של דין גם מתוך לשון הצוואה. “בחירת הדין נובעת גם מלשון הצוואה”, היא הסבירה בעדותה, והוסיפה כי לשון הצוואה של המנוח מצביעה על כך שהתכוון להחיל את הדין הישראלי על נכסיו בישראלהבן ניסה לערער על אמינותה של המומחית וטען שחוות דעתה מבוססת על דעה אישית בלבד. ואולם השופטת דחתה טענה זו, וציינה כי עדותה היתה "מקצועית ומהימנה", והדגישה כי בית המשפט נוטה לאמץ את ממצאיו של מומחה מטעמו כל עוד לא הוכח אחרת.

שימוש בהליכון פרקינסון מבוגר קשיש מחלה נכות נכה
צילום: Istock

החייב יישאר בביתו עד סוף חייו, והנכס ימומש לאחר מותו

פסק דין יוצא דופן מבית משפט השלום בחיפה קבע כי זכותו של גבר בן 71, הסובל מנכות מלאה, להמשיך להתגורר בדירתו, גוברת על הזכות של נושיו לקבל את כספם באופן מיידי. השופט אפרים צ’יזיק קבע כי הדירה תמומש רק לאחר מותו של החייב, וכי רווחי המכירה יועברו תחילה לרשות המסים וליתר הנושים, ורק אחר כך ליורשיו של האיש

עוזי גרסטמן |

הדירה הקטנה שבבעלותו של גבר בן 71, הסובל מנכות בשיעור של 100% ואובדן כושר השתכרות מוחלט, נהפכה למוקד מאבק עיקש בין נושים המבקשים לגבות את כספם לבין מי שמנסה להבטיח לעצמו קורת גג ליום-יום. פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בחיפה על ידי השופט אפרים צ’יזיק מציב קו מוסרי ומשפטי ברור: ההגנה על כבודו של אדם קשיש וחסר יכולת גוברת על זכותם של נושים למצות את רכושו במלואו. הפתרון שנמצא - השארת החייב בדירתו עד יום מותו, ורק לאחר מכן מימוש הנכס לשם כיסוי חובותיו - מבטא את רוח החוק וערכיו האנושיים.

החייב, יליד 1954, פנה לבית המשפט כבר ב-2020 בבקשה לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בבקשתו הוא ציין כי הוא חב לשבעה נושים סכום כולל של יותר מ-1.4 מיליון שקל. בהמשך אושרו נגדו תביעות חוב בסכום כולל של כ-4.7 מיליון שקל, כשחלק הארי של החוב נרשם לטובת רשות המסים - יותר מ-5.5 מיליון שקל לפי נתוני פקיד השומה בחיפה. החייב טען כי מאז שנות התשעים הוא לא מנהל שום עסק עצמאי, וכי מצבו הבריאותי מונע ממנו כל אפשרות להשתכר.

לפי הדו"חות שהגיש הנאמן, עיקר הכנסתו של החייב נובעת מקצבת נכות חודשית בסכום של 6,794 שקל, והכנסתו הכוללת יחד עם בת זוגו הגיעה לסכום של 9,694 שקל בחודש בלבד. לעומת זאת, משק הבית הגיעו לסכום גבוה מעט יותר - כ-10,200 שקל לחודש. המשמעות היא שמשפחתו של החייב מתקיימת בקושי רב, ללא כל נכסים נוספים מלבד דירת מגורים צנועה בת 65 מ"ר שהוא רכש מעמידר ב-2016 תמורת 230 אלף שקל בלבד. מדובר בדירה ישנה בשכונה ותיקה, ששווייה העדכני לפי הערכת הנאמן הוא כ-1.24 מיליון שקל בלבד.

רשות המסים הסכימה להסיר את השעבוד על הדירה

עם פתיחת ההליכים ב-2021, הורה הממונה על חדלות פירעון כי לא ייקבעו תשלומים חודשיים לקופת הנשייה, נוכח גילו המתקדם ומצבו הרפואי הקשה של החייב. רשות המסים, שהיתה הנושה המרכזית בתיק, טענה כי מדובר בחובות חלוטים בגין שומות ישנות שאינן ניתנות לערעור. עם זאת, לפנים משורת הדין, הסכימה הרשות להסיר את השעבוד שרבץ על הדירה ולקבל את חלקה רק מתוך כספי המימוש, בכפוף לתשלום חוב מובטח בסכום כולל של 580 אלף שקל.

במשך תקופה ארוכה ניהלו הצדדים - החייב, הנאמן ורשות המסים - מגעים במטרה להגיע להסדר כולל. החייב ביקש להותיר בידיו את הדירה ולשלם סכום מופחת בתשלומים, אך הנושים סירבו להצעה. השופט צ’יזיק עמד על כך שבית המשפט חייב למצוא איזון בין שלוש תכליותיו המרכזיות של הליך חדלות הפירעון: שיקום החייב ומתן אפשרות לפתוח דף חדש, הגנה על זכויות הקניין של הנושים, ושמירה על אינטרס הציבור בקיום מערכת מסחר תקינה. לדבריו, "הליכי חדלות הפירעון אמורים לאזן בין השאיפה להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים לבין שמירה על יכולתו של החייב להתקיים בכבוד חרף חובותיו".