מי ינצח בחוף האון? המועצה האזורית הודיעה על הקפאת היתרים ל-3 שנים
המכרז והמגרשים בקיבוץ האון ממשיכים לעורר סערה: מה הוביל למאבק המתמשך, למה המועצה האזורית עמק הירדן הקפיאה את היתרי הבנייה לשלוש שנים, והיכן הדברים עומדים כיום מול רשות מקרקעי ישראל?
חוף האון, הפך לזירת מאבק סוער בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן. בלב ליבה של המחלוקת עומד מכרז לשיווק 219 מגרשים בקיבוץ האון, שאמור להוביל לפיתוח רחב באזור.
המועצה האזורית, בראשות עידן גרינבאום, נוקטת צעדים נרחבים ומפעילה
את כל כוחה בניסיון לבלום את המהלך - החל מהקפאת היתרי בנייה ועד לקידום תוכניות מפורטות שיחייבו שינויים דרמטיים. כך למשל, עמק הירדן וקיבוץ האון הגישו עתירה לעליון, זאת לאחר שהפסידו בבית המשפט המחוזי כאשר ביקשו לדחות את מכרזי רמ"י - אף נטען מצידם כי הפסיקה נגדם היא "לא חוקית'.
המועצה האזורית עמק הירדן לא נכנעת וכעת, בנוסף לשאר הניסיונות להכשיל את המהלך, פועלת בעוד מישור - הקפאת היתרים ל- 3 שנים. זאת כמובן בהמשך לאמירות החוזרות ונשנות של תושבי הקיבוץ שאמרו לא פעם משפטים כמו: "לא יקומו כאן בתי קיץ לעשירים" או "לא ניתן שילדי השמנת מתל אביב ישתלטו על הקיבוץ", זאת לאחר שהרשות למקרקעי ישראל בראשות ינקי קוינט הודיעה שתיאסר העברת זכויות במקרקעין במשך 7 שנים.
מאבק על שליטה, פיתוח וחזרה לעברו של הקיבוץ
הסיפור בחוף האון הוא מאבק על שליטה ופיתוח של שטח יקר ערך, בזמן שהמועצה האזורית וקיבוץ האון מנסים לשמור את האזור בידיהם - למרות העבר הכלכלי הקשה של הקיבוץ.
- "לא חוקי": מועצת עמק הירדן וקיבוץ האון ערערו לעליון נגד רמ"י
- הקרב בקיבוץ האון נמשך: "לא ידוע מחיר הפיתוח, חוששים מוועדת הקבלה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, קיבוץ האון נקלע למשבר כלכלי חמור, עם חובות של כ-60 מיליון שקל. במסגרת הסדר החילוץ שנועד לשקמו, נדרש הקיבוץ להשיב לרשות מקרקעי ישראל שטח של 300 דונם, שיועד לפיתוח ובנייה עצמית של 300 מגרשים.
מאז 2001, ניסתה רמ"י לשווק את המגרשים, אך דרישות מקומיות להעניק עדיפות לתושבי האזור, שהועלו על ידי הקיבוץ והמועצה האזורית, נדחו על ידי רמ"י.
כיום, לאחר כשלושה עשורים של ניסיונות שיווק ותוכניות, הקיבוץ והמועצה מתנגדים למכרז רמ"י הנוכחי בטענה שהוא עלול לשנות את אופיו של האזור, ומתעקשים לקדם תוכניות משלהם שמעדיפות את תושביהם, מה שמעלה מחדש שאלות על הבעלות והשליטה באדמות הציבוריות.
- רוטשטיין תקים 493 דירות בקריית גת; צפי להכנסות של 852 מיליון שקל
- השבחה מהירה של 700 אלף שקל על דירה של 2.2 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
לאן הולכים מכאן?
המאבק על חוף האון רחוק מלהסתיים. החלטת המועצה האזורית להקפיא את היתרי הבנייה לשלוש שנים יוצרת חוסר ודאות עבור רשות מקרקעי ישראל, היזמים והתושבים העתידיים. עם ערר של רמ"י שצפוי לדיון כבר החודש (ב-28 לינואר), סביר להניח שנראה הכרעות משפטיות שיקבעו את עתיד הפרויקט, אך לא בהכרח ירגיעו את המתיחות בין הצדדים.
השאלה הגדולה היא האם ניתן יהיה למצוא איזון בין שאיפות הפיתוח של רמ"י לבין הרצון של המועצה, והאם הפשרה האפשרית תהיה לטובת כלל הציבור, או שמא המחלוקות ימשיכו לעכב את פיתוח האזור ולטשטש את עתידו של חוף האון.
- 1.רפי 08/01/2025 14:21הגב לתגובה זוויטפל באותם תושבים..שיגבה מהם ארנונה ושירותיםשרמי והמדינה יהיו הרשות המקומית לאותם אוכלוסיה מטעמם באגנדה שלהם.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.
רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?
מתי משלמים על השכרת דירה אפס מס, מתי 10% ומתי 50%, ומתי הפעילות נחשבת עסקית ומה המשמעות?
שכר דירה שוק השכירות בישראל נהנה מהקלות מיסוי פוליטיות - משה גפני יו"ר וועדת הכספים נלחם במס על משכירים בכל כוחו, הוא זרק את נציגי האוצר שהגיעו לוועדה בטענה ש"אל תבואו אלי כל כמה חודשים, לא קרה שום דבר, זה בזבוז זמן שלנו". כשהאוצר ורשות המסים רצו שיהיה דיווח כולל כדי שיוכלו לעלות על כאלו שלא מדווחים, גפני לא העלה את הדיון לישיבה. הוא זה ששולט בסדר יום הכלכלי והוא זה שבעצם מונע מס הוגן והגון על שכר הדירה. שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים אומר מעל כל במה אפשרית שחייבים להעלות את המס על שכר דירה כדי שיהיה כמו מס על רווחים מבורסה, אבל גפני לא מוכן להקשיב. הוא מוכן להעלות את המע"מ ב-1%, הוא מוכן להטיל גזרות כלכליות על כולם, גם על מי שאין לו, אבל במשכירים שיש להם דירות להשקעה ולרוב הם משכבות מבוססות ועשירות הוא לא מוכן לגעת.
אוי זאת באמת התפיסה שלו, אולי הוא מגן על אינטרסנטים עם הרבה דירות, צריך גם להזכיר שיש הרבה מאוד חברי כנסת שיש להם כמה דירות. זה עוול גדול למסות את הציבור כולו ובתוכו גם ציבור חלש ב-1% נוסף במע"מ ולא לגעת במס על שכר הדירה שהוא כיום מס מגוחך.
יש שלוש אפשרויות למיסוי שכר דירה: מס מופחת של 10% על ההכנסה נטו ללא ניכויים (מסלול פופולרי וקל), תשלום מס שולי לפי מדרגות המס הרגילות (עד 50%) עם אפשרות לניכוי הוצאות כמו פחת וריבית, או פטור ממס עד תקרה של כ-5,500 שקל לחודש לדירה. לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן שכר דירה ממוסה לעיתים כהכנסה רגילה בשיעורים של 30%-50%, המיסוי בישראל נחשב נמוך – מה שמושך משקיעים אבל מעורר ביקורת רבה בטענה שישראל ממשיכה "להגן" על משקיעי נדל"ן בזמן ששכירים נושאים בנטל כבד יותר - למה שמיסוי על שכר דירה יהיה אפס או נמוך בעוד שמיסוי על עבודה הוא עד 50% ומיסוי על רווחים בשוק ההון הם 25%? אין באמת סיבה טובה.
על הרקע הזה, משכיר של 6 דירות שחולקו ל-8 דירות העז לטעון שההכנסות משכר דירה הם לא מעסק. הוא ציפה לשלם 10% וטען שזה לא עסק כי בעסק משלמים לפי שיעור מס שולי שיכול להגיע ל-50% וזאת למרות שלפי כל הגיון בריא מדובר בעסק לכל דבר ועניין. זה כסף גדול, זה דורש התעסקות, וזה מנגנון של כמה דירות.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה רלבנטית לכתבה:
