שיעור עדכני מהשוק בתמחור חוב: מה הם הגורמים המשפיעים?
לפני כחודש התייחסתי ל
במסגרת ניתוח השפעות צעדי ה-ECB, חשוב לתת את הדעת לתשואות האג"ח הממשלתיות של ספרד ואיטליה הממשיכות לרדת בצורה עקבית. בטור האחרון ציינתי כי ירידת תשואות האג"ח באירופה צפויה ללחוץ את התשואות ברחבי העולם המפותח, כיוון שלאור ההבדלים באשר לסיכון המנפיק, לא סביר שתשואת אג"ח ממשלת ספרד ל-10 שנים באירו תסחר מתחת לתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב בדולר.
למרות זאת תופעה כזו מתרחשת בימים אלה. מדובר במצב מפתיע, אשר חלק מהכלכלנים בוודאי יקראו לו "אנומליה", אך איך שלא ננסה לצייר זאת, ממשלת ספרד יכולה כיום לגייס חוב באירו בצורה זולה יותר מהממשל האמריקני בדולרים. חשוב לציין שב-swap לדולר אג"ח ספרדיות נסחרות עדיין בתשואה של כ-4.00% - גבוה מ-2.65% עבור אג"ח אמריקניות. המשמעות בנוגע לתמחור שוק האג"ח המקומי ולמרווחי החוב גבוהה.
כאשר משקיעים מתמחרים תשואת אג"ח, הם בוחנים מספר היבטים, כמו ריבית האג"ח, ריבית השוק, מח"מ החוב, אינפלציה וסיכון המנפיק. העובדה, שאג"ח ספרדיות באירו נסחרות בתשואה נמוכה מאלה האמריקניות, מלמדת שכרגע המשקיעים בוחרים להתעלם לחלוטין מהיבט סיכון המנפיק. אפשר להתווכח האם זהו מצב ראוי או לא, אך הוא עובדה קיימת.
- בפעם השלישית ברציפות: הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית על 2%
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדאי לציין גם כי זו אינה פעם ראשונה שהתשואה על אג"ח ממשלת ספרד נמוכה מזו של אג"ח הממשל האמריקני - הדבר אירע בפעם האחרונה בשנת 2010. להבדיל מהיום, דירוג האשראי של ספרד וארה"ב היה זהה בזמנו ועמד על AAA.
ציבור המשקיעים הרוכש כיום אג"ח ממשלתיות בוחר להתעלם מהעובדה שדירוג האשראי העדכני של ספרד הוא BBB לעומת דירוג האשראי של ארה"ב העומד על AA+. שיעור אבטלה ספרדי של 25% לעומת 6.3% אמריקני גם הוא אינו עוד פקטור בתמחור. כנ"ל גם לגבי תמ"ג של 0.5% בספרד לעומת 2% בארה"ב. המשקיעים בוחרים אם כן להסתכל כרגע על סביבת הריבית והאינפלציה. תשואת אג"ח ספרדיות ל-10 שנים צמודות למדד המחירים לצרכן עומדת על כ-1.3%, לעומת כ-0.4% בארה"ב, מכאן שהאינפלציה משפיעה כרגע על התמחור בצורה גבוהה, ובהיבטים ריאליים עדיין קיים פער בין השתיים.
נראה כי משמעות הדבר היא שגם אג"ח ממשלת ארגנטינה בעלת דירוג אשראי של CCC+, הנסחרות כיום בתשואות של 7%-9% תלוי במח"מ, יכולות להגיע לתשואה נמוכה יותר מזו של אג"ח אמריקניות, בהינתן סביבת ריבית ואינפלציה מתאימות והבטחה מצד הבנק המרכזי של ארגנטינה לתמוך בשוק החוב בדומה להבטחות ה-ECB. העובדה שארגנטינה ידועה בתור שומטת חובות סדרתית אינה רלוונטית לצורך הדיון.
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מה המצב אצלנו?
ניתן ללמוד מהמצב הקיים רבות גם באשר לשוק האג"ח המקומי בישראל. בהינתן פספוסים נוספים כלפי מטה במדד המחירים לצרכן והורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל ל-0.5%, אין שום מניעה שהמרווח בין אג"ח ממשלתית שקלית 0324 לאג"ח הממשל האמריקני ל-10 שנים יתכווץ גם הוא מכ-0.3% עד ל-0%. סוגיות כמו סביבה גיאופוליטית או היבטים פיסקליים אינם עוד על השולחן.
המרווח בין שוק האג"ח המקומי לזה האמריקני יכול להתכווץ על ידי המשך ירידת תשואות בישראל ו/או עליית תשואות בארה"ב. העובדה שתשואת המק"מ עומדת על קצת מעל 0.6%, מראה כי במידה ובנק ישראל יוריד את הריבית ל-0.5%, ירידת תשואות תהיה כנראה האחראית העיקרית להתכווצות המרווח.
בעולם המחפש נואשות אחר תשואה בכל מחיר, נראה כי סיכון המנפיק נדחק לסוף הטור במכלול שיקולי ההשקעה. מצב זה יכול להמשיך ולהתקיים, אולם חשוב להיות מודעים אליו בביצוע חלוקת נכסי השקעה וסיכון.
- 1.אחד העם 15/06/2014 12:21הגב לתגובה זוהמרדף של המוסדיים אחר תשואה מוריד מסדר היום את סיכון המנפיק,סיכון ענפי , סיכון רגולטורי . ולראיה 40 מילארד ש"ח של הסדרי חוב והיד עוד נטויה. סיטואציה מסוכנת מאוד לכספי החוסכים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
