סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock

ירדה חדה בפדיונות בקרנות הנאמנות בשבוע החולף

קרנות האג"ח הכללי מובילות את הרשימה עם פדיונות של 250 מיליון שקל בשבוע החולף; המספרים הפנים
נועם בראל |

עליות השערים שנרשמו בשבוע החולף בשווקים בעולם, כאשר מדד ת"א 35 הוסיף בשבוע החולף 0.79%, הדקס הגרמני עלה 2.85% ומדד ה-S&P500 עלה 4.3%, הובילו לירידה חדה בפדיונות בקרנות הנאמנות, וזאת לאחר שבשבוע הראשון של החודש נרשמה טלטלה בשווקים כשמדדים המובילים נפלו בכ-5% והובילו לפדיונות ענק. 

קצב הפדיונות בקרנות המסורתיות ירד משמעותית השבוע והסתכם בכ-265 מיליון שקל "בלבד", לעומת כ-1.78 מיליארד שקל בשבוע הראשון של החודש, כאשר קטגוריות אג"ח כללי רשמה בשבוע החולף פדיונות של 250 מיליון שקל, לעומת 830 מיליון שקל בשבוע הראשון של החודש. קרנות אג"ח קונצרני שרשמו פדיונות של כ-70 מיליון שקל בשבוע החולף, רשמו בשבוע הראשון החודש פדיונות של 210 מיליון שקל.

מגמה מעורבת באפיק השקלי – הקרנות הכספיות נותרו ללא שינוי בשבוע החולף. לעומתן, הקרנות השקליות ממשיכות לפדות גם השבוע, סכום הנאמד בכ-65 מיליון שקל. מתחילת החודש, הקרנות השקליות פדו כ-185 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע פדיונות של כ-15 מיליון שקל, ומתחילת החודש הן פדו כ-35 מיליון שקל.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

מלכודת המס בקרנות הנאמנות: כיצד בתי ההשקעות לוכדים את המשקיעים הישראלים

פרופ' רונן פרי חושף: "העלאת דמי ניהול לא מוצדקת יוצרת מלכודת מס שפוגעת ברווחיות תיק ההשקעות"; על האופן בו הפכו דמי ניהול אפסיים לכלי שיווקי מתוחכם, ועל הדרך בה מציע פרופ' פרי לרגולטור לשנות את המצב הקיים ולתקן מנגנון שנועל מאות אלפי משקיעים בקרנות שמתייקרות עם הזמן



רן קידר |
נושאים בכתבה דמי ניהול

בשוק ההון הישראלי מתקיימת תופעה מטרידה: בתי השקעות מקימים קרן נאמנות חדשה עם דמי ניהול זניחים, מפתים משקיעים לרכוש יחידות בקרן, ואז מקפיצים את דמי הניהול בצורה דרמטית. התוצאה: משקיעים שצברו תשואה נאה מוצאים עצמם בדילמה: האם להישאר בקרן תוך תשלום דמי הניהול מוגדלים או למכור ולשלם  מס רווחי הון בשיעור של 25%. כך עולה ממחקר של פרופ' רונן פרי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שמנתח את "מלכודת המס" בקרנות הנאמנות בישראל. המחקר בודק תופעה ידועה ומקוממת שמתרחשת מדי שנה - עלייה בדמי ניהול של קרנות נאמנות בשורה ארוכה של קרנות. העלייה הזו נובעת בין היתר מכך שמנהלי הקרנות מעריכים שסיכוי גבוה שהחוסכים-משקיעים א ימכרו את הקרנות למרות עליית דמי הניהול. 

במחקרו,  מסביר פרופ' פרי כיצד נוצרה מלכודת המס: "בית השקעות מקים קרן נאמנות חדשה להשקעה בתחום מסוים עם דמי ניהול זיחים או מצמצם במידה רבה את דמי הניהול של קרן קיימת. דמי הניהול הנמוכים מפתים משקיעים רבים לרכוש ולצבור יחידות השתתפות בקרן. כעבור זמן, לאחר שההשקעה הניבה תשואה נאה, הגוף מעלה את דמי הניהול בחדות ללא הצדקה עניינית".

בנקודה זו, כותב פרי, כי המשקיעים שצברו תשואה משמעותית "יעדיפו ברוב המקרים להמשיך בהחזקתם על מנת שלא להידרש במס וכך למצוא את עצמם לכודים בהשקעה הרבה פחות מצליחה, תוך פגיעה מצטברת והולכת בתשואת תיק ההשקעות."

היקף התופעה: למעלה מ-300 קרנות העלו דמי ניהול

התופעה מתבררת כנרחבת במיוחד. לפי המחקר, "בסוף שנת 2024 דווח כי יותר מ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן, ותופעה דומה התרחשה גם בשנים שקדמו לה". משקיעים רבים מודעים לתופעה ומתלוננים עליה רבות, אך עד לרגע זה לא נמצא לה פתרון.

המחקר מציג דוגמה מספרית פשוטה אך חדה: אברהם רוכש 100,000 שקל יחידות בקרן "קרן שמש", קרן החיקוי של מדד תל אביב 125, כאשר דמי הניהול עומדים על 0 שקל. במהלך השנה, ההשקעה רושמת תשואה נומינלית נאה של 25% או 25,000 שקל, שמובילה לכך ששווי החזקתו של אברהם עומד על 125,000 שקל.

קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

מלכודת המס בקרנות הנאמנות: כיצד בתי ההשקעות לוכדים את המשקיעים הישראלים

פרופ' רונן פרי חושף: "העלאת דמי ניהול לא מוצדקת יוצרת מלכודת מס שפוגעת ברווחיות תיק ההשקעות"; על האופן בו הפכו דמי ניהול אפסיים לכלי שיווקי מתוחכם, ועל הדרך בה מציע פרופ' פרי לרגולטור לשנות את המצב הקיים ולתקן מנגנון שנועל מאות אלפי משקיעים בקרנות שמתייקרות עם הזמן



רן קידר |
נושאים בכתבה דמי ניהול

בשוק ההון הישראלי מתקיימת תופעה מטרידה: בתי השקעות מקימים קרן נאמנות חדשה עם דמי ניהול זניחים, מפתים משקיעים לרכוש יחידות בקרן, ואז מקפיצים את דמי הניהול בצורה דרמטית. התוצאה: משקיעים שצברו תשואה נאה מוצאים עצמם בדילמה: האם להישאר בקרן תוך תשלום דמי הניהול מוגדלים או למכור ולשלם  מס רווחי הון בשיעור של 25%. כך עולה ממחקר של פרופ' רונן פרי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שמנתח את "מלכודת המס" בקרנות הנאמנות בישראל. המחקר בודק תופעה ידועה ומקוממת שמתרחשת מדי שנה - עלייה בדמי ניהול של קרנות נאמנות בשורה ארוכה של קרנות. העלייה הזו נובעת בין היתר מכך שמנהלי הקרנות מעריכים שסיכוי גבוה שהחוסכים-משקיעים א ימכרו את הקרנות למרות עליית דמי הניהול. 

במחקרו,  מסביר פרופ' פרי כיצד נוצרה מלכודת המס: "בית השקעות מקים קרן נאמנות חדשה להשקעה בתחום מסוים עם דמי ניהול זיחים או מצמצם במידה רבה את דמי הניהול של קרן קיימת. דמי הניהול הנמוכים מפתים משקיעים רבים לרכוש ולצבור יחידות השתתפות בקרן. כעבור זמן, לאחר שההשקעה הניבה תשואה נאה, הגוף מעלה את דמי הניהול בחדות ללא הצדקה עניינית".

בנקודה זו, כותב פרי, כי המשקיעים שצברו תשואה משמעותית "יעדיפו ברוב המקרים להמשיך בהחזקתם על מנת שלא להידרש במס וכך למצוא את עצמם לכודים בהשקעה הרבה פחות מצליחה, תוך פגיעה מצטברת והולכת בתשואת תיק ההשקעות."

היקף התופעה: למעלה מ-300 קרנות העלו דמי ניהול

התופעה מתבררת כנרחבת במיוחד. לפי המחקר, "בסוף שנת 2024 דווח כי יותר מ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן, ותופעה דומה התרחשה גם בשנים שקדמו לה". משקיעים רבים מודעים לתופעה ומתלוננים עליה רבות, אך עד לרגע זה לא נמצא לה פתרון.

המחקר מציג דוגמה מספרית פשוטה אך חדה: אברהם רוכש 100,000 שקל יחידות בקרן "קרן שמש", קרן החיקוי של מדד תל אביב 125, כאשר דמי הניהול עומדים על 0 שקל. במהלך השנה, ההשקעה רושמת תשואה נומינלית נאה של 25% או 25,000 שקל, שמובילה לכך ששווי החזקתו של אברהם עומד על 125,000 שקל.