שיעור עדכני מהשוק בתמחור חוב: מה הם הגורמים המשפיעים?

מור מרגלית, מנהל השקעות לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אנליסט, דן בגורמים האמיתיים המשפיעים על תימחור חוב, תוך השוואה בין האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, ספרד וארגנטינה
מור מרגלית | (1)

לפני כחודש התייחסתי למהלכים הצפויים מצדו של ה-ECB באשר למדיניות המוניטרית בגוש האירו. בהתאם לצפי, בחר הבנק המרכזי של הגוש להוריד את הריבית על פיקדונות הבנקים לרמה שלילית של 0.1%- ולהפסיק מכרזים לספיגת נזילות, המעקרים את פעילות רכישות האג"ח של מדינות הפריפריה באירופה שבוצעו לפני כשנתיים.

במסגרת ניתוח השפעות צעדי ה-ECB, חשוב לתת את הדעת לתשואות האג"ח הממשלתיות של ספרד ואיטליה הממשיכות לרדת בצורה עקבית. בטור האחרון ציינתי כי ירידת תשואות האג"ח באירופה צפויה ללחוץ את התשואות ברחבי העולם המפותח, כיוון שלאור ההבדלים באשר לסיכון המנפיק, לא סביר שתשואת אג"ח ממשלת ספרד ל-10 שנים באירו תסחר מתחת לתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב בדולר.

למרות זאת תופעה כזו מתרחשת בימים אלה. מדובר במצב מפתיע, אשר חלק מהכלכלנים בוודאי יקראו לו "אנומליה", אך איך שלא ננסה לצייר זאת, ממשלת ספרד יכולה כיום לגייס חוב באירו בצורה זולה יותר מהממשל האמריקני בדולרים. חשוב לציין שב-swap לדולר אג"ח ספרדיות נסחרות עדיין בתשואה של כ-4.00% - גבוה מ-2.65% עבור אג"ח אמריקניות. המשמעות בנוגע לתמחור שוק האג"ח המקומי ולמרווחי החוב גבוהה.

כאשר משקיעים מתמחרים תשואת אג"ח, הם בוחנים מספר היבטים, כמו ריבית האג"ח, ריבית השוק, מח"מ החוב, אינפלציה וסיכון המנפיק. העובדה, שאג"ח ספרדיות באירו נסחרות בתשואה נמוכה מאלה האמריקניות, מלמדת שכרגע המשקיעים בוחרים להתעלם לחלוטין מהיבט סיכון המנפיק. אפשר להתווכח האם זהו מצב ראוי או לא, אך הוא עובדה קיימת.

כדאי לציין גם כי זו אינה פעם ראשונה שהתשואה על אג"ח ממשלת ספרד נמוכה מזו של אג"ח הממשל האמריקני - הדבר אירע בפעם האחרונה בשנת 2010. להבדיל מהיום, דירוג האשראי של ספרד וארה"ב היה זהה בזמנו ועמד על AAA.

ציבור המשקיעים הרוכש כיום אג"ח ממשלתיות בוחר להתעלם מהעובדה שדירוג האשראי העדכני של ספרד הוא BBB לעומת דירוג האשראי של ארה"ב העומד על AA+. שיעור אבטלה ספרדי של 25% לעומת 6.3% אמריקני גם הוא אינו עוד פקטור בתמחור. כנ"ל גם לגבי תמ"ג של 0.5% בספרד לעומת 2% בארה"ב. המשקיעים בוחרים אם כן להסתכל כרגע על סביבת הריבית והאינפלציה. תשואת אג"ח ספרדיות ל-10 שנים צמודות למדד המחירים לצרכן עומדת על כ-1.3%, לעומת כ-0.4% בארה"ב, מכאן שהאינפלציה משפיעה כרגע על התמחור בצורה גבוהה, ובהיבטים ריאליים עדיין קיים פער בין השתיים.

נראה כי משמעות הדבר היא שגם אג"ח ממשלת ארגנטינה בעלת דירוג אשראי של CCC+, הנסחרות כיום בתשואות של 7%-9% תלוי במח"מ, יכולות להגיע לתשואה נמוכה יותר מזו של אג"ח אמריקניות, בהינתן סביבת ריבית ואינפלציה מתאימות והבטחה מצד הבנק המרכזי של ארגנטינה לתמוך בשוק החוב בדומה להבטחות ה-ECB. העובדה שארגנטינה ידועה בתור שומטת חובות סדרתית אינה רלוונטית לצורך הדיון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה המצב אצלנו?

ניתן ללמוד מהמצב הקיים רבות גם באשר לשוק האג"ח המקומי בישראל. בהינתן פספוסים נוספים כלפי מטה במדד המחירים לצרכן והורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל ל-0.5%, אין שום מניעה שהמרווח בין אג"ח ממשלתית שקלית 0324 לאג"ח הממשל האמריקני ל-10 שנים יתכווץ גם הוא מכ-0.3% עד ל-0%. סוגיות כמו סביבה גיאופוליטית או היבטים פיסקליים אינם עוד על השולחן.

המרווח בין שוק האג"ח המקומי לזה האמריקני יכול להתכווץ על ידי המשך ירידת תשואות בישראל ו/או עליית תשואות בארה"ב. העובדה שתשואת המק"מ עומדת על קצת מעל 0.6%, מראה כי במידה ובנק ישראל יוריד את הריבית ל-0.5%, ירידת תשואות תהיה כנראה האחראית העיקרית להתכווצות המרווח.

בעולם המחפש נואשות אחר תשואה בכל מחיר, נראה כי סיכון המנפיק נדחק לסוף הטור במכלול שיקולי ההשקעה. מצב זה יכול להמשיך ולהתקיים, אולם חשוב להיות מודעים אליו בביצוע חלוקת נכסי השקעה וסיכון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד העם 15/06/2014 12:21
    הגב לתגובה זו
    המרדף של המוסדיים אחר תשואה מוריד מסדר היום את סיכון המנפיק,סיכון ענפי , סיכון רגולטורי . ולראיה 40 מילארד ש"ח של הסדרי חוב והיד עוד נטויה. סיטואציה מסוכנת מאוד לכספי החוסכים
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.