ארה"ב חוזרת לטפל במשבר הסביבה האקולוגי - מי המניות שירוויחו מכך?
הפרשנים של המאה ה-21 נקלעו למערבולת שיצרה מהפכת הטכנולוגיה/ אינפורמציה ולא רק בתחום הכלכלי, בכל התחומים. מערבולת שבין הפייק-ניוז לתרבות הכותרות שבתוכה הפרשן מתערבל במהירות שהולכת וגדלה. גם בעניין זה, אנחנו, הישראלים, נואשם בסוף כי הרשתות הללו, בטח הבלוף (פייק), התחילו כאן אבל זה כבר עניין אחר.
האם סוף-סוף הגיע תיקון הערכים המצופה או ששוב הכותרות מתעתעות בנו? האם נתוני האינפלציה החזקים של אפריל (שכולם ציפו להם ונדהמו כשהגיעו) מאותתים על מגמה או שאפשר להאשים בכך את מאסק שקלקל לפרשנים את כל תיאוריות הביטקוין.
כעת מתנפלים האנליסטים על נגיד הבנק המרכזי האמריקאי בצווחות, "אמרנו לך שיש אינפלציה, תעלה הריבית כבר, מיד!!" ומה הוא יכול כבר לענות? שגם הוא אמר שבאפריל נראה קפיצה באינפלציה? אז אמר. אבל "הציבור" כבר החליט ובורח מאגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ושופך טונות "נזילות" על הערימה שרק הולכת וגדלה. הסיכום? לא בטוח שזה התיקון שלו ציפינו אבל בשורה התחתונה נאמר שאם זה ימשיך (כמצופה ולכן לא בטוח) אז אנחנו נתמקד בסלי המוליכים בעיקר כי המהפכה רק בתחילתה ועכשיו נעבור למשהו רציני, צואת בעלי החיים "המתורבתים".
החזרה של ארה"ב למלחמה בשינויי האקלים תאפשר למהפכת הטכנולוגיה לטפל סוף-סוף בבעיה הגדולה באמת של הזיהום - חקלאות בעלי החיים (משקי החי): משקי הלול (התרנגולות לבשר ולביצים), משקי הבקר לסוגיו (לבשר ולחלב) ומשקי החזירים הם הגורם המוביל ליצירת אפקט החממה, גדול בהרבה מהזיהום שפולטות המכוניות, המשאיות, האווירונים והאוניות ביחד. מחקרים (של האו"ם, משרד החקלאות האמריקאי ואחרים) מראים שמשקים אלו אחראים ל-18% מאפקט החממה לעומת 14% של התחבורה.
- אורקל עולה 5%, נייק צונחת 10%, מה קורה בחוזים לקראת פקיעה מרובעת?
- וול-סטריט ננעלה באדום: הנאסד״ק נפל ב-1.8%, אנבידיה איבדה 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקי החי, בעיקר המשקים הגדולים ובעיקר בארה"ב ובסין, מייצרים כמויות גדולות של צואה שמכילה חיידקים (בקטריות ווירוסים) וחנקן שמתאדה, חוזר כגז לתוך הקרקע, נספג במים וגורם לפריחת אצות (algae blooms) שואפות חמצן תופעה שבסופה מביאה לזיהום מים. התופעה גורמת למוות של דגים והעברת מחלות. בעיית הזיהום של המשקים אינה הבעיה היחידה ולמי שמתעניין בכל הבעיות אז בבקשה.
לא מדובר רק בבעיות האקלים. תעשיות הבשר, הביצים והחלב צורכות חלקים ניכרים מיבולי הגרעינים בעולם שלא להזכיר את השימוש הגדול במי שתייה. רק כדוגמה, לצורך הכנה של ק"ג בשר בקר למאכל נדרשים 25 ק"ג גרעינים (תירס בד"כ) ו-15,000 ליטר מי שתייה. תעשו חשבון כמה גרעינים ומי שתייה צורכים רק משקי הבקר לבשר בעולם שב-2020 טיפלו בכמיליארד ראשי בקר וב-678 מיליון חזירים.
והמזהמת הגדולה באמת היא דווקא התרנגולת - 26 מיליארד תרנגולות טופחו בעולם ב-2020 כפול ממספרן ב-2010. תעשיות החי הן מהבלתי יעילות שיש וזאת בנוסף לעובדה שהן מתחרות עם האדם (בעיקר בעולם השלישי) על חומרי מזון וגם גורמות סבל לחיות.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
אני עצמי התחלתי דרכי המקצועית כאגרונום וכבר בשנות ה-70, באוניברסיטה, למדנו על הצורך להוריד בצריכת בשר ולהעלות בצריכת מוצרי צומח, "בגלל שהמשך מגמת העלייה בצריכת בשר ומוצרי חי שונים תוביל בהכרח למשבר אקולוגי, מחלות ועליות מחירים".
אפילו הוצגה בפנינו תכנית עסקית של משרד החקלאות האמריקאי "להחלפה הדרגתית של מוצרי חי למוצרי צומח. הסויה", הסבירו לנו, "תחליף את הבשר במאה ה-21". התוכנית עדיין קיימת באוניברסיטת Rutgers בניו ג'רסי אבל שום דבר לא נעשה בפועל ובגלל 3 סיבות, התיאבון לבשר, חלב וביצים שרק הולך וגדל, צמיחת הכלכלה הגלובלית שמרחיבה הביקושים והלובי החקלאי שהולך גם הוא ומתחזק.
אבל משבר הסביבה האקולוגי הולך ומחריף וקיבל תמיכה חזקה מהנשיא החדש בארה"ב שהחליט להקצות סכומי עתק לטיפול בבעיה הספציפית הזו כאשר הצעתו כוללת, בפעם הראשונה, את בעיית "הטיפול בנזקי האקלים כתוצאה מחקלאות משקי החי". כרגיל נציין כי גם בתחום הזה, של טיפול בזיהום של בעלי החיים, הובילה ישראל בראשות חברות כמו ת.ה.ל וכימיקלים לישראל.
וכאשר בתי ההשקעה בוול סטריט מאמינים שתקציבי ענק מופנים לתחומים שקודם לא הופנו מיד נשלחים בנקאי השקעות ואנליסטים לבדוק מי עשוי לנצח ("איפה אפשר לעשות מכה"?), איזה חברות כבר פועלות בתחום ואיזה סטארטאפים חדשים מוקמים.
העניין שמגלה וול סטריט בנושא האקולוגיה הולך וגדל ומתבטא היטב בתוכניות ההשקעה של גופי הניהול הגדולים ל-2021. תחת הכותרת Super trends Investing with Purpose יצא הבנק הגדול קרדיט סוויס באסטרטגיית ההשקעות שלו ל-2021 ואילך ושם אפשר לראות שסעיף "הפחתת פליטת גזי החממה בכלכלה" הוא המוביל.
פסגת האקלים העולמית, שיזם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, במטרה להילחם בהתחממות הגלובלית התמקדה בהפחתת גזי החממה. כנראה שעולם ההשקעות מאמין שהחלום האקולוגי שנקטע ב-2015, בגלל הנשיא טראמפ, חוזר בעצמה.
חברות החקלאות הגדולות, חברות הטיפול במים וחברות הכימיקליים הן שמטפלות גם בזיהום של בעלי חיים אלא שההכנסות של חברות אלו מטיפול בזבל בעלי חיים עדיין אינו מרכיב חשוב בהכנסותיהן. חברות מובילות הן מוזאיק (סימול:MOS), CF Industries (סימול:CF), ארצ'ר דניאלס (סימול:ADM), באייר (סימול:BAYN.DE), Zoetis (סימול:ZTS) ואפילו כימיקלים לישראל (סימול:ICL).
אם הנשיא ביידן יעמוד בהתחייבויותיו לנושא, אותן פירט באפריל, אז יש סלי חקלאות, מהסוג של MOO, שכבר כתבנו עליו בעבר, שיושפעו חיובית. סל ה-MOO כולל 53 מניות שהמובילות הן ZTS, DE, IDXX, BAYN.DE, NTR, CTVA ו- ADM. החברות האלו גם פועלות בתחום "בריאות היבולים", תחום שמייצר מזון נקי מחיידקים לבעלי חיים שעוזר לייצר צואה נקיה. ה MOO, נמצא בשיא כל הזמנים וללא קשר לעניין האקולוגי דווקא כי תעשיות החקלאות, כמו המים או הדיאגנוסטיקה והרפואה המונעת הן "תעשיות חיוניות" שימשיכו לצמוח לעתיד הנראה לעין ולעניין משקיעים.
דעתנו היא שאם אכן מתבצע "תיקון ההערכות" לו ציפינו סל זה, לצד סלי המוליכים למחצה, יהיו היותר מעניינים להשקעה.
ההצלחה או הכישלון במלחמה מול גזי החממה מותנים בהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה והפלטפורמות שמתפתחות בגללה. כמעט כל החברות שנכללות בסל ה-MOO עוסקות בפיתוחן של פלטפורמות לטיפול בבעיות האקולוגיות שיוצרת חקלאות משקי החי ומהפכת הטכנולוגיה כבר "הוכיחה עצמה" כמקדמת הנושא.
דוגמה טובה לכך היא חברת zoetis שהזכרנו. החברה נוסדה כמחלקת מחקר בפייזר (סימול:PFE) לאחר שתרופה שפיתחה ענקית הפארמה לא התאימה לבני אדם אבל בגלל עקשנות של אחד החוקרים נוסתה על בעלי חיים והצליחה בגדול. התרופה, אוקסיטטראסיקלין, פותחה במקור כנגד התפשטות זיהומים באמצעות פגיעה בבקטריות שגורמות לכך. הצלחת התרופה בבעלי חיים הובילה את פייזר להחלטה על הקמת חטיבה שתפתח ותייצר תרופות מונעות זיהום בבע"ח.
ב-1988 הקימה פייזר את חטיבת Pfizer Animal Health. ב-2012 הונפקה החטיבה, שמכירותיה באותה שנה הגיעו ל-4.32 מיליארד (שאז היוו 20% ממכירות התרופות לבעלי חיים בעולם כולו). פייזר מכרה 83% ממניות החברה לציבור באחת ההנפקות החמות שהיו עד אז בארה"ב וב-2014 מכרה את היתרה. המשקיע ביל אקמן, שעשה לעצמו שם גדול בעסקה זו, אמר שבפייזר הבינו, עוד בשנות ה-80, שמהפכת הטכנולוגיה מאפשרת פתוח פלטפורמות למניעת זיהומים ומחלות מבעלי חיים ולכן יצרו את zoetis.
פייזר מכרה את החטיבה כי במהלך השנים 2003-2012 בצעו רכישות ענק בתחום העיסוק שלהם, הפרמקולוגיה ונכנסו לחוב עתק שהנפקת Zoetis צמצמה. Zoetis, שתסיים את השנה עם מכירות של כ-7.6 מיליארד ורווח למניה חזוי של כ 4.5 דולרים היתה והיא עדיין הצלחה גדולה של ניצול התקדמות המהפכה ולמרות הערכתה הגבוהה היא עדיין מהמניות היותר מומלצות כאשר 2 האנליסטים שעשו מחקר מאז תחילת החודש ממליצים בקניה. זו, ללא ספק, אחת המניות שבמקרה של תיקון כדאי לקנות (נכתוב עליה בהזדמנות).
על מנת להמחיש מה עושה מהפכת הטכנולוגיה כדי לקדם את נושא המלחמה באפקט החממה שיוצרת חקלאות משקי החי, נתייחס לחברה אמריקאית קטנה בשם Bion Environmental Tech(סימול:BNET). חברה מלונג איילנד בניו יורק שמזה שנים מנסה, עד כה ללא הצלחה, לפתור את בעיות הזיהום , חיידקים פתוגניים ונתרן, שמייצרת צואת משקי החי. בשנה שעברה הצליחה החברה לקבל פטנט על פלטפורמות 3G שלה לטיפול בזיהומי מים, אוויר ומערכות מזון מרוכזות לבעלי חיים.
לחברה אין הכנסות והיא מתקיימת בעזרת מענקי פיתוח והנפקות כך שמדובר בהשקעה מסוכנת מאוד שמתאימה אך ורק ל"פינת חלומות". לקח לחברה כ-4 שנים ומספר פיילוטים לקבל את הפטנט המוגן. בסוף אפריל השנה הודיעה החברה שחתמה על מכתב כוונות עם יצרנית חלב גדולה בניו יורק, Lamb Farms, Inc, להתקין את פלטפורמת ה-G3 החדשה שלה במתקני עדר החלב הגדול של המשק (שנחשב ממשקי החלב המובילים טכנולוגית וגם אקולוגית בארה"ב). מה שמבצעת הפלטפורמה הוא שילוב תהליכים מכניים, ביולוגיים ותרמים שמאפשרים טיפול כוללני ויעיל מבחינת עלות תועלת לטיפול בצואת בעלי חיים כאשר תוך כדי הטיפול מופקים, מהצואה, חומרי מזון, אנרגיה מתחדשת ומי שתייה נקיים.
הפלטפורמה מאפשרת ניטור ופקוח באמצעות הטלפון האלחוטי. חומרי המזון שמופקים בתהליך משמשים כבסיס גם בתעשיית הדשנים וגם בתעשיית המזון שהחברה קבלה אישור לכך ממשרד החקלאות האמריקאי. התהליך, שמבוסס על פעילות חיידקים אנאירוביים, אמור להקטין משמעותית את פליטת גזי החממה וגם, כאמור, ליצר נכסים שיתרמו למשתמש. המים המטוהרים ישמשו להשקיה ולבהמות. פלטפורמות מסוג זה הן ללא ספק מתנה גדולה של מהפכת הטכנולוגיה ומי מכם שמעוניין לראות ספור הצלחה בתחום פלטפורמות טיהור טכנולוגיות שייקח עצמו לפרק המים האקולוגי בכניסה הדרומית של הוד השרון ויגלה למה יכולות טכנולוגיות כאלו להפוך שפכים אנושיים (אבל למה לספר? תיסעו ותראו, ממש פלא סביבתי וגם תוכלו להציץ מקרוב בקרפיונים ושפמנונים ענקיים ולוטרות שזוללות אותם).
ולגבי המניה, אחרי שנgה שנעה בין 50 ל-60 סנט' עלתה, מאז תחילת השנה ובגלל מכתב הכוונות, בכמעט פי 4 אבל מכתב כוונות לא תמיד ממומש וגם אם ימומש עדיין נותר לקוות שהפלטפורמה תעמוד בציפיות ולכן, זו מניה אך ורק לפינת חלומות ולמשקיע שמאמין בחלומות.
- 20.איתמר 20/05/2021 14:24הגב לתגובה זומניית ביומילק עולה היום 17%
- 19.רועה צאן 17/05/2021 11:00הגב לתגובה זוחברות המפתחות סוללות לתעשיית הרכב
- בולס שיקמים 19/05/2021 01:10הגב לתגובה זוהם מפתחים סוללה במצב מוצק, והרבה מביני ענין (=כולל פולקסווגן מושקעים בה)
- 18.נורית 17/05/2021 10:43הגב לתגובה זולא רק לתיקון אקולוגי סביבתי,אלא בראש ובראשונה תיקון אינטרנטי שקלקל הרבה ובעוצמות!יש לרסן ולהגביל את האינטרנט!!!!!!
- 17.שלמה לידיעתך 17/05/2021 01:10הגב לתגובה זוטעית כנראה שחשבת שטסלה עובדת על LIDAR, אולי בעתיד
- שלמה גרינברג 18/05/2021 13:09הגב לתגובה זוומהיכן הבאת טענה זו?
- 16.שרה 15/05/2021 12:33הגב לתגובה זומסוכנים,כ"כ מסוכנים עיסקי הצואה ,המסריחים" של האגרונום גרינברג,מצפה לזמן בו תצא עם השכלתך בפרוקטולוגיה
- בורסה זה מקום מסוכן 17/05/2021 01:12הגב לתגובה זוומי שלא רוצה להסתכן ישקיע בסלים סולידיים כמו SPLV , למשל...או סתם בסלים שעוקבים אחרי ה- S&P
- שרה מותק, מתגעגעת??? (ל"ת)שלמה גרינברג 16/05/2021 13:06הגב לתגובה זו
- ראוי למחוק תגובה כזו הנ"ל ביזפורטל (ל"ת)אלי 16/05/2021 00:16הגב לתגובה זו
- 15.שרה 15/05/2021 12:28הגב לתגובה זוהעתיד שם נראה יותר בטוח ופחות מסובך,ומה הקשר לכתבה????נכון?????!!!!!
- אם החלב ממך שרה, בהחלט!!! (ל"ת)שלמה גרינברג 16/05/2021 13:07הגב לתגובה זו
- נורית 18/05/2021 14:23מניית ביומילק עולה היום,אמנם בת"א שם היא נסחרת,ב 7%
- 14.רונן 15/05/2021 12:07הגב לתגובה זוכל הקשקשנים מנסים לעשות קופה על חשבון הציבור. לכו לישון על האף. בני אדם באשר הם מתוכננים לאכול בשר, חיות טרף אנחנו בראש שרשרת המזון
- 13.ושום מילה על בשר וחלב מתורבת: זה העתיד (ל"ת)נחמן 14/05/2021 20:54הגב לתגובה זו
- 12.מה דעתך על SPLUNK 14/05/2021 17:46הגב לתגובה זוהנה הוכחה לתיקון שהיה במניות החלום.
- 11.העוקב 14/05/2021 17:29הגב לתגובה זואפילו הקרן של קטי ווד נחתכה
- לרון 16/05/2021 07:57הגב לתגובה זוכתבתי ואני חוזר על כך הקרנות של הגב' ווד מסוכנות,שתחליף משקפיים כי אינה רואה הסיכון נכוחה
- 10.בילבי 14/05/2021 17:27הגב לתגובה זומהו הדשן שמגיע לשדות בעזה ובשטחים? מה אייכות המים? הרי של פירות וירקות ובייצים, מגיע בסוף אלינו
- 9.מה אתה אומר על חברת ננוקס? במיוחד לאחר הדוחות. מה 14/05/2021 15:06הגב לתגובה זומה אתה אומר על חברת ננוקס? במיוחד לאחר הדוחות. מה אתה אומר על החברה לאחר דחיית הצפי של אספקת 1000 מכונות?
- לרון 16/05/2021 07:58הגב לתגובה זוחכה עד לירידתה 60% כמו LMND למשל,מניות מ ס ו כ נ ו ת
- המצב נכון לעכשיו 15/05/2021 23:18הגב לתגובה זוועכשיו מחכים שהמוצר עצמו יקבל אישור (=יש בעיה של רכיבים בגלל הקורונה או מסיבות אחרות של אספקה). נקווה שישלימו המכשיר עצמו ויעמדו בהזמנות במציאות בשטח
- דחיה באישור סופי דחיה באספקה. (ל"ת)איתי תוהה 15/05/2021 15:52הגב לתגובה זו
- שלמה גרינברג 15/05/2021 10:22הגב לתגובה זווהתנהגות המניה לא מצריכה שינוי במה שכתבתי
- אוקי תודה חיפשתי ומצאתי (ל"ת).. 15/05/2021 21:27
- 8.היי שלמה מה אתה אומר על חברת וולט דיסני. בכללי ואח 14/05/2021 14:58הגב לתגובה זוהיי שלמה מה אתה אומר על חברת וולט דיסני. בכללי ואחרי הדוחות? ספציפית אני שואל לגבי המנכל החדש, האם הוא תחליף ראוי לבוב איגר? תודה ממש שלמה
- 7.לא יותר קל פשוט להפחית בצריכת מזון מן החי?? (ל"ת)אנושות לא חכמה 14/05/2021 14:50הגב לתגובה זו
- עניתי בכתבה (ל"ת)שלמה גרינברג 15/05/2021 10:23הגב לתגובה זו
- 6.משבר אקולוגי? איסטרטגיית "פרו ורבו" חסרה נקודת יציאה (ל"ת)9 מיליארד, זה הכל 14/05/2021 12:27הגב לתגובה זו
- 5.אבי 14/05/2021 11:11הגב לתגובה זושלום שלמה האים הדוח של סיוה (ceva) הצדיק את הירידה החדה במניה?והאים אתה מכיר את החברה שהיא קנתה? ומה דעתך בכלל על החברה
- שלמה גרינברג 15/05/2021 10:31הגב לתגובה זוCEVA אחת החברות המוצלחות שיצאו מישראל. עוקב מקרוב וכתבתי עליה רבות ובקרוב אוסיף. החברה שנרכשה נראה לי שמאוד מתאימה אבל עדיין לא בדקתי לעומק
- 4.יוגב 14/05/2021 09:42הגב לתגובה זושלומה ראשית תודה על המאמר המלומד.. מבין את הסיכונים במניה בודדת וביתרון של סל ... בכל זאת מיקרון נראית מעניינת מול soxx
- יעקב 17/05/2021 18:49הגב לתגובה זוזכור את זה, בדוק אותי ותראה.
- עובדתית והסטורית - הסל ינצח אותה. (ל"ת)אברהם קרן 15/05/2021 22:24הגב לתגובה זו
- 3.זיקו 14/05/2021 09:41הגב לתגובה זושלמה תוכל לספר בכמה מילים על החברה ? קראתי כתבה שלך בעבר על הסלמון ולא זכור לי שדיברת על החברה הזו שבונה עוד ועוד חוות גידולתודה על המאמר
- שלמה גרינברג 15/05/2021 10:34הגב לתגובה זובהזדמנות אכתוב, חברה באמת מעניינת
- 2.גוזי 14/05/2021 09:39הגב לתגובה זושלמה הזכרת לפני כמה שבועות את חברת פיין ריפורם, frfx.ירדה מאז כ50% כי ללא ספק עלתה יותר מידי. האם לדעתך (לא יעוץ) המחיר של 2.4$ כבר יותר כלכלי או שהוא עדיין בחללתודה
- 1.תודה שלמה. מעניין ביותר. (ל"ת)עמית 14/05/2021 09:36הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
