"התחדשות עירונית הפכה למוצר מבוקש, אבל זה עדיין לא מספיק"
"התחדשות עירונית הפכה למוצר מבוקש ונושא מהותי שמעסיק את כל העולם המערבי, הנתונים בישראל חיוביים אבל זה לא מספיק, הערים שצריכות להתחדש נמצאות בפריפריה ולשם נביא את זה". כך אמר שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף במהלך כנס של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
הכנס התקיים תחת הכותרת "התחדשות עירונית – שיח אקדמיה וממשלה" ובו נטלו חלק מובילי המדיניות ומבצעיה בשטח מטעם המדינה ומרצים רבים, שדנו בין היתר בהשפעה על סביבת המגורים לאחר סיום פרויקט ההתחדשות.
גולדקנופף, פתח את הכנס ואמר: "התחדשות עירונית הפכה למוצר מבוקש ונושא מהותי שמעסיק את כל העולם המערבי, הנתונים בישראל חיוביים אבל זה לא מספיק, הערים שצריכות להתחדש נמצאות בפריפריה ולשם נביא את זה. קורת גג זה צורך בסיסי לכל אדם. התחדשות עירונית עם כל היתרונות אינה תהליך פשוט, ולמרות זאת אנחנו רואים לאט לאט תהליך שהפך ליעיל וראוי, כאשר היום הזה הוא עוד הזדמנות לקידום של כיווני מחשבה חדשים וקידום התחום".
מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, אמר: "העיסוק שלנו בהתחדשות זו שליחות, ובמיוחד בימים אלו בהם אנו רוצים להפיץ טוב מול הרוע, ולבסס בנייה ותקומה מול מי שרצו להחריב ולהרוס. הרשות הממשלתית היא גוף צעיר שמאסדר את התחום הצומח ביותר בנדל"ן הישראלי, ואנחנו רוצים להפעיל את הכלים הכבדים שבידינו באופן אחראי ומדויק. חלק מזה הוא המפגש היום, במסגרתו יוצגו עבודות מחקר המשקפות מגוון של רעיונות ודעות, חלקן עוסקות בנושאים שעולים תדי בפעילות היום יומית שלנו, וחלקן מטרתן לפתוח את הראש לכיוונים חדשניים".
- "2024 היא השנה שבה התחדשות עירונית שינתה את שוק הנדל"ן הישראלי"
- מענקים למיזמים ברחובות ואשקלון בהיקף של 115 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הכנס התקיים דיון סוער על היבטים של צדק חברתי בהתחדשות עירונית, אותו הנחה אלעזר במברגר, שבפתח הדיון ציין שמניסיונו בכמה משרדים ממשלתיים, לא קיימת תכנית ממשלתית שמצליחה לשנות באופן כל כך עמוק את איכות החיים של משפחות שלמות. בהמשך הדיון הציגו הדוברים עמדות שונות, בהן ד"ר רינה דגני, ממכון גיאוקרטוגרפיה, שציינה כי מיעוט מתוך הדיירים בבניינים שעברו התחדשות הם דיירים שחזרו אל הבניין, והציעה לבצע חשיבה מחודשת ולהסיט את הדגש בהתחדשות לחיזוק ועיבוי לעומת הליכי ההריסה והבנייה מחדש. ד"ר מירב אהרון גוטמן, מהטכניון, סברה כי הגישה הרווחת שבעלי הדירות הם קורבנות חלשים היא טעות, שכן יש תופעה גדולה של מינוף עצמי בפרויקטים כאלו, והם מצליחים לקדם מוביליות חברתית של משפחות רבות.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צאשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון
הקבוצה, בבעלותם של אשר אלון ורוני בריק, זכתה במכרז, תהרוס 60 דירות ישנות ותקים מתחם מגורים חדש של כ־200 יחידות דיור
קבוצת אשלי לירן בבבעלות אשר אלון ורוני בריק (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ) זכתה במכרז שנערך על ידי בעלי הדירות במתחם בדרך מגדיאל בהוד השרון לביצוע פרויקט פינוי בינוי. במסגרת התוכנית ייהרסו 60 יח"ד ב-5 בניינים ישנים בכתובות פדויים 3, מגדיאל 40-42, אשכול 2 ואשכול 6, ובמקומן ייבנה מתחם מגורים חדש הכולל כ-200 יחידות דיור ושטחי מסחר.
המכרז נוהל על ידי עורכי הדין המייצגים את בעלי הדירות, משרד דנוס־אליעז. למכרז ניגשו עשרות חברות נדל"ן, כאשר לשלב הגמר הגיעו שלוש חברות: רוטשטיין, קטה ואשלי לירן, שזכתה במכרז. קבוצת אשלי לירן שתטפל בקידום התכנון, הרישוי וכן בבנייה בפועל של הפרויקט, פינוי בעלי הדירות המקוריים עד לאכלוס הפרויקט החדש.
זה אינו הפרויקט הראשון שהחברה מקדמת בעיר בתחום ההתחדשות העירונית. ברחוב בן גמלא, מקדמת החברה פרויקט פינוי בינוי הכולל שני מגדלים רבי קומות עם כ-9,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה וכ-360 יחידות דיור חדשות, וברחוב בן גוריון, החברה מקדמת תוכנית יחד עם חברת מידן במסגרתה ייהרסו ארבעה בניינים בני שלוש קומות וייבנו במקומם ארבעה בניינים בני עשר קומות. שני הפרויקטים נמצאים בשלבי קידום מול וועדות התכנון.
קבוצת אשלי לירן יזמה ובנתה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בתל אביב, "ME TLV" בשכונת נווה שרת, הכולל 270 יחידות דיור חדשות במקום 96 הישנות. הצלחת הפרויקט סללה את הדרך לפרויקטים רבים נוספים. גם בעיר רעננה בנתה החברה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בעיר, שכבר אוכלס בהצלחה. כיום מקדמת החברה אלפי יחידות דיור בפרויקטי פינוי בינוי הנמצאים בשלבי תכנון, רישוי ובנייה שונים בערי המרכז והשרון: תל אביב, גבעתיים, רעננה, כפר סבא וכאמור בהוד השרון.
