המבוגרים האחראים - התאחדו! העולם צריך מדיניות ברורה

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות, על הדרך הנכונה להניע קדימה את כלכלת הנכונה
רונן מנחם | (3)
נושאים בכתבה ECB וול סטריט

לאחרונה ניכר שינוי בסנטימנט הקשור לשוקי המניות של ארצות הברית ואירופה. בזו האחרונה, ליתר דיוק בגוש האירו, גורמים כמו פיחות המטבע המקומי, הפחתת הריבית ל-0.05% ובעיקר תכנית הרכישות של הבנק המרכזי מהווים תמהיל הפועל להגדלת הנזילות, שיפור מצבם של משקי הבית והחברות, עלייה בנכונות לצרוך ולהשקיע ושיפור בסנטימנט.  היות והיבשת נקלעה למשבר כה עמוק ושוהה בו תקופה ארוכה, סימני ההתאוששות יופיעו בהדרגתיות ובמשורה, אך כבר ניכר שינוי חיובי בכיוון.

מנגד, בארה"ב, סיום תכנית הרכישות של הבנק הפדראלי, החשש מהעלאת ריבית קרבה והולכת (יוני? ספטמבר?) ותיסוף הדולר (כשלעצמו תוצאה של איתנות הכלכלה המקומית) פועלים לרעת שוק המניות המקומי וגורמים לו לדשדש מתחילת השנה. הדוחות הכספיים לסיכום הרבעון הראשון אמנם פחות שליליים מכפי שחששו, אך השלכות תיסוף הדולר והמפולת במחיר הנפט ניכרות בהם והירידה ברווחי החברות עתידה להימשך גם אל תוך המחצית השנייה של השנה, לפי ההערכות הנוכחיות.

אותם תהליכים אינם זמניים ומדדי המניות משקפים זאת. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המניות של גרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש האירו, 19.05%, בעוד מדד S&P 500 0.79% עלה 11.8%. יתרה מכך, רוב העלייה בגרמניה נרשמה מתחילת 2015 (תחת הרושם של תחילת תכנית ההרחבה הכמותית) ואילו בארה"ב עלה המדד כ-2% בלבד. יש לזכור, בהקשר זה, כי העליות בארצות הברית נמשכות זה שש שנים, תקופה רצופה בלתי רגילה בראייה היסטורית, בעוד באירופה מדובר בתפנית מאוחרת יותר, רובה ככולה לאחר ש-ECB  נכנס לתמונה.

בחודש האחרון, התהפכו היוצרות

שוקי המניות בעולם לא הרשימו ככלל, בעוד בארה"ב עלה המדד 1.9%, בגרמניה נרשמה ירידה של 4.5%. מה קרה? ראשית, זו דוגמא מצוינת לכך שאנו עוסקים במניות - נכסים נושאי סיכון שלעיתים משנים כיוון בעיתויים ובעוצמות שקשה לעלות ולהיערך לקראתם. לא כל הגורמים המשליכים על התנהגותם ניתנים לכימות מראש, והדבר בולט במיוחד בתקופות של אי ודאות, או עצבנות לאחר עליות מתמשכות, כפי שאנו נמצאים כיום.

אך מעבר לכך, עלינו לזכור כי אנו חיים במציאות כלכלית מסובכת של קיצור זמני תגובה, התערבבות נתונים מהשטח בציפיות לעתיד ובעיקר - כפר גלובלי אחד הגורם לשווקים ברחבי העולם להתנהג כמו כלים שלובים עם היזונים חוזרים.

כך, דווקא ההתאוששות המהירה והאופטימיות בארה"ב גרמה לציפיות שהעלאת הריבית תוקדם, אך בהינתן שהריביות במקומות אחרים פוחתות, הדולר הפך אטרקטיבי יותר ושערו כנגד מטבעות אחרים קפץ - הדבר גרם לחברות יצואניות רבות הפועלות בארה"ב לדווח על שחיקה בהכנסות, שעה שמחירי המוצרים של מתחרותיהן מעבר לים הופכים בן רגע זולים וכדאיים יותר.

לרוע המזל, התווספה לכך המפולת בשוק הנפט. מזג האוויר לא האיר פנים ואתמול דווחנו על כך שהתוצר האמריקני, שאך לפני רבעון אחד או שניים גדל בקצב שנתי של 4%-3%, קפא ברבעון הראשון של השנה (גדל 0.2% בלבד) ואכזב מרות את הכלכלנים שציפו לעלייה (נמוכה כשלעצמה) של 1%. אם הנחת העבודה של הכלכלה הגלובלית, לפיה ארה"ב מתאוששת ותוליך עמה את שאר חלקי העולם, תתבדה, לא רק ארה"ב תסבול מכך, אלא כל העולם. כשארה"ב מתעטשת... - המשפט הזה פחות חזק מבעבר, אך עדיין נכון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם המשקיעים יתאכזבו וישנו את דעתם על ארצות הברית, הדולר יפחת שוב והיתרון התחרותי שהשיגו בעמל רב היצואניות האירופיות והאחרות על פני החברות האמריקניות פשוט יתפוגג. חשש כזה לבטח לא מיטיב עם כלכלה כמו גרמניה, שהייצוא חלק מרכזי ממנה, מה שעשוי להסביר את הירידות האחרונות.

במילים אחרות, נחוץ מעגל קסמים בו ארה"ב מתאוששת, אך הביטוי להתאוששות הזו - תיסוף הדולר וצפי לעליית ריבית - לא חוזר אליה כבומרנג. זה בעצם מה שקורה כעת, לכן שוקי המניות מבולבלים והמשקיעים מתקשים להחליט אם הפנים להמשך עליות או חלילה לגל ירידות.

לדעתי, מצב מסובך זה עלול לשרור תקופה ממושכת ולגרור תנודות משמעותיות, בהתאם לשינויים בסנטימנט. על מנת להקל על השווקים, אני חושב שהנגידים של הבנקים המרכזיים העיקריים - ארה"ב, אירו, בריטניה, יפן וסין - צריכים להיפגש ולגבש מדיניות אחידה, שתשלב את המדיניות המוניטארית של רובם ותיתן למשקיעים שקיפות ונראות גבוהות יותר. המבוגרים האחראים - התאחדו!

בסך הכל, כשמתבוננים על הכלכלה העולמית, רואים בדרך כלל שיפור עסקי ותעסוקתי, מי יותר ומי פחות. הרגעת השווקים ושיגור מסרים ברורים של תיאום עמדות והתחשבות הדדית תסייע לכולם, דווקא בגלל שמדובר כאמור בכפר גלובלי אחד. אחת התופעות השליליות ביותר שמתרחשת בשנים האחרונות בגלל אי הוודאות - מלחמת המטבעות והפחתות הריבית הסוחפות - תוכל להצטמצם וסחר החוץ העולמי יצא מורווח מכך. לא מדובר במשימה פשוטה, אך נזכור כי בעשור האחרון היו כמה וכמה מצבים משבריים שהולידו פגישות מפתיעות בין נגידים והשווקים פרצו קדימה בעקבותיהן. האם אנו לפני פגישה משותפת נוספת כזו? לדעתי - הסיכוי לכך גבוה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מקו 02/05/2015 19:19
    הגב לתגובה זו
    סה"כ מנסים לחזור לנורמה והם יעשו את זה.
  • 2.
    פפה 30/04/2015 23:31
    הגב לתגובה זו
    נפט יקר לא טוב( היה 110$ לחבית ) נפט זול לא טוב ריבית תעלה תרד דו״ח תעסוקה כזה או אחר הכל דיבורים אף אחד לא יכול לחזות כלום חוץ מלקשקש
  • 1.
    משה 30/04/2015 16:51
    הגב לתגובה זו
    אומרים שדולר חזק טוב למדינות האלה כי הם ירוויחו יותר כסף על הייצוא שלהם לארה"ב... אז תחליטו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.