לשם זורם הכסף: אלה מנהלי קרנות הנאמנות אליהם הזרים הציבור מיליארדים מתחילת שנת 2015 - צפו בטבלה
הציבור הישראלי מחפש תשואה ומסיט כספים לאפיקי סיכון. ברבעון הראשון נפדה סכום של כמעט 15 מיליארד שקלים מהקרנות הכספיות (קרנות שמשקיעות במק"מים וכרגע מספקות תשואה אפסית או שלילית), והכסף עובר לקרנות המסורתיות - בעיקר לקרנות המעורבות (בסגנון 90-10) אבל גם לקרנות אג"ח מדינה (אפיק שרשם ראלי גדול ברבעון הראשון של השנה) ואפילו לקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א.
במקום הראשון עם גיוס של 2.9 מיליארד שקלים לקרנות הנאמנות נמצא בית ההשקעות אלומות שממשיך במומנטום החזק שהחל מבחינתו בשנת 2014. במקום השני עם גיוס של 2.2 מיליארד שקלים נמצא בית ההשקעות ילין לפידות שבשנה הקודמת היה היה המגייס הגדול ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות. אקסלנס סוגרים את השלישייה הראשונה עם גיוס של 1.75 מיליארד שקלים. בולט לחיוב בית ההשקעות הראל פיננסים עם גיוס של 1.37 מיליארד שקלים, אחרי גיוס אפסי בשנה החולפת.
מגדל שוקי הון סוגרים את החמישייה הראשונה עם גיוס של 1.02 מיליארד שקלים. ונציין גם את אלטשולר-שחם שאמנם הסתפקו בגיוס של 880 מיליון שקלים ברבעון הראשון אבל תפסו את המקום הראשון מבחינת היקף נכסים בקרנות המסורתיות - על חשבון פסגות שממשיכים לאבד גובה למרות התשואות הנאות בקרנות. לטבלת המגייסים הגדולים ב-2014 - לחץ כאן
ומי הקרנות שהשיגו את התשואות הטובות ביותר - לכתבה המלאה לחץ כאן
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.sbh 02/04/2015 11:41הגב לתגובה זוואצל המתחרים 0 דמי ניהול. בושה!

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
