הבחירות האחרונות הראו מציאות אחרת: הגיע הזמן לשנות טקטיקה
הבחירות האחרונות בישראל כונו בפי רבים בשם הנדוש, "יום כיפור של הסקרים". אך קווי הדמיון המדהימים של הפער בין הסקרים למציאות בין ישראל לבריטניה צריכים להעלות את הנושא לבחינה מחודשת ומזווית קצת שונה - הזווית הצרכנית.
הצרכן המערבי עבר שינויים רבים בשנים האחרונות, אך אחד המאפיינים המרכזיים שלו, ובעיקר של הדור הצעיר יותר, הינו "תפיסת הזמני". לפני מספר חודשים נכחתי בהרצאה של הטרנדולוגית "עדי יופה", והאסימונים נפלו זה אחר זה: כאשר הנאמנות הצרכנית לא קיימת, אנו נאמנים להחלטות שלנו באותו הרגע בו ההחלטה מתקבלת ובשל כך ההחלטה שלנו היא זמנית ביותר - עד שנקבל את ההחלטה הבאה.
הזמניות הזאת חיה ובועטת בסיגמנט הצרכני, אך לא רק - היכולת לעבור ממדינה למדינה בקלות יחסית, תדירות החלפת מקומות העבודה, המעבר מחברת סלולר אחת לאחרת, כמות הזוגות הנשואים שמחליטים שמה שהיה נכון לאתמול כבר לא נכון להרגע, כל אלה ועוד, הופכים את חוסר הנאמנות לסוג של תפישת עולם. על הרקע הזה הולכים ונבנים אתגרים לא פשוטים למנהלי השיווק, אך לא פחות מכך עבור כל מי שמנסה להציג תמונת מראה "נכון להרגע" של הצרכן. אינני בקיא בפרטים הקטנים (וגם לא בכל הגדולים) של מערכת הבחירות בבריטניה, אך הדמיון המרתק בפער בין הסקרים למציאות מעלה לא מעט השערות שיצטרכו להיבדק על ידי כל מי שינסה להציג לנו תחזית עתידית בנוגע להתנהגות הציבור. גם אם המילה "עתידית" מתייחסת למה שיתרחש בעוד מספר ימים.
בראש ההשערות עומדת כמובן התחושה שייתכן בהחלט שהסקרים היו נכונים לאותו הרגע בו הם נערכו. אם הבחירות בישראל ובבריטניה היו נערכות מספר ימים מוקדם או מאוחר יותר, היינו חוזים בתוצאות שונות לגמרי, אך לא רק - בעולם בו אנו מקדשים יותר ויותר את הזמניות, ייתכן שהנסקרים מתייחסים לשאלת הסקר כאל שאלה שלקוחה מעידן אחר, הרי "מה זה משנה מה אגיד כרגע? בכל מקרה אני אחליט למי להצביע (והאם להצביע) רק ברגע האחרון". בסיטואציה כזאת, התשובה המוענקת והקול שנספר בסקר בכלל לא מייצג את המציאות, אפילו לא באותו הרגע. הרי "למה לי לחשוב עד הסוף על משהו שיהיה רלוונטי רק בעוד מספר ימים"?!
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שתי הנקודות האלה יכולות להסביר מה גורם לסוקרים רציניים ומקצועיים להציג תמונת מצב שונה לחלוטין מזו שהתקבלה בפועל, למרות שהן נכונות אפילו באופן חלקי - הרי הן עשויות לשנות לחלוטין את האסטרטגיה של מנהלי הקמפיינים בבחירות הבאות. בעבר, הנחת העבודה היתה שככל שמתקרב מועד הבחירות התמונה מתחילה להתבהר - אחוז זניח מבין אלה שהחליטו למי להצביע ישנו את דעתם, אחוז הקולות הצפים הולך ופוחת, לכל מפלגה יש כבר נכס אלקטורלי מובטח והקרב הוא על המעטים שלא החליטו (אגב, גם בעבר היו תנודות של הרגע האחרון (מפלגות הטרנד לדורותיהן) אך לא במסה שחווינו בבחירות האחרונות (וייתכן שחלק מהתופעה החל כבר ב-2013).
במערכת הבחירות הבאה, האתגר של מנהלי הקמפיינים יהיה כפול - לשכנע את הלא משוכנעים, ולשכנע את המשוכנעים להשתכנע שוב, כאשר לעיתים שני האתגרים הללו פועלים באותו הכיוון ולעיתים הם פועלים בכיוון מנוגד לחלוטין. לאתגר הזה יש להוסיף את החיפוש הלא פשוט אחרי שיווי המשקל המדויק בין הקצאת המשאבים של השבועות שלפני הבחירות לבין הימים האחרונות ואולי אפילו השעות האחרונות של יום הבחירות.
אינני יודע מתי ניקלע שוב למערכת בחירות בישראל, אך בין אם נלך אל הקלפי בעוד מספר חודשים ובין אם נזכה ליום שבתון חביב בעוד 4 שנים, כדאי לכל הקמפיינרים למיניהם להתחיל להתכונן כבר עכשיו, כי מצפה להם הרבה עבודה.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
