הירשמו
  1. ראשי
  2. נדל"ן
אורן הוד, אפריקה מגורים
צילום: יחצ

אפריקה מגורים הציגה עלייה של 3.8% בהכנסות שנת 2018

הרווח הנקי ירד ב-39% וההכנסות ממכירת דירות עלו ב-5.7%. החברה הציגה ירידה קלה ברווחיות הגולמית ושיפור ברמה התפעולית כנגד עלייה בהוצאות המימון
ערן סוקול |
נושאים בכתבה אורן הוד אפריקה מגורים

חברת אפריקה מגורים -1.67% דיווחה היום (א') על תוצאותיה לשנת 2018 עם עלייה של 3.8% בהכנסות וירידה של 39% ברווח הנקי המיוחסת בעיקר לרווח חשבונאי חד פעמי שנרשם אשתקד. החברה הציגה שיפור ברמה התפעולית, כנגד עלייה בהוצאות המימון. מניית החברה איבדה כ-4.4% בשנה האחרונה והחברה נסחרת במכפיל הון של 0.9.

הכנסות החברה בשנת 2018 הסתכמו בכמיליארד שקל, עלייה של כ-3.8% לעומת הכנסות של כ-981.7 מיליון שקל אשתקד. מתוך סכומים אלו, ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו בכ-977 מיליון שקל, עלייה של כ-5.7% לעומת כ-924 מיליון שקל אשתקד.

סה"כ מכרה החברה 699 יחידות דיור בשנת 2018 תמורת כ-1.2 מיליארד שקל (כולל חלקם של שותפים), ירידה של כ-15% לעומת 823 יחידות הדיור שמכרה בשנת 2017 תמורת כ-1.5 מיליארד שקל. 

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-86.3 מיליון שקל, ירידה של כ-38.8% ביחס לרווח נקי של כ-141 מיליון שקל אשתקד, המיוחסת בעיקר לרווח חשבונאי חד פעמי של כ-51.9 מיליון שקל שנרשם בשנת 2017  בגין עסקת גבעת שמואל.

שיפור ברמה התפעולית, כנגד זינוק בהוצאות המימון

בבחינת שולי הרווחיות, החברה הציגה ירידה קלה בשולי הרווח הגולמי שעמד על כ-17.2% בשנת 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-17.5% אשתקד. שולי הרווח התפעולי אמנם ירד בשנת 2018 לרמה של 13.8% לעומת 18.7% בשנת 2017, אולם הירידה מיוחסת בעיקר לרווח החד פעמי כאמור, בגין רכישת זכויות השותף של החברה בחברת גבעת שמואל החדשה. ברמה התפעולית, נרשמה ירידה קלה בשולי הוצאות התפעול (מכירה והנהו"כ) לרמה של כ-4.9%, לעומת כ-5.2% אשתקד.

מנגד, הציגה החברה גידול של כ-9.5 מיליון שקל בהוצאות המימון בשנת 2018, אשר הסתכמו בכ-34.4 מיליון שקל והיוו כ-3.4% מההכנסות, לעומת כ-24.9 מיליון שקל אשתקד, אשר היוו כ-2.5% מההכנסות.

"תוצאות טובות למרות אי הוודאות בענף"

אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "שנת 2018 התאפיינה ביציבות מרשימה ותוצאות טובות, על אף אי הוודאות הקיימת בענף הנדל"ן למגורים. ההון העצמי חצה לראשונה בתולדות החברה את רף המיליארד שקל, ואנו רואים בכך עדות מוחשית נוספת לעוצמה של החברה וביטוי ליציבות הפיננסית הבולטת. עוצמה זו אפשרה לנו כחלק מהפיתוח העסקי של החברה להשקיע השנה כ-220 מיליון שקל לרכישת קרקעות שיאפשרו את המשך הצמיחה בשנים הבאות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות מקרקעי ישראל נדל"ן מחירי הדירות

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן