הרכבת הקלה בירושלים
צילום: מורן ישעיהו

המדינה קונה חזרה את "הקו האדום" של הרכבת הקלה ב-1.6 מיליארד שקל

תרכוש את הקו מהזכיינית סיטיפס, המוחזקת במשותף על ידי קבוצת אשטרום, אשטרום נכסים, קבוצת הראל וקרן תש"י; קבוצת אשטרום תרשום רווח של 430 מיליון שקל
מורן ישעיהו | (9)
נושאים בכתבה אשטרום נכסים

מדינת ישראל רוכשת בחזרה את "הקו האדום" של הרכבת הקלה בירושלים תמורת כ-1.6 מיליארד שקל. זאת במסגרת הסכם זיכיון שחתמה עם סיטיפס המוחזקת במשותף על ידי אשטרום קבוצה -0.52% , אשטרום נכסים , קבוצת הראל השקעות -1.97% וקרן תשתיות ישראל (תש"י). הרכבת משרתת כ-170 אלף נוסעים ביום.

אשטרום ואשטרום נכסים מחזיקות ב-50% ממניות סיטיפס וממניות חברת קונקט (קבלן התפעול של הפרויקט), בחלוקה של 29% ו-21% בהתאמה. לצידן מחזיקות הראל חברה לביטוח ב-20% מהמניות וקרן תש"י ב-30% (מתוכן ב-11% מחזיקות קרנות ההשתלמות של המורים והגננות).

רווחי ענק לחברות 

בעקבות חתימת ההסכם, צפויה אשטרום נכסים לרשום רווח נקי של כ-200 מיליון שקל. חברת האם, קבוצת אשטרום, צפויה לרשום רווח נקי של כ-530 מיליון שקל (כ-430 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות). הרווחים האמורים צפויים במועד שבו יבוצע ה-BuyBack המתוכנן במהלך הרבעון השני של 2021.

חברת הראל שהשקיעה בפרויקט כ-25 מיליון שקל צפויה לרשום הכנסות בסדר גדול מרשים של כ-280 מילון שקל. לפי החברה, לאורך השנים היא נהנתה מהכנסות שוטפות מההשקעה בסך כ-46 מיליון שקל. 

על פי ההסכם, חברת סיטיפס תמשיך להפעיל תמורת תשלום את הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים עד למסירתו לידי המדינה. במסגרת ההסכם, יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות וכלל התשתיות והמערכות של הפרויקט.

 

בין הצדדים סוכם עוד, כי התשלום הכולל, בסך של כ-1.6 מיליארד שקל, ישולם באופן הבא: סכום ראשוני של כ-200 מיליון שקל ישולם בינואר 2021, בכפוף לאישור תקציב המדינה והודעת המדינה לגבי ביצוע  ה-BuyBack; סכום נוסף של כ-600 מיליון שקל ישולם במועד הביצוע בפועל של ה-BuyBack, ויתרת הסכום תשולם לאחר 9 חודשים ממועד ה-BuyBack, ולא לפני ינואר 2022. כמו כן, במסגרת ההסכם, ויתרו כל הצדדים על טענות ותביעות האחד כלפי השני.

 

סיטיפס תשלם כ-380 מיליון שקל

במקביל להסכם בגין הרכישה בחזרה של נכסי הרכבת הקלה מידי סיטיפס, נחתם גם הסכם בין סיטיפס לבין קבוצת אשטרום וחברת אלסטום הבינלאומית, בהמשך להסכם ה-EPC,  שנחתם בין הצדדים בעבר בנוגע להקמת הפרויקט. על פי ההסכם הנוכחי, סוכמו תנאי גמר החשבון הכולל בין הצדדים, ונקבע כי סיטיפס תשלם לקבוצת אשטרום ולאלסטום סכום של כ-380 מיליון שקל, מתוכו חלקה של קבוצת אשטרום הינו כ-285 מיליון שקל. יצוין, כי עד כה הכירה קבוצת אשטרום בדוחותיה הכספיים בהכנסה בסך של כ-255 מיליון שקל בגין הקמת הפרויקט.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מתוך הסכום האמור צפויה סיטיפס לשלם לאשטרום ואלסטום סך של כ-200 מיליון שקל בינואר 2021, והיתרה במועד ביצוע ה-BuyBack.

רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום ואשטרום נכסים: "אנו שמחים על חתימת ההסכם עם מדינת ישראל ועל שיתוף הפעולה לאורך 8 שנות ההפעלה של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. אנו גאים, כי פרויקט זה משרת כיום בהצלחה רבה למעלה מ-170 אלף נוסעים ביום, והפך לפרויקט תחבורה מוביל במדינת ישראל. קבוצת אשטרום רואה בפעילותה בתחום הזכיינות את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים שלה לשנים הבאות, ובכוונתנו להמשיך ולהשתתף במכרזים של המדינה להקמת פרויקטי תשתיות לאומיים שונים, התואמים את מגוון ההתמחויות המקצועיות הקיים בקבוצה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דירה=קורת גג 20/02/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 8.
    [email protected] 13/02/2020 00:31
    הגב לתגובה זו
    מענין מי עשה את החשבון ועל סמך איזה נתונים. מן הראוי לפחות לפרסם את כל נתוני התחשיב בכדי שבעל המניות שמשקיע את הכסף ( כל עם ישראל) יוכל להבין האם ההשקעה כדאית
  • 7.
    א.ש 12/02/2020 20:34
    הגב לתגובה זו
    למה הקניה הזאת. אין איפה לשחם את הכסף? צפו רק להרעת השרות ולועדי עובדים סחטניים
  • 6.
    זה מה שנקרא חילוץ ופרנסה (ל"ת)
    קש 12/02/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אפק 12/02/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
    פשוט הזוי עם ישראל מפסיד עשרות מליארדים כל שנה בגלל אפסים
  • 4.
    למה עשוים צעד כזה? רק לתת לחברות להרויחמכספי המדינה? (ל"ת)
    אתמהה 12/02/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד הגנן 12/02/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    והתשובה - קודם דאגו כמו תמיד למקורבים שירוויחו מיליונים ועכשיו נותנים להם עוד פרס!!! מושחתים כבר אמרו כאן ?
  • 2.
    אורן המלך (ל"ת)
    לירון 12/02/2020 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דן 12/02/2020 16:42
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים חכמים ויש פראירים נצחיים . לא קשה לראות מי נגד מי .......
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


קבלנים ברמת גן
צילום: BizTV

חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו

חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלני שיפוצים מסרבים לתת הצעות מחיר - אלפי משפחות עדיין מחוץ לבית

מנדי הניג |

חמישה חודשים אחרי המערכה העצימה מול איראן, אלפי משפחות שדירותיהן נפגעו עדיין לא מצליחות לחזור הביתה. מה שהתחיל כפגיעה ישירה במבנים הפך למשבר מתמשך, שמתגלגל בעיקר סביב סחבת בירוקרטית: קבלני שיפוצים מדווחים שהם מפסיקים להגיש הצעות מחיר לעבודות שממומנות על ידי מס רכוש, פשוט מפני שאין דרך להתקדם איתן.

לפי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הבעיה לא נמצאת אצל הקבלנים אלא במנגנון שמאי מס רכוש. לדבריו, אותם שמאים גוררים רגליים חודשים ארוכים עד אישור הצעות המחיר. בלי אישור רשמי אי אפשר להתחיל לשקם את הדירות, והמשפחות שממתינות בחוץ מוצאות את עצמן חוזרות שוב ושוב לנקודת ההתחלה. "העיכוב אינו נובע מחוסר יכולת מקצועית או מרצון של קבלני השיפוצים", הוא אומר. "זו אחריות ישירה של מס רכוש ושל הממשלה, שמפקירים בפועל אלפי אזרחים חסרי בית".

גם מי שדירתו נהרסה כליל נשאר היום בלי מסלול ברור. המתווה שאמור היה לטפל בהריסות באמצעות חקיקה מיוחדת ותוכנית מואצת להתחדשות עירונית לא התקדם לשום מקום. מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן הודה כבר לפני כחודשיים שהמתווה נכשל, ולמרות שהממשלה אישרה לפני שבועיים הצעת חוק חדשה, אין עדיין תאריך לקריאה הראשונה. בתוך הוואקום הזה, משפחות שמחכות לבנייה מחדש מגלות שהמערכת פשוט אינה מסוגלת לספק תשובה.

סיב מתאר מצב שהוא מגדיר כ"תקלה כפולה": מי שיכול לשפץ תקוע בגלל שמאי מס רכוש, ומי שזקוק להריסה ובנייה מחדש תקוע בגלל שהחקיקה לא זזה. לדבריו, אין לקבוע שהקבלנים מגלים אדישות. להפך, רבים מהם מגיעים לקצה גבול היכולת. המחסור בכוח אדם מאז המלחמה והבירוקרטיה שמסרבת לזוז יצרו מציאות שבה קבלני שיפוצים מעדיפים להימנע מהגשת הצעות מחיר, לא מתוך בחירה עסקית אלא מתוך ייאוש.

התאחדות קבלני השיפוצים דורשים פעולה מיידית. הם מבקשים לקבוע לוחות זמנים מחייבים לשמאי מס רכוש לאישור הצעות מחיר, לאפשר העברת מקדמות שתאפשר התחלה מיידית של עבודות, להגדיר מנגנון עבודה ברור ופשוט מול הקבלנים, ולערב באופן ישיר את שר האוצר ושר הבינוי והשיכון כדי לשחרר את הפקק.