הציטוט הקריטי ממסיבת העיתונאים של ג'נט יילן
ג'ון הילסנראת', כתב הבית של הפד, מכסה את התחום עבור הוול סטריט ג'ורנל. ביום רביעי האחרון, 4 דקות לאחר ההודעה של הפד, התעלה על עצמו בפירסום מאמר תגובה באורך 648 מילים, שנפתח במסקנה העיקרית והיחידה שאפשר להסיק - הפד הולך להעלות את הריבית בחודשים הקרובים, אבל תוואי העלאות הריבית בהמשך יהיה איטי יותר מכפי שחברי הפד חשבו קודם לכן.
למעשה, אם יש משהו שהמשקיעים צריכים לקחת מאותה הודעה, שהפד, כמו תמיד, פשוט מתאים את עצמו לשווקים. תחזיות הפד לריבית בשנה האחרונה היו לכל הדעות (חוץ מזו של חברי הפד כמובן) מוגזמות כלפי מעלה ולאט לאט הן פחתו והתקרבו להערכות השווקים שנותרו יחסית קבועות.
בעניין זה, ולאור העובדה שדווקא תחזיות הפד לריבית בסוף 2015 הן שתפסו את כותרות העיתונים, חשוב לציין כי יש הבדל מהותי בין תחזיות הפד לריבית לבין תחזיות הפד לאינדיקאטורים הכלכליים האחרים (צמיחה, אבטלה ואינפלציה). בעוד אלו האחרונות מתקבלות על סמך מודלים כלכליים שמריצים אנשי המחקר בפד, תחזית הריבית היא למעשה סקר שנערך בקרב 17 חברי הוועדה המוניטארית, בו נשאלת שאלה פשוטה מאוד: איפה תהיה הריבית בסוף השנה? כמובן שהשימוש במודלים, אקסלים, רגרסיות ושאר כלים שכלכלנים נהנים מהם ואנשים נורמליים עלולים ללקות בדיכאון קליני רק מלחשוב עליהם, לא אומר שהתחזיות מדויקות יותר.
עם זאת, בהחלט ניתן לומר שתחזיות אלו מושפעות באופן מינימלי בלבד מתחושות או מהפוליטיקה הפנימית בפד. סקר הריבית, לעומת זאת, עשוי להיות מושפע מרצונו של חבר הוועדה להשפיע על השווקים ו/או על החלטות הוועדה. ולכן חייבים להתייחס לסקר זה בסקפטיות מוגברת.
- תיאבון בריא: קרנות ההון הפרטי משתלטות על הכלכלה?
- כצפוי: הבנק המרכזי האמריקני הותיר את הריבית ביולי על כנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או כך, תוואי העלאות הריבית צפוי להיות איטי מאוד (4 העלאות עד סוף 2016 נשמע לנו סביר), וזאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא היעדר האינפלציה, ומכאן גם היעדר הלחץ על הפד. השנייה, הפחד הכי גדול של הפד הוא כנראה להגיע למצב בו הוא נאלץ לסגת מהעלאת הריבית. במידה והעלאת הריבית תפגע בכלכלה והפד יאלץ לעצור את התוואי, האמון בפד יאבד לחלוטין (אם ריבית 0% למשך 6 שנים ו-3 הרחבות כמותיות לא עזרו - מה כבר אפשר לעשות?), ובכך הפד יאבד את הנכס החשוב ביותר שברשותו. לכן, יילן וחברי הפד מבינים שאם הם מתחילים בתהלי, הם יהיו חייבים להמשיך בו ובכך, הכלי היחיד שברשותם הוא השליטה בקצב ההעלאות. בהינתן זאת, סביר להניח שהקצב ינוע בין "בלי לחץ" לבין "איטי להכאיב" - לשווקים הפיננסיים זה כמובן מצוין.
על אף כל הכתוב מעלה, ידוע הרי ששתי המילים שחוזרות הכי הרבה בכלכלה הן "מצד שני", ולהלן שתי נקודות שמטילות ספק בתחזית לתוואי העלאות איטי לאורך זמן.
הפד ויילן ממשיכים לחזור על מנטרת ההתליה של הריבית בנתונים (Data Dependent). הבעיה במנטרה, שהיא מלמדת על כך שהפד לא ממש יודע מה קורה. הנתונים שמתפרסמים באופן שוטף הם תמיד עדות למה שקרה בעבר, ולא תמיד מלמדים משהו על העתיד. לכן הפד אומר שמעתה והלאה הוא מנהל את המדיניות המוניטארית שלו על סמך ציפיות כלשהן, אלא שהוא מניח באופן שיטתי שמה שהיה הוא שיהיה. כל עוד אין בעיה של אינפלציה, מדיניות כזו יכולה להחזיק מים, אך הלכה למעשה מדובר במדיניות שבהגדרה עשויה לייצר אינפלציה. מכיוון שתהליך העלאות הריבית של הפד הוא לא סימטרי (כלומר הפד לא יכול להרשות לעצמו לזגזג עם הריבית), ומכיוון שתמיד יחשוש לפני כל העלאה של הריבית, מדיניות הפד צפויה לפגר אחרי המחזור הכלכלי פיגור ניכר של לפחות שני רבעונים (חודשיים עד שהנתון מתפרסם, ועוד מספר חודשים עד שהפד משתכנע שמדובר במגמה).
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
כאשר העלאות הריבית מפגרות אחרי המחזור הכלכלי ולא מנסות למתן אותו על ידי הקדמת תרופה למכה, עשויים להיווצר לחצים אינפלציוניים מהותיים שבתגובה יכריחו את הפד להגיב בהעלאות ריבית מהירות יותר מהצפי. להערכתנו לא מדובר על תהליך שיקרה בשנה הקרובה, אך במועד מאוחר יותר בהחלט יתכן שזה יהיה המקרה.
אמירה אחת של יילן במסיבת העיתונאים לא זכתה ליותר מדי כותרות, על אף שהיא גרמה לנו לזקוף את אוזנינו (ובמסיבת עיתונאים כל כך משמימה לא מדובר על ענין של מה בכך). יילן טענה שבדיעבד, עדיף היה כנראה להעלות את הריבית מהר יותר במחזור ההעלאות של 2006-2004, אותו מחזור העלאות שהוביל להתנפחות שוק הנדל"ן האמריקני - לא מדובר פה בסתם אמירה, כיוון שיילן, שנתפשת כממשיכת דרכם של שני הנגידים הקודמים, תופסת למעשה מרחק מהם וטוענת שהם טעו. האם המשמעות היא שיילן, בניגוד לקודמיה, נותנת משקל גבוה גם לחשש מהתפתחות בועות עתידיות? האם, כמו שהסברנו כאן לפני חודשיים, זו הסיבה המרכזית להעלאת הריבית? האם גם בנק ישראל מתכוון להעלאות את הריבית כשאפשר ולא רק כשצריך? רק ימים יגידו...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
