אורן הוד, אפריקה מגורים
צילום: יחצ

אפריקה מגורים הציגה עלייה של 3.8% בהכנסות שנת 2018

הרווח הנקי ירד ב-39% וההכנסות ממכירת דירות עלו ב-5.7%. החברה הציגה ירידה קלה ברווחיות הגולמית ושיפור ברמה התפעולית כנגד עלייה בהוצאות המימון
ערן סוקול |

חברת אפריקה מגורים -1.67% דיווחה היום (א') על תוצאותיה לשנת 2018 עם עלייה של 3.8% בהכנסות וירידה של 39% ברווח הנקי המיוחסת בעיקר לרווח חשבונאי חד פעמי שנרשם אשתקד. החברה הציגה שיפור ברמה התפעולית, כנגד עלייה בהוצאות המימון. מניית החברה איבדה כ-4.4% בשנה האחרונה והחברה נסחרת במכפיל הון של 0.9.

הכנסות החברה בשנת 2018 הסתכמו בכמיליארד שקל, עלייה של כ-3.8% לעומת הכנסות של כ-981.7 מיליון שקל אשתקד. מתוך סכומים אלו, ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו בכ-977 מיליון שקל, עלייה של כ-5.7% לעומת כ-924 מיליון שקל אשתקד.

סה"כ מכרה החברה 699 יחידות דיור בשנת 2018 תמורת כ-1.2 מיליארד שקל (כולל חלקם של שותפים), ירידה של כ-15% לעומת 823 יחידות הדיור שמכרה בשנת 2017 תמורת כ-1.5 מיליארד שקל. 

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-86.3 מיליון שקל, ירידה של כ-38.8% ביחס לרווח נקי של כ-141 מיליון שקל אשתקד, המיוחסת בעיקר לרווח חשבונאי חד פעמי של כ-51.9 מיליון שקל שנרשם בשנת 2017  בגין עסקת גבעת שמואל.

שיפור ברמה התפעולית, כנגד זינוק בהוצאות המימון

בבחינת שולי הרווחיות, החברה הציגה ירידה קלה בשולי הרווח הגולמי שעמד על כ-17.2% בשנת 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-17.5% אשתקד. שולי הרווח התפעולי אמנם ירד בשנת 2018 לרמה של 13.8% לעומת 18.7% בשנת 2017, אולם הירידה מיוחסת בעיקר לרווח החד פעמי כאמור, בגין רכישת זכויות השותף של החברה בחברת גבעת שמואל החדשה. ברמה התפעולית, נרשמה ירידה קלה בשולי הוצאות התפעול (מכירה והנהו"כ) לרמה של כ-4.9%, לעומת כ-5.2% אשתקד.

מנגד, הציגה החברה גידול של כ-9.5 מיליון שקל בהוצאות המימון בשנת 2018, אשר הסתכמו בכ-34.4 מיליון שקל והיוו כ-3.4% מההכנסות, לעומת כ-24.9 מיליון שקל אשתקד, אשר היוו כ-2.5% מההכנסות.

"תוצאות טובות למרות אי הוודאות בענף"

אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "שנת 2018 התאפיינה ביציבות מרשימה ותוצאות טובות, על אף אי הוודאות הקיימת בענף הנדל"ן למגורים. ההון העצמי חצה לראשונה בתולדות החברה את רף המיליארד שקל, ואנו רואים בכך עדות מוחשית נוספת לעוצמה של החברה וביטוי ליציבות הפיננסית הבולטת. עוצמה זו אפשרה לנו כחלק מהפיתוח העסקי של החברה להשקיע השנה כ-220 מיליון שקל לרכישת קרקעות שיאפשרו את המשך הצמיחה בשנים הבאות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?