המדינה קונה חזרה את "הקו האדום" של הרכבת הקלה ב-1.6 מיליארד שקל

תרכוש את הקו מהזכיינית סיטיפס, המוחזקת במשותף על ידי קבוצת אשטרום, אשטרום נכסים, קבוצת הראל וקרן תש"י; קבוצת אשטרום תרשום רווח של 430 מיליון שקל
מורן ישעיהו | (9)
נושאים בכתבה אשטרום נכסים

מדינת ישראל רוכשת בחזרה את "הקו האדום" של הרכבת הקלה בירושלים תמורת כ-1.6 מיליארד שקל. זאת במסגרת הסכם זיכיון שחתמה עם סיטיפס המוחזקת במשותף על ידי אשטרום קבוצה -2.86% , אשטרום נכסים , קבוצת הראל השקעות -1.43% וקרן תשתיות ישראל (תש"י). הרכבת משרתת כ-170 אלף נוסעים ביום.

אשטרום ואשטרום נכסים מחזיקות ב-50% ממניות סיטיפס וממניות חברת קונקט (קבלן התפעול של הפרויקט), בחלוקה של 29% ו-21% בהתאמה. לצידן מחזיקות הראל חברה לביטוח ב-20% מהמניות וקרן תש"י ב-30% (מתוכן ב-11% מחזיקות קרנות ההשתלמות של המורים והגננות).

רווחי ענק לחברות 

בעקבות חתימת ההסכם, צפויה אשטרום נכסים לרשום רווח נקי של כ-200 מיליון שקל. חברת האם, קבוצת אשטרום, צפויה לרשום רווח נקי של כ-530 מיליון שקל (כ-430 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות). הרווחים האמורים צפויים במועד שבו יבוצע ה-BuyBack המתוכנן במהלך הרבעון השני של 2021.

חברת הראל שהשקיעה בפרויקט כ-25 מיליון שקל צפויה לרשום הכנסות בסדר גדול מרשים של כ-280 מילון שקל. לפי החברה, לאורך השנים היא נהנתה מהכנסות שוטפות מההשקעה בסך כ-46 מיליון שקל. 

על פי ההסכם, חברת סיטיפס תמשיך להפעיל תמורת תשלום את הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים עד למסירתו לידי המדינה. במסגרת ההסכם, יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות וכלל התשתיות והמערכות של הפרויקט.

 

בין הצדדים סוכם עוד, כי התשלום הכולל, בסך של כ-1.6 מיליארד שקל, ישולם באופן הבא: סכום ראשוני של כ-200 מיליון שקל ישולם בינואר 2021, בכפוף לאישור תקציב המדינה והודעת המדינה לגבי ביצוע  ה-BuyBack; סכום נוסף של כ-600 מיליון שקל ישולם במועד הביצוע בפועל של ה-BuyBack, ויתרת הסכום תשולם לאחר 9 חודשים ממועד ה-BuyBack, ולא לפני ינואר 2022. כמו כן, במסגרת ההסכם, ויתרו כל הצדדים על טענות ותביעות האחד כלפי השני.

 

סיטיפס תשלם כ-380 מיליון שקל

במקביל להסכם בגין הרכישה בחזרה של נכסי הרכבת הקלה מידי סיטיפס, נחתם גם הסכם בין סיטיפס לבין קבוצת אשטרום וחברת אלסטום הבינלאומית, בהמשך להסכם ה-EPC,  שנחתם בין הצדדים בעבר בנוגע להקמת הפרויקט. על פי ההסכם הנוכחי, סוכמו תנאי גמר החשבון הכולל בין הצדדים, ונקבע כי סיטיפס תשלם לקבוצת אשטרום ולאלסטום סכום של כ-380 מיליון שקל, מתוכו חלקה של קבוצת אשטרום הינו כ-285 מיליון שקל. יצוין, כי עד כה הכירה קבוצת אשטרום בדוחותיה הכספיים בהכנסה בסך של כ-255 מיליון שקל בגין הקמת הפרויקט.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מתוך הסכום האמור צפויה סיטיפס לשלם לאשטרום ואלסטום סך של כ-200 מיליון שקל בינואר 2021, והיתרה במועד ביצוע ה-BuyBack.

רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום ואשטרום נכסים: "אנו שמחים על חתימת ההסכם עם מדינת ישראל ועל שיתוף הפעולה לאורך 8 שנות ההפעלה של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. אנו גאים, כי פרויקט זה משרת כיום בהצלחה רבה למעלה מ-170 אלף נוסעים ביום, והפך לפרויקט תחבורה מוביל במדינת ישראל. קבוצת אשטרום רואה בפעילותה בתחום הזכיינות את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים שלה לשנים הבאות, ובכוונתנו להמשיך ולהשתתף במכרזים של המדינה להקמת פרויקטי תשתיות לאומיים שונים, התואמים את מגוון ההתמחויות המקצועיות הקיים בקבוצה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דירה=קורת גג 20/02/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 8.
    [email protected] 13/02/2020 00:31
    הגב לתגובה זו
    מענין מי עשה את החשבון ועל סמך איזה נתונים. מן הראוי לפחות לפרסם את כל נתוני התחשיב בכדי שבעל המניות שמשקיע את הכסף ( כל עם ישראל) יוכל להבין האם ההשקעה כדאית
  • 7.
    א.ש 12/02/2020 20:34
    הגב לתגובה זו
    למה הקניה הזאת. אין איפה לשחם את הכסף? צפו רק להרעת השרות ולועדי עובדים סחטניים
  • 6.
    זה מה שנקרא חילוץ ופרנסה (ל"ת)
    קש 12/02/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אפק 12/02/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
    פשוט הזוי עם ישראל מפסיד עשרות מליארדים כל שנה בגלל אפסים
  • 4.
    למה עשוים צעד כזה? רק לתת לחברות להרויחמכספי המדינה? (ל"ת)
    אתמהה 12/02/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד הגנן 12/02/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    והתשובה - קודם דאגו כמו תמיד למקורבים שירוויחו מיליונים ועכשיו נותנים להם עוד פרס!!! מושחתים כבר אמרו כאן ?
  • 2.
    אורן המלך (ל"ת)
    לירון 12/02/2020 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דן 12/02/2020 16:42
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים חכמים ויש פראירים נצחיים . לא קשה לראות מי נגד מי .......
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

נדלן מסביב לשולחן - מפגש בכיריםנדלן מסביב לשולחן - מפגש בכירים

נדל"ן סביב השולחן: כך תיערכו נכון למכרזים בעידן של אי ודאות

איך מתמחרים עלויות בניה, אילו הפתעות יש במסמכי המכרזים, ומדוע זו תקופה של הזדמנויות בנדל"ן - על כך שוחחנו במפגש לבכירי הענף ביוזמת הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte

אתי אפללו |
נושאים בכתבה נדל"ן


בכירי ובכירות ענף הנדל"ן הגיעו ביום ג' השבוע למפגש הראשון של נדל"ן סביב השולחן – סדרת מפגשים אסטרטגיים שמטרתם להעמיק בעולם הנדל"ן, ביוזמה משותפת של הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte ובשיתוף ביזפורטל. המפגש התמקד במכרזים, מדדים ותמחור בתקופה רווית חוסר וודאות.


פרויקטים עם רווחיות נמוכה

 גלית וינדר־טפר, מנכ"לית הפניקס ליווי בניה, מקבוצת הפניקס גמא, פתחה את המפגש בהתייחסות לשינויים בשוק: "רואים הרבה מכרזים בדרך לשוק, אבל יש גם הרבה מאוד סימני שאלה סביבם וחוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב עניין עלויות הבנייה. בקשר עם מכרזים חדשים תנאי השוק המאתגרים ידועים ולכן יילקחו בחשבון בהצעות שיוגשו על ידי היזמים, אולם בעסקאות שנרכשו ומומנו לפני 3 שנים, 

הדו"חות שאנו כחברה מממנת נתקלים בהם היום, ערב הכניסה לבניה ומכירות, מראים תמונה שונה לגמרי: פרויקטים עם רווחיות נמוכה משציפה היזם בעת רכישת הקרקע. חשוב מאוד להבין את המספרים לעומק עוד לפני הגשת ההצעה למכרז".


מחירי הדיור יורדים?

 זו אגדה אורבנית נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, ציינה כי ירידת מחירי הדיור היא אגדה אורבנית. לטענתה, המחירים עולים, וימשיכו לעלות. בנוסף, לטעמה הציפייה למכרזים של רמ"י תתבדה, ורמ"י לא תמהר "להפציץ במכרזים". בוגין, התייחסה לתקן 21 ואמרה כי: "ישנם עוד דברים הדורשים סדר והסדרה - אין לוח זמנים מסודר, ולפעמים יזמים נתקעים שנתיים עם חוות דעת שלא מתקדמות, אנו בלשכה פועלים ליצור מנגנון הכרעה מוסדר. 

"בנוסף, נדרשת התייחסות לעלויות הבנייה, הן עולות בקצב מהיר, כ-15% בשנתיים האחרונות, וזה קריטי. הלשכה השיקה לראשונה אומדן עלויות בנייה שמבוסס על דוחות ליווי".