זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

להשקיע אל תוך משבר האקלים

ההכרה במשבר האקלים מתחזקת וכמשקיעים אנחנו גם צריכים לקחת אותו בחשבון - איזה השקעות מעניינות בתחומי האנרגיה הירוקה, המים והחקלאות?

זיו סגל | (5)

האם עדיף לקנות מדדי מניות במקום ל"התעסק" עם ניתוחי חברות? אפתח בהתייחסות לטענה זו שהועלתה באחת הכתבות הקודמות. יש בטענה הזו הרבה מן ההיגיון, עבור משקיעים רבים, שמעוניינים ליהנות מעקרון ההשקעה במניות בלי להידרש ליותר מדי זמן ומומחיות. מחקרים מראים שלמדדי המניות יש יתרונות רבים, בין היתר משום שמי שמצליח להשקיע בהם באופן פאסיבי, מנטרל נזקים מנטאליים שרוב המשקיעים סובלים מהם.

אבל אני מחפש להרוויח יותר ממדדי המניות תוך ניטרול חלק מהסיכונים שבהשקעה פאסיבית. זכרו שמי שהשקיע בתעודות סל מדדיות בתקופות השיא של השווקים, לקח לו הרבה זמן עד שהוא חזר לערך הראשוני של השקעותיו. נוסיף על כך שגם משקיעי קרנות הסל נוטים למכור בימי פאניקה ולקנות בימי התלהבות כך שהמוצר אולי טוב אבל התנהגות המשקיעים ביחס אליו פגומה במקרים רבים.

עבור מי שעובד בשיטה מסוימת חשובים שני דברים:

בהירות השיטה

עבורי, השיטה כוללת ניתוח (שתמיד תהיה בו מידה של סובייקטיביות) של מגמות עולמיות בשילוב ניתוח טכני. ניתוח הטכני הוא הכלי המרכזי עבורי לקבלת ההחלטות הסופית ולזיהוי הפוטנציאל – סיכון שבהשקעה.

דבקות בשיטה 

אחת הבעיות של משקיעים היא שהם בוחרים שיטה, ואם רואים ששיטה אחרת מנצחת, עוברים אליה. הזיגזוג בין שיטות הוכח כהרסני. דבקות לא צריכה להיות עיוורת. אחת לתקופה, חצי שנה או שנה, אפשר לבחון את השיטה ולעדכן גרסה. אבל, לא עושים זאת רק כי סוס אחר עקף אותנו כרגע בסיבוב. כאמור, זהו מתכון להרס עצמי.

ונכון, כפי שהגיב הכותב, שמדדי המניות, בהכללה, מנצחים כרגע את שיטתי. זאת משום שאני דוגל, במצב הזה של ההתנהגות המוניטרית – פוליטית – אקולוגית המסוכנת של מדינות העולם (בהכללה) להיות זהיר (זהב) ולהתכונן לימים רעים. להתכונן לימים רעים זה גם אומר להשקיע בענפים שיהיו מבוקשים בימים האלו. בעיני זו אחריות, לא רק לקוראים וללקוחות אלא גם למשפחה ולמעגלים הקרובים.

חלקנו אולי שכח את המשמעות של מפולות בשווקים. המפולת האחרונה נגרמה ממגדלי נגזרות פיננסיות שנבנו על יסודות הסאב פריים הרעועים. המפולת הבאה, כשתגיע, תהיה על פי "חוקי המפולות" גדולה יותר ועשויה לכלול מרכיבים של התרסקות מערכות מוניטריות (ומזכיר לכם שהיינו שם ב – 2008) לצד משברים אקולוגיים – סביבתיים – חברתיים ומן הסתם גם צבאיים. לא כיף לכתוב את זה, לא כיף לקרוא את זה ולהבין את המשמעות ולא כיף להיות בפוזיציה הזאת כשההמון עדיין חוגג את שיאי הבורסה ושפל הריבית.

הסיבה שאתם קוראים את "בלוגסטריט" וטורים אחרים היא הניסיון שלכם להבין טוב יותר את המציאות ואת הכלים להתנהל בה. לכם יש את הבחירה מה/מי לקרוא ומה ליישם ולכם יש גם את האפשרות לתרום לבהירות התמונה על ידי תגובות מועילות מעולם הניסיון והחוכמה שלכם.  בואו נמשיך...

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

שינויי מזג האוויר – הם כאן!!!

קצב ההכרה בחומרת המשבר האקלימי העולמי עולה בצורה אקספוננציאלית. הפרלמנט האירופי הכריז על מצב חירום אקלימי והשאלה האם עברנו את נקודת ה"אל – חזור" אולי נוגעת לתקווה אבל לא משנה את העובדה שצריך לפעול בעניין. אחת המשמעויות היא כמובן הפחתת פליטת הפחמן והפקת אנרגיה נקיה. הצעתי בהקשר זה את FAN, קרן סל המרכזת חברות מתחום אנרגיית הרוח.

אבל, בנוסף לאנרגיה עולות שאלות גם של מים ומזון, ועוד לא הגענו למשברים אורבניים עקב הצפות ערים ועוד ועוד. מאמר שהתפרסם בשבוע שעבר בבלומברג התייחס לסוגיית המזון. המאמר התייחס לכך שישנה החמרה ברעב ובתזונה העולמית. כמובן שכשאתם שופטים את זה אל תסתכלו בצלחת שלכם ובכל חנויות השפע והבריאות שמסביבכם.

עליית הטמפרטורה בעולם ומחסור במים משפיעים על החקלאות. אחת המשמעויות היא שנדרשת השבחה של הקרקע ושל הזרעים. לדעתי, הוספה לתיק של מניות מהתחומים הקשורים היא אפשרות להישאר במשחק ההשקעות גם כאשר האופק קודר.

אפשרות אחת היא להשקיע בסחורות חקלאיות. בזמנו ציינתי כאן את JO הנותנת חשיפה למחיר הקפה. התעודה עלתה יפה והיא עדיין במגמת עליה. תזכרו תמיד שהגרף הוא השיקוף המדויק והעדכני ביותר למגמות, שיקוף שלא תמיד בא לידי ביטוי בכותרות המדיה הפיננסית.

אפשרות להשקעה מגוונת יותר בסחורות חקלאיות היא DBA. היא אומנם עלתה כ-10% מהשפל אבל עדיין נמצאת במגמת ירידה ארוכת טווח, נכון לסיום שבוע המסחר. אם תצליח לעלות מעל 16.5 דולר פלוס מינוס, נקבל סימן לשינוי מגמה, שיהיה אולי גם סימן לכך שמשקיעי העולם מפנימים את הבעיה המתגלגלת לפתחנו.

בתחום המניות, אחת המובילות היא ADM, חברה וותיקה, בינלאומית מעולם החקלאות. המניה נסחרת במכפיל 20, עם תשואת דיבידנד של 3.26% נכון לנתוני יום שישי, כך שהיא בהחלט סבירה על פי הפרמטרים הללו. ראיתי בתגובות את התייחסות כמה מהמגיבים לנושא הדיבידנד. אכן, למשקיעים לטווח ארוך, דיבידנד זה חשוב. הוא מייצב את התשואות ומייצר הכנסות. בהחלט אפשר לציין אותו כנקודת חוזקה להשקעה כפי שאכן ציינתי ביחס ל-ADM. טכנית, כמו DBA (ואלו הם מסוג הקשרים הטכניים הבלתי נראים שיש בשוק שניתוח מצרפי שלהם מלמד על מגמות מתחת לפני השטח), ל-ADM יש התנגדות סביב 43.5 דולר. אם תפרוץ את הרמה הזו יתקבל איתות טכני חיובי להמשך השקעה במניה וכמו גם לעליית המודעות לסקטור.

קרן סל וותיק בתחום החקלאות היא MOO. משקלה של ADM בתוכה הוא כ-4.15%. ניתן להשתמש ב-MOO גם כאמצעי השקעה וגם כאמצעי ללמוד על עוד מניות בתחום.

ישנן כמובן עוד אפשרויות מגוונות לחשיפה לתחום ובהדרגה נקבץ אותן.

נשלים את הפוסט השבוע עם התייחסות למים. קרן הסל הוותיקה בתחום היא PHO  והיא נמצאת כרגע ברמות שיא תוך שהיא מפגינה ביצועים טובים יותר ביחס למדד ה-S&P500. אני זוכר שיש כאן קוראים שלא אוהבים קרנות סל עם סחירות נמוכה אבל אני חושב שזה בסדר. דרך אגב, אלטרנטיבה טובה להשקעה במדד מניות היא השקעה במספר קרנות סל סקטוריאליות שמדד ביצועי היתר שלהם חיובי. כך מנטרלים את הסקטורים החלשים.

ולגבי שאלותיכם ביחס למניות ספציפיות כמו DIS או ROKU. מכיוון שיש פערי זמן בין פרסום התגובה, כתיבת הפוסט שאחריה ופרסומו, קשה לי להתייחס טכנית לשאלות אבל אשתדל. נכון ליום שישי, ROKU נמצאת מתחת להתנגדות ב-170 דולר והיא יכולה לבלום אותה לזמן מה. דיסני פרצה את ההתנגדות ב-145 ונתמכה מעליה כך שישנה אפשרות סבירה שלא תרד מתחת לרמה הזו. צריך לזכור שהפריצה של דיסני מגיעה אחרי שנים של דשדוש והתנגדות כך שמבחינת הטווח הארוך, יש פה עוד פוטנציאל. דיבידנד קליל של 1.16%.

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אהוד ברק 29/02/2020 15:47
    הגב לתגובה זו
    תוך חודשיים ישאר ל"משקיע אל תוך" 60% מכספו המושקע, ויגמר לו המזומן. וכשיצטרך אחרי שנה למסוך חלק מהכסף כבר יהיה על 50% הפסד. והכותב כבר יהיה עסוק בהפרחת בלונים חדשים.. זוכרים את השקעות הקריפטו? ואת השקעות הקנביס הרפואי? מכרו לכם "היי"-טק, שכל בדואי בסיני יכול להרים, עם עטיפת הזיות של מיליונים.
  • 4.
    לרון 26/02/2020 13:06
    הגב לתגובה זו
    חמש שנים טובות בשוק לקח לה לעשות -10%,אחת המניות המאכזבות,למה להתעקש????
  • 3.
    הכתבה 06/12/2019 13:32
    הגב לתגובה זו
    כסף לא עושים ככה,adm?,בחייך!!!,,,,,,????? דברי עינת.,
  • 2.
    מומחה לקנוניות 05/12/2019 04:48
    הגב לתגובה זו
    מכאן נשאלת נשאלה האם להשקיע אם לא מאמינים רק בשביל להצטרף לעדר ולהנות ממה שאחרים מאמינים.
  • 1.
    כתבה טובה .אוהב את הכתבות שלך (ל"ת)
    נתי 04/12/2019 12:49
    הגב לתגובה זו
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.06%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.