המסחר במט"ח: הדולר והאירו חתמו ביציבות; האירו ב-5 שקלים, הדולר ב-3.859 שקלים
האירו חזר להתאושש בארץ ובעולם. לאחר שבפתיחת המסחר הוא נסוג לרמה של 4.98 שקלים, הוא תיקן בהמשך היום ושערו היציג נקבע על 5.0007 שקלים. ביום שישי נקבע האירו לראשונה מזה שלושה חודשים מעל רמת ה-5 שקלים.
בדומה לאירו, גם הדולר חתם את יום המסחר ביציבות ושערו היציג נקבע על 3.859 שקלים, עליה קלה ביותר.
המסחר המקומי מתנהל כשהמטבעות מגיבים למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום חמישי בערב ועלה בשיעור של 0.3%. הערכות הן, כי בעקבות המדד צפוי נגיד בנק ישראל להותיר את הריבית במשק לחודש אוגוסט על כנה חודש נוסף ברמה של 1.5%.
מחר (ג') לא יתקיים מסחר במט"ח ולא יקבעו שערים יציגים בשל צום ט' באב.
במסחר העולמי, האירו ממשיך להתאושש ונסחר תמורת 1.295 דולר לאירו, זאת לאחר שלפני חודשיים כבר נסחר תמורת 1.19 דולר לאירו. ההתאוששות של האירו באה על רקע הערכות על פיהן המטבע האירופי לא יקרוס כתוצאה ממשבר החוב באירופה שהתקיים בחודשים האחרונים.
למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
