חודש אוקטובר היה טוב לתעשיית קרנות הנאמנות. למרות שהקרנות הכספיות סבלו מפדיונות, בהמשך לחלון הזדמנות של חוסכים לקבע ריבית טובה בפיקדונות  - כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?). המגמה צפויה להשתנות, עכשיו - אחרי שהבנקים הורידו את הריבית על פיקדונות, הקרנות הכספיות חוזרות להיות עדיפות. 

בקרנות הכספיות בלטה הראל לשלילה עם פדיונות ענקיים - מעל 1 מיליארד שקל. הקרנות של הראל עם תשואה נמוכה (בחלק התחתון של הטבלה , במרחק של 0.2% מהמובילים בשנה), אנחנו מבליטים את זה בדירוגים החודשיים, וזה מתבטא בהדרגה בהחלטות החוסכים. מנגד, הקרנות הכספיות של ילין לפידות גייסו מעל 1 מיליארד שקל על רקע תשואות טובות ודמי ניהול נמוכים.  

באוקטובר, הקרנות הפסיביות הציגו את הגיוסים הבולטים ביותר: כ-3 מיליארד שקל בחודש אוקטובר לבדו. מתוכם, כ-2.1 מיליארד שקל גויסו לקרנות סל וכ-0.9 מיליארד ש"ח לקרנות מחקות - כך עולה מניתוח של מיטב קרנות נאמנות, שהיא מהמובילות בתעשייה. 

מבחינת פילוח סקטוריאלי, מרבית ההשקעות כוונו לקרנות המתמחות במניות בישראל, שגייסו לבדן כ-2.4 מיליארד ש"ח - מתוכם 1.95 מיליארד ש"ח לקרנות סל וכ-450 מיליון ש"ח לקרנות מחקות. מגמה זו מצביעה על ביטחון גובר מצד המשקיעים במניות מקומיות, אולי כתוצאה מתמחור אטרקטיבי ומסביבת ריבית גבוהה שמצמצמת את האטרקטיביות של חלופות סולידיות.

• רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
• קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקרנות האקטיביות לא נותרות מאחור - אג"ח כללי מוביל

התעשייה האקטיבית המסורתית סיימה את החודש עם גיוס של כ-2.6 מיליארד ש"ח. הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה אג"ח כללי שגייסה כ-1.2 מיליארד ש"ח, ולאחריה אג"ח מדינה (כ-590 מיליון), מניות בישראל (כ-305 מיליון), חברות והמרה (250 מיליון) ומניות חו"ל (125 מיליון).

לעומת זאת, קטגוריית אג"ח חו"ל סיימה את החודש בפדיון של כ-40 מיליון ש"ח, והייתה הקטגוריה האקטיבית היחידה שלא גייסה הון חדש.

בכתבה הרביעית והאחרונה על הרבעון השלישי בשוק הקרנות הישראלי נתמקד בקרנות המנייתיות לאחר שבשבועות האחרונים ראינו את הקרנות המעורבות, האגחיות והקרנות הכספיות. במקרה זה נתמקד בתתי הקטגוריה "מניות לפי שווי שוק", וקרנות גמישות.

כפי שהראנו בכתבה הראשונה לסיכום הרבעון השלישי, שווקי המניות בישראל הציגו ביצועים מעולים עם עליות שהגיעו למעל 8% במדד ת"א 35. הקרנות המנייתיות במקרה זה לא הצליחו להביס את המדדים כפי שנראה בהמשך.

מניות לפי גודל שוק

חלק מהקרנות המובילות בקרנות המנייתיות מנהלות פחות מ-10 מיליון שקל. חשבנו שזה לא נכון להשוות אותן לקרנות שמנהלות כסף ברמות גבוהות בהרבה. אף אחד לא מונע ממך מלהשקיע בקרנות מן הסוג הזה כמובן, אבל העובדה שמדובר בסכומים כל כך נמוכים מראה שלפחות כרגע הישראלים לא מתעניינים כל כך בקרנות הללו, והביצועים שלהן לא משקפים. כפי שנראה בהמשך, לפעמים הזרמה מאסיבית של כספים לקרנות הללו שמצליחות באופן חד פעמי במשך רבעון או שניים יכולה לפגוע באופן דרמטי בביצועים ברבעונים העוקבים. אם הן תגדלנה ותנהל סכומים משמעותיים יותר, ותמשכנה להוביל לאורך זמן הרי שהן יכנסו להשוואות הבאות. בינתיים הגבלנו את ההשוואה לקרנות שמנהלות לפחות 50 מיליון שקל. הנה הטבלה עם שלוש הטובות והגרועות ברבעון ומתחילת השנה. 

• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
• רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המסקנה הבולטת ביותר מעיון בתוצאות הרבעון השלישי היא שלמרות התשואות החיוביות בחלק מהמקרים, הקרנות לא הצליחו להכות את המדדים בתל אביב, לפחות לא ברבעון השלישי. ייתכן שהסיבה היא שמדד היתר פחות הצליח, ובעבר התשואות העודפות של הקרנות נבעו מהשקעה במניות הקטנות. ניתן לראות שהקרנות האחרונות בטבלה הן לא פעם הקרנות הבודדות המתמקדות במדד היתר.