יוסי דורי
צילום: יח"צ

עסקת נדל"ן נוספת לכלל ביטוח: רוכשת מקרקעין בתל אביב עם אלייד

מדובר במגרש שבשטחו פעל בעבר בית הדפוס של מוזס. בקרקע מתוכננת הקמת שני מגדלי תעסוקה ומגורים; היקף ההשקעה של כלל בפרויקט כ-150 מיליון שקל

מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה אלייד כלל ביטוח

כלל ביטוח ופיננסים מתרחבת בתחום הנדל"ן: החברה מצטרפת לחברת אלייד נדל"ן לרכישת מקרקעין בתל אביב בהשקעה של כ-150 מיליון שקל.

כלל עסקי ביטוח -0.48%

על המגרש המדובר, ששטחו כ-4.5 דונם, פעל במשך שנים בית הדפוס "גרפוליט" של עודד מוזס - נצר למשפחת מוזס, בעלת השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות. במסגרת תכנית בניין עיר חדשה שמקדמת עיריית תל אביב, המתחם ייקרא מתחם "בני ברק" כחלק ממתחם "הגר"א-הרכבת", הנמצא בקרבת דרך מנחם בגין, ובמפגש הרחובות בני ברק, הרכבת, הגר"א וסלומון. במתחם כולו מתוכננים חמישה מבנים בשימוש של מגורים, מסחר, תעסוקה ושימושים ציבוריים.

במתחם מתכננת אלייד להקים שני מגדלים – האחד למגורים והשני לתעסוקה, בגובה של עד 34 קומות. בהקשר זה יצוין כי כלל תקים עם אלייד את מגדל התעסוקה בלבד, בו יחזיקו אלייד וכלל בשותפות בזכויות שוות. מגדל התעסוקה כולל זכויות בניה לכ-28 אלף מ"ר למשרדים ותעסוקה וכ-900 מ"ר למסחר. הפרויקט ינוהל ויוקם על ידי אלייד כאשר הזכויות למגדל המגורים נותרות במלואן בבעלותה.

העסקה הנוכחית מצטרפת לעסקאות נדל"ן נוספות שביצעה קבוצת כלל בתקופה האחרונה, ביניהן רכישת מבנה תעשייתי מידי קרן פורטיסימו והשקעה בפרויקט מגורים, משרדים ומסחר במתחם כורזין בגבעתיים, יחד עם צמח המרמן ואורוקום אסטרטגיות.   

יוסי דורי, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות בכלל ביטוח ופיננסים מסר: "אנו שמחים ומברכים על השותפות עם אלייד נדל"ן בעסקה משמעותית זו. מדובר בעסקת נדל"ן נוספת באזור שוקק פעילות ומסחר, בטבורה של העיר תל אביב שישמש כאזור עסקים ומגורים גם יחד. אסטרטגיית ההשקעה של הקבוצה מתמקדת, בין היתר, בצבירה ורכישה של נכסים תזרימיים ואיכותיים, ואנו צופים כי הצטרפותנו לעסקת רכישת נדל"ן זה, בעל פוטנציאל תשואה גבוה, יניב תשואה מותאמת סיכון בתיקי העמיתים והנוסטרו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה זה פה 13/01/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים? ראית מה קורה עם המניה שלכם? הלווווו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.