אמיר פוסטר
צילום: יח"צ

פחם או גז? ב-OECD כבר החליטו

אמיר פוסטר | (4)
נושאים בכתבה OECD אנרגיה גז

משק האנרגיה העולמי נמצא לקראת מהפך היסטורי. מנתונים שמפרסמת סוכנות האנרגיה הבינלאומית עולה כי לראשונה בהיסטוריה ייצור החשמל מגז טבעי בשנת 2016 במדינות ה-OECD השתווה לייצור החשמל באמצעות פחם. השוויון הראשון בין השימוש בפחם לשימוש בגז טבעי הוא שיאה של מגמה מתמשכת של מעבר לדלקים ידידותיים לסביבה שהחלה לקראת סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, התגברה במהלך השנים האחרונות ועתידה להימשך ביתר שאת בשנים הבאות.

היום כבר ניתן להעריך ברמת סבירות גבוהה כי בשנת 2017 הגז הטבעי יהווה את מקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל במדינות ה-OECD, שינוי דרמטי בתמהיל הדלקים של העולם המפותח. בבריטניה למשל חלקו של הפחם בתמהיל ייצור החשמל ירד מ-39% בשנת 2012 ל-9% בלבד בשנת 2016, זאת כחלק ממדיניות אגרסיבית לסגירת כל התחנות הפחמיות במדינה עד שנת 2025, והחלפתן בתחנות כוח העושות שימוש בדלקים נקיים יותר – בעיקר גז טבעי.

עד כמה נחושים בבריטניה להפסיק את השימוש בפחם המזהם ניתן ללמוד מהנתון הדרמטי הבא: צריכת הפחם בבריטניה בשנת 2016 הייתה הנמוכה ביותר מאז החלו לאסוף נתונים רשמיים על צריכת הפחם במדינה אי-שם בתקופת המהפכה התעשייתית בשנת 1853. למעשה, השימוש בפחם בבריטניה בשנת 2016 הוא רק כרבע מהשימוש בפחם במאה ה-19. גם מעבר לאוקייאנוס המגמה דומה. בארה"ב נחתך ייצור החשמל באמצעות פחם בשנת 2016 בכ-8%, כך שחלקו של הפחם בתמהיל ייצור החשמל נפל מ-40% בשנת 2014 ל-31% בלבד בשנת 2016.

בדומה למגמה הברורה העולה מנתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, תהליך דומה מתרחש גם במשק החשמל המקומי. כבר בשנת 2014 הגז הטבעי הפך למקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל, וזאת הייתה השנה המלאה הראשונה בה הופק גז טבעי ממאגר תמר שהחל לפעול במהלך שנת 2013.

למרות זאת, שיעור ייצור החשמל מפחם בישראל עדיין גבוה משמעותית לעומת חלקו בתמהיל ייצור החשמל במדינות ה-OECD. כמעט שליש מיצור החשמל במדינות ה-OECD מתבצע באמצעות תחנות כוח-הידרואלקטריות ותחנות כוח גרעיניות. מדובר בשני מקורות לייצור חשמל שאינם ישימים בישראל, אך בהינתן כמויות הגז הטבעי האדירות שנמצאו במים הכלכליים של ישראל, ואישור מתווה הגז שהוציא מקיפאון ארוך שנים את פיתוח משק הגז הטבעי, מדינת ישראל צריכה להביט קדימה ולהמשיך להקטין את השימוש בפחם המזהם.

מתוכנית הפיתוח של פרויקט לווייתן ועל פי הצהרות חברת אנרג'יאן מפעילת פרויקט כריש-תנין, משק האנרגיה הישראלי צפוי ליהנות מיכולת אספקת גז אדירה כבר בשנת 2019, עם השלמת פרויקט לווייתן, יכולת אספקה שתצמח בשנת 2020 עם תחילת אספקת גז ממאגרי כריש-תנין.  מדובר ביכולת אספקת גז בלתי תלויה ממספר מקורות במקביל ובהיקף אספקה שנתי שהוא יותר מכפול לעומת היקף אספקת הגז השנתי הקיים כיום.

על מנת להגיע לתמהיל ייצור חשמל אופטימלי במשק הישראלי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית, מדינת ישראל צריכה לבחון את עצמה לא רק בשיעור חדירת הגז לתמהיל ייצור החשמל, שעד היום התבצע באופן מרשים, אלא גם בשיעור השימוש בפחם שעדיין גבוה מדי כאן, גבוה משמעותית לעומת הממוצע במדינות ה-OECD. הפתרון האנרגטי של ישראל ברור: מעבר לשימוש מקסימלי בגז הטבעי המקומי, ושימוש מינימלי בפחם שיהפוך לדלק גיבוי. עכשיו רק נשאר לבצע את המהפך, ובמהירות.  

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בבר 18/08/2017 11:07
    הגב לתגובה זו
    אין היתיחסות לאנרגיה סולרית אנרגיה מהרוח
  • 3.
    יאיר כ 17/08/2017 03:01
    הגב לתגובה זו
    שהוא פי שניים מהמחיר שמשלמים צרכני הגז בארה"ב. לכן יש צורך לייבא אמוניה כדי לספק עבודה לפועלים בטרינידד (לכאורה)
  • 2.
    צביקה החשמלי 16/08/2017 16:44
    הגב לתגובה זו
    כבר היום ניתן לקבל חשמל משדות סולאריים בעלות נמוכה יותר מהקמת תחנות כח בגז טבעי. הגז הטבעי ישאר לגיבוי מהיר ובשעות הלילה עד שמתקני אחסון מבוססלי סוללות יהיו גם הם זולים מאוד .
  • 1.
    פחם זו אנרגיית העבר (ל"ת)
    יוסי 16/08/2017 15:58
    הגב לתגובה זו
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.