הדילמה מולה ניצבים אנליסטים טרם הנפקה

הקהילה העסקית בישראל מחקה בדקדקנות רבה את ה"חלום" האמריקני אך יש מצבי קיצון עסקיים שהחברה המקומית לא יכולה להכיל

אליעזר כרמל |

במקרים קיצוניים חייבים מנהלי ההשקעות להעדיף את האינטרס הערכי-מוסרי על פני רווחיות הפרויקט. הצעת מניות לציבור על ידי פירמה העוסקת בהפצת סיגריות שהוגדרו כ"מסוכנות לבריאות הציבור" העלתה לדיון את הדילמה מולה ניצבים אנליסטים וועדות השקעה מוסדיות בבואם להחליט אם להשתתף בהנפקה. יצוין כי ההצעה זכתה להצלחה, הכספים גויסו ומניות הפירמה נסחרות בבורסה של תל אביב.

בעבר הונפקו לציבור פירמות שבעליהן "שמרו שבת" והשביתו כל פעילות ביום השביעי. שווי החברה הושפע מהעדפת השיקול הערכי של שמירת השבת על פני תשואת המניות. לעומת זאת, נורמות חברתיות כמו זיהום סביבתי, שיווק מוצרים המזיקים לבריאות או מיקומה של הפירמה בשטחים המוחזקים - לא היוו שיקול בקבלת ההחלטה אם לקנות.

 

האירוע המתואר להלן ממחיש היטב סיטואציה קיצונית לפיה הצעת מניות מצד פירמה העוסקת בנושא כאוב וקונטרוברסלי נכשלה בוועדות ההשקעה המוסדיות אצלנו בעוד תחום העיסוק של החברה פופולרי מאד בארצות הברית.

בראשית שנות ה-2000 התאגדה חברה בשליטת יצחק תשובה לעיסוק במימון חולים סופניים. הכוונה היתה לרכוש פוליסות ביטוח חיים של חולי סרטן בעלי תוחלת חיים קצרה, על פי המודל הרווח בארה"ב. החברה רוכשת את הפוליסה ב-60% משווייה, "נכנסת לנעלי" המבוטח וממשיכה לשלם במקומו את הפרמיה החודשית.

החברה דואגת לרכישת כיסוי ביטוחי מ"לוידס לונדון" למקרה שהחולה ממשיך לחיות מעל 3 שנים. תשואת הפרוייקט כפי שהופיעה במצגת היתה 8%-9% לשנה. הנימוק להצדקת עיסוק בעייתי זה היה הצורך לספק פתרון פיננסי לחולים כאלה שקצרה ידם לממן טיפולים יקרים.

מיותר לציין כי ההצעה נפסלה בנימוק שאין לכספי הציבור כל עניין לספסר בתוחלת חיים של חולי סרטן סופניים וכי יש גבול להעדפת השיקול העיסקי-רווחי על פני השיקול של "טוהר הכסף".

סירובן של קרנות הכספים הפנסיוניים להיכנס לנושא כאוב זה, על אף רווחיותו הגבוהה יחסית, הביאה לגניזת ההצעה וזכתה להדים חיוביים בכלי התקשורת. התקדים המבורך מצד מנהלי הכסף המוסדי הוכיח שגם אם הקהילה העסקית בישראל מחקה בדקדקנות רבה את ה"חלום" האמריקני. יש מצבי קיצון עסקיים שהחברה המקומית לא יכולה להכיל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.