קשרי הגומלין בין המגמות בכלכלות הריאליות לבין כיוון השווקים הפיננסיים לא מעידים בהכרח על מתאם גבוה או נמוך, בוודאי לא בטווח הקצר. שווקים פיננסיים פועלים לרוב על פי ציפיות להתממשות יעדים ריאליים או מוניטריים. לרוב, המגמות בשווקים הפיננסיים מקדימות את האירועים הכלכליים-ריאליים. לעתים הבורסות מפתחות מומנטום חיובי או שלילי על סמך הצהרות פוליטיות, משאלי דעת קהל וכד.

לעומת זאת, פרמטרים כלכליים ריאליים או מוניטריים ניתנים לחיזוי במובהקות די גבוהה. כך, למשל, נתוני כלכלנים לגבי שיעורי הצמיחה, התעסוקה, הגרעון או העודף במאזן התשלומים וכן הצריכה הפרטית  והריבית לטווח קצר - מפורסמים ומעודכנים באורח שוטף, חודשי או רבעוני.

לגורמים פסיכולוגיים-רגשיים, אכזבה או שביעות רצון, בהלה או "דהרת העדר" וכד. יש השפעה רבה על התנהגות המשקיעים. חשוב לזכור כי לשינויי מגמות בבורסות לא קודמת כל התרעה או  צלצול פעמון.

נמחיש תובנות אלה בשורה של אירועים מהעבר הרחוק והקרוב:

ייאמר מיד, עד אמצע שנות ה-90 בוצעה מרבית הפעילות בבורסה בתל אביב על ידי קרנות נאמנות, מנהלי תיקים ומשקיעים עצמאיים, מה שמכונים בז'רגון הבורסאי "ידיים חלשות". הבורסה הייתה תנודתית מאד ומושפעת בעיקר מאירועים מקומיים, בהיעדר אפשרות חוקית להשקיע בחו"ל.  זו ניתנה רק ב-1995. במקביל, הגדילו גופי הגמל, הפנסיה והביטוח, ה"ידיים החזקות " את החזקות המניות בשיעורים דרמטיים.

• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אירוע טראומטי בשוק המניות התרחש עם בואו של נשיא מצרים סאדאת לישראל, בנובמבר 1977. בשבועות שקדמו לבוא הנשיא, המניות דהרו למעלה והוסיפו עשרות אחוזים לשעריהן. מיד לאחר התממשות האופוריה, החלו המניות לגלוש במידרון ואיבדו אחוזים ניכרים. משקיף רציונלי לא היה מבין כלל את הסיפור.

התמוטטות מניות הבנקים באוקטובר 1983 מהווה דוגמה מאלפת לעיוורון המשקיעים. שערי המניות לא נקבעו ברמה יומית על פי ביקוש והצע אלא מידי יום שעריהן קודמו על פי החלטת הבנקאים, תוך שהם מנהלים מערכת שיכנוע מקיפה לענין הטיב והכדאיות של מניותיהם. "החגיגה המטורפת" שהקיפה משקיעים תמימים רבים - הסתיימה כאשר חלק ממחזיקי המניות, שהבינו את המצב, ביקשו למכור את המניות. התוצאה: התמוטטות שערים וועדת חקירה.

מפולת פברואר 1994 הייתה אחת הקשות והממושכות שידע שוק ההון. רק ב-1997, 3  שנים מאוחר יותר, השתנתה המגמה וגם אז תוך תקופת מעבר ארוכה. קהל המשקיעים היה באופוריה, הבנקים "שפכו שמן" על מדורת החגיגה ונתנו אשראי לכל רוכש קרן נאמנות שבשליטתם.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

בראשית 1994, חודש לפני המפולת, יצא האוצר בהכרזה על צפי לשנה כלכלית מעולה בסיסמה "777", היינו 7% אינפלציה (לעומת 12% ב-1993), 7% אבטלה (לעומת 10%בהתאמה) ו-7% צמיחה. הצהרה אופטימית זו דירבנה עוד יותר את משקיעי המניות  וההמשך היה רע ומר.

אירוע אופייני להתנהגות שווקים פיננסיים קרה במאי 2013 בתחום איגרות החוב בארה"ב, כאשר בקהילה הפיננסית נפוצה שמועה לפיה ה"פד" האמריקני צפוי להתחיל בסדרה של העלאות ריבית בעקבות השיפור בכלכלה. מכירות גדולות של ה"טרייז'ריס" (אג"ח ל-10 שנים) הפופולריות בארה"ב הקפיצו את התשואה לפדיון מ-1.6% ל-2.6% תוך גרימת הפסד משמעותי למחזיקיהן.

בעולם כולו סבלו האג"ח מירידת ערך ועליית תשואות. האנליסטים העריכו כי תוך חצי שנה יגיעו התשואות ל-3% ותוך שנה ל-3.5%. כשהתברר שלנגידה יילן אין כל כוונה לחדש את העלאות הריבית על רקע הכלכלות המדממות באירופה ,בסין וביפן, ירדו התשואות בחזרה לאזור ה-1.5%.

כאן אנו מגיעים לתקופה הנוכחית. זו מספקת לנו סנאריו הפוך. בבוקר ה-9 בנובמבר, כשנודע שטראמפ האמריקני נבחר לנשיא, בניגוד למרבית ההערכות, השווקים בעולם ציפו לירידות חריפות. זה החל במזרח הרחוק ונמשך לאירופה. רק בארה"ב החל המסחר בירידות שערים והסתיים בעליות.

השינוי המפתיע במגמה הוסבר בתוכנית טראמפ להקלת מיסוי התאגידים והפרטיים וכן בתוכנית גרנדיוזית לשידרוג התשתיות ברחבי ארה"ב וכמו באירועים קודמים, השווקים הפיננסיים הפנימו שהולך להיות פרוספריטי כלכלי. ואכן, כבר ארבעה חודשים ברציפות שולטת המגמה החיובית בכל שווקי העולם כשהנזילות השופעת מלבה את הגיאות.

האופטימיים מסבירים את העליות והמכפילים הגבוהים בהיעדר אלטרנטיבה בגלל סיכון העלאת הריבית בשווקי האג"ח. רק אנליסטים מעטים יחסית גורסים כי השווקים גבוהים מדי וכי ההתפכחות עלולה להתרחש ללא "צלצול בפעמון" וסופה - ירידות כואבות.

אני סבור כי בימים אלה יש להעדיף התייחסות סלקטיבית, לענפי משק או למניות ספציפיות על פני מדדי המניות הכוללניים וגם כך לפעול בזהירות.

הכותב מכהן כדירקטור בתאגידים פיננסיים ובורסאיים, חבר בוועדות השקעה מוסדיות ויועץ פיננסי לגופים ציבוריים.