סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock
קרנות נאמנות

קרנות כספיות סיכום רבעוני ושנתי: זהירות - לא תמיד זו השקעה סולידית

הקרנות השקליות עמדו בציפיות לתשואה סולידית נאה בסיכון נמוך ועם נזילות מלאה; הקרנות המטחיות לעומת זאת מציגות תנודתיות גבוהה והפסדים משמעותיים לעיתים, ולא יכולות להיחשב השקעה סולידית
גיא טל | (6)

נסיים את פרויקט סיכום שנת 2023 בקרנות הנאמנות הישראליות עם הלהיט של שוק ההון בשנה האחרונה – קרנות כספיות.

לכל הכתבות בסדרה - סיכום 2023 בשוק קרנות הנאמנות

>>> קרנות אג"ח

>>> קרנות מעורבות 90\10

>>> קרנות מעורבות 80\20

>>> קרנות מעורבות שיעור מניות גבוה

>>> קרנות מנייתיות גמישות ו-All Cap

>>> קרנות מנייתיות מניות גדולות ובינוניות, מניות כללי בחו"ל, מניות כללי בארה"ב

הקרנות הכספיות משכו אליהן השנה מיליארדי שקלים עקב היתרונת המובנים: נזילות סיכון נמוך והטבות מס. את קטגוריית הקרנות הכספיות ניתן לחלק באופן כללי לשני סקטורים - שקליות, ומט"ח. נראה שבשני המקרים הקרנות עמדו בציפיות ועשו עבודה לא רעה. הקרנות הכספיות השקליות עם תשואה סולידית נאה של מעל 4% ללא סיכון. הקרנות הכספיות במטבע חוץ אכן הניבו תשואות יפות, גבוהות בהרבה מהשקליות, למרות תשואות גבוהות, מדובר כבר בסיפור אחר לגמרי כפי שנראה בהמשך.

המשך כדאיות האפיק הזה תלוי בעיקר בהתנהגות בנק ישראל ביחס לריבית במשק. אם בנק ישראל יחל להוריד ריבית אז נראה תשואות נמוכות יותר, וייתכן גם בימים מסוימים אף הפסדים קלים. בכל זאת, נכון לעכשיו, מדובר ככל הנראה במקום הנוח ביותר להשאיר מזומן באופן שיהיה נזיל מצד אחד, ויניב תשואה סבירה מצד שני. 

כספיות שקליות

סף הכל 17 קרנות פעלו במשך כל השנה שעברה ו-19 ברבעון האחרון. מאז נוספו עוד כמה קרנות לתחום הלוהט שמשך אליו מליארדים רבים במהלך השנה האחרונה. כאמור, הקרן הגדולה ביותר, אחת מהקרנות של הראל, מנהלת יותר מ-14 מיליארד שקל. אין עוד אף קרן עם מספר דו ספרתי של מיליארדים אבל יש כמה וכמה קרנות שמנהלות יותר מ-5 מיליארד שקל. נציין, שבאף תחום אחר של קרנות הנאמנות אין קרן שמגיעה ל-3 מיליארד שקל נכסים מנוהלים, ואילו פה קשה למצוא קרן שמנהלת פחות מ-3 מיליארד שקל.

דמי הניהול המובאים בטבלה שלפניכם הם אחרי עדכון דמי הניהול בינואר האחרון. הקרנות יכולות לשנות את דמי הניהול פעם בשנה, ורבות מהן ניצלו את חלון ההזדמנויות להעלות את דמי הניהול באופן משמעותי, לאור הביקוש העצום לשירותיהן. כעת דמי הניהול נעים בין 0.09% ל-0.25%. אלו הבדלים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת הקרן.

 

בטבלה שלפניכם הבאנו את כל הקרנות הכספיות השקליות, מסודרות לפי התוצאות של הרבעון הרביעי מהתשואות הגבוהות לנמוכות (אם כי ההבדלים זניחים). 

 

ברבעון הרביעי, כאמור, ההבדלים הם כמעט חסרי משמעות, כשהתשואות נעות בין 1.19% ל-1.14%, הבדל של 0.05% בלבד ברבעון שלם בין הטובות לגרועות.

בסיכום שנתי ההבדלים המצטברים קצת יותר משמעותיים ומגיעים לכשלוש עשיריות האחוז בין הקרן הטובה ביותר לגרועה ביותר. הקרנות המובילות הן של מגדל (ראשונה ושלישית) ואיילון, שהייתה הקרן הזולה ביותר בשנה שעברה, אך בינואר העלתה את דמי הניהול. גם פסגות וקסם עם תוצאות טובות.

סוגרת את הטבלה הקרן של אלטשולר שחם, שהיא ייחודית בכך שאין בה בכלל אג"ח קונצרניות, מה שאמור להוריד את הסיכון הנמוך גם כך, אך נראה שגם פוגע בתשואות. אנליסט כספית והראל נמצאות אף הן במקומות האחרונים. להראל שתי קרנות נוספות ולאנליסט קרן אחת נוספת, אף אחת מהן לא מה-7 המובילות. נציין שבשנת 2022 אנליסט הייתה המובילה, אך ככל הנראה העלאת דמי הניהול פגעה בה בתוצאות.

 

כספיות במטבע חוץ

את הקרנות הכספיות במטבע חוץ יש לחלק לשתי קבוצות: נקובות דולר ודולריות. יש הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות. נקובות הדולר מציגות תוצאות טובות בהרבה ברבעון אך מעט פחות טובות בסיכום שנתי. כפי שנראה בהמשך הקרנות הדולריות הניבו הפסדים משמעותיים מאד ברבעון האחרון. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

דמי הניהול הן גורם משמעותי בהרבה בקרנות הללו. במיוחד במקרה של הראל. שתי קרנות של הראל גובות מעל חצי אחוז. בשאר הקרנות דמי הניהול כבר הגיוניים יותר ועומדים על פי רוב בין 0.15% ל-0.3%.

גם במקרה זה הקרנות בטבלה מסודרות לפי סדר התשואות ברבעון הרביעי, אך בסיכום השנתי חילקנו לשתי הקבוצות השונות כיון שהן בעלות מאפיינים שונים מבחינת תשואות.

 

ברבעון האחרון קיבלנו שיעור חשוב על ההבדל המהותי בין קרנות כספיות שקליות לבין קרנות כספיות במטבע חוץ. קרנות כספיות במטבע חוץ הן השקעה במטבע חוץ לטוב ולרע, וזהו סוג השקעה שונה לחלוטין מהרעיון של קרנות כספיות. מי שמחפש יציבות סולידיות ותשואה אולי נמוכה יחסית אבל בטוחה לא צריך להשקיע בקרנות כספיות במטבע חוץ. כשהשקל יורד הקרנות האלו יתנו תשואה עודפת משמעותית, אבל כשהשקל עולה, כמו שקרה לאחרונה, יגרמו הפסדים.

כך יצא שכל הקרנות הדולריות הפסידו יותר מ-4% ברבעון האחרון עקב התחזקות השקל. בנוסף, תנודות יומיות של אחוז למעלה או למטה אינן מחזה נדיר בסקטור זה. השקעה שיכולה להוביל להפסדים של 4% ברבעון, או שנתונה לתנודתיות כה חריפה, איננה יכולה להיחשב כהשקעה סולידית.

אולי בגלל זה הסקטור הזה היה קצת פחות פופולרי יחסית לקרנות הכספיות השקליות, אם כי גם במקרה זה ישנן כמה קרנות עם מעל מיליארד שקל, וקרן אחת (גם של הראל) עם יותר מ-5 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מלחמה בצפון פרושו דולר =5 שקלים (ל"ת)
    מה עם חיזבאללה ? 19/02/2024 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זיו 19/02/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    מתיימרות לתת ריבית הפד 5.5% לעומת 4.5% ריבית בנק ישראל בשקליות
  • 3.
    מה תחליף לקרנות שקליות בריבית האינפלציה יורדת (ל"ת)
    עמך 19/02/2024 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה בסדר גמור 19/02/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
    הן נותנות הצמדה למטח ריבית טובה לטווח הקצר. אז כן, ברור שאם השקל מתחזק הן יורדות. אבל מי שרוצה הצמדה לדולר אמור לדעת שאם הדולר ייחלש ביחס לשקל הוא יפסיד כסף בשקלים.
  • 1.
    שכחתם את ההבדל במסוי (ל"ת)
    העורב 19/02/2024 07:56
    הגב לתגובה זו
  • רוני 19/02/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    מהנדסים את המדד יופי יופי.
קובי שגבקובי שגב
קרנות נאמנות

בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד

בית ההשקעות אקורד הצליח לצבור מאות מיליוני שקלים בקרנות המעורובת - מהם הביצועים של הקרנות הללו ואיך הן ביחס לשוק וביחס למדדים? 

גיא טל |

בשני השבועות האחרונים התמקדנו בקרנות המובילות בקטגוריות הגמישות והמנייתיות בישראל. השבוע נתמקד בבית השקעות קטן יחסית, אקורד, המנהל 7 קרנות בלבד, מתוכן רק 5 עם ותק של יותר מ-4 שנים.

בית ההשקעות אקורד הוקם על ידי שלושה שותפים: קובי שגב, דקל קוטלר ואודי לוין. קבוצת הקרנות הראשונה הוקמה באוגוסט 2020, ומאז נוספו קרנות נוספות בניהול החברה. לאורך השנים, החברה חוותה עליות ומורדות מבחינת ביצועי הקרנות, עם תקופות של ביצועים בינוניים לעומת תקופות עם תשואות מעולות שהובילו את השוק בתל אביב. השבוע נבחן את ביצועי הקרנות המעורבות של אקורד לאורך השנים האחרונות, ביחס למדדים וביחס לקרנות המתחרות.

לאקורד 7 קרנות, כאשר "אקורד מניות" היא קרן חדשה יחסית שפעילה כחצי שנה בלבד. "אקורד אג"ח פלוס" היא קרן מעורבת עם עד 10% מניות, אך גם היא חדשה יחסית ולא נתייחס אליה בהמשך. בנוסף, ישנן שתי קרנות אג"ח: "אקורד אג"ח" (ללא מניות) ו"אקורד אג"ח מדורגות", המתמקדת באג"ח חברות והמרה.

כך נשארנו עם שלוש קרנות בקטגוריות המעורבות המרכזיות: 70/30, 80/20 ו-90/10. כידוע, ישראלים אוהבים קרנות מעורבות, והתחרות בקטגוריות אלו קשה במיוחד. ישנן עשרות קרנות בכל אחת מהקטגוריות השונות, במיוחד אלו עם עד 10%, 20% ו-30% מניות. סך הכל, יש 123 קרנות עם עד 10% מניות, 75 קרנות עד 20% מניות ו-70 קרנות עד 30% מניות. כדי למקד את הבדיקה, נתמקד בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ". בקטגוריה זו יש 51 קרנות עם עד 10% מניות, 55 קרנות עם עד 20% מניות ו-58 עם עד 30% מניות. 13 מהן מנהלות נכסים בשווי של יותר ממיליארד שקל, ועוד רבות מנהלות מאות מיליוני שקלים. עם זאת, יש גם לא מעט קרנות קטנות עם כמה מיליוני שקלים בודדים. זוהי ככל הנראה הזירה התוססת ביותר בשוק הקרנות הישראלי, עם תחרות ערה.

שלוש הקרנות המעורבות של אקורד מנהלות כמה מאות מיליוני שקלים, ונראה שהצליחו לתפוס את תשומת לב המשקיעים בתוך שפע ההיצע. הן אינן הקרנות הגדולות ביותר בקטגוריות שלהן, אך גם לא מדובר בקרנות זעירות.

קובי שגבקובי שגב
קרנות נאמנות

בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד

בית ההשקעות אקורד הצליח לצבור מאות מיליוני שקלים בקרנות המעורובת - מהם הביצועים של הקרנות הללו ואיך הן ביחס לשוק וביחס למדדים? 

גיא טל |

בשני השבועות האחרונים התמקדנו בקרנות המובילות בקטגוריות הגמישות והמנייתיות בישראל. השבוע נתמקד בבית השקעות קטן יחסית, אקורד, המנהל 7 קרנות בלבד, מתוכן רק 5 עם ותק של יותר מ-4 שנים.

בית ההשקעות אקורד הוקם על ידי שלושה שותפים: קובי שגב, דקל קוטלר ואודי לוין. קבוצת הקרנות הראשונה הוקמה באוגוסט 2020, ומאז נוספו קרנות נוספות בניהול החברה. לאורך השנים, החברה חוותה עליות ומורדות מבחינת ביצועי הקרנות, עם תקופות של ביצועים בינוניים לעומת תקופות עם תשואות מעולות שהובילו את השוק בתל אביב. השבוע נבחן את ביצועי הקרנות המעורבות של אקורד לאורך השנים האחרונות, ביחס למדדים וביחס לקרנות המתחרות.

לאקורד 7 קרנות, כאשר "אקורד מניות" היא קרן חדשה יחסית שפעילה כחצי שנה בלבד. "אקורד אג"ח פלוס" היא קרן מעורבת עם עד 10% מניות, אך גם היא חדשה יחסית ולא נתייחס אליה בהמשך. בנוסף, ישנן שתי קרנות אג"ח: "אקורד אג"ח" (ללא מניות) ו"אקורד אג"ח מדורגות", המתמקדת באג"ח חברות והמרה.

כך נשארנו עם שלוש קרנות בקטגוריות המעורבות המרכזיות: 70/30, 80/20 ו-90/10. כידוע, ישראלים אוהבים קרנות מעורבות, והתחרות בקטגוריות אלו קשה במיוחד. ישנן עשרות קרנות בכל אחת מהקטגוריות השונות, במיוחד אלו עם עד 10%, 20% ו-30% מניות. סך הכל, יש 123 קרנות עם עד 10% מניות, 75 קרנות עד 20% מניות ו-70 קרנות עד 30% מניות. כדי למקד את הבדיקה, נתמקד בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ". בקטגוריה זו יש 51 קרנות עם עד 10% מניות, 55 קרנות עם עד 20% מניות ו-58 עם עד 30% מניות. 13 מהן מנהלות נכסים בשווי של יותר ממיליארד שקל, ועוד רבות מנהלות מאות מיליוני שקלים. עם זאת, יש גם לא מעט קרנות קטנות עם כמה מיליוני שקלים בודדים. זוהי ככל הנראה הזירה התוססת ביותר בשוק הקרנות הישראלי, עם תחרות ערה.

שלוש הקרנות המעורבות של אקורד מנהלות כמה מאות מיליוני שקלים, ונראה שהצליחו לתפוס את תשומת לב המשקיעים בתוך שפע ההיצע. הן אינן הקרנות הגדולות ביותר בקטגוריות שלהן, אך גם לא מדובר בקרנות זעירות.