גיא טל
צילום: משה בנימין
קרנות נאמנות

קרנות 80/20 - מה היתרונות? ובתי ההשקעות הקטנים טובים יותר

גיא טל | (7)

זה השבוע השלישי של סיכום שנת 2023 בתחום קרנות הנאמנות, ולאחר שראינו את הביצועים של קרנות האג"ח, הקרנות המעורבות 90/10 נמשיך להעלות את רמת הסיכון ונעבור לקרנות ה-80/20.

לקריאה נוספת:

>>> שנה טובה לרוב קרנות האג"ח - מיהן הבולטות?

>>> קרנות 90/10 סיכום רבעון ושנה: מי המנצחות והמפסידות?

הקטגוריות האהובות על המשקיע הישראלי הן אלו שמחזיקות עד 10% או עד 20% במניות. נשאלת השאלה מדוע לקנות קרן אחת שמחלקת את משאביה בין ניתוח מניות לניתוח אג"ח, למה לא לבחור פשוט שתי קרנות, אחת שתשקיע את כל מאמציה בשוק המניות ואחת שתשקיע את כל מאמציה בשוק האג"ח, ולחלק את כספי ההשקעה בין שתי הקרנות ביחס הרצוי, יהא אשר יהא.

ייתכן עם זאת, שיש יתרון מסוים בשיטה הזו בגלל שהיא חוסכת את הצורך באיזון התיק. בדרך כלל כשרוצים לחלק בין שני מסלולים יש צורך באיזון אחת לזמן מה שכן היחס בין המסלולים משתנה לאורך חיי ההשקעה. נניח, לדוגמה, שאני מעוניין להשקיע 80% באג"ח ו-20% במניות וקונה שתי קרנות שעונות על הדרישה הזו. נניח שוב, שלאחר שנה שוק המניות עלה יותר מאשר שוק האג"ח. אם ארצה לשמור על אותה רמת סיכון בהשקעה אני צריך לאזן מחדש את התיק. במקרה כזה יהיה עלי למכור מעט מהקרן המנייתית ולהשקיע את הכסף באג"ח. במקרה זה נוצר לי אירוע מס שמפחית מסכום הכסף שיש באפשרותי להשקיע ופוגע  בתשואות בטווח הארוך. בקרן מעורבת של 80\20 (או כל יחס אחר) האיזון מתבצע על ידי מנהלי הקרן ונחסך תשלום המס שבדרך. 

ובכל זאת, היחסים המקובלים בשוק הישראלי בין מניות לאג"ח, רחוקים מאד מהמקובל בעולם. בחסכון לטווח ארוך אין כל כך היגיון באחזקת אחוז מניות כל כך נמוך. מניות הן "יוצרות העושר" הטובות ביותר בנמצא, ובטווח הארוך כמעט תמיד יתנו תשואה עודפת על פני כל אפיק השקעה אחר. אז אם משקיעים לטווח ארוך למה לתת משקל כל כך נמוך למה שיוצר את עיקר התשואה?

בחסכון לטווח קצר יש בזה אולי מעט היגיון, אם כי יש שיאמרו שבטווח קצר אין מקום בכלל להחזיק במניות, וכן שבמצב הנוכחי יש יתרונות גדולים לקרנות כספיות, שכן הן מאפשרות נזילות, יציבות ותשואה סולידית באפס סיכון, וכן יתרונות מיסויים. עם זאת, לא נראה סביר שמליארדי השקלים המושקעים באפיקים של עד 10% או 20% מניות מיועדים להשקעה לטווח קצר דווקא. 

על כל פנים, זה מה שהמשקיע הישראלי אוהב, אז בואו נראה מה נתנו לו הקרנות האלו ברבעון הרביעי של שנת 2023 ובשנה כולה. שתי תתי-קטגוריות נבדקו. "אג"ח כללי עד 20% מניות" היא תת הקטגוריה העיקרית בתחום עם מירב הקרנות. ישנה תת קטגוריה נוספת עם הרבה פחות קרנות, זו של "אג"ח מדינה כללי עד 20% מניות" שגם נבדקה. אין תת קטגוריה רשמית של קרנות אג"ח חברות והמרה עם 20% מניות, כך שנסתפק בשתי הקבוצות הללו במקרה זה.

 

קרנות אגח מדינה עד 20% מניות

רק בתי ההשקעות הגדולים (וסיגמא, שיכולה להיחשב כבית השקעה בינוני לצורך העניין) נמצאים בקטגוריה הזו. הראל, אלטשולר, סיגמא, מור (2), מיטב, איילון, קסם, פסגות (2), מגדל וילין לפידות מנהלות קרנות אג"ח מדינה עם עד 20% מניות.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

דמי הניהול נעים בין 0.49% ל-0.79%. הקרנות הגדולות הן של מיטב (405 מיליון) ומור (400). כאמור, תת הקטגוריה הספציפית הזו מעוררת מעט מאד עניין, ויש לכך  סיבה טובה. השקעה באג"ח מדינה אמורה להיות בקצה היותר סולידי של תחום ההשקעות, השקעה במניות היא בקצה הפחות סולידי, אז פחות אנשים מעוניינים בשילוב הספציפי הזה. 

 

בסקירות של השבועיים האחרונים הראל הייתה בין הגרועות. פה המצב הפוך. הקרן של הראל היא המובילה בסיכום השנתי, וגם בסיכום הרבעוני היא בין המובילות (שלישית). עוד בולטת לטובה הקרן של אלטשולר שחם, שהיא אמנם השניה הכי יקרה בקטגוריה ובכל זאת מצליחה להיות הראשונה ברבעון והשנייה בסיכום השנתי.

ילין לפידות עם הביצועים הגרועים ביותר בסיכום השנה ובמקום הלפני אחרון ברבעון הרביעי. גם פסגות בולטת לרעה. למגדל היה רבעון אחרון טוב, שלא הצליח לחפות על שנה גרועה.

 

אג"ח כללי עד 20% מניות

זהו כבר אחד המסלולים היותר מרכזיים בשוק הקרנות הישראלי. סך הכל ישנן 55 קרנות שנכנסו להשוואה הרבעונית, ו-54 לשנתית. ישנן שתי קרנות נוספות שהחלו לפעול רק בדצמבר 2023 (של ברק ומיטב), ואחת שפעילה החל מאוגוסט (אלטשולר). דמי הניהול בקטגוריה מתחילים ב-0.59% וממריאים עד 1.69% (הראל – אחת הגרועות בקטגוריה כמובן). שתי קרנות נוספות גובות מעל 1% (דיאמונד ופי.איי., שגם היא בין הגרועות). אם זה לא היה ברור עד כה - אל תקנו קרנות עם דמי ניהול מוגזמים.

הקרן הגדולה ביותר היא של מיטב עם 1,234.7 מיליארד שקל, השניה של ילין לפידות (1,140) והשלישית של פורסט (1,032). ילין לפידות איבדה כספים בכל חודש בשנתיים האחרונות. מיטב איבדה ב-22 מתוך 24 החודשים האחרונים. FOREST ב-11 מתוך 12 החודשים האחרונים, אך שנה קודם לכן דווקא גייסה בעקביות. ישנן עוד 8 קרנות עם מעל חצי מיליארד שקל. כאמור, מדובר בקטגוריה פופולרית למדי.

נראה שיש מעבר של כספים לקרנות של בתי ההשקעות הקטנים, אם כי לא במספרים מאד גדולים. כך לדוגמה, קבין גייסה בכל אחד מ-12 החודשים האחרונים, אקורד ב-7 מתוך 12 החודשים האחרונים. בשני המקרים הגיוסים המשמעותיים ביותר התרחשו בחודשיים האחרונים. מדובר, כפי שנראה, בקרנות המצטיינות בקטגוריה והן ראויות לכספים הזורמים אליהן, אך מדובר גם באתגר עבורן - האם יצליחו לשמור על ההובלה גם בניהול נפח גדול יותר של השקעות?

 

 

 

כפי שניתן לראות בתי ההשקעות הקטנים מגלים הרבה יותר עניין בתת הקטגוריה הזו, וגם שולטים בה מבחינת התוצאות. שלוש המובילות בסיכום רבעוני ושתיים מהשלוש בסיכום שנתי מגיעות מבתי השקעות קטנים (הקרן הנוספת היא של סיגמא). יותר מכך, אם ממשיכים במורד הטבלה, בבתי ההשקעות שלא נכנסו לטבלה (כי הכנסנו רק את שלושת הראשונות), נגלה שבתי ההשקעות הקטנים שולטים לחלוטין בקטגוריה מבחינת התשואות. הנה הדירוג מהמקום הרביעי והלאה: טרגט, דולפין, פורצ'ן, הורייזן ואושן יצירה. רק במקום התשיעי נמצא את אילים (גדולה), ולאחריה אנליסט (בינונית) ושוב בית השקעות קטן - ב. אלטרנטיב. לא פלא שהקרנות הגדולות חוות יציאת כספים מסיבית.

 

למרות ההבלחה בקרנות "אג"ח מדינה עד 20% מניות" הראל חוזרת לסורה באג"ח הכללי עם הקרן הגרועה בקטגוריה (מקום אחרון בסיכום שנתי ורביעי מהסוף ברבעון), ועם דמי הניהול הגבוהים בקטגוריה בפער. כדאי שכל אחד מ-102 מיליון השקלים שעדיין נמצאים בקרן היקרה והנחשלת הזו ישאלו את עצמם מה הם עושים שם.

להבדיל מהשבועות הקודמים הפעם גם מגדל בגרועות. הקרן שלה היא האחרונה ברבעון הרביעי וב-20% הגרועות בשנה כולה. גם איילון מציגה ביצועים דומים למגדל, והקרן החדשה של אלטשולר שחם כבר נמצאת בין האחרונות ברבעון היחיד בו פעלה. עוד בולטת לרעה הקרן הכשרה של פי.איי שהיא גם מאד יקרה וגם ממשיכה את המסורת של קרנות כשרות עם ביצועים בתחתית הרשימה. גם ISP היא בין הגרועות, ולא בפעם הראשונה.

הקרנות הטובות הן, כאמור, של בתי ההשקעות הקטנים. קבין היא המובילה גם בקטגוריה הזו, גם ברבעון וגם בשנה. היא מנהלת כבר 42 מיליון שקל בקרן הזו, והכספים ממשיכים לזרום. היא תצטרך בהמשך להוכיח שהיא יודעת לנהל גם סכומים גבוהים יותר. עוד בולטת לטובה אקורד, גם היא לא בפעם הראשונה, והיא תופסת את המקום השני במקרה זה. רק 23 מיליון שקל נמצאים תחת ניהולה בקרן הזו אבל 8 מתוכם הגיעו בחודש האחרון. אם הקצב הזה ימשך גם היא תצטרך לעמוד באתגר של ניהול כספים בקנה מידה גדול יותר. סיגמא היה היחידה שלא מוגדרת כבית השקעות קטן ובכל זאת מצליחה לבלוט לטובה עם הקרן השלישית בסיכום שנתי. גם ברבעון האחרון היא בין ה-20% הטובות. מדובר, עם זאת, בקרן קטנה מאד שמנהלת רק 7.7 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יריב ג. 22/01/2024 23:13
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות כתב ממש כשרוני על מנת להתעלם לחלוטין מחלק מקרנות ה 20/80 בקטגוריה
  • 3.
    מומחה השקעות 22/01/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
    למרות שישראל היא בסך הכל 0.2% משוק המניות העולמי, סיכה קטנה על המפה, כמעט כל הקרנות בקטגוריה משקיעות חצי/רוב מהחלק המנייתי בארץ. הטיה ביתית מובהקת. בגמל זה לא ככה.
  • חובבן 22/01/2024 21:34
    הגב לתגובה זו
    המנייתי יכול להיות ברובו בחול
  • בן 22/01/2024 17:04
    הגב לתגובה זו
    אין כמעט מידע על תמהיל קרנות הגמל והיכן הן מושקעות.
  • מומחה השקעות 23/01/2024 09:17
    בממוצע יותר מניות בחו"ל מאשר בארץ. בקרנות הנאמנות הפוך.
  • 2.
    עדיף להשקיע בקרן שנכנס אליה כסף (ל"ת)
    אהרון 22/01/2024 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה 22/01/2024 08:05
    הגב לתגובה זו
    ובערך אותם בתי השקעות מובילים. ידוע שכדאי להכנס לקרן מגייסת ולא לקרן פודה. מנהל פודה מוכר את הנכסים הגדולים שלו ולוחץ אותם למטה.
תשואה וגרף
צילום: CANVA
קרנות נאמנות

המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד

מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך 

גיא טל |


כשמדברים על השקעות בשוק ההון, הדימוי שעולה לרבים בראש הוא של מסכים מהבהבים, סוחרים לחוצים בטלפונים וניסיון בלתי פוסק "לנחש" מה יהיה הטרנד הבא. אבל האמת היא שדווקא עבור המשקיע הפשוט, הסוד להצלחה אמיתית טמון לעיתים קרובות בפעולה הכי קשה לביצוע: פשוט לא לעשות כלום. במקום לנסות לרכוב על גלים חולפים או לרדוף אחרי המניה התורנית שכולם מדברים עליה בחדשות, האסטרטגיה המנצחת היא "זמן בשוק" ולא "תזמון השוק". כשאתם בוחרים קרן איכותית ונשארים בה לאורך שנים, אתם רותמים לטובתכם את הכוח החזק ביותר ביקום הפיננסי – הריבית דריבית, שבונה את עצמה שכבה על גבי שכבה בשקט ובסבלנות.

מעבר לרווח הכספי, היתרון הגדול של הגישה הזו הוא השקט הנפשי שהיא מעניקה. כשמפסיקים לנסות "לנצח" את השוק בכל יום מחדש, נעלם הלחץ המלווה כל ירידה זמנית בבורסה. אבל לא מדובר רק בפסיכולוגיה; יש כאן מתמטיקה פשוטה ומשתלמת. בכל פעם שאתם קונים ומוכרים, אתם משלמים עמלות לבנקים ולברוקרים, ובנוסף – פוגשים את רשויות המס. בכל פעם שאתם מוכרים ברווח כדי לעבור ל"דבר הבא", אתם נפרדים מ-25% מהרווח לטובת מס הכנסה – כסף שיכול היה להמשיך לעבוד עבורכם ולייצר עוד רווחים (דחיית מס).

סבלנות משתלמת בענק

בכתבה זו נציג את הקרנות שהוכיחו שהסבלנות משתלמת, ובגדול. אלו הקרנות שהצליחו להניב תשואה פנומנלית של מעל 350% בעשור האחרון. הן מוכיחות שמי שלא התפתה לצאת מהשוק ברגעים קשים או "לזגזג" בין השקעות, מצא את עצמו במסלול הישיר לצמיחה כלכלית משמעותית, תוך שהוא חוסך לעצמו המון כאב ראש, עמלות מיותרות ותשלומי מס מוקדמים. חשוב לזכור שלא מדובר במטה קסמים, וכמובן שלא כל קרן נאמנות מבטיחה "טיסה" שכזו אל על. למעשה, רוב הקרנות בשוק לא הצליחו להעפיל לפסגות המדהימות של ה-350% ומעלה. עם זאת, הנתונים מראים שהכיוון הכללי של מי שבחר במסלול המנייתי היה חיובי מאוד: כל מהקרנות המנייתיות וחלק ניכר מהגמישות שפועלות כאן בעשור האחרון חצו בקלות את רף ה-100% תשואה מצטברת. זה אומר שגם מי שלא "פגע" בקרן המצטיינת ביותר של העשור, אך השכיל להתמיד ולהישאר מושקע לאורך זמן במסלולים הצומחים, ראה את הכסף שלו מכפיל את עצמו.

למה דווקא מניות?

כל הקרנות ברשימה הן מנייתיות, וזה לא במקרה. ככל הנראה רק קרנות מנייתיות מסוגלות להגיע למספרים פנומנליים שכאלה. הסיבה לכך נעוצה בטבעו של שוק ההון – לאורך זמן, המניות הן המנוע החזק ביותר לצמיחה, והן נוטות להניב תשואה עודפת משמעותית על פני אפיקים סולידיים כמו אג"ח או פיקדונות בנקאיים. הכלל כאן הוא פשוט: ככל שאופק ההשקעה שלכם ארוך יותר ויש לכם יותר שנים קדימה, כך גוברת ההמלצה להקדיש חלק נכבד יותר מתיק ההשקעות למניות. באופן מעט מפתיע, אף אחת מהקרנות הגמישות לא נכנסה לרשימה היוקרתית הזו. נראה שדווקא עודף האפשרויות שעומד בפני מנהלי הקרנות הגמישות עמד בעוכריהן, והשקעה "פשוטה" יותר וממוקדת במניות הניבה תוצאה טובה יותר לאורך זמן.

הנבחרת המובילה: הקרנות המצטיינות של העשור

לפניכם הקרנות המצטיינות בטווח הזמן של 10 שנים (לא כולל קרנות ממונפות). התשואות נמדדות מתחילת 2016 ועד היום. מצאנו בסך הכל 3 קרנות שחצו את הרף הגבוה. התשואה לעשר שנים נמדדה מהיום הראשון של שנת 2016 (כלומר עשר שנים פחות שבועיים). בנוסף, לא נלקחו בחשבון קרנות ממונפות. 


תשואה וגרף
צילום: CANVA
קרנות נאמנות

המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד

מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך 

גיא טל |


כשמדברים על השקעות בשוק ההון, הדימוי שעולה לרבים בראש הוא של מסכים מהבהבים, סוחרים לחוצים בטלפונים וניסיון בלתי פוסק "לנחש" מה יהיה הטרנד הבא. אבל האמת היא שדווקא עבור המשקיע הפשוט, הסוד להצלחה אמיתית טמון לעיתים קרובות בפעולה הכי קשה לביצוע: פשוט לא לעשות כלום. במקום לנסות לרכוב על גלים חולפים או לרדוף אחרי המניה התורנית שכולם מדברים עליה בחדשות, האסטרטגיה המנצחת היא "זמן בשוק" ולא "תזמון השוק". כשאתם בוחרים קרן איכותית ונשארים בה לאורך שנים, אתם רותמים לטובתכם את הכוח החזק ביותר ביקום הפיננסי – הריבית דריבית, שבונה את עצמה שכבה על גבי שכבה בשקט ובסבלנות.

מעבר לרווח הכספי, היתרון הגדול של הגישה הזו הוא השקט הנפשי שהיא מעניקה. כשמפסיקים לנסות "לנצח" את השוק בכל יום מחדש, נעלם הלחץ המלווה כל ירידה זמנית בבורסה. אבל לא מדובר רק בפסיכולוגיה; יש כאן מתמטיקה פשוטה ומשתלמת. בכל פעם שאתם קונים ומוכרים, אתם משלמים עמלות לבנקים ולברוקרים, ובנוסף – פוגשים את רשויות המס. בכל פעם שאתם מוכרים ברווח כדי לעבור ל"דבר הבא", אתם נפרדים מ-25% מהרווח לטובת מס הכנסה – כסף שיכול היה להמשיך לעבוד עבורכם ולייצר עוד רווחים (דחיית מס).

סבלנות משתלמת בענק

בכתבה זו נציג את הקרנות שהוכיחו שהסבלנות משתלמת, ובגדול. אלו הקרנות שהצליחו להניב תשואה פנומנלית של מעל 350% בעשור האחרון. הן מוכיחות שמי שלא התפתה לצאת מהשוק ברגעים קשים או "לזגזג" בין השקעות, מצא את עצמו במסלול הישיר לצמיחה כלכלית משמעותית, תוך שהוא חוסך לעצמו המון כאב ראש, עמלות מיותרות ותשלומי מס מוקדמים. חשוב לזכור שלא מדובר במטה קסמים, וכמובן שלא כל קרן נאמנות מבטיחה "טיסה" שכזו אל על. למעשה, רוב הקרנות בשוק לא הצליחו להעפיל לפסגות המדהימות של ה-350% ומעלה. עם זאת, הנתונים מראים שהכיוון הכללי של מי שבחר במסלול המנייתי היה חיובי מאוד: כל מהקרנות המנייתיות וחלק ניכר מהגמישות שפועלות כאן בעשור האחרון חצו בקלות את רף ה-100% תשואה מצטברת. זה אומר שגם מי שלא "פגע" בקרן המצטיינת ביותר של העשור, אך השכיל להתמיד ולהישאר מושקע לאורך זמן במסלולים הצומחים, ראה את הכסף שלו מכפיל את עצמו.

למה דווקא מניות?

כל הקרנות ברשימה הן מנייתיות, וזה לא במקרה. ככל הנראה רק קרנות מנייתיות מסוגלות להגיע למספרים פנומנליים שכאלה. הסיבה לכך נעוצה בטבעו של שוק ההון – לאורך זמן, המניות הן המנוע החזק ביותר לצמיחה, והן נוטות להניב תשואה עודפת משמעותית על פני אפיקים סולידיים כמו אג"ח או פיקדונות בנקאיים. הכלל כאן הוא פשוט: ככל שאופק ההשקעה שלכם ארוך יותר ויש לכם יותר שנים קדימה, כך גוברת ההמלצה להקדיש חלק נכבד יותר מתיק ההשקעות למניות. באופן מעט מפתיע, אף אחת מהקרנות הגמישות לא נכנסה לרשימה היוקרתית הזו. נראה שדווקא עודף האפשרויות שעומד בפני מנהלי הקרנות הגמישות עמד בעוכריהן, והשקעה "פשוטה" יותר וממוקדת במניות הניבה תוצאה טובה יותר לאורך זמן.

הנבחרת המובילה: הקרנות המצטיינות של העשור

לפניכם הקרנות המצטיינות בטווח הזמן של 10 שנים (לא כולל קרנות ממונפות). התשואות נמדדות מתחילת 2016 ועד היום. מצאנו בסך הכל 3 קרנות שחצו את הרף הגבוה. התשואה לעשר שנים נמדדה מהיום הראשון של שנת 2016 (כלומר עשר שנים פחות שבועיים). בנוסף, לא נלקחו בחשבון קרנות ממונפות.