משבר שהוא הזדמנות במקום לא צפוי: השקעה אפריקאית

אלי אבידר, יו"ר לשכת המסחר ישראל אפריקה, על כדאיות ההשקעה במדינות אפריקה דווקא בימים של חולשה וחוסר במדינות אירופה הפופולרית

אלי אבידר |
נושאים בכתבה אפריקה

אחרי שהסתיים משבר מחירי הנפט הקודם, שוחחתי עם מנכ"ל חברה ישראלית גדולה הלוקחת חלק בפרויקטים ממשלתיים בניגריה. הוא סיפר לי שבעת המשבר, ביקש ממנו הממשל הניגרי, כמו גם מחברות נוספות, לדחות את מועדי הפירעון של חלק מהתשלומים. חלק מאותן חברות ראו בכך אות מבשר רע, והחליטו לחסל את עסקיהן במדינה. אבל המנכ"ל שאיתו שוחחתי בחר להתאזר בסבלנות. ואכן, כשהמצב הכלכלי התייצב, לא רק שהממשל הניגרי עמד בהתחייבויותיו, אלא שהחברה גם זכתה להגדיל את עסקיה - הן בזכות המתחרים שנטשו והן בגלל הנאמנות שהיא הראתה להשקעות במדינה.

בסיפור טמונים שני לקחים חשובים. הראשון נוגע להתנהלות בעת משבר. אורך רוח וסבלנות יכולים להביא את החברה לעמדת זינוק מצוינת ברגע שהמצב מתייצב, ואילו פאניקה וחיסול העסקים עלולים להוריד לטמיון השקעות גדולות שכבר נעשו, ולפנות את הדרך למתחרים שממתינים על הקווים. הלקח השני נוגע לכלכלות הגדולות של אפריקה, כגון ניגריה ואנגולה. התשתית במדינות האלו מבטיחה את חידושה של הצמיחה, והממשלים שם מודעים לאחריות שלהם כלפי חברות בינלאומיות שהשקיעו בכלכלתן. שווה לתת בהם אמון בחזרה.

אין ספק כי ירידת מחירי הנפט פוגעת בכלכלות החזקות של יבשת אפריקה. אלא שבניגוד למשברים באירופה, שהעמידו את המערכת כולה על סף קריסה ודרשו תוכניות הצלה חיצוניות, הכלכלות הצומחות של אפריקה אינן מראות את אותו סוג של פגיעות. "ניגריה אמנם מתמודדת בימים אלו מול אתגרים תקציביים וחיצוניים גדולים, אך המדינה הזו כלל איננה זקוקה לתוכנית מימון של קרן המטבע הבינלאומית" - את הדברים הללו אמר ל-Financial Times לא אחר מאשר ג'ין ליאון, נציג קרן המטבע בניגריה.

קשה להאמין, אבל הגענו לעידן בו השקעה במדינה אירופית במשבר מסוכנת יותר מהשקעה בכלכלה אפריקאית צומחת. למעשה, אחת התופעות המדהימות של השנים האחרונות היא היכולת של אותן מדינות אפריקאיות להתמודד עם משברים. כך למשל, בניגוד להלוואות הענק שניתנו לכלכלות דרום אירופה הקורסות, שספק אם יוחזרו במלואן אי פעם, הניגרים ביקשו לאחרונה מגופים פיננסיים הלוואה צנועה יחסית בסך 3.5 מיליארד דולר, המיועדת להמשך ההשקעה בתשתית, באנרגיה ובתעשיה. מטרתה לשמור על נתוני הצמיחה המדהימים של ניגריה, שגרמו לה לעקוף את דרום אפריקה בתור הכלכלה הגדולה של יבשת אפריקה.

עדות נוספת לאטרקטיביות של ניגריה היא תוכניתה של סין להשקיע במדינה בשנים הקרובות לא פחות מ-60 מיליארד דולר, על אף הקשיים מהם סובלת הכלכלה הסינית לאחרונה. הסינים מבינים היטב כי ניגריה, על 181 מיליון תושביה ואוצרות הטבע האדירים שלה, רק החלה את הזינוק קדימה.

ההתבגרות של ניגריה אינה ניכרת רק בכלכלה, אלא גם במערכת הפוליטית. לפני חודשים אחדים נכנס לתפקיד נשיא המדינה מוחמו בוכארי, שנבחר בבחירות דמןקרטיות. בוכארי נבחר בזכות הלגיטימציה הציבורית הרחבה שלו, ולמרות שהוא לא זכה בתמיכת תאגידי הענק של ניגריה - סימן מובהק לחוסנה של המערכת הפוליטית.

קשה לצפות מתי יגיע משבר מחירי הנפט לסיומו. יש המקווים כי כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן תוביל להתקרבות מחודשת בין וושינגטון לבית המלוכה בריאד, ולעצירת מדיניות הצפת הנפט של הסעודים. במקרה כזה, הניגרים והאנגולים יחזרו לגזור קופון שמן ממיליוני החביות שהם מפיקים מדי יום. אולם גם אם המשבר יתמשך, ברור שהצמיחה באפריקה בעשור האחרון היתה תוצאה של שינויים חברתיים, פוליטיים ודמוגרפיים עמוקים, ולא אופנה חולפת. מי שידע לשרוד את הסערה הנוכחית יוכל ליהנות מפירות הזינוק האפריקאי במשך שנים ועשורים נוספים. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.