הסכמי הגג החדשים. קרדיט: משרד השיכון והבינוי
הסכמי הגג החדשים. קרדיט: משרד השיכון והבינוי

הסכמי הגג חוזרים: המדינה תחל בקידום 40 אלף דירות חדשות ברחבי הארץ

לאחר קיפאון של חודשים, משרד השיכון והבינוי, רמ"י ומשרד המשפטים הגיעו למתווה מוסכם שיאיץ חתימה על הסכמים עם למעלה מ-10 רשויות, בהובלת השר חיים כץ. המטרה: להניע בנייה, להסיר חסמים ולשדרג תשתיות


צלי אהרון | (7)


אחת החסימות המשמעותיות בענף הבנייה נשברה כעת: אחרי חודשים ארוכים שבהם לא נחתם אף הסכם גג עם רשויות מקומיות, המדינה חוזרת לקדם שיווק מסיבי של דירות, עם מתווה חדש שיאפשר לשווק כ-40 אלף דירות חדשות ברחבי הארץ.

מדובר בבשורה לשוק הדיור, לאחר תקופה שבה הסכמים בין המדינה לרשויות, שנועדו לאפשר תוספת דירות לצד השקעה נרחבת בתשתיות - פשוט נתקעו בגלל סבך ביורוקרטי וחילוקי דעות בין משרדי הממשלה. עכשיו, הגלגל מתחיל לנוע מחדש.

מה זה בכלל הסכם גג?


הסכם גג הוא חוזה כולל בין המדינה לרשות מקומית:המדינה מתחייבת להשקיע סכומי עתק בתשתיות - כבישים, בתי ספר, גני ילדים, תחבורה ציבורית, ניקוז ומבני ציבור. והרשות המקומית מתחייבת להסיר חסמים, לקדם תוכניות ולהנפיק היתרי בנייה מהר.

התוצאה: דירות שנבנות מהר יותר, שכונות עם תשתיות מראש, ועיר שמקבלת כלים להתמודד עם גידול באוכלוסייה. אבל בשנה האחרונה נוצר קיפאון כמעט מוחלט. בין משרדי המשפטים, האוצר והבינוי התגלעו מחלוקות תקציביות, רגולטוריות ומשפטיות - וההסכמים נתקעו.

עיריות רבות חששו לחתום על התחייבויות מרחיקות לכת, מבלי לדעת שהמדינה תעמוד בצד שלה בעסקה. כעת, בזכות שורת פגישות אינטנסיביות בימים האחרונים בהובלת השר חיים כץ, הושג מתווה מוסכם שמחזיר את ההסכמים לשולחן. כבר בימים הקרובים צפויים להיחתם הסכמים עם עיריות לוד ורמת השרון, ובמקביל אושרו ויחתמו הסכמים עם ירוחם, צפת וג'דיידה מכר.

מדובר בסנונית ראשונה בלבד: המדינה מתכננת לחתום בהמשך גם עם שדרות, הרצליה, דימונה, כרמיאל, יוקנעם וסכנין - כולן ערים שזקוקות נואשות לפתרונות דיור ולתמיכה בתשתיות. בזמן שמחירי הדירות בישראל ממשיכים לטפס, וחסמים תכנוניים מעכבים פרויקטים, הסכמי הגג יכולים להיות אחד הכלים האפקטיביים ביותר להאצת השוק.

הם מעניקים ודאות לרשויות, רשת ביטחון ליזמים, והיתכנות לפרויקטים בקנה מידה גדול. בנוסף, המדינה מראה שהיא 'שמה כסף' על השולחן - ומשקיעה בפועל בפיתוח, במקום רק לצאת בהצהרות. עבור הרשויות עצמן, ההסכמים הם גם הזדמנות נדירה לשדרג את השירות לתושב: יותר כיתות, יותר כבישים, יותר פארקים וכל זאת כחלק מהקמה של שכונות חדשות.



שר הבינוי והשיכון - חיים כץ, מסר: "עשינו סדק בקיר ופתחנו את הסכר להגדלת היצע הדירות ושדרוג התשתיות ברשויות. המתווה החדש יהווה מנוע צמיחה משמעותי ברמה המקומית והלאומית".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון - יהודה מורגנשטרן, מסר:"המתווה החדש להסכמי גג הוא צעד חשוב להאצת הבנייה בישראל. ההסכמים מעניקים לרשויות המקומיות כלים ומשאבים כדי לתת מענה לגידול הטבעי, להקים שכונות מתקדמות ולשפר את איכות החיים של התושבים".

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל - יעקב קוינט, מסר: "רמ"י שמחה על סיכום המתווה לקידום הסכמי גג ומודה לשר כץ על תרומתו בקידום המתווה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 07/07/2025 15:18
    הגב לתגובה זו
    מספסרים בקרקעות של כולנו ומוכרים במחיר מופקע. מה שוות כל הדירות הללו אם אף אחד לא יכול לרכוש אותן במחירים ההזויים שלכם.
  • 6.
    חיפאי מיואש 07/07/2025 10:00
    הגב לתגובה זו
    וחיפה גם הפעם צופה מהצד מאחור ליתר דיוק המלחמה האחרונה לא עזרה בזירוז פינוי בנוי לשכונות כמו קרית אליעזר שזקוקות לכך נואשות
  • 5.
    קריית ים פינוי ובינוי 400 מטר מהים השבחה מצוינת לתפוס לפני שיהיה מאחור (ל"ת)
    אנונימי 07/07/2025 04:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 06/07/2025 18:51
    הגב לתגובה זו
    עד מתי תושבי שדרות יהנו מ20 אחוז הנחה במס. רובם התעשרו מ710 על חשבון הציבור. הגיע הזמן שיפסיקו להתבכיין ולשלם מס כמו גדולים
  • 3.
    אדונונימי 06/07/2025 18:11
    הגב לתגובה זו
    במקום למגן את ישראל לתחזק מקלטים לבנות מקלטים ובונקרים... מדינה שמנהליה רשעים ארורים
  • 2.
    אנונימי 06/07/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    האם הטבת המס תעלם
  • 1.
    אנונימי 06/07/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    ושבעלי דירות קוטפי בננות מהעצים עבדים נרצעים מיצי אשפתות לא יתחזרו וידרשו 5.5 אלף שקל על דירה ממוצעת מינוס בפריפריה. ולהציע אותה מלוכלכת עם דיירים מזוהמים שלא יודעים מה זה ניקיון. ולא להוריד במחיר המפלצתי הזה ואינשאללה ייתקעו עם הדירות שלהם ושאף פראייר לא ישכור אותן
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.