יו"ר ריט 1: "אנשים מאבדים את הבטחון שיכפילו את ערך דירתם בעוד עשור"
אחת מהתכניות המתבשלות במשרד האוצר להרגעת שוק הנדל"ן היא הקמת קרנות ריט להשקעה בדיור להשכרה, כחלק מהמאמץ לספק למשקיעים אפיקים אלטרנטיביים להשקעה למשקיעים אשר במצב השוק הנוכחי עטים אחר כל דירה פנויה. אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אמר בשבוע שעבר - "אנחנו מקימים קרנות ריט להשקעה, משקיע עם 100 אלף שקל יוכל לקבל את אותה התשואה שהוא יקבל מדירה".
עד 2015 פעלו שתי קרנות ריט בלבד בישראל – ריט 1 0% וסלע קפיטל (סלע נדלן 0% ) אשר הוקמו ב-2006 ו-2007 בהתאמה. ב-5 השנים האחרונות, מנובמבר 2010, עלתה מניית ריט 1 בכ-93% ואילו מניית סלע קפיטל עלתה בכ-39%. השנה הוקמה קרן ריט נוספת, 'מניבים' על ידי שרון שוופי, לשעבר מנכ"ל גב ים, פועלים שוקי הון וגופים מוסדיים נוספים. הקרן סיימה החודש גיוס ראשון של 267 מיליון שקל ורכשה לאחרונה נכס מניב בפארק אפק בראש העין.
קרנות הריט הוקמו לראשונה בארה"ב, מכוח חוק, לפני יותר מ-50 שנה כדי לאפשר ליחידים להשקיע במגוון נכסים מניבים גדולים ואיכותיים, אפשרות שהייתה סגורה בפניהם עד לאותה העת. קרנות הריט משקיעות בנכסים מניבים מסוגים שונים (בעיקר משרדים, מרכזי מסחר, מבני תעשייה ובארה"ב גם דירות). הן רוכשות, מנהלות ומתחזקות את הנכסים באופן מקצועי לטובת בעלי המניות בריטים שנהנים מתזרים הכנסות שוטף שמקורו בהכנסות משכ"ד מהנכסים שבבסיסו.
קרנות הריט התפשטו בעשרות השנים שחלפו ברחבי העולם וכיום הן פועלות במדינות רבות כגון צרפת, אנגליה, גרמניה, בלגיה, הולנד וגם בישראל. הסטטוס מוקנה על ידי החוק והקרנות שכפופות לו מחויבות בעמידה במגבלותיו. המגבלות העיקריות שנועדו להבטיח שהחזקה בקרן תדמה השקעה בנכסים מניבים היא התמקדות בנכסים מניבים (קיימים מבחני שיעור מהנכסים/מההכנסות) וחובה לחלק את הרווחים כדיבידנדים.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, לקרן אין בעל שליטה ומניותיה מפוזרות בין משקיעים רבים. בחלק מהמדינות וגם בישראל אימצו חובה מהותית נוספת והיא מגבלה על שיעור המינוף שהקרן רשאית ליטול על עצמה. קרן שעומדת בכל המגבלות מקבלת פטור ממס חברות. המיסוי מתבצע ברמת המשקיע לפי מקור התזרים שחולק בקרן.
"מקווה שעוד כמה קרנות יקומו מאפס"
Bizportal שוחח עם דרור גד, יו"ר קרן ריט 1, על התחום ועל פעילות הקרן – "אנחנו בעיצומו של שינוי בתחום, ברגעים אלה מתארגנות עוד קרנות. אני מקווה שעוד כמה קרנות יקומו מאפס".
לשאלה מדוע כעשור לאחר חיקוק חוק הריטים הפעילות בתחום יחסית מצומצמת, מספק גד שתי סיבות: "ראשית, עם הפיכתה של חברת נדל"ן לקרן ריט עליה לשלם מס שבח על המיסים הנדחים שלה במאזן, מיסים אשר מוגדרים כחלק מההון העצמי כי הן לא משלמות אותו אף פעם. שנית, לא מקובל שבעלי שליטה בישראל יירדו מתחת ל-51% מההחזקה בחברה. חוק הריטים מגדיר שלא רק שאסור לאדם אחד להחזיק 51% אלא גם ל-5 ביחד אסור, צריכה להיות חברה לכל הציבור".
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
למרות התשואה העדיפה בקרנות ריט, המשקיע הישראלי עדיין מעדיף לרוב לשים את כספו על דירה – "אנשים משקיעים בדירות שמספקות 3% תשואה משכר דירה, אנחנו חיים בעולם של נכסים מניבים שמניבים תשואה של 7%-8% ואין ספק שזה עדיף. כנראה שעם שלם חווה חוויה מסוימת בשוק ההון והוא מפחד. אני לא מתווכח על זה שאנשים עשו כסף על דירות בעשור האחרון, אבל השאלה היא האם אנשים מאמינים שבעשר השנים הקרובות מחירי הדירות יעלו בעוד 100%, ופה אנשים מאבדים קצת את הביטחון ומבינים שהמחירים מאוד גבוהים וספק אם יצליחו להכפיל את ערך דירתם".
"דירה זה בלוקים שניתן להוריש לילדים"
גד מסביר כי הפן הפסיכולוגי גם משפיע על ההחלטה אם להשקיע בדירה או בקרן ריט: "בדירות יש סוג של ביטחון בעוד בריט מדובר במנייה שעולה ויורדת, ודירה זה בלוקים שניתן להוריש לילד שלי. נשאלת השאלה, האם ריט היא יותר נדל"ן או מנייה? בטווח קצר יש יותר להשקעה בקרן ריט יותר תכונה של מנייה, מעבר לשנה זה יותר נדל"ן ובטווח של שלוש שנים, כשמבינים ששוק המניות לא משפיע על ההשקעה – מדובר רק בנדל"ן".
לפי גד, פיזור התיק הוא הדבר החשוב ביותר בקרן ריט: "הרעיון הוא לא להיות מושפע משום עודף היצע מקומי במיקום זה או אחר, אם יהיה מיתון בישראל נסבול כולנו, אך עדיין יש סקטורים של חניונים ובתי חולים סיעודיים שלא יזיז להם בכלל. לדוגמה, עודף מטרים באזורים בסקטור באזורים מסויימים לא יפריע כמעט בכלל ברמת התיק. גם הפיזור הסקטוריאלי - הקפדנו שחצי מהתיק יהיה משרדים, שליש מסחר ו-6%-7% בתי חולים סיעודיים - אנחנו קונים בתי חולים סיעודיים ומשכירים אותם למפעיל ל-15-20 שנה".
הרכבת הקלה ושוק המשרדים
גד לא רואה הרעה בשוק המשרדים לאורך ציר הרכבת הקלה – "יש לנו כ-8,000 מ"ר בבית המילניום וחצי בניין בפינת הרחובות החשמונאים ומנחם בגין, בשני הבניינים התפוסה מלאה, לא מרגישים כלום, חברה מאוד גדולה האריכה חוזה בבית המילניום לעוד 5.5 שנים. אני מרגיש שיש יותר פקקים בתל אביב ממה שהיה לפני שנה, אבל עורכי דין, רואי חשבון ונותני שירותים לא יעברו עכשיו לחולון או לראשון לציון כי יש עכשיו רכבת קלה בתל אביב. עוד מוקדם להבין עד הסוף את ההשפעה של הרכבת הקלה".
גד טוען שמספר הפרוייקטים המתוכננים להסתיים בשנים 2017-2019 גדול ועלולים להביא לעודף מטרים בתחום המשרדים באזור תא – רמת גן וספציפית סביב ציר האיילון. להערכתו, לתהליך זה אין השפעה מהותית על ריט 1, מכיוון שפחות מ- 10% מהשטחים שבבעלותה מצויים באזור זה וחלקם מושכרים גם כך לתקופות ארוכות. גד הוסיף, שעדיין ניתן למצוא עסקאות טובות, הכול בהתאם לתמחור: "הגדלנו את האחזקה בבית פסגות תמורת כ-67.5 מיליון שקל, כשמחיר העסקה שיקף מחיר שכירות נח ושיעור היוון גבוה מהמקובל בשוק".
- 5.האם נותנים משכנתא לרכישת מניות בקרן ריט ? (ל"ת)אנונימי 21/11/2015 08:27הגב לתגובה זו
- 4.שמטוב 20/11/2015 19:36הגב לתגובה זולמשל קרנות אינן תואמות להשקעת נדלן ישירה, למשל נראה שהקרנות מטפלות בנדלן מכל הסוגים לאו דווקא נדלן למגורים באיזורים מרכזיים.
- 3.למה לא יכפילו ? ישלישו. תקנו תקנו. דירה בת"א מליארד ש"ח (ל"ת)מתווך 20/11/2015 14:44הגב לתגובה זו
- 2.משקיע מאוכזב 20/11/2015 13:33הגב לתגובה זומשום מה רשויות המס גובות מס הרבה יותר גבוה על רווחים מקרנות הריט מהמקובל ברווחים במניות אחרות
- סתם אזרח 20/11/2015 15:29הגב לתגובה זואני לא פוסל השקעה במניות ריט כחלק מפיזור ההשקעה. יש רק לקחת בחשבון שעל החלק העיקרי של הדיבידנד המחולק יש ניכוי מס במקור בשיעור של 48% ( ניתן לתיאום במ"ה על בסיס המס השולי של המשקיע ) בהשוואה ל 25% בדיבידנד רגיל
- 1.ניסים 20/11/2015 13:16הגב לתגובה זומעורר מחשבה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
