בתוך סמטה שקטה בדרום גבעתיים עדיין מתנוסס שלט גדול בצבעים מוכרים על חזית חנות צעצועים ותיקה - כפר השעשועים. ילדים ממשיכים להיכנס עם הורים נרגשים, חשבוניות ממשיכות לצאת מהקופה, אריזות צבעוניות מקושטות בשם המותג הוותיק עדיין נאספות ליד הקופה. למראית עין הכל מתנהל כרגיל. אך מאחורי הקלעים, הסיפור רחוק מלהיות שגרתי. מדובר במקרה של ביזיון בית המשפט - כך קבע באחרונה כבוד השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב. הנתבע, עמירם פפיאשוילי, המשיך להפעיל חנות צעצועים תחת השם כפר השעשועים, למרות פסק דין חד וברור שהורה לו להפסיק לאלתר את השימוש בשם זה, להסיר שלטים, להשמיד מוצרים שנואשים את הסימן המסחרי של הרשת ולהפסיק כל שימוש במותג, לרבות בקבלות, פרסומים או אריזות.

כבר שנים רבות שמתנהל סכסוך משפטי בין פפיאשוילי לכפר השקעות מ., בעלת הזכויות בשם ובמותג כפר השעשועים. לאחר הליך ממושך, ניתן באחרונה פסק דין מפורט נגד פפיאשוילי. בפסק הדין שפורסם נקבע במפורש כי, "ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לעשות כל שימוש במותג ובסימן המסחר 'כפר השעשועים', לרבות בפרסום, שילוט, מוצרי אריזה, קופה, כרטיסי מועדון ושוברים" (סעיף 12(א)). כמו כן, קבע השופט ברקאי כי, "ניתן בזאת צו המחייב את הנתבע להסיר את שילוט החנות הנושא את סימן המסחר 'כפר השעשועים', ולהשמיד כל מוצר ואריזות הנושאים את השם" (סעיף 12(ב)). ואולם למרות האיסור המפורש, והעובדה שבקשתו לעיכוב ביצוע נדחתה, פפיאשוילי המשיך בפעילותו כרגיל. השופט אף מתח עליו ביקורת חריפה וכתב כי, "הנתבע, אשר מודע היטב לפסק הדין שניתן בעניינו - בחר בזדון להתעלם ממנו ולהמשיך ולהפר אותו הלכה למעשה, תוך שהוא מבזה את בית המשפט".

לבקשת ביזיון שהוגשה על ידי התובעת צורפו ראיות מצולמות, ובהן נראים שלטי כפר השעשועים מתנוססים כרגיל על חזית החנות, מוצרים עטופים באריזות ממותגות וחשבוניות הנושאות את שם הרשת. השופט קבע בהכרעת הדין שלו כי, "מהתמונות שצורפו, ובמיוחד אלו שצולמו ימים ספורים לפני הדיון, ניתן לראות בבירור: שילוט החנות נותר כשהיה, מוצרים נמסרים בעטיפות הנושאות את שם 'כפר השעשועים', ודלפק המכירה ממשיך לשאת את שם המותג. אף סרט הקופה ממשיך לשאת את השם, וחשבוניות מונפקות תחת כותרת זו בדיוק". גם במהלך הדיונים – הנתבע ניסה לטעון כי מדובר ב"תהליך מורכב לוגיסטית", כי "השם נמחק ידנית בטוש שחור", ואף העלה השערות שלפיהן דרושים עוד "שבועיים להשלמת שינוי שם הקופה". ואולם השופט לא התרשם מכך, וטען כי, "אין מדובר בהליך מורכב, ואין כל מניעה טכנית מהסרת השלטים או השימוש בשם. הנתבע לא הציג הוכחה אחת לקיומה של כוונה כנה לציית לצו. להפך – כל טענה על כך הופרכה באמצעות תמונות שתיעדו את ההפרות לאחר התגובה".

המשפט לא התמקד בכוונות אלא בעובדות - והן היו ברורות. "אין צורך להוכיח כוונה שלא לציית לצו", כתב השופט בפסק הדין, והוסיף כי, "די בכך שהוכח שההפרה בוצעה במודע, כדי לקבוע ביזיון בית משפט". בהתאם לכך, ובמסגרת הסמכות לפי פקודת בזיון בית המשפט, הוטלו על פפיאשוילי צווים ברורים הכוללים קנסות יומיים:

• עם בעלים חדשים: כפר השעשועים חוזרת לפרסם לאחר שנה וחצי
• מדד סנטו חוזר לכיתה: איך עובדות רשתות הציוד לביה"ס בדיגיטל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

• 500 שקל על כל יום שבו לא יוסר שילוט החנות החל מיום מה-5 ליוני, ו-1,000 שקל לכל יום נוסף החל מה-19 ליוני.
  
• 500 שקל לכל שימוש בשקיות או עטיפות הנושאות את השם כפר השעשועים החל מה-22 למאי.
  
• 500 שקל לכל שימוש בשם המותג על דלפק המכירה או בחנות החל מה-22 למאי.
  
• 1,000 שקל לכל חשבונית הנושאת את שם המותג החל מה-19 ליוני.
  
• 500 שקל עבור כל מוצר שמוצע למכירה ונושא את השם, ללא קשר למספר המוצרים שנותרו.

לדברי השופט, הסנקציות נועדו לא לשם ענישה, אלא לצורך כפייה ואכיפת פסק הדין. הוא הסביר כי, "הסנקציה איננה עונשית... תכליתה היא לאכוף את צווי בית המשפט, ולא להעניש את המפר".

בית המשפט גם חייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של של 12 אלף שקל. לדברי השופט ברקאי, "המשיב ביזה את פסק הדין, ביזה את בית המשפט, וניסה להציג עצמו כמי שמציית - אך לא עשה דבר כדי להפסיק את ההפרות". הוא הוסיף כי, "נקל לקבוע, על יסוד ההוכחות, כי מדובר בהפרות ממוקדות וברורות, שאינן טעונות פרשנות - אלא מראות ביזיון בעיניים".

• הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים

הליך ביזיון בית המשפט נועד לאכוף צווים שיפוטיים כשאחד הצדדים מפר אותם. לא מדובר בהליך עונשי במובנו הפלילי, אלא בכלי אזרחי שמטרתו להבטיח את קיומם של צווים קיימים. הפקודה הרלוונטית מאפשרת לבית המשפט להטיל קנסות או מאסר בכפייה כדי להוביל את הצד המפר לציית להוראות הדין - ולא כדי לנקום בו. במקרה הנוכחי, הנתבע בחר להתעלם מצו ברור - מה שהוביל להפעלת הסנקציה.

האם ניתנה לנתבע הזדמנות להסביר את מעשיו?

כן. הנתבע טען למגבלות לוגיסטיות שהקשו עליו להסיר שלטים, ואף ניסה לטעון שהשם נמחק מהקופה באמצעות טוש. כמו כן, הוא טען כי הוא נמצא במצב בריאותי שמנע ממנו להתייצב לדיון הראשון. עם זאת, השופט דחה את כל ההסברים, בין היתר בשל ראיות מצולמות שהוכיחו אחרת, והעובדה שבפועל לא נעשה דבר מהותי כדי לציית לצו.

למה בחר בית המשפט דווקא בקנסות יומיים?

הקנסות היומיים נועדו ליצור תמריץ כלכלי מיידי לציות, וככל שממשיך הנתבע בהפרה - גובה הקנס עולה. זו דרך משפטית מקובלת לאכיפת צווים, במקום להטיל עונשים חד-פעמיים חסרי שיניים. במקרה הזה, מדובר בקנסות של מאות ואף אלפי שקלים לכל יום שבו תימשך ההפרה.

האם הציבור יכול לסייע באכיפה?

למעשה כן. במקרים של הפרת צוים פומביים, כמו שימוש אסור בסימן מסחרי, תיעוד של הציבור עשוי לשמש ראיה נוספת להגשת בקשות אכיפה נוספות. בתי משפט בוחנים גם תמונות וסרטונים מהרשתות החברתיות כחלק מראיות להפרה מתמשכת.

האם ייתכן שהשם "כפר השעשועים" נותר בטעות או משיקולים טכניים?

השופט לא קיבל את האפשרות הזו. הוא כתב במפורש בפסק הדין שלו כי, "אין המדובר בהפרה מקרית, אלא במחדל עקבי ומתמשך שמעיד על זלזול מודע בצווי בית המשפט". גם כשנטען שמדובר בתהליך "מורכב לוגיסטית", לא הובאו כל ראיות לכך. להפך, נאמר בדיון שהשם נמחק בטוש מהקופה, אך "נמסרה חשבונית כתובה עם השם - כאילו לא ניתן כלל פסק דין".

האם יש חשש שהמותג ניזוק כתוצאה מהשימוש הבלתי חוקי בו?

בהחלט. אחד הנימוקים למתן הצווים היה מניעת בלבול צרכנים ופגיעה במוניטין. שימוש עקבי וגלוי בשם המותג עלול לגרום לציבור לחשוב שמדובר בסניף מורשה, ובכך לחבל במוניטין ובזכויות הקניין הרוחני של הבעלים החוקיים של המותג.

מה הצעד הבא האפשרי של בית המשפט?

אם הנתבע לא יעמוד בצווים, בית המשפט יכול לשקול החמרה נוספת, כולל זימון לשימוע על הטלת קנס כבד יותר או אף צו מאסר. סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט מאפשר להורות על מאסר כל עוד ההפרה נמשכת, כלומר כל עוד הפסקת ההפרה תלויה בנתבע בלבד.