אירופה נמצאת על סף בחירה גורלית; וגם מילה טובה עלינו

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, על התנהלות הבנק המרכזי האירופי והזעזועים שעובר המשק העולמי
רונן מנחם | (1)

רשויות שהופכות את חוקי המשחק בשוקי ניירות הערך ומטבע החוץ גורמות לזעזועים, שעוצמתם תלויה ברמת ההפתעה ובאיתותים ששוגרו קודם לכן למשקיעים. לאחר מכן מתפתחת דינאמיקה שמוליכה לשיווי משקל חדש, שישפר את המצב, או יתקן כשלי שוק שהיו.

ברוב המקרים הכלכלה נעה לפי כוחות ביקוש והיצע. תחרות חופשית מספקת פתרונות טובים. מידע איכותי זמין בעידן האינטרנט, אך כשמתרחשים אירועים שהשווקים לא מכילים, הרשויות מתערבות. אם תרופות מוכרות וקלות להפעלה לא מספיקות, ממשלות, בנקים מרכזיים ורשויות אכיפה ובקרה, יפעילו כלים חדשים ויוצאי דופן בצורה מהירה ועצמתית. הכלים אמורים להיבדק בתנאי מעבדה, אך השטח לא מחכה. לעיתים נפתרות בעיות, אך במקביל נגרמות חדשות. המינון ומשך זמן ההפעלה ישפיעו על סיכויי ההצלחה, אך קשה מאוד לכמתם.

פרט לכך, ממשלות צריכות לעמת את רצונותיהן עם צרכי החברה והמשק. כך, מדיניות להורדת מחיר הדיור תטיב עם רוכשי הדירות, אך תקטין את הכנסות המדינה. אם הירידה תהיה חדה מדי, יציבות הבנקים תעמוד למבחן. בעת מצבי לחץ, על הרשויות להתנהל בזהירות ובנחישות - שילוב מאתגר ביותר.

לאחרונה, ה-ECB החל לרכוש אג"ח בעד 1.1 טריליון אירו, כדי להגדיל את היצע הכסף, לעודד חברות וצרכנים להוציא, לקדם יצואנים דרך פיחות המטבע ולבלום את ירידת המחירים ביבשת. השינוי מהותי - אג"ח יקרות נקנות (תשואת הפדיון על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת גרמניה, שנרכשה בחודש האחרון, נמוכה מ-0.1%), ואין כוונה למוכרן טרם פדיון. על מנת למזער זעזועים, הבנק הקדים לשגר רמזים למהלך. פיחות האירו חיוני, אך פיחות מהיר מדי יגרום נזק בטווח הקצר, כמו קפיצה בקצב האינפלציה ובסך החוב במטבע זר, ויועיל מעט מאוד אם יתרחש בעת רפיון גלובלי.

פיחות מסודר יותר ישפר הדרגתית את המצב הכלכלי - תעסוקתי בגוש האירו. הרשויות והמשק ימתינו לשיפור בתוצאות, תחילה במדדי סנטימנט ואחר כך בנתונים מהשטח. בינתיים, תעלה רמת האינפלציה וה-ECB יוכל להחליט אם להמתין ל-2% - קצב המשקף יציבות מחירים, או להסתפק ברף נמוך יותר ולהקדים את נרמול הריבית. בהמשך, ככל שתסתמן התאוששות, יתפתחו כוחות לתיסוף האירו, שישקף את איתנות הכלכלה ויקזז חלק מהפיחות ההתחלתי.

אגב, בדרך ייתכן שיהיה צורך לסגת, אם למשל תשואות פדיון על אג"ח שהנפיקו חברות תרדנה יותר מדי בהשוואה למקבילותיהן הממשלתיות ולא תשקפנה את סיכונן, או אם שוק הדיור, שבמשקים רבים החל את המשבר, יתייקר מהר מדי באין חלופות השקעה טובות יותר. מתן תרופה למשבר עלול לגרום להישנותו אם מינון / משך הנתינה יהיו ארוכים מדי.

להערכתי, הניסוי האירופי ייתקל במהמורות רבות (כגון זו היוונית הנוכחית), אך לבסוף תושגנה התוצאות ואף מהר מהמשוער. מדוע? כי לאחר משבר כה קשה לכולם ברור שהחלופה - פירוק הגוש - גרועה יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ולסיום, די לצרות של אחרים 

הנה מילה טובה עלינו. די בהצצה חטופה על מצב המשק ועיון בסקירות האוהדות שכותבים עלינו חברות דירוג אשראי, גופים כגון קרן המטבע הבינלאומית ובתי השקעות בעולם, כדי להבין שמצבנו טוב, יחסית. עצמאותנו שזורה באיתנותנו וההישג מתעצם בצל השכונה הגרועה בה אנו חיים. אין כמו שער השקל, שאיתנותו עומדת בראש סדר היום של בנק ישראל, כדי לבטא זאת. אך אין לנוח על זרי הדפנה. חתירה להסדר מדיני, משמעת תקציבית, חלוקת מקורות נכונה יותר וקצת רצון טוב - יאפשרו לשמור על ההישגים ולשפרם. 

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד איש 01/05/2015 21:53
    הגב לתגובה זו
    כיום אין אידיוט שימושי הרוצה להשתייך לאליטה אינו יכול לסיים משפט מבלי לשנן את המנטרה המטורפת של חתירה להסדר מדיני. אך דווקא שילוב משפט זה מעיד על כותבו עד כמה חלול וריק הוא עד כמה הצביעות והבדיה הם מנת חלקו. כלך לך טיפש.
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.43%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.