לא יאמן: שכר הדירה הממוצע בת"א זינק ב-40% תוך 4 שנים, ל-5,174 שקלים
הזינוק במחירי הדירות החל משנת 2009 בשיעור ריאלי של כ-50%, הותיר רבים שידם אינה משגת להשיג הון עצמי ראשוני לרכישת דירה לחסדיהם של משקיעי הנדל"ן, כלומר לשוק השכירויות. לפי מדד המחירים לצרכן
ברמה הרבעונית, שכר הדירה רשם עלייה של 1.44% מרמה ממוצעת של 3,411 שקל ברבעון הראשון ל-3,460 ברבעון השני. העלייה החדה ביותר נרשמה בדירות 4.5-5 חדרים לרמה ממוצעת של 5,279 שקל כאשר בדירות 1.5-2 חדרים נרשמה ירידה זניחה של 0.09%.
ומה קרה באזורים המרכזיים בארץ? בתל אביב, העיר המבוקשת ביותר לשכירויות במדינה, נרשם גידול של 2.27% בשכר דירה לרמה ממוצעת של 5,174 שקל כאשר בדירות ה-4.5-5 חדרים נרשם הגידול החד ביותר בשיעור של 3.31% לרמה ממוצעת של 7,826 שקל. באזור השרון נרשמה עלייה של 1.38% לרמה ממוצעת של 4,075 שקל, באזור חיפה נרשמה עלייה של 1.13% לרמה של 2,324 שקל, באזור המרכז וסובב ירושלים נרשמה עלייה של 1% לרמה של 3,397 שקל, בדרום עלתה השכירות ב-0.63% לרמה של 2,415, באזור הצפון עלה המחיר 0.43% לרמה של 2,276, בגוש דן עלה 0.36% לרמה של 3,580 שקל ואזור הקריות וחיפה נותר ללא שינוי עם 2,141 שקל.
עלייה של 8.38% בשנה בתל אביב
בשנה החולפת נרשמה בסך הכול עלייה של 5.84% בשכר דירה כאשר גם כאן הגידול החד ביותר נרשם בדירות 4.5-5 חדרים (8.09%). בתל אביב נרשם זינוק של 8.38%, באזור השרון 4.76%, בירושלים 4.68%, באזור המרכז וסובב ירושלים 4.24%, בדרום 3.81%, בצפון 3.6%, בגוש דן 3.57%, בחיפה 3.27% ובאזור הקריות חיפה נרשם גידול של 2.38%.
ומה קרה לשכר הדירה מאז הרבעון השני של 2009? מתברר שהרבה: שכר הדירה הממוצע בישראל זינק 29% מרמה של 2,685 שקל ב-2009 לכאמור 3,460 שקל ב-2013. בדירות הגדולות (4.5-5 חדרים) נרשם זינוק של 32.4% בשכר הדירה, בדירות 2.5-3 חדרים נרשמה עלייה של 27%, בדירות 1.5-2 חדרים נרשמה עלייה של 26.7% ובדירות 3.5-4 חדרים נרשם גידול של 24.6% בשכר הדירה.
ירושלים עלתה הכי פחות מ-2009
תל אביב רשמה זינוק של 39.1% מ-2009 מרמה ממוצעת של 3718 שקל לכאמור 5,174 שקל. העלייה החדה ביותר נרשמה בדירות הקטנות של 1.5-2 חדרים (39.73%) כאשר בדירות 3.5-4 חדרים נרשמה עלייה של 28.8%.
באזור השרון נרשם בארבע השנים האחרונות זינוק של 31.7% בשכר הדירה, באזור הקריות-חיפה נרשמה עלייה של 30.6%, בחיפה 28.6%, בדרום נרשמה עלייה של 26.3%, במרכז וסובב ירושלים ובאזור הצפון נרשמה עלייה של 25.7%, בגוש דן 23.5% ובירושלים 17.5%.
כתבות מעניינות נוספות:
- 6.דור שלם לא יוולד 19/08/2013 19:40הגב לתגובה זודור שלם לא יוולד עקב אי יכולת כלכלית של ההורים להגדיל את הדירה להחליף רכב ולשלם לגנים.
- 5.מחירי בלוף בתלבלוף (ל"ת)כלכלן 19/08/2013 10:19הגב לתגובה זו
- 4.כל יום בלוף לפראייר=תתעוררו=מיתון קשה=בועה50%פיצוץ!!!!! (ל"ת)נדלן=דמגוגיה לפראייר 18/08/2013 14:30הגב לתגובה זו
- 3.פראיירים לא מתים אלא רק מתחלפים (ל"ת)אייס 18/08/2013 14:24הגב לתגובה זו
- 2.ליאור 18/08/2013 13:38הגב לתגובה זוולהפך, זה חשבון פשוט מאוד.
- 1.ofir2000 18/08/2013 13:12הגב לתגובה זואם אני מוכר מוצר X ואני מקבל 20 טלפונים ביום מאנשים שמעוניינים לקנות את המוצר ברור שאני אעלה את המחיר שלו. אם אני לא אקבל שום טלפון במשך חודש ברור שאני אוריד את המחיר שלו. בשורה התחתונה הכל עניין של היצע וביקוש. אם השוכרים יחזרו להורים לתקופה של חצי שנה המשכירים יתחחנו שהשוכרים ישלמו גם חצי מחיר ממה שהם מקבלים עכשיו.
- קלקלן 18/08/2013 21:29הגב לתגובה זואבל מה יקרה כשכולם חחזרו לשוק??? פפפחחחחחח............
- נוחי 18/08/2013 13:55הגב לתגובה זואנשים צריכים גם לגור איפשהו
- ofir2000 18/08/2013 14:08אם כל השוכרים היו מתאגדים יד אחת וגרים לפרק זמן קצר (חצי שנה - שנה) אצל ההורים תאמין לי שמחירי השכירות היו צונחים.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
