סיכום הרבעון הראשון של 2022 בתעשייה הפאסיבית בבורסת ת"א
הרבעון הראשון של שנת 2022 היה תנודתי והתאפיין בהפנמה בקרב המשקיעים כי האינפלציה בארה"ב איננה זמנית ולפיכך תוואי העלאת הריבית בארה"ב צפוי להיות מהיר. הקשר בין סביבת ריבית גבוהה לתמחור מניות הוא ברור ולפיכך מניות הצמיחה בעלות הרגישות המוגברת לריבית גבוהה ביטאו בחדות את המהפך החד בזירה המוניטרית.
המלחמה של רוסיה באוקראינה אשר פרצה במהלך חודש פברואר האחרון הוסיפה שמן למדורת האינפלציה ותדלקה את החששות מהאטה עולמית. אך על אף תנאי המאקרו המאתגרים והסביבה הגיאופוליטית בישראל, התנודתיות והירידות בשווקי העולם תוקנו במהלך חודש מרץ באופן משמעותי. המשקיעים בשוק קרנות הסל בארה"ב לא נבהלו מהמגמה השלילית בשווקים והגדילו חשיפה לשוק קרנות הסל גם במהלך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2022. בורסת ת"א המשיכה גם ברבעון הראשון להפגין עוצמה, ובעוד המדדים המרכזיים בעולם הניבו תשואות שלילות מתחילת 2022, מדדי הדגל של בורסת ת"א הובילו בתשואות חיוביות.
בסביבה המוניטרית בנק ישראל פרסם ב- 11 באפריל, 2022 את ההודעה על העלאת ריבית הבסיס ברבע אחוז. ראוי לזכור כי מדובר ביריית פתיחה בהידוק מוניטרי, שמטרתו לשמר את המחויבות של בנק ישראל ליציבות מחירים. על פי מחלקת המחקר של בנק ישראל, האינפלציה בישראל תסתכם בכ-3.1% בשנה הקרובה וכי תחתום את שנת 2022 ברמה של כ- 3.6% ואילו בשנת 2023 תרד האינפלציה לרמה של כ- 2% בלבד. מאחר שהתחזית הנוכחית של בנק ישראל לשנת 2022 ביחס לאינפלציה גבוהה ביותר מ-2% אחוזים מהתחזית הקודמת שלהם, לא היינו ממהרים להספיד את האינפלציה.
למרות עלייה במגמת הגיוסים, קיטון של כ- 2% בנכסי התעשייה הפאסיבית - נכון לסוף הרבעון הראשון של 2022, סך נכסי התעשייה הפאסיבית בישראל עמד על כ- 171 מיליארד ₪ לעומת כ- 174.5 מיליארד ₪ בשנת 2021. במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022, היקף הגיוסים בתעשייה הפאסיבית עמד על כ- 1.35 מיליארד ₪, כאשר קרנות הסל גייסו כ- 200 מיליון ש"ח בלבד ואילו הקרנות המחקות גייסו כ- 1.15 מיליארד ₪.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על אף הגיוסים, היקף הנכסים בתעשיית הקרנות המחקות ירד ועומד על כ- 67 מיליארד ₪ לעומת כ- 70 מיליארד ₪ בשנת 2021. משנת 2020 צמחה תעשיית הקרנות המחקות ביותר מ- 40%. סך נכסי קרנות הסל עומד על כ- 103 מיליארד ₪ וצומח בקצב מואט בהרבה מתעשיית הקרנות המחקות. בשלב זה, לא נראה כי המגמה עומדת להשתנות בקרוב, ולא רחוק היום בו היקף נכסי תעשיית הקרנות המחקות יעלה על היקף הנכסים בתעשיית קרנות הסל.
נכון ל- Q1 2022 קטגוריות מניות ישראל מנהלת כ- 48 מיליארד ₪ ועלתה בהשוואה לשנת 2021 בה ניהלה הקטגוריה כ- 45 מיליארד וכ- 31 מיליארד בשנת 2020, ואולם הרוב המכריע של הגידול בקטגוריה בשנים האחרונות הוא תוצאה של עליית ערך ולא של גיוסים לאפיק השקעות זה. מנגד, ברבעון הראשון של השנה ניתן היה לראות שהמשקיעים גילו מחדש את מדדי המניות של השוק המקומי, שם נרשמו גיוסים של מעל כ- 2 מיליארד ₪, בין היתר למדד הדגל ת"א-125 ומדד אינדקס בנקים ישראל.
הציבור מחפש אלטרנטיבה סולידית בשוק המניות - שינוי ניכר בטעמי המשקיעים במהלך הרבעון החולף של שנת 2022. אם במהלך 2021 ראינו גיוס מאסיבי לאפיקי הנדל"ן והפיננסים, הרי שבשנת 2022 המשקיעים מחפשים חשיפה בנוסף למדדים הרחבים כמו מדד ת"א-125 ומדד ת"א-90 אשר גייסו יחד כמיליארד ₪, גם לסקטור הבנקאות ( אינדקס בנקים ישראל אשר גייס כחצי מיליארד ₪) למניות ערך (מדד אינדקס מניות ערך אשר גייס כ 350 מיליון ₪) , ולחברות העוסקות בתשתיות (אינדקס תשתיות לאומיות ישראל אשר גייס כ- 160 מיליון ₪). מנגד מדד תל-דיב אשר עלה בכ- 40% ב- 12 החודשים האחרונים ומתאים במיוחד לרוח התקופה, לא זכה להיקף גיוסים משמעותי בתקופה זו.
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
ביצועי האפיק הקונצרני בת"א - הציפיות לעליית ריבית קרובה, ייצרה הפסדי הון משמעותיים באפיק הקונצרני, כאשר מדד תל בונד- 60 ירד במהלך הרבעון הראשון של השנה בכ- 2.75% ומדד תל בונד שקלי ירד בכ- 4% מתחילת השנה. הלחצים האינפלציוניים בישראל ובעולם, אותתו לבנקים המרכזיים שהגיעה השעה לפעול ולהעלות את הריבית, וכתוצאה מכך ניתן היה לראות גיוסים לאיגרות חוב קצרצרות במח"מ של 0-3 שנים, ובנוסף ראינו לראשונה מזה שנים מספר הנפקות של נע"מ (להכניס מה הפירוש של נע"מ) בקרב החברות.
- 1.איך משקיעים באינדקס מניות ערך ואינדקס תשתיות לאומיות (ל"ת)אריק בר 17/04/2022 17:38הגב לתגובה זו
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
