קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

מי ינצח בחוף האון? המועצה האזורית הודיעה על הקפאת היתרים ל-3 שנים

המכרז והמגרשים בקיבוץ האון ממשיכים לעורר סערה: מה הוביל למאבק המתמשך, למה המועצה האזורית עמק הירדן הקפיאה את היתרי הבנייה לשלוש שנים, והיכן הדברים עומדים כיום מול רשות מקרקעי ישראל?

הרצי אהרון | (1)

חוף האון, הפך לזירת מאבק סוער בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן.  בלב ליבה של המחלוקת עומד מכרז לשיווק 219 מגרשים בקיבוץ האון, שאמור להוביל לפיתוח רחב באזור. 


המועצה האזורית, בראשות עידן גרינבאום, נוקטת צעדים נרחבים ומפעילה את כל כוחה בניסיון לבלום את המהלך - החל מהקפאת היתרי בנייה ועד לקידום תוכניות מפורטות שיחייבו שינויים דרמטיים. כך למשל, עמק הירדן וקיבוץ האון הגישו עתירה לעליון, זאת לאחר שהפסידו בבית המשפט המחוזי כאשר ביקשו לדחות את מכרזי רמ"י - אף נטען מצידם כי הפסיקה נגדם היא "לא חוקית'.


המועצה האזורית עמק הירדן לא נכנעת וכעת, בנוסף לשאר הניסיונות להכשיל את המהלך, פועלת בעוד מישור - הקפאת היתרים ל- 3 שנים. זאת כמובן בהמשך לאמירות החוזרות ונשנות של תושבי הקיבוץ שאמרו לא פעם משפטים כמו: "לא יקומו כאן בתי קיץ לעשירים" או "לא ניתן שילדי השמנת מתל אביב ישתלטו על הקיבוץ", זאת לאחר שהרשות למקרקעי ישראל בראשות ינקי קוינט הודיעה שתיאסר העברת זכויות במקרקעין במשך 7 שנים.



מאבק על שליטה, פיתוח וחזרה לעברו של הקיבוץ




הסיפור בחוף האון הוא מאבק על שליטה ופיתוח של שטח יקר ערך, בזמן שהמועצה האזורית וקיבוץ האון מנסים לשמור את האזור בידיהם - למרות העבר הכלכלי הקשה של הקיבוץ.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת, קיבוץ האון נקלע למשבר כלכלי חמור, עם חובות של כ-60 מיליון שקל. במסגרת הסדר החילוץ שנועד לשקמו, נדרש הקיבוץ להשיב לרשות מקרקעי ישראל שטח של 300 דונם, שיועד לפיתוח ובנייה עצמית של 300 מגרשים.

מאז 2001, ניסתה רמ"י לשווק את המגרשים, אך דרישות מקומיות להעניק עדיפות לתושבי האזור, שהועלו על ידי הקיבוץ והמועצה האזורית, נדחו על ידי רמ"י.

כיום, לאחר כשלושה עשורים של ניסיונות שיווק ותוכניות, הקיבוץ והמועצה מתנגדים למכרז רמ"י הנוכחי בטענה שהוא עלול לשנות את אופיו של האזור, ומתעקשים לקדם תוכניות משלהם שמעדיפות את תושביהם, מה שמעלה מחדש שאלות על הבעלות והשליטה באדמות הציבוריות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"


לאן הולכים מכאן?


המאבק על חוף האון רחוק מלהסתיים. החלטת המועצה האזורית להקפיא את היתרי הבנייה לשלוש שנים יוצרת חוסר ודאות עבור רשות מקרקעי ישראל, היזמים והתושבים העתידיים. עם ערר של רמ"י שצפוי לדיון כבר החודש (ב-28 לינואר), סביר להניח שנראה הכרעות משפטיות שיקבעו את עתיד הפרויקט, אך לא בהכרח ירגיעו את המתיחות בין הצדדים.

השאלה הגדולה היא האם ניתן יהיה למצוא איזון בין שאיפות הפיתוח של רמ"י לבין הרצון של המועצה, והאם הפשרה האפשרית תהיה לטובת כלל הציבור, או שמא המחלוקות ימשיכו לעכב את פיתוח האזור ולטשטש את עתידו של חוף האון.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רפי 08/01/2025 14:21
    הגב לתגובה זו
    ויטפל באותם תושבים..שיגבה מהם ארנונה ושירותיםשרמי והמדינה יהיו הרשות המקומית לאותם אוכלוסיה מטעמם באגנדה שלהם.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.