טדי שגיא נכנס לתחום חללי העבודה המשותפים; פותח מתחמים בלונדון ובת"א
שוק חללי העבודה המשותפים צובר תאוצה רבה ולאחרונה יותר ויותר חברות פונות לנתח שוק זה. אמש עדכנה קבוצת טדי שגיא שגם היא נכנסת לתחום חללי העבודה המשותפים – Co Working. הקבוצה תפעיל מותג חדש שייקרא LABS בערים מרכזיות בעולם. המתחם הראשון צפוי להיפתח כבר בחודש יוני בלונדון.
קבוצת טדי שגיא נכנסת לשוק חללי העבודה, תחת המותג LABS. הקבוצה צפויה לחשוף את אסטרטגיית הפעילות של LABS בחודש יוני השנה, יחד עם פתיחתו של המתחם הראשון של LABS בהולבורן, לונדון.
מהודעת קבוצת טדי שגיא עולה כי המתחם הראשון בת"א צפוי להיפתח בסוף 2017 במגדל עזריאלי החדש בשרונה, שנחשב לבניין העסקים היוקרתי של תל אביב. המתחם יוקם בחלק מהקומות הגבוהות של הבניין וישתרע על כ-8,000 מ"ר. המתחם השני בת"א צפוי להיפתח ברבעון הראשון של 2018 במגדלי הארבעה החדשים. המתחם ישתרע על כ-4,500 מ"ר ויפעל בקומות העליונות של המגדלים.
המתחמים שייפתחו בתל אביב לא צפויים להיות היחידים, ובקבוצת שגיא בוחנים פתיחת מתחמים נוספים במיקומים שונים בישראל. את פעילות ההקמה בישראל מלווים הדן אורנשטיין, יועץ התקשורת של הקבוצה, ואלעד אלון, מנהל פעילות הנדל"ן בישראל, אשר בוחנים שיתופי פעולה אסטרטגיים של LABS עם גורמים שונים בתעשייה.
- ממשיך למכור: טדי שגיא מוכר נכס שלישי בלונדון
- טדי שגיא משדרג את הצעת הרכש למניית קייפ ב-4.65%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק חללי העבודה איננו חדש לקבוצת שגיא. בקמדן מרקט לונדון מפעילה בשנה האחרונה חברת מרקט טק, בשליטת קבוצת שגיא, את מתחם האינטרצ'נג, אשר משמש בית ליותר מ-1,000 סטרטאפיסטים. מרקט טק פועלת להקמת מרכזים נוספים בשוק שיכילו בתוך כשנתיים כ-3,000 סטרטאפיסטים.
- 2.יהודה 19/03/2017 16:02הגב לתגובה זוהבנאדם הלך לו קלף אחד עם פלייטק חוץ מזה לא נראה שהוא כזה כוכב.
- 1.אילן 06/03/2017 23:01הגב לתגובה זואני מכיר אותו...היום הוא לא נראה ככה הוא השמין 20 ק"ג מאז התמונה כל היום אוכל המבורגרים
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
