אורן הוד, אפריקה מגורים
צילום: יחצ

אפריקה מגורים הציגה עלייה של 3.8% בהכנסות שנת 2018

הרווח הנקי ירד ב-39% וההכנסות ממכירת דירות עלו ב-5.7%. החברה הציגה ירידה קלה ברווחיות הגולמית ושיפור ברמה התפעולית כנגד עלייה בהוצאות המימון
ערן סוקול |

חברת אפריקה מגורים -0.83% דיווחה היום (א') על תוצאותיה לשנת 2018 עם עלייה של 3.8% בהכנסות וירידה של 39% ברווח הנקי המיוחסת בעיקר לרווח חשבונאי חד פעמי שנרשם אשתקד. החברה הציגה שיפור ברמה התפעולית, כנגד עלייה בהוצאות המימון. מניית החברה איבדה כ-4.4% בשנה האחרונה והחברה נסחרת במכפיל הון של 0.9.

הכנסות החברה בשנת 2018 הסתכמו בכמיליארד שקל, עלייה של כ-3.8% לעומת הכנסות של כ-981.7 מיליון שקל אשתקד. מתוך סכומים אלו, ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו בכ-977 מיליון שקל, עלייה של כ-5.7% לעומת כ-924 מיליון שקל אשתקד.

סה"כ מכרה החברה 699 יחידות דיור בשנת 2018 תמורת כ-1.2 מיליארד שקל (כולל חלקם של שותפים), ירידה של כ-15% לעומת 823 יחידות הדיור שמכרה בשנת 2017 תמורת כ-1.5 מיליארד שקל. 

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-86.3 מיליון שקל, ירידה של כ-38.8% ביחס לרווח נקי של כ-141 מיליון שקל אשתקד, המיוחסת בעיקר לרווח חשבונאי חד פעמי של כ-51.9 מיליון שקל שנרשם בשנת 2017  בגין עסקת גבעת שמואל.

שיפור ברמה התפעולית, כנגד זינוק בהוצאות המימון

בבחינת שולי הרווחיות, החברה הציגה ירידה קלה בשולי הרווח הגולמי שעמד על כ-17.2% בשנת 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-17.5% אשתקד. שולי הרווח התפעולי אמנם ירד בשנת 2018 לרמה של 13.8% לעומת 18.7% בשנת 2017, אולם הירידה מיוחסת בעיקר לרווח החד פעמי כאמור, בגין רכישת זכויות השותף של החברה בחברת גבעת שמואל החדשה. ברמה התפעולית, נרשמה ירידה קלה בשולי הוצאות התפעול (מכירה והנהו"כ) לרמה של כ-4.9%, לעומת כ-5.2% אשתקד.

מנגד, הציגה החברה גידול של כ-9.5 מיליון שקל בהוצאות המימון בשנת 2018, אשר הסתכמו בכ-34.4 מיליון שקל והיוו כ-3.4% מההכנסות, לעומת כ-24.9 מיליון שקל אשתקד, אשר היוו כ-2.5% מההכנסות.

"תוצאות טובות למרות אי הוודאות בענף"

אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "שנת 2018 התאפיינה ביציבות מרשימה ותוצאות טובות, על אף אי הוודאות הקיימת בענף הנדל"ן למגורים. ההון העצמי חצה לראשונה בתולדות החברה את רף המיליארד שקל, ואנו רואים בכך עדות מוחשית נוספת לעוצמה של החברה וביטוי ליציבות הפיננסית הבולטת. עוצמה זו אפשרה לנו כחלק מהפיתוח העסקי של החברה להשקיע השנה כ-220 מיליון שקל לרכישת קרקעות שיאפשרו את המשך הצמיחה בשנים הבאות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צאשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צ

אשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון

הקבוצה, בבעלותם של אשר אלון ורוני בריק, זכתה במכרז, תהרוס 60 דירות ישנות ותקים מתחם מגורים חדש של כ־200 יחידות דיור

רן קידר |
נושאים בכתבה אשלי לירן

קבוצת אשלי לירן בבבעלות אשר אלון ורוני בריק (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ) זכתה במכרז שנערך על ידי בעלי הדירות במתחם בדרך מגדיאל בהוד השרון לביצוע פרויקט פינוי בינוי. במסגרת התוכנית ייהרסו 60 יח"ד ב-5 בניינים ישנים בכתובות פדויים 3, מגדיאל 40-42, אשכול 2 ואשכול 6, ובמקומן ייבנה מתחם מגורים חדש הכולל כ-200 יחידות דיור ושטחי מסחר. 

המכרז נוהל על ידי עורכי הדין המייצגים את בעלי הדירות, משרד דנוס־אליעז. למכרז ניגשו עשרות חברות נדל"ן, כאשר לשלב הגמר הגיעו שלוש חברות: רוטשטיין, קטה ואשלי לירן, שזכתה במכרז. קבוצת אשלי לירן שתטפל בקידום התכנון, הרישוי וכן בבנייה בפועל של הפרויקט, פינוי בעלי הדירות המקוריים עד לאכלוס הפרויקט החדש.

זה אינו הפרויקט הראשון שהחברה מקדמת בעיר בתחום ההתחדשות העירונית. ברחוב בן גמלא, מקדמת החברה פרויקט פינוי בינוי הכולל שני מגדלים רבי קומות עם כ-9,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה וכ-360 יחידות דיור חדשות, וברחוב בן גוריון, החברה מקדמת תוכנית יחד עם חברת מידן במסגרתה ייהרסו ארבעה בניינים בני שלוש קומות וייבנו במקומם ארבעה בניינים בני עשר קומות. שני הפרויקטים נמצאים בשלבי קידום מול וועדות התכנון. 

קבוצת אשלי לירן יזמה ובנתה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בתל אביב, "ME TLV" בשכונת נווה שרת, הכולל 270 יחידות דיור חדשות במקום 96 הישנות. הצלחת הפרויקט סללה את הדרך לפרויקטים רבים נוספים. גם בעיר רעננה בנתה החברה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בעיר, שכבר אוכלס בהצלחה. כיום מקדמת החברה אלפי יחידות דיור בפרויקטי פינוי בינוי הנמצאים בשלבי תכנון, רישוי ובנייה שונים בערי המרכז והשרון: תל אביב, גבעתיים, רעננה, כפר סבא וכאמור בהוד השרון.