בתקופה זו, בה חוסר הוודאות וחוסר הביטחון סובבים אותנו בהרבה מובנים של החיים, למרבה ההפתעה דווקא שוק ההון מהווה אי של יציבות. פרשנויות רבות פורסמו בתקשורת בעת האחרונה בנוגע לסיבה לכך, וניתן לראות, כי ניסיון העבר של המשקיעים בזמן מבצעים צבאיים קודמים, הוכיח שבטווח המיידי לא רצוי לבצע שינויים חדים בתיק.

אנו מאמינים כי לא רצוי להיכנס לפאניקה בכל הנוגע לתיק ההשקעות, ואף חשוב מכך, עדיף להימנע מביצוע צעדים קיצוניים. יחד עם זאת, רצוי לנצל את הזמן בכדי לבחון את תיק ההשקעות ולראות אם הוא מגלם בצורה הנכונה ביותר את צרכינו. לצורך כך, נרצה לבחון בתחילה את המגמות בתיק ההשקעות של הציבור הישראלי, ובהמשך נציג מבנה תיק המתאים לתקופה.

לפי נתוני בנק ישראל, תיק הנכסים של הציבור עמד על מעט מעל 3 טריליון שקלים בחודש מאי 2014 - צמיחה של 9.4% מול אשתקד. באופן לא מפתיע, עקב העליות שהפגינו השווקים בשנה האחרונה, ניתן לראות העברת כספים מרכיב המזומן, הפיקדונות והאג"ח הקונצרניות, בעיקר לרכיב המניות בארץ ובחו"ל. יש להניח כי מגמה זו נובעת מרצון הציבור להגדיל את הסיכון. מנגד, יש גידול באג"ח הממשלתיות שמנטרל באופן מסוים את הגדלת הסיכון.

התיק הפיננסי של הציבור מספק מידע בנוגע לסטטוס החודשי, אך עדיין איננו מסביר בנוגע למגמות העדכניות הנובעות מהלחימה. התנודות בקרנות נאמנות יכולות להציג תמונה ברורה יותר של השפעת המבצע הצבאי על פעילות הציבור. בימים הראשונים ללחימה (עד ה-10 ביולי), קרנות הנאמנות המסורתיות (ללא קרנות כספיות) חוו פדיונות חדים של 2.2 מיליארד שקלים (כ-1.5% מסך היקף הקרנות המסורתיות) ושיקפו את החששות הראשוניים מהשפעת הפגיעה הביטחונית במשק הישראלי.

• כמה תעלה המלחמה לישראל? הרבה יותר ממה שאתם חושבים
• תקיפה אווירית נרחבת של צה"ל ברצועת עזה, חייל צה"ל נהרג
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשבוע לאחר מכן (13-17 ליולי), טרם החרפת המצב, ראו קרנות אלו עלייה מחודשת בגיוסים של כחצי מיליארד שקלים, אך רגע לאחר מכן, עם ההסלמה (20-21 ליולי), שבו הפדיונות בקרנות בהיקף של 300 מיליון שקלים. מנגד, הקרנות הכספיות חוו גיוסים גדולים בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים, עם רצון המשקיעים להפחית סיכון. שינויים אלו מבטאים תגובות מהירות, שלעיתים אינן מצדיקות את עצמן. לצורך ההמחשה, מאז תחילת המבצע (8 ליולי), ועד ה-24 ליולי, הן מדד ת"א 100 והן התל בונד 60 עלו בכ-1%.

להערכתנו, החלטה על שינוי באופן השקעת הכספים צריכה להיות תלויה באינדיקטורים ארוכי טווח, המצביעים על שינוי אמיתי במצב המשק. אמנם בהחלט ייתכן כי הלחימה תשפיע לשלילה על קצב הצמיחה של ישראל, אך לעת עתה אין סימנים כי הפגיעה תהיה מהותית. מבחינה תקציבית, במידה והמבצע לא ימשיך להתגלגל מעבר למספר חודשים, נראה לנו כי המדינה תוכל לספוג את העלויות העודפות מהלחימה. הגירעון השנתי בישראל עומד על קצב נמוך של 2.5% - נמוך מהיעד של 2.8%.

בבניית תיק השקעות, יש מקום הן לרכיב אג"ח קונצרנית וממשלתית והן לרכיב המניות בארץ ובחו"ל. רכיב האג"ח מתאפיין לרוב ברמת סיכון נמוכה יחסית, ובתשואה נמוכה בהתאם. כיום, עם הריבית הנמוכה בישראל (0.75%) ובעולם (0.25% בארה"ב, 0.15% באירופה), ההשקעה באיגרות חוב פחות אטרקטיבית מבעבר ובהתאם מניבה תשואה נמוכה ביותר.

• העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
• מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...

בתקופה הנוכחית, נראה לנו כי יש היגיון בצמצום הרכיב של האג"ח הקונצרניות, תוך מתן עדיפות לאג"ח המדורגות ברמות A+ (שכן מרווח התשואה של הדירוגים הנמוכים יותר אינו מצדיק את פער הסיכון), בסחירות גבוהה, עם הקפדה על פיזור ענפי ופיזור בין מנפיקים שונים. ברכיב האג"ח, מוצע לתת עדיפות לאג"ח שקליות (65% מסך האג"ח) על פני אג"ח צמודות מדד, מתוך הערכה כי הציפיות האינפלציוניות גבוהות מהאינפלציה בפועל. תחת מסגרת זו, נעדיף להיות במח"מ קצר עד בינוני.

הרכיב המנייתי הוא המועדף על ידינו כיום, כמובן בהתאם לרמת הסיכון שהמשקיע מוכן לקחת על עצמו, ממספר סיבות: סביבת הריבית הנמוכה, רווחיות החברות במגמת עלייה ושיפור בקצב הצמיחה הגלובלי. בדומה לאג"ח הקונצרניות, גם כאן יש חשיבות גבוהה לפיזור בין ענפים שונים. בתיק סולידי נעדיף לשבץ חברות גדולות, שרובן נחשבות לחברות ערך, קרי חברות שפעילותן דפנסיבית בעיקרה ונוהגות לחלק דיבידנד באופן שיטתי. כמו כן, בתיק ברמת סיכון בינוני-גבוה נשבץ גם חברות קטנות שנחשבות לחברות צמיחה.

הענפים המומלצים לעניות דעתנו בישראל הם אנרגיה, תקשורת, פרמצבטיקה וכימיה. לאור המצב כיום, אנו רואים תשואת יתר של מניות בתעשייה הביטחונית, כמו אלביט מערכות שעלתה בכ-6% מאז תחילת הלחימה ועד ה-24 ליולי.

בנוסף, מוצע פיזור הרכיב המנייתי לחו"ל (כ-35-40% מהרכיב המנייתי בתיק), על מנת להקטין את רמת הסיכון הכוללת של התיק. החשיפה המוצעת היא בעיקר לארה"ב ולאירופה. מאחר ומרכיב זה בתיקים נמוך, נמליץ על השקעה במדדי מניות או סקטורים (דרך תעודות סל או קרנות נאמנות).

לסיכום, אנו ממליצים להימנע מביצוע צעדים קיצוניים בכל הנוגע לתיק ההשקעות, לקחת את הזמן לבחון את התיק הקיים, לבנות תיק מאוזן ומבוזר, תוך הסתכלות על התיק הכולל (כולל הרכיב הפנסיוני), עם הקטנת רמת הסיכון הכוללת, בדרך של פיזור בין הרכיבים העיקריים.