רשויות שהופכות את חוקי המשחק בשוקי ניירות הערך ומטבע החוץ גורמות לזעזועים, שעוצמתם תלויה ברמת ההפתעה ובאיתותים ששוגרו קודם לכן למשקיעים. לאחר מכן מתפתחת דינאמיקה שמוליכה לשיווי משקל חדש, שישפר את המצב, או יתקן כשלי שוק שהיו.

ברוב המקרים הכלכלה נעה לפי כוחות ביקוש והיצע. תחרות חופשית מספקת פתרונות טובים. מידע איכותי זמין בעידן האינטרנט, אך כשמתרחשים אירועים שהשווקים לא מכילים, הרשויות מתערבות. אם תרופות מוכרות וקלות להפעלה לא מספיקות, ממשלות, בנקים מרכזיים ורשויות אכיפה ובקרה, יפעילו כלים חדשים ויוצאי דופן בצורה מהירה ועצמתית. הכלים אמורים להיבדק בתנאי מעבדה, אך השטח לא מחכה. לעיתים נפתרות בעיות, אך במקביל נגרמות חדשות. המינון ומשך זמן ההפעלה ישפיעו על סיכויי ההצלחה, אך קשה מאוד לכמתם.

פרט לכך, ממשלות צריכות לעמת את רצונותיהן עם צרכי החברה והמשק. כך, מדיניות להורדת מחיר הדיור תטיב עם רוכשי הדירות, אך תקטין את הכנסות המדינה. אם הירידה תהיה חדה מדי, יציבות הבנקים תעמוד למבחן. בעת מצבי לחץ, על הרשויות להתנהל בזהירות ובנחישות - שילוב מאתגר ביותר.

לאחרונה, ה-ECB החל לרכוש אג"ח בעד 1.1 טריליון אירו, כדי להגדיל את היצע הכסף, לעודד חברות וצרכנים להוציא, לקדם יצואנים דרך פיחות המטבע ולבלום את ירידת המחירים ביבשת. השינוי מהותי - אג"ח יקרות נקנות (תשואת הפדיון על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת גרמניה, שנרכשה בחודש האחרון, נמוכה מ-0.1%), ואין כוונה למוכרן טרם פדיון. על מנת למזער זעזועים, הבנק הקדים לשגר רמזים למהלך. פיחות האירו חיוני, אך פיחות מהיר מדי יגרום נזק בטווח הקצר, כמו קפיצה בקצב האינפלציה ובסך החוב במטבע זר, ויועיל מעט מאוד אם יתרחש בעת רפיון גלובלי.

• בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
• לראשונה מאז 2019: ה-ECB הוריד את הריבית - 3.75%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פיחות מסודר יותר ישפר הדרגתית את המצב הכלכלי - תעסוקתי בגוש האירו. הרשויות והמשק ימתינו לשיפור בתוצאות, תחילה במדדי סנטימנט ואחר כך בנתונים מהשטח. בינתיים, תעלה רמת האינפלציה וה-ECB יוכל להחליט אם להמתין ל-2% - קצב המשקף יציבות מחירים, או להסתפק ברף נמוך יותר ולהקדים את נרמול הריבית. בהמשך, ככל שתסתמן התאוששות, יתפתחו כוחות לתיסוף האירו, שישקף את איתנות הכלכלה ויקזז חלק מהפיחות ההתחלתי.

אגב, בדרך ייתכן שיהיה צורך לסגת, אם למשל תשואות פדיון על אג"ח שהנפיקו חברות תרדנה יותר מדי בהשוואה למקבילותיהן הממשלתיות ולא תשקפנה את סיכונן, או אם שוק הדיור, שבמשקים רבים החל את המשבר, יתייקר מהר מדי באין חלופות השקעה טובות יותר. מתן תרופה למשבר עלול לגרום להישנותו אם מינון / משך הנתינה יהיו ארוכים מדי.

להערכתי, הניסוי האירופי ייתקל במהמורות רבות (כגון זו היוונית הנוכחית), אך לבסוף תושגנה התוצאות ואף מהר מהמשוער. מדוע? כי לאחר משבר כה קשה לכולם ברור שהחלופה - פירוק הגוש - גרועה יותר.

• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
• מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי...

ולסיום, די לצרות של אחרים 

הנה מילה טובה עלינו. די בהצצה חטופה על מצב המשק ועיון בסקירות האוהדות שכותבים עלינו חברות דירוג אשראי, גופים כגון קרן המטבע הבינלאומית ובתי השקעות בעולם, כדי להבין שמצבנו טוב, יחסית. עצמאותנו שזורה באיתנותנו וההישג מתעצם בצל השכונה הגרועה בה אנו חיים. אין כמו שער השקל, שאיתנותו עומדת בראש סדר היום של בנק ישראל, כדי לבטא זאת. אך אין לנוח על זרי הדפנה. חתירה להסדר מדיני, משמעת תקציבית, חלוקת מקורות נכונה יותר וקצת רצון טוב - יאפשרו לשמור על ההישגים ולשפרם. 

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.