אל תפספסו את המסר החשוב שעולה ממיזוג BG ו-Shell

אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, על המיזוג שמסעיר את סקטור האנרגיה - כיצד BG ו-Shell ישפיעו על המניות בתחום?
אלה פריד | (4)
נושאים בכתבה גז נפט

מיזוג העל בין BG ל-Shell, שהוכרז לפני שבוע, אמור ליצור את חברת האנרגיה השנייה בגודלה בעולם משתי חברות הנפט האירופיות. נראה, כי למרות היותו שידוך אופורטוניסטי, נבנה המיזוג במידה גבוהה של התאמה. העסקה, שהיקפה כ-30% משווי השוק של Shell, לא נראית גדולה מדי בשל מבנה המאזן החזק וניהול פיננסי קפדני. עם זאת, קיים חשש מסוים מפגיעה בתשואת הדיבידנד היציבה, החשובה לחלק מהמשקיעים המוסדיים.

אולם, כך או כך, Shell זקוקה לטריגרים חיוביים לאחר שנים של השקעות הון שלא הניבו תגבור מספק למצבת העתודות ולתזרים מפעילות שוטפת. מתחילת העשור חוותה Shell קשיי צמיחה אורגנית שבאו לידי ביטוי בהשקעות קפיטאליות אדירות וחריגות תקציביות של מיליארדי דולרים, שלא הניבו את התוצאות הרצויות.

האסטרטגיית הרכישה, המתבצעת כעת לפי שווי של 47 מיליארד דולר במניות ובמזומן, מתמקדת בתחום הגז הנוזלי, בו תהפוך החברה הממוזגת למובילה עולמית וברכישת צמיחה באמצעות מיזוגים ורכישות. נציין, כי כבר לפני 14 שנים ניסתה Shell לבצע השתלטות עוינת על חברת וודסייד האוסטרלית, אך נתקלה בסירוב נחרץ של הממשלה בקנברה. גם המיזוג עם BG טעון אישור רגולטורי, אך הפעם נראה כי סיכוייו טובים.

BG היא החברה השלישית בגודלה בבריטניה עם מגוון רחב של פעילויות ופיזור גיאוגרפי נרחב. יש לה עתודות גז ונפט בקטגוריית Proven ו-Probable של כ-6 מיליארד חביות boe. אולם נראה כי מבחינת הרוכשת נקודות המשיכה העיקריות נותרו בעינן, פלטפורמות LNG במיקומים אסטרטגיים ומאגרי עומק איכותיים בברזיל.

עם השלמת המיזוג, החברה המאוחדת צפויה להפוך למובילה בתחום ה-LNG ולהוות כ- 14% מהשוק העולמי, עם צפי שעד 2018 התפוקה תגדל בכ-80% ותגיע ל-45 מיליון טון לשנה. לנו נראה, כי ההתמקדות של Shell ב-LNG לדרום מזרח אסיה, מקפלת בתוכה לא רק אופטימיות ביחס למחירי הנפט והגז, אלא גם ספקנות רבה ביחס לסיכוי לשכפל את מהפכת הפצלים האמריקנית במזרח הרחוק.

יש לציין, כי בכך תומכת גם הירידה החדה בתחזיות ההפקה המעודכנות של הממשלה הסינית  לשנת 2020. הירידה החדה בהשקעות הון בסגמנט זה ובדחייתן, עשויה להעניק יתרון משמעותי לחברה המאוחדת בטווח הבינוני. יתרון משמעותי נוסף שהמיזוג מביא עמו, נובע מהעובדה ששתי החברות הן חלוצות גלובליות בתחום ה-FPSO, פלטפורמות הנזלת גז צפות, שמוזילות משמעותית את תהליך ההנזלה ומאפשרות לנתק את המסופים מריכוזי אוכלוסיה.

עליית ברגישות למחירי הנפט

הקונסולידציה ככלל, ומיזוגי ענק בפרט, מסמנים לעתים לשווקים שהמחירים הגיעו לתחתית, לדעת שחקנים בכירים בענף. מחקר חדש של רויטרס שפורסם השבוע, תומך ללא ספק בתפישה זו. המחקר, שגיבה בנתונים אמפיריים טרנדים בתעשייה, הראה כי בשני העשורים האחרונים נרשמה עלייה חדה ברגישות רווחי חברות הנפט האירופיות (שאותן בחן) ובכלל זה RDSA למחירי הנפט הגולמי. נציין, כי אין הכוונה להשפעה מסחרית על שווי המניות או השפעה גוברת של מינוף, אלא מודלים משתנים של רווחיות, המעבירים את הסיכון לחברות חיפושי נפט והפקה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

התופעה החלה בשנת ה-90 והתעצמה במהלך העשור הקודם (2004-2008), כאשר מנהלי חברות הנפט חשו כי "החמיצו" את העלייה החדה במחירים, שהטיבה בעיקר עם הממשלות.  זאת כיוון שלפי המודל הקודם של חלוקת רווחים, זרם עיקר הרווח מעליות המחירים - למדינות שהמאגרים היו בבעלותן. מתוך הנחות אופטימיות ביחס למחירים, החברות דרשו וקיבלו חשיפה גבוהה בעשרות אחוזים למחירי הנפט, שהעבירה אליהן, כמובן גם את הסיכון שבמחירי השפל. כך, למשל עלתה השפעת שינוי של דולר 1 במחיר חבית על רווחי RDSA, מכ-200 מיליון דולר בשנת 2009 לכ-330 מיליון דולר בשנת 2015.

בשורה התחתונה, תפסו את המניה במחיר נוח

להערכתנו, רכישת BG מתאימה מאוד בצד התפעולי לרויאל דאץ', והמאזן החזק יסייע לה להשלימה בהצלחה. העיתוי של העסקה, לאחר ירידה של כ-25% מהשיא, הוא שאיפשר פרמיה כה משמעותית, אף שלהערכתנו, לא מדובר בעסקה זולה במיוחד והיא תהיה תלויה ביכולת למכור את עודפי הנכסים בכ-30 מיליארד דולר. לטעמנו, המסר החשוב ביותר שעולה מהמיזוג, הוא שלפחות לדעת הרוכשת, המחירים בענף הגיעו לתחתית. זו גם הסיבה, שלמי שאינו מתכנן השקעה לטווח הארוך, עדיף להיחשף באמצעות החברה הנרכשת - BG או לחפש מועמדות חלופית  למיזוגים ורכישות, דוגמת Oil Search ו-Santos  האוסטרלית, או Noble Energy ו-Andarko האמריקניות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אז למה לא העלית את ההמלצה? (ל"ת)
    משקיע רציו 16/04/2015 07:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ל נ 15/04/2015 12:45
    הגב לתגובה זו
    הנפט פרץ 54 צריך לקנות תעודות סל
  • 2.
    אלי 15/04/2015 12:06
    הגב לתגובה זו
    IXC
  • 1.
    ראית את הבונוסים שהם יקבלו על המיזוג? (ל"ת)
    אריק 15/04/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.06%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.