משרד האוצר מציג: הרשות לענייני שוק אפור או האם הציבור בסכנה?
צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על הרגולציה החדשה בכל הקשור לגיוס הון שלא באמצעות הבנקים
שוק העבודה המקומי חווה בתקופה האחרונה שינויים משמעותיים באופי פעילותו, החל מצמצום משרות וירידה בביקוש לכוח אדם, ועד לגידול של מאות עסקים ומיזמים טכנולוגיים חדשים. האתגר העיקרי בפתיחתו של מיזם חדש הינו הנדבך המימוני, אנו למדים כי ספקי האשראי הגדולים (הבנקים) מערימים קשיים רבים על אותם יזמים ומאלצים אותם לחפש אלטרנטיבות מימוניות בדמות האשראי החוץ-בנקאי.
שלוש חברות העוסקות בתחום מרכזות את עיקר המסחר בבורסה התל-אביבית: קבוצת האחים נאוי, פיננסולה ואופל בלאנס, אשר מנהלות יחדיו תיק אשראי בהיקף של כ- 1.25 מיליארד שקלים, ומדווחות על צמיחה עקבית ושיעורי רווחיות מרשימים. תעשיית האשראי החוץ-בנקאי נמצאת במצב אבסורדי, שכן מצד אחד היא אמורה לשמש אלטרנטיבה לבנקים ומצד שני מגייסת הון מהבנקים בכדי לממן את עסקיה. בחודש מאי האחרון, נאלצו האחים נאוי לבטל הנפקת אג"ח בהיקף של כ-250 מיליון ש', לאחר שהרשות לניירות ערך טענה כי "הנפקת אגרות חוב, כשהיא נעשית במקביל למתן אשראי בידי מי שאינו תאגיד בנקאי, יש בה משום הפרה לחוק הבנקאות". כתוצאה מכך, החל משרד האוצר לגבש מספר צעדים אשר נועדו לספק תשתית רגולטורית ותפעולית ויעודדו את התחרות בענף האשראי הקמעונאי.
- "הרשות לפיקוח על גופים פיננסיים לא מפוקחים", או בשמה המתבקש:,"המשרד לענייני שוק אפור" - מדובר ברשות מפקחת חדשה שאמורה לפקח על כל הגופים הפועלים בשוק ההון ללא פיקוח, לרבות גמ"חים וצ'יינג'ים. אשר תאפשר בין השאר, לחברות העוסקות בתחום לגייס הון מהציבור.
- אישור חוק נתוני האשראי. החוק נועד לשבור את מונופול המידע שיש לבנקים על הלווים השונים. הבנקים יחויבו לחלוק את המידע הזה עם גופים פיננסיים חדשים בשוק ההלוואות - דבר שיסייע להם להעריך את הסיכון שבהלוואה ולהציע ריביות בהתאם.
מתנגדי הרפורמה, ובראשם המערכת הבנקאית, טוענים כי אם יאפשרו לספקיות האשראי החוץ בנקאיות להנפיק אג"ח, הדבר "עלול לסכן את הציבור והמשק תוך זמן לא רב", שכן יש להסדיר את תעשיית המימון החוץ בנקאי ולקבוע כללי עבודה ברורים, בטרם יתירו לגופים חוץ בנקאיים להנפיק אג"ח ולהקים פעילות בהיקף משמעותי. מאידך, אנו סבורים כי החקיקה בענף תשנה ללא היכר את שוק האשראי הצרכני, תגביר את התחרות בענף, תגוון את מקורות המימון של העסקים הקטנים ואף תוזיל את עליות המימון.
- מיכמן: הרווח הנקי גדל בכ-22%; תיק האשראי זינק בכ-40% והסתכם ב-902 מ' שקל
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, המצב הקיים אשר בו 3 בנקים מחזיקים בכ-70% מהאשראי במשק הבנקאי הוא בלתי אפשרי. נדגיש כי גם תעשיית שוק ההון לא נשארת אדישה לרפורמה המתגבשת, הירידה החדה בשורת הרווחים, הידוק דרישות הרגולציה ושחיקת דמי הניהול בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל הביאו את קברניטי בתי ההשקעות לבחון ולתור אחר מקורות הכנסה נוספים. להערכתנו, פעילות האשראי החוץ-בנקאי תצטרף לתמהיל המוצרים העתידי ויש בכוחה להוות מנוע צמיחה חדש. לאחרונה דווח כי מיטב-דש רכש כ-20% מהון המניות של חברת פנינסולה תמורת 28.8 מיליון שקלים, ובית ההשקעות אלטשולר-שחם חתם על הסכם השקעה של 60 מיליון שקלים תמורת 19% ממניות חברת מימון ישיר, אשר התחייבה במסגרת ההסכם, לבצע את מיטב המאמצים למען הנפקתה לציבור עד תום שנת 2019.
לסיכום, השלמת תהליך החקיקה בתחום האשראי הצרכני הינו צעד מבורך אשר יש בכוחו לתרום רבות למשק הישראלי. אנו מעריכים כי בשנה הקרובה נראה יותר ויותר חברות מענף המימון החוץ-בנקאי, אשר יבחנו את האפשרות להירשם למסחר ולעשות שימוש בפלטפורמה הבורסאית לצורך גיוס הון.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.אוהד 09/09/2015 21:31הגב לתגובה זוולכתוב כתבות נבובות וחסרות פואנטה
- 2.איזו מדינה- כולם מלווים בריבית...... (ל"ת)סתם אחד...... 09/09/2015 17:16הגב לתגובה זו
- 1.דודי 09/09/2015 12:47הגב לתגובה זובקרוב הבנקים יצטרכו למכור גם את פעילות כרטיסי האשראי שלהם....

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.