לראשונה, בחודש יוני החוב על המשכנתאות של כלל הציבור בישראל חצה את החצי טריליון שקל ועומד על 505.3 מיליארד שקלים, חצי מהחוב הלאומי של ישראל (שחצה השנה את הטריליון שקל). בישראל יש כמעט מיליון משכנתאות פתוחות (993.4 אלף משכנתאות פתוחות). כלומר, כמיליון משפחות בישראל משלמות מדי חודש משכנתא וגובה החוב הממוצע של כל משפחה עומד על כ-500 אלף שקל. המספר הזה כולל בתוכו גם את אלה שלוקחים היום משכנתאות חדשות וגם כאלה שנמצאים לקראת סיום פירעון המשכנתא ולכן כבר כמעט סיימו לשלם את החוב שלהם.

למעשה, משכנתאות חדשות בישראל נלקחות בגובה ממוצע של כמעט מיליון שקל, 988 אלף שקל ליתר דיוק, זינוק של 43% ב-3 שנים בלבד. המשמעות היא גם שהחוב הכולל רק הולך וגדל. למעשה, בעשור האחרון החוב זינק ב-140%, מגובה של 212 מיליארד שקלים, אי שם ב-2012.

בחודש יוני נטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של 11.88 מיליארד שקל, נמוך רק במעט מהשיא של 13.43 שנרשם בחודש מרץ האחרון. עדיין מדובר על רמות גבוהות מאוד - רק לפני מספר שנים הממוצע החודשי של נטילת משכנתאות חדשות עמד בכלל על 5 מיליארד שקלים בחודש.

בנק ישראל העלה את הריבית בחדות בחודשים האחרונים והצפי הוא להמשך עליית הריבית. המשמעות היא קפיצה בהחזר החודשי של הציבור - ולא מדובר על כסף קטן, אלא על תוספת של יותר מ-800 שקל להחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות.

• היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
• ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאז חודש אוגוסט 2021 - ירידה בקצב מכירת הדירות בישראל. הרבה לפני העלאת מס הרכישה על המשקיעים

על פי הלמ"ס, בחודש מאי נרשמה עלייה של 18% בכמות הדירות שנמכרו - אבל המגמה היא ירידה. מדובר בירידה של 19% לעומת חודש מאי 2021, וירידה חודשית של 3.3% מאז חודש אוגוסט. בראייה לטווח זמן רחב יותר מדובר אכן עדיין בעלייה כאשר בין יוני 20' למאי 21' נמכרו בישראל 51,249 דירות, ובין יוני21' למאי 22' נמכרו 55,594 דירות – עלייה שנתית של 8.5%. גם בכמות הדירות המבוקשת, הכוללת גם את הדירות שלא נמכרו, נרשם גידול 10.1% מאפריל למאי השנה.

הממשלה תגיד לכם שהמגמה השתנתה רק אחרי העלאת מס הרכישה על המשקיעים בחודש נובמבר-דצמבר (ועוד לפני העלאת הריבית ע"י בנק ישראל), אבל בפועל ניתן לראות בגרף שהמגמה משתנה כבר בחודש אוגוסט. מדובר על קצב ירידה חודשי של 3.3%.

• דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
• גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

הריבית עולה - ואיתה ההחזר לנוטלי המשכנתאות. מנגד - היקפי המשכנתאות צפויים לרדת ככל שהריבית תעלה - כי החזרי המשכנתאות מתייקרים

בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית (כדי להתמודד עם האינפלציה). עלייה משמעותית נוספת בריבית צפויה להביא לירידה משמעותית יותר בהיקפי המשכנתאות שהציבור ייטול. 

קצב המשכנתאות בשנה הנוכחית: 140 מיליארד שקל בשנה אחת. אבל זה צפוי לרדת בהמשך השנה

במחצית הראשונה של 2022 נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 69 מיליארד שקל - נתון מדהים לאור העובדה שבשנת 2020 נטל הציבור 78 מיליארד שקל בשנה כולה - וזו הייתה שנת שיא בנטילת משכנתאות חדשות. ב-2021 נטל הציבור 114 מיליארד שקל בשנה כולה. המשמעות - בינתיים קטר הנדל"ן ממשיך לדהור. הצפי הוא לירידה בהמשך השנה אבל נכון לעכשיו מדובר בקצב עצום של 140 מיליארד שקל בשנה. 

הריצה של הציבור אל הבנק (במקרה הזה לא כדי למשוך כסף אלא כדי לבקש הלוואות) במהלך השנה האחרונה הובילה את מחירי הדיור לזינוק של יותר מ-16% בשנה האחרונה. 

נחזור ונדגיש: ציבור נוטלי המשכנתאות נמצא במילכוד 22

בעיה נוספת של נוטלי המשכנתאות היא שהנתח שלקח הציבור במסלולים צמודים למדד המחירים לצרכן (האינפלציה) יורד בהתמדה ועומד על 25% מכלל המשכנתאות, בעוד החלק שלווה הציבור בריבית שאינה צמודה למדד ממשיך לעלות ועומד על יותר מ-74% מהיקף המשכנתאות. מצד אחד: הציבור מקטין חשיפה לחלק שתלוי באינפלציה, מצד שני הוא מגביר את הסיכון של עליית הריבית. - מאחר שגובה המשכנתאות שהציבור נוטל רק הולך ועולה. ריבית בנק ישאל וגם האינפלציה בעליה - מדובר במלכוד 22 של הציבור ולא ברור שיש ברירה. איך נצא ממנו? סביר להניח שצורה זו או אחרת של משבר כלכלי.