בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

• פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
• מאסר למנהל עבודה שהורשע בגרימת מוות ברשלנות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.

השופטת קליימן סקרה בפסק הדין את ההלכות הקיימות בנושא הכרה במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה. היא הזכירה כי הפסיקה קבעה שיש צורך להראות "אירוע מיוחד" בעבודה, המוגדר בזמן ובמקום, ושגרם בסמיכות לפרוץ המחלה. "גם אם לא נדרשת הוכחתו של אירוע 'חריג'", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם, "נדרש להוכיח התקיימותו של אירוע 'מיוחד' קונקרטי... וזאת להבדיל ממתח מתמשך". היא אף התייחסה לפסיקה עדכנית (עניין ישי ליוש) שהכירה בכך שבמקרה של סוכרת, המנגנון הפיזיולוגי שונה מאירועי לב או מוח, ואין הכרח שסמיכות הזמנים תהיה מיידית. "בהיעדר קווים מנחים בפסיקה," כתבה השופטת בהכרעתה, "אין באפשרות בית הדין לקבוע מראש כי רק אירוע דחק חריג... יכול להיות מוכר כאירוע תאונתי שעשוי לגרום לסכרת".

"לכל הפחות לפנינו אירוע במדרגת 'ספק חריגות' מבחינת התובע"

לאחר בחינת הראיות ועדויות התובע ואשתו, קבעה השופטת כי גרסת התובע מהימנה. היא הדגישה כי שיחת המרפסת עם היועץ המשפטי אכן התקיימה, וכי מדובר באירוע אובייקטיבי שהתרחש במועד ובמקום מוגדר. אף שהיועץ המשפטי טען כי לא התכוון לפיטורי התובע, השופטת קבעה כי באופן סובייקטיבי התובע קישר את הדברים אליו וחווה דחק משמעותי. "מדובר בעורך דין צעיר שחשש מאוד מפיטורים בתחילת דרכו המקצועית לאחר עבודה לתקופת זמן לא ארוכה בחברה," כתבה השופטת בהכרעת הדין. "וזאת כאשר הוא מטופל בילדים והתחייב התחייבות ארוכת טווח לבנק... כך שלכל הפחות לפנינו אירוע במדרגת 'ספק חריגות' מבחינת התובע".

• 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המפשט העליון ההחלטה בו
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "במצוקתי חתמתי": ביקשה לבטל את הסכם הגירושים

בית הדין הורה למנות מומחה רפואי שיבחן אם קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע מיוחד לבין פרוץ הסוכרת. אם הצדדים לא יגישו רשימת עובדות מוסכמות עד 20 באוקטובר, יקבע בית הדין בעצמו את העובדות שיועברו למומחה. השופטת סיכמה וכתבה כי, "שוכנעתי כי ניתן להצביע על אירוע מסוים - מאובחן מבחינת זמן ומקום - להתרחשות 'אירוע מיוחד' כטענתו ויש לבחון האם אותו אירוע גרם לפרוץ מחלת הסוכרת שאובחנה אצלו ביום 12.5.2022".

למה בעצם חשוב אם מדובר באירוע מיוחד ולא במתח מתמשך?

מכיוון שלפי החוק והפסיקה, רק אירוע מוגדר שקרה בזמן ובמקום מסוימים יכול להיחשב תאונת עבודה. מתח מתמשך הוא חלק מהחיים של הרבה אנשים, ולכן החוק לא מכיר בו לבד כגורם לפגיעה בעבודה. במקרה הזה השופטת אמרה שיש אירוע קונקרטי - השיחה עם היועץ המשפטי - שגרם לתובע להבין שהוא בדרך לפיטורים ולחוות לחץ חריג.

האם כל מי שמפוטר וחווה לחץ יכול לטעון שהמחלה שלו קשורה לעבודה?

ממש לא. בית הדין בוחן כל מקרה לגופו. צריך להוכיח שהיה אירוע מסוים, ושיש קשר רפואי בין האירוע למחלה. כאן השופטת אפילו לא הכריעה סופית - היא רק קבעה שצריך למנות מומחה רפואי כדי שהוא יבדוק את הקשר הזה.

למה עדות של אשתו של התובע קיבלה משקל אם היא "עדה קרובה"?

השופטת כתבה שהיא מודעת לכך שאשתו של התובע היא עדה קרובה, אבל ציינה שהתובע שיתף רק אותה בדאגותיו ושעדותו היתה אמינה בעיניה. לכן היא ראתה בעדות שלה חיזוק לגרסה שלו, גם אם המשקל שלה מוגבל.

מה יקרה עכשיו אחרי פסק הדין?

ימונה מומחה רפואי שיבדוק אם יש קשר בין השיחה והפיטורים לבין פרוץ הסוכרת. אם המומחה יקבע שיש קשר, ייתכן שהתובע יקבל הכרה במחלה כפגיעה בעבודה - מה שיאפשר לו לקבל פיצוי ודמי פגיעה.

מה אפשר ללמוד מהמקרה הזה על יחסי עבודה?

שהוא מראה כמה השפעה יכולה להיות לאירועים במקום העבודה על הבריאות הנפשית והפיזית של עובדים. זה גם מזכיר למעסיקים עד כמה חשוב לנהל תקשורת שקופה ולהיות רגישים לתקופות קשות שעוברים עובדים.

האם העובדה שהתובע לקח משכנתה שיחקה תפקיד בהחלטה?

כן, במידה מסוימת. השופטת הדגישה שמדובר בעורך דין צעיר, בתחילת דרכו, עם ילדים ועם התחייבות כלכלית גדולה. זה הגביר את עוצמת הלחץ שחווה ולכן הפך את האירוע למשמעותי עוד יותר מבחינתו.

אם היו קובעים שמדובר רק במתח מתמשך, מה היה קורה אז?

כנראה שהתביעה היתה נדחית, כמו שקורה בהרבה מקרים דומים. הפסיקה קובעת שמתח מתמשך לבדו לא מספיק כדי להכיר במחלה כפגיעה בעבודה.

במקרה אחר, באוגוסט 2022 חוותה דיילת ותיקה במחלקת הקוסמטיקה של סניף סופר-פארם בדרום, את אחד הרגעים הקשים בחייה. אחרי יותר מ-18 שנות עבודה רצופה, דייקנית ונאמנה, היא קרסה נפשית במהלך יום עבודה, נאלצה לעזוב את הסניף כשהיא בוכה, צורחת, רועדת - ומיד לאחר מכן אף נזקקה לזריקת הרגעה. כמעט שלוש שנים לאחר אותו אירוע, באפריל האחרון, הכריע בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בפרשה. פסק הדין הזה לא רק מעניק לתובעת הכרה, אלא מחזק את ההכרה בפגיעות נפשיות כאירוע בעבודה, גם כשהן לא נובעות ממכונה שנפלה או שריפה פתאומית, אלא מיחסי אנוש, לחץ מצטבר וכאב שהצטבר והותיר צלקת עמוקה. הסיפור מתחיל דווקא בתאריך משמח עבור הדיילת - 3 באוגוסט 2022, יום הולדתה. היא ביקשה מהמנהלת שלה לצאת לחופשה קצרה בחו"ל, בת חמישה ימים. לטענתה, השיחה שהייתה ביניהן היתה חיובית והבקשה אושרה. ואולם למחרת האווירה השתנתה. לדבריה, המנהלת הפסיקה לדבר איתה, החלה להטיח בה הערות עוקצניות ומבזות, לדבר אליה בקול רם בפני לקוחות, ולהפגין כלפיה יחס קר ומנוכר. "מהיום הזה, את תזכרי לי כל יום שאת פה", אמרה לה המנהלת, לפי עדותה. "למה את עומדת פה? למה את מדברת שם?". תחושת השפלה ואובדן שליטה ליוו את הדיילת. שיאו של הסיפור הגיע ב-24 באוגוסט. בבוקר של אותו היום הגיעה הדיילת לסניף וראתה את סידור העבודה לספטמבר. אף שביקשה שלא לשובץ באותו יום שבו לבעלה נקבע תור לטרום ניתוח, היא הופיעה במשמרת ערב בדיוק בתאריך הזה. לאחר ששאלה לגבי השיבוץ, היא נענתה כי, "מהיום הזה את תקבעי את התורים לפי הסידור שלי". באותו רגע, כך תיארה בבית המשפט, משהו בה נשבר: "הגוף שלי כבר אמר די. אם לא, את הולכת למות. זה היה כבר מעבר להכל". היא החלה לבכות, צרחה, חברות לעבודה הוציאו אותה החוצה - ובעלה הגיע לאסוף אותה במצב נפשי קשה. מעדויות שהובאו בפני בית הדין עולה כי התובעת נראתה נסערת, לא שקטה, בוכה ללא הפסקה, סובלת מחרדה והתקפי בכי. היא פונתה לקופת חולים, קיבלה זריקת הרגעה, ולא שבה עוד לעבודתה.