התכנית הכלכלית של טראמפ - האם לרוץ לקניות מניות?
קשרי הגומלין בין המגמות בכלכלות הריאליות לבין כיוון השווקים הפיננסיים לא מעידים בהכרח על מתאם גבוה או נמוך, בוודאי לא בטווח הקצר. שווקים פיננסיים פועלים לרוב על פי ציפיות להתממשות יעדים ריאליים או מוניטריים. לרוב, המגמות בשווקים הפיננסיים מקדימות את האירועים הכלכליים-ריאליים. לעתים הבורסות מפתחות מומנטום חיובי או שלילי על סמך הצהרות פוליטיות, משאלי דעת קהל וכד.
לעומת זאת, פרמטרים כלכליים ריאליים או מוניטריים ניתנים לחיזוי במובהקות די גבוהה. כך, למשל, נתוני כלכלנים לגבי שיעורי הצמיחה, התעסוקה, הגרעון או העודף במאזן התשלומים וכן הצריכה הפרטית והריבית לטווח קצר - מפורסמים ומעודכנים באורח שוטף, חודשי או רבעוני.
לגורמים פסיכולוגיים-רגשיים, אכזבה או שביעות רצון, בהלה או "דהרת העדר" וכד. יש השפעה רבה על התנהגות המשקיעים. חשוב לזכור כי לשינויי מגמות בבורסות לא קודמת כל התרעה או צלצול פעמון.
נמחיש תובנות אלה בשורה של אירועים מהעבר הרחוק והקרוב:
ייאמר מיד, עד אמצע שנות ה-90 בוצעה מרבית הפעילות בבורסה בתל אביב על ידי קרנות נאמנות, מנהלי תיקים ומשקיעים עצמאיים, מה שמכונים בז'רגון הבורסאי "ידיים חלשות". הבורסה הייתה תנודתית מאד ומושפעת בעיקר מאירועים מקומיים, בהיעדר אפשרות חוקית להשקיע בחו"ל. זו ניתנה רק ב-1995. במקביל, הגדילו גופי הגמל, הפנסיה והביטוח, ה"ידיים החזקות " את החזקות המניות בשיעורים דרמטיים.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירוע טראומטי בשוק המניות התרחש עם בואו של נשיא מצרים סאדאת לישראל, בנובמבר 1977. בשבועות שקדמו לבוא הנשיא, המניות דהרו למעלה והוסיפו עשרות אחוזים לשעריהן. מיד לאחר התממשות האופוריה, החלו המניות לגלוש במידרון ואיבדו אחוזים ניכרים. משקיף רציונלי לא היה מבין כלל את הסיפור.
התמוטטות מניות הבנקים באוקטובר 1983 מהווה דוגמה מאלפת לעיוורון המשקיעים. שערי המניות לא נקבעו ברמה יומית על פי ביקוש והצע אלא מידי יום שעריהן קודמו על פי החלטת הבנקאים, תוך שהם מנהלים מערכת שיכנוע מקיפה לענין הטיב והכדאיות של מניותיהם. "החגיגה המטורפת" שהקיפה משקיעים תמימים רבים - הסתיימה כאשר חלק ממחזיקי המניות, שהבינו את המצב, ביקשו למכור את המניות. התוצאה: התמוטטות שערים וועדת חקירה.
מפולת פברואר 1994 הייתה אחת הקשות והממושכות שידע שוק ההון. רק ב-1997, 3 שנים מאוחר יותר, השתנתה המגמה וגם אז תוך תקופת מעבר ארוכה. קהל המשקיעים היה באופוריה, הבנקים "שפכו שמן" על מדורת החגיגה ונתנו אשראי לכל רוכש קרן נאמנות שבשליטתם.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
בראשית 1994, חודש לפני המפולת, יצא האוצר בהכרזה על צפי לשנה כלכלית מעולה בסיסמה "777", היינו 7% אינפלציה (לעומת 12% ב-1993), 7% אבטלה (לעומת 10%בהתאמה) ו-7% צמיחה. הצהרה אופטימית זו דירבנה עוד יותר את משקיעי המניות וההמשך היה רע ומר.
אירוע אופייני להתנהגות שווקים פיננסיים קרה במאי 2013 בתחום איגרות החוב בארה"ב, כאשר בקהילה הפיננסית נפוצה שמועה לפיה ה"פד" האמריקני צפוי להתחיל בסדרה של העלאות ריבית בעקבות השיפור בכלכלה. מכירות גדולות של ה"טרייז'ריס" (אג"ח ל-10 שנים) הפופולריות בארה"ב הקפיצו את התשואה לפדיון מ-1.6% ל-2.6% תוך גרימת הפסד משמעותי למחזיקיהן.
בעולם כולו סבלו האג"ח מירידת ערך ועליית תשואות. האנליסטים העריכו כי תוך חצי שנה יגיעו התשואות ל-3% ותוך שנה ל-3.5%. כשהתברר שלנגידה יילן אין כל כוונה לחדש את העלאות הריבית על רקע הכלכלות המדממות באירופה ,בסין וביפן, ירדו התשואות בחזרה לאזור ה-1.5%.
כאן אנו מגיעים לתקופה הנוכחית. זו מספקת לנו סנאריו הפוך. בבוקר ה-9 בנובמבר, כשנודע שטראמפ האמריקני נבחר לנשיא, בניגוד למרבית ההערכות, השווקים בעולם ציפו לירידות חריפות. זה החל במזרח הרחוק ונמשך לאירופה. רק בארה"ב החל המסחר בירידות שערים והסתיים בעליות.
השינוי המפתיע במגמה הוסבר בתוכנית טראמפ להקלת מיסוי התאגידים והפרטיים וכן בתוכנית גרנדיוזית לשידרוג התשתיות ברחבי ארה"ב וכמו באירועים קודמים, השווקים הפיננסיים הפנימו שהולך להיות פרוספריטי כלכלי. ואכן, כבר ארבעה חודשים ברציפות שולטת המגמה החיובית בכל שווקי העולם כשהנזילות השופעת מלבה את הגיאות.
האופטימיים מסבירים את העליות והמכפילים הגבוהים בהיעדר אלטרנטיבה בגלל סיכון העלאת הריבית בשווקי האג"ח. רק אנליסטים מעטים יחסית גורסים כי השווקים גבוהים מדי וכי ההתפכחות עלולה להתרחש ללא "צלצול בפעמון" וסופה - ירידות כואבות.
אני סבור כי בימים אלה יש להעדיף התייחסות סלקטיבית, לענפי משק או למניות ספציפיות על פני מדדי המניות הכוללניים וגם כך לפעול בזהירות.
הכותב מכהן כדירקטור בתאגידים פיננסיים ובורסאיים, חבר בוועדות השקעה מוסדיות ויועץ פיננסי לגופים ציבוריים.
- 4.כתבה מרשימה. (ל"ת)יד הנפץ 15/03/2017 17:26הגב לתגובה זו
- יושב חושב 17/03/2017 05:43הגב לתגובה זוזו כתבה אינטלגי --טית ?
- 3.אודי 15/03/2017 17:17הגב לתגובה זואליעזר היי, רשמת "האופטימיים מסבירים את העליות והמכפילים הגבוהים בהיעדר אלטרנטיבה בגלל סיכון העלאת הריבית בשווקי האג"ח ". החלק הראשון של המשפט נראה הגיוני : "האופטימיים מסבירים את העליות והמכפילים הגבוהים בהיעדר אלטרנטיבה " אולם החלק השני לא מסתדר : "בגלל סיכון העלאת הריבית בשווקי האג"ח ". כלומר המשקיעים רוכשים מניות במחירים גבוהים, מכיוון שהם חוששים שיהיו ירידות שערים באג"ח ? זה הטיעון ? אולם, משקיעים רבים חוששים שעליה בריבית ע"י הפד בגלל גרעון בתקציב ואינפלציה ובעקבותיו יגרמו הן לעליית התשואות ועקב כך גם ירידות בשערי המניות.
- לעליית ריבית עקב חזרה לצמיחה יכולה להתלוות עליית מניות (ל"ת)פיני 17/03/2017 23:15הגב לתגובה זו
- 2.נפילות חדות בדרך הסערה לא סלקטיבית (ל"ת)פעמון קורא 15/03/2017 13:51הגב לתגובה זו
- 1.רמי 14/03/2017 17:26הגב לתגובה זואף אחד לא יודע כלום
- אחד 19/03/2017 00:42הגב לתגובה זולא הפעם הוא לא יעלה כמו עכשיו זה לא יקרה.
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש
מחירי הדירות הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל.
הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים.
האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות.
- מלאי הדירות שובר שיאים - 83.6 אלף דירות; מה קורה בתל אביב?
- פרשקובסקי במבצע ״מיוחד״ - סימן נוסף ללחץ של הקבלנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.
