אליעזר כרמל
צילום:

הדילמה מולה ניצבים אנליסטים טרם הנפקה

הקהילה העסקית בישראל מחקה בדקדקנות רבה את ה"חלום" האמריקני אך יש מצבי קיצון עסקיים שהחברה המקומית לא יכולה להכיל

אליעזר כרמל |

במקרים קיצוניים חייבים מנהלי ההשקעות להעדיף את האינטרס הערכי-מוסרי על פני רווחיות הפרויקט. הצעת מניות לציבור על ידי פירמה העוסקת בהפצת סיגריות שהוגדרו כ"מסוכנות לבריאות הציבור" העלתה לדיון את הדילמה מולה ניצבים אנליסטים וועדות השקעה מוסדיות בבואם להחליט אם להשתתף בהנפקה. יצוין כי ההצעה זכתה להצלחה, הכספים גויסו ומניות הפירמה נסחרות בבורסה של תל אביב.

בעבר הונפקו לציבור פירמות שבעליהן "שמרו שבת" והשביתו כל פעילות ביום השביעי. שווי החברה הושפע מהעדפת השיקול הערכי של שמירת השבת על פני תשואת המניות. לעומת זאת, נורמות חברתיות כמו זיהום סביבתי, שיווק מוצרים המזיקים לבריאות או מיקומה של הפירמה בשטחים המוחזקים - לא היוו שיקול בקבלת ההחלטה אם לקנות.

 

האירוע המתואר להלן ממחיש היטב סיטואציה קיצונית לפיה הצעת מניות מצד פירמה העוסקת בנושא כאוב וקונטרוברסלי נכשלה בוועדות ההשקעה המוסדיות אצלנו בעוד תחום העיסוק של החברה פופולרי מאד בארצות הברית.

בראשית שנות ה-2000 התאגדה חברה בשליטת יצחק תשובה לעיסוק במימון חולים סופניים. הכוונה היתה לרכוש פוליסות ביטוח חיים של חולי סרטן בעלי תוחלת חיים קצרה, על פי המודל הרווח בארה"ב. החברה רוכשת את הפוליסה ב-60% משווייה, "נכנסת לנעלי" המבוטח וממשיכה לשלם במקומו את הפרמיה החודשית.

החברה דואגת לרכישת כיסוי ביטוחי מ"לוידס לונדון" למקרה שהחולה ממשיך לחיות מעל 3 שנים. תשואת הפרוייקט כפי שהופיעה במצגת היתה 8%-9% לשנה. הנימוק להצדקת עיסוק בעייתי זה היה הצורך לספק פתרון פיננסי לחולים כאלה שקצרה ידם לממן טיפולים יקרים.

מיותר לציין כי ההצעה נפסלה בנימוק שאין לכספי הציבור כל עניין לספסר בתוחלת חיים של חולי סרטן סופניים וכי יש גבול להעדפת השיקול העיסקי-רווחי על פני השיקול של "טוהר הכסף".

סירובן של קרנות הכספים הפנסיוניים להיכנס לנושא כאוב זה, על אף רווחיותו הגבוהה יחסית, הביאה לגניזת ההצעה וזכתה להדים חיוביים בכלי התקשורת. התקדים המבורך מצד מנהלי הכסף המוסדי הוכיח שגם אם הקהילה העסקית בישראל מחקה בדקדקנות רבה את ה"חלום" האמריקני. יש מצבי קיצון עסקיים שהחברה המקומית לא יכולה להכיל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.