הרכבת הקלה בירושלים
צילום: מורן ישעיהו

המדינה קונה חזרה את "הקו האדום" של הרכבת הקלה ב-1.6 מיליארד שקל

תרכוש את הקו מהזכיינית סיטיפס, המוחזקת במשותף על ידי קבוצת אשטרום, אשטרום נכסים, קבוצת הראל וקרן תש"י; קבוצת אשטרום תרשום רווח של 430 מיליון שקל
מורן ישעיהו | (9)
נושאים בכתבה אשטרום נכסים

מדינת ישראל רוכשת בחזרה את "הקו האדום" של הרכבת הקלה בירושלים תמורת כ-1.6 מיליארד שקל. זאת במסגרת הסכם זיכיון שחתמה עם סיטיפס המוחזקת במשותף על ידי אשטרום קבוצה -0.13% , אשטרום נכסים , קבוצת הראל השקעות -0.47% וקרן תשתיות ישראל (תש"י). הרכבת משרתת כ-170 אלף נוסעים ביום.

אשטרום ואשטרום נכסים מחזיקות ב-50% ממניות סיטיפס וממניות חברת קונקט (קבלן התפעול של הפרויקט), בחלוקה של 29% ו-21% בהתאמה. לצידן מחזיקות הראל חברה לביטוח ב-20% מהמניות וקרן תש"י ב-30% (מתוכן ב-11% מחזיקות קרנות ההשתלמות של המורים והגננות).

רווחי ענק לחברות 

בעקבות חתימת ההסכם, צפויה אשטרום נכסים לרשום רווח נקי של כ-200 מיליון שקל. חברת האם, קבוצת אשטרום, צפויה לרשום רווח נקי של כ-530 מיליון שקל (כ-430 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות). הרווחים האמורים צפויים במועד שבו יבוצע ה-BuyBack המתוכנן במהלך הרבעון השני של 2021.

חברת הראל שהשקיעה בפרויקט כ-25 מיליון שקל צפויה לרשום הכנסות בסדר גדול מרשים של כ-280 מילון שקל. לפי החברה, לאורך השנים היא נהנתה מהכנסות שוטפות מההשקעה בסך כ-46 מיליון שקל. 

על פי ההסכם, חברת סיטיפס תמשיך להפעיל תמורת תשלום את הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים עד למסירתו לידי המדינה. במסגרת ההסכם, יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות וכלל התשתיות והמערכות של הפרויקט.

 

בין הצדדים סוכם עוד, כי התשלום הכולל, בסך של כ-1.6 מיליארד שקל, ישולם באופן הבא: סכום ראשוני של כ-200 מיליון שקל ישולם בינואר 2021, בכפוף לאישור תקציב המדינה והודעת המדינה לגבי ביצוע  ה-BuyBack; סכום נוסף של כ-600 מיליון שקל ישולם במועד הביצוע בפועל של ה-BuyBack, ויתרת הסכום תשולם לאחר 9 חודשים ממועד ה-BuyBack, ולא לפני ינואר 2022. כמו כן, במסגרת ההסכם, ויתרו כל הצדדים על טענות ותביעות האחד כלפי השני.

 

סיטיפס תשלם כ-380 מיליון שקל

במקביל להסכם בגין הרכישה בחזרה של נכסי הרכבת הקלה מידי סיטיפס, נחתם גם הסכם בין סיטיפס לבין קבוצת אשטרום וחברת אלסטום הבינלאומית, בהמשך להסכם ה-EPC,  שנחתם בין הצדדים בעבר בנוגע להקמת הפרויקט. על פי ההסכם הנוכחי, סוכמו תנאי גמר החשבון הכולל בין הצדדים, ונקבע כי סיטיפס תשלם לקבוצת אשטרום ולאלסטום סכום של כ-380 מיליון שקל, מתוכו חלקה של קבוצת אשטרום הינו כ-285 מיליון שקל. יצוין, כי עד כה הכירה קבוצת אשטרום בדוחותיה הכספיים בהכנסה בסך של כ-255 מיליון שקל בגין הקמת הפרויקט.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מתוך הסכום האמור צפויה סיטיפס לשלם לאשטרום ואלסטום סך של כ-200 מיליון שקל בינואר 2021, והיתרה במועד ביצוע ה-BuyBack.

רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום ואשטרום נכסים: "אנו שמחים על חתימת ההסכם עם מדינת ישראל ועל שיתוף הפעולה לאורך 8 שנות ההפעלה של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. אנו גאים, כי פרויקט זה משרת כיום בהצלחה רבה למעלה מ-170 אלף נוסעים ביום, והפך לפרויקט תחבורה מוביל במדינת ישראל. קבוצת אשטרום רואה בפעילותה בתחום הזכיינות את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים שלה לשנים הבאות, ובכוונתנו להמשיך ולהשתתף במכרזים של המדינה להקמת פרויקטי תשתיות לאומיים שונים, התואמים את מגוון ההתמחויות המקצועיות הקיים בקבוצה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דירה=קורת גג 20/02/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 8.
    [email protected] 13/02/2020 00:31
    הגב לתגובה זו
    מענין מי עשה את החשבון ועל סמך איזה נתונים. מן הראוי לפחות לפרסם את כל נתוני התחשיב בכדי שבעל המניות שמשקיע את הכסף ( כל עם ישראל) יוכל להבין האם ההשקעה כדאית
  • 7.
    א.ש 12/02/2020 20:34
    הגב לתגובה זו
    למה הקניה הזאת. אין איפה לשחם את הכסף? צפו רק להרעת השרות ולועדי עובדים סחטניים
  • 6.
    זה מה שנקרא חילוץ ופרנסה (ל"ת)
    קש 12/02/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אפק 12/02/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
    פשוט הזוי עם ישראל מפסיד עשרות מליארדים כל שנה בגלל אפסים
  • 4.
    למה עשוים צעד כזה? רק לתת לחברות להרויחמכספי המדינה? (ל"ת)
    אתמהה 12/02/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד הגנן 12/02/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    והתשובה - קודם דאגו כמו תמיד למקורבים שירוויחו מיליונים ועכשיו נותנים להם עוד פרס!!! מושחתים כבר אמרו כאן ?
  • 2.
    אורן המלך (ל"ת)
    לירון 12/02/2020 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דן 12/02/2020 16:42
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים חכמים ויש פראירים נצחיים . לא קשה לראות מי נגד מי .......
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
מחירי הדירות

כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות

עשרות עסקאות בערים מרכזיות - תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון, פתח תקווה ורמת גן; וגם - בכמה ירדו מחירי הדירות בשנה האחרונה?

צלי אהרון |


מחירי הדירות בירידה. לפי נתוני הלמ"ס מחירי הדירות ירדו בדיווח האחרון ב-0.3% בחודש (לתקופה של אוגוסט-ספטמבר) כשקצב הירידה הוא כ-5% בשנה. בשטח הירידה גדולה יותר. מדובר על ירידה של 7% ואפילו 10% בשנה וזה מאוד משמעותי בהינתן שקצב עליית מחירי הדירות הוא 2.5% בשנה. מדובר על ירידה ריאלית של 10%.

הבאנו לכם את העסקאות בשבועות האחרונים בערים מרכזיות בארץ - תל אביב, חיפה, ירושלים, פתח תקווה, באר שבע ועוד ערים רבות כדי שתקבלו אינדיקציה למחייר הדירות אם אתם עומדים לרכוש דירה ולהבין "כמה אתם שווים" אם אתם בעלי דירה. הנה הנתונים שמתבססים ברובים על מאגרי רשות המסים:

תל אביב

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".