יו"ר ריט 1: "אנשים מאבדים את הבטחון שיכפילו את ערך דירתם בעוד עשור"

דרור גד משיב מדוע בישראל בניגוד לארה"ב הוקמו מעט קרנות ריט - ומאמין שנראה שינוי ממש קרוב
לירן סהר | (6)

אחת מהתכניות המתבשלות במשרד האוצר להרגעת שוק הנדל"ן היא הקמת קרנות ריט להשקעה בדיור להשכרה, כחלק מהמאמץ לספק למשקיעים אפיקים אלטרנטיביים להשקעה למשקיעים אשר במצב השוק הנוכחי עטים אחר כל דירה פנויה. אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אמר בשבוע שעבר - "אנחנו מקימים קרנות ריט להשקעה, משקיע עם 100 אלף שקל יוכל לקבל את אותה התשואה שהוא יקבל מדירה".  

עד 2015 פעלו שתי קרנות ריט בלבד בישראל – ריט 1 0.57% וסלע קפיטל (סלע נדלן -0.35% ) אשר הוקמו ב-2006 ו-2007 בהתאמה. ב-5 השנים האחרונות, מנובמבר 2010, עלתה מניית ריט 1 בכ-93% ואילו מניית סלע קפיטל עלתה בכ-39%. השנה הוקמה קרן ריט נוספת, 'מניבים' על ידי שרון שוופי, לשעבר מנכ"ל גב ים, פועלים שוקי הון וגופים מוסדיים נוספים. הקרן סיימה החודש גיוס ראשון של 267 מיליון שקל ורכשה לאחרונה נכס מניב בפארק אפק בראש העין.  

קרנות הריט הוקמו לראשונה בארה"ב, מכוח חוק, לפני יותר מ-50 שנה כדי לאפשר ליחידים להשקיע במגוון נכסים מניבים גדולים ואיכותיים, אפשרות שהייתה סגורה בפניהם עד לאותה העת. קרנות הריט משקיעות בנכסים מניבים מסוגים שונים (בעיקר משרדים, מרכזי מסחר, מבני תעשייה ובארה"ב גם דירות). הן רוכשות, מנהלות ומתחזקות את הנכסים באופן מקצועי לטובת בעלי המניות בריטים שנהנים מתזרים הכנסות שוטף שמקורו בהכנסות משכ"ד מהנכסים שבבסיסו.

קרנות הריט התפשטו בעשרות השנים שחלפו ברחבי העולם וכיום הן פועלות במדינות רבות כגון צרפת, אנגליה, גרמניה, בלגיה, הולנד וגם בישראל. הסטטוס מוקנה על ידי החוק והקרנות שכפופות לו מחויבות בעמידה במגבלותיו. המגבלות העיקריות שנועדו להבטיח שהחזקה בקרן תדמה השקעה בנכסים מניבים היא התמקדות בנכסים מניבים (קיימים מבחני שיעור מהנכסים/מההכנסות) וחובה לחלק את הרווחים כדיבידנדים.

בנוסף, לקרן אין בעל שליטה ומניותיה מפוזרות בין משקיעים רבים. בחלק מהמדינות וגם בישראל אימצו חובה מהותית נוספת והיא מגבלה על שיעור המינוף שהקרן רשאית ליטול על עצמה. קרן שעומדת בכל המגבלות מקבלת פטור ממס חברות. המיסוי מתבצע ברמת המשקיע לפי מקור התזרים שחולק בקרן. 

"מקווה שעוד כמה קרנות יקומו מאפס"

Bizportal שוחח עם דרור גד, יו"ר קרן ריט 1, על התחום ועל פעילות הקרן – "אנחנו בעיצומו של שינוי בתחום, ברגעים אלה מתארגנות עוד קרנות. אני מקווה שעוד כמה קרנות יקומו מאפס".

לשאלה מדוע כעשור לאחר חיקוק חוק הריטים הפעילות בתחום יחסית מצומצמת, מספק גד שתי סיבות: "ראשית, עם הפיכתה של חברת נדל"ן לקרן ריט עליה לשלם מס שבח על המיסים הנדחים שלה במאזן, מיסים אשר מוגדרים כחלק מההון העצמי כי הן לא משלמות אותו אף פעם. שנית, לא מקובל שבעלי שליטה בישראל יירדו מתחת ל-51% מההחזקה בחברה. חוק הריטים מגדיר שלא רק שאסור לאדם אחד להחזיק 51% אלא גם ל-5 ביחד אסור, צריכה להיות חברה לכל הציבור".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

למרות התשואה העדיפה בקרנות ריט, המשקיע הישראלי עדיין מעדיף לרוב לשים את כספו על דירה – "אנשים משקיעים בדירות שמספקות 3% תשואה משכר דירה, אנחנו חיים בעולם של נכסים מניבים שמניבים תשואה של 7%-8% ואין ספק שזה עדיף. כנראה שעם שלם חווה חוויה מסוימת בשוק ההון והוא מפחד. אני לא מתווכח על זה שאנשים עשו כסף על דירות בעשור האחרון, אבל השאלה היא האם אנשים מאמינים שבעשר השנים הקרובות מחירי הדירות יעלו בעוד 100%, ופה אנשים מאבדים קצת את הביטחון ומבינים שהמחירים מאוד גבוהים וספק אם יצליחו להכפיל את ערך דירתם".

"דירה זה בלוקים שניתן להוריש לילדים"

גד מסביר כי הפן הפסיכולוגי גם משפיע על ההחלטה אם להשקיע בדירה או בקרן ריט: "בדירות יש סוג של ביטחון בעוד בריט מדובר במנייה שעולה ויורדת, ודירה זה בלוקים שניתן להוריש לילד שלי. נשאלת השאלה, האם ריט היא יותר נדל"ן או מנייה? בטווח קצר יש יותר להשקעה בקרן ריט יותר תכונה של  מנייה, מעבר לשנה זה יותר נדל"ן ובטווח של שלוש שנים, כשמבינים ששוק המניות לא משפיע על ההשקעה – מדובר רק בנדל"ן".

לפי גד, פיזור התיק הוא הדבר החשוב ביותר בקרן ריט: "הרעיון הוא לא להיות מושפע משום עודף היצע מקומי במיקום זה או אחר, אם יהיה מיתון בישראל נסבול כולנו, אך עדיין יש סקטורים של חניונים ובתי חולים סיעודיים שלא יזיז להם בכלל. לדוגמה, עודף מטרים באזורים בסקטור באזורים מסויימים לא יפריע כמעט בכלל ברמת התיק. גם הפיזור הסקטוריאלי - הקפדנו שחצי מהתיק יהיה משרדים, שליש מסחר ו-6%-7% בתי חולים סיעודיים - אנחנו קונים בתי חולים סיעודיים ומשכירים אותם למפעיל ל-15-20 שנה".

הרכבת הקלה ושוק המשרדים

גד לא רואה הרעה בשוק המשרדים לאורך ציר הרכבת הקלה – "יש לנו כ-8,000 מ"ר בבית המילניום וחצי בניין בפינת הרחובות החשמונאים ומנחם בגין, בשני הבניינים התפוסה מלאה, לא מרגישים כלום, חברה מאוד גדולה האריכה חוזה בבית המילניום לעוד 5.5 שנים. אני מרגיש שיש יותר פקקים בתל אביב ממה שהיה לפני שנה, אבל עורכי דין, רואי חשבון ונותני שירותים לא יעברו עכשיו לחולון או לראשון לציון כי יש עכשיו רכבת קלה בתל אביב. עוד מוקדם להבין עד הסוף את ההשפעה של הרכבת הקלה".

גד טוען שמספר הפרוייקטים המתוכננים להסתיים בשנים 2017-2019 גדול ועלולים להביא לעודף מטרים בתחום המשרדים באזור תא – רמת גן וספציפית סביב ציר האיילון. להערכתו, לתהליך זה אין השפעה מהותית על ריט 1, מכיוון שפחות מ- 10% מהשטחים שבבעלותה מצויים באזור זה וחלקם מושכרים גם כך לתקופות ארוכות. גד הוסיף, שעדיין ניתן למצוא עסקאות טובות, הכול בהתאם לתמחור: "הגדלנו את האחזקה בבית פסגות תמורת כ-67.5 מיליון שקל, כשמחיר העסקה שיקף מחיר שכירות נח ושיעור היוון גבוה מהמקובל בשוק".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    האם נותנים משכנתא לרכישת מניות בקרן ריט ? (ל"ת)
    אנונימי 21/11/2015 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמטוב 20/11/2015 19:36
    הגב לתגובה זו
    למשל קרנות אינן תואמות להשקעת נדלן ישירה, למשל נראה שהקרנות מטפלות בנדלן מכל הסוגים לאו דווקא נדלן למגורים באיזורים מרכזיים.
  • 3.
    למה לא יכפילו ? ישלישו. תקנו תקנו. דירה בת"א מליארד ש"ח (ל"ת)
    מתווך 20/11/2015 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע מאוכזב 20/11/2015 13:33
    הגב לתגובה זו
    משום מה רשויות המס גובות מס הרבה יותר גבוה על רווחים מקרנות הריט מהמקובל ברווחים במניות אחרות
  • סתם אזרח 20/11/2015 15:29
    הגב לתגובה זו
    אני לא פוסל השקעה במניות ריט כחלק מפיזור ההשקעה. יש רק לקחת בחשבון שעל החלק העיקרי של הדיבידנד המחולק יש ניכוי מס במקור בשיעור של 48% ( ניתן לתיאום במ"ה על בסיס המס השולי של המשקיע ) בהשוואה ל 25% בדיבידנד רגיל
  • 1.
    ניסים 20/11/2015 13:16
    הגב לתגובה זו
    מעורר מחשבה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה

כמה עולה לשכור דירה בת"א, בכמה עלה שכר העבודה שלכם ביחס לשכר הדירה ומה זה אומר?

רן קידר |

נתחיל בכמה נתונים. מחירי הדירות בעשור האחרון עלו ב-75%, מחירה של דירה ממוצעת עלה ביותר מפי 2. שכר הדירה הממוצע עלה בעשור ב-35% בלבד. שכר העבודה עלה בממוצע בתקופה זו ב-44%. הנתונים האלו מעידים על דבר אחד ברור - שכר הדירה הממוצע נשחק. השכר שלנו עלה ושכר הדירה עלה בפחות, לכאורה מצבנו שופר. שכר הדירה גם נשחק ביחס למחירי הדירות שעלו יותר. מהנתונים האלו עולה שלמרות הטענות של השוכרים, בסה"כ מצבם השתפר ביחס לעבר. 

מנגד, מצבם של רוכשי דירות פוטנציאליות הורע - הדירה ברחה להם. כן, יכול להיות שמדובר באותה משפחה שהחליטה לשכור כי היא לא יכולה לקנות. אז מצד אחד שכר הדירה נשחק, מצד שני מחירי הדירות התרוממו, אז בסה"כ היא בהחלט נפגעה. אבל כשבוחנים רק את מצבם של השוכרים מבלי להתייחס למשפחות ספציפיות, כוונות, רצונות ושוק הדיור בכלל, מקבלים שמצבם של השוכרים בממוצע השתפר. 

מה קרה לשכר שלכם בעשור האחרון?

לפני עשור - שכר הדירה הממוצע עמד על 3730 שקלים והשכר הממוצע במשק היה 9,900 שקלים, כעת השכר הממוצע כ-14,300 שקלים ושכר הדירה 4,880 שקלים. שכר העבודה עלה כאמור יותר. אבל זו לא כל התמונה. בפועל השכר נטו שהוא החשוב כי זה מה שאנחנו מקבלים בכיס, עלה הרבה יותר - בהערכה סביב 60% כי בתקופה הזו היו רפורמות במיסוי השכר, לרבות שינוי המדרגות כך שקיבלנו יותר בנטו, למעט כמובן בשנה האחרונה בה המדרגות הוקפאו. 

כ-60% עלייה בשכר לעומת עלייה של 35% בשכר הדירה, זה בהחלט לא ניצול של שוכרים ועל פניו לא היינו אמורים לשמוע שמחירי שכר הדירה מכבידים ומוגזמים. אבל לשוכרים יש באמת חור בכיס. יוקר המחיה עלה דרמטית וחיסל בעצם את ההכנסה הפנויה. הם מרגישים את זה בשכר דירה יותר מאשר בקניות השוטפות, כי בקניות רוכשים מדי יום, יומיים, שבוע, העליות הן מינוריות ולא שמים לב אליהן, אבל כשמקבלים מהמשכיר הודעה על כוונתו להעלות את שכר הדירה ב-5% בשנה אז אוי ואבוי. זה קורה בבת אחת וזה כסף גדול. בפועל, המציאות שונה. שכר הדירה עלה פחות מסל הקניות שלכם בסופרים. 


בשנה האחרונה זה משתנה. שכר הדירה עלה משמעותית. זה נובע בעיקר מהתשואה נטו שירדה (תשואת בעלי הדירות) וריבית המימון הגבוהה שלהם. לא בטוח שהמסלול הצפוי של הורדת ריבית ימתן את העלייה בשכר דירה. הרחבה - ניתוח השפעת הריבית על שוק השכירות.