שיעור עדכני מהשוק בתמחור חוב: מה הם הגורמים המשפיעים?

מור מרגלית, מנהל השקעות לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אנליסט, דן בגורמים האמיתיים המשפיעים על תימחור חוב, תוך השוואה בין האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, ספרד וארגנטינה
מור מרגלית | (1)

לפני כחודש התייחסתי למהלכים הצפויים מצדו של ה-ECB באשר למדיניות המוניטרית בגוש האירו. בהתאם לצפי, בחר הבנק המרכזי של הגוש להוריד את הריבית על פיקדונות הבנקים לרמה שלילית של 0.1%- ולהפסיק מכרזים לספיגת נזילות, המעקרים את פעילות רכישות האג"ח של מדינות הפריפריה באירופה שבוצעו לפני כשנתיים.

במסגרת ניתוח השפעות צעדי ה-ECB, חשוב לתת את הדעת לתשואות האג"ח הממשלתיות של ספרד ואיטליה הממשיכות לרדת בצורה עקבית. בטור האחרון ציינתי כי ירידת תשואות האג"ח באירופה צפויה ללחוץ את התשואות ברחבי העולם המפותח, כיוון שלאור ההבדלים באשר לסיכון המנפיק, לא סביר שתשואת אג"ח ממשלת ספרד ל-10 שנים באירו תסחר מתחת לתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב בדולר.

למרות זאת תופעה כזו מתרחשת בימים אלה. מדובר במצב מפתיע, אשר חלק מהכלכלנים בוודאי יקראו לו "אנומליה", אך איך שלא ננסה לצייר זאת, ממשלת ספרד יכולה כיום לגייס חוב באירו בצורה זולה יותר מהממשל האמריקני בדולרים. חשוב לציין שב-swap לדולר אג"ח ספרדיות נסחרות עדיין בתשואה של כ-4.00% - גבוה מ-2.65% עבור אג"ח אמריקניות. המשמעות בנוגע לתמחור שוק האג"ח המקומי ולמרווחי החוב גבוהה.

כאשר משקיעים מתמחרים תשואת אג"ח, הם בוחנים מספר היבטים, כמו ריבית האג"ח, ריבית השוק, מח"מ החוב, אינפלציה וסיכון המנפיק. העובדה, שאג"ח ספרדיות באירו נסחרות בתשואה נמוכה מאלה האמריקניות, מלמדת שכרגע המשקיעים בוחרים להתעלם לחלוטין מהיבט סיכון המנפיק. אפשר להתווכח האם זהו מצב ראוי או לא, אך הוא עובדה קיימת.

כדאי לציין גם כי זו אינה פעם ראשונה שהתשואה על אג"ח ממשלת ספרד נמוכה מזו של אג"ח הממשל האמריקני - הדבר אירע בפעם האחרונה בשנת 2010. להבדיל מהיום, דירוג האשראי של ספרד וארה"ב היה זהה בזמנו ועמד על AAA.

ציבור המשקיעים הרוכש כיום אג"ח ממשלתיות בוחר להתעלם מהעובדה שדירוג האשראי העדכני של ספרד הוא BBB לעומת דירוג האשראי של ארה"ב העומד על AA+. שיעור אבטלה ספרדי של 25% לעומת 6.3% אמריקני גם הוא אינו עוד פקטור בתמחור. כנ"ל גם לגבי תמ"ג של 0.5% בספרד לעומת 2% בארה"ב. המשקיעים בוחרים אם כן להסתכל כרגע על סביבת הריבית והאינפלציה. תשואת אג"ח ספרדיות ל-10 שנים צמודות למדד המחירים לצרכן עומדת על כ-1.3%, לעומת כ-0.4% בארה"ב, מכאן שהאינפלציה משפיעה כרגע על התמחור בצורה גבוהה, ובהיבטים ריאליים עדיין קיים פער בין השתיים.

נראה כי משמעות הדבר היא שגם אג"ח ממשלת ארגנטינה בעלת דירוג אשראי של CCC+, הנסחרות כיום בתשואות של 7%-9% תלוי במח"מ, יכולות להגיע לתשואה נמוכה יותר מזו של אג"ח אמריקניות, בהינתן סביבת ריבית ואינפלציה מתאימות והבטחה מצד הבנק המרכזי של ארגנטינה לתמוך בשוק החוב בדומה להבטחות ה-ECB. העובדה שארגנטינה ידועה בתור שומטת חובות סדרתית אינה רלוונטית לצורך הדיון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה המצב אצלנו?

ניתן ללמוד מהמצב הקיים רבות גם באשר לשוק האג"ח המקומי בישראל. בהינתן פספוסים נוספים כלפי מטה במדד המחירים לצרכן והורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל ל-0.5%, אין שום מניעה שהמרווח בין אג"ח ממשלתית שקלית 0324 לאג"ח הממשל האמריקני ל-10 שנים יתכווץ גם הוא מכ-0.3% עד ל-0%. סוגיות כמו סביבה גיאופוליטית או היבטים פיסקליים אינם עוד על השולחן.

המרווח בין שוק האג"ח המקומי לזה האמריקני יכול להתכווץ על ידי המשך ירידת תשואות בישראל ו/או עליית תשואות בארה"ב. העובדה שתשואת המק"מ עומדת על קצת מעל 0.6%, מראה כי במידה ובנק ישראל יוריד את הריבית ל-0.5%, ירידת תשואות תהיה כנראה האחראית העיקרית להתכווצות המרווח.

בעולם המחפש נואשות אחר תשואה בכל מחיר, נראה כי סיכון המנפיק נדחק לסוף הטור במכלול שיקולי ההשקעה. מצב זה יכול להמשיך ולהתקיים, אולם חשוב להיות מודעים אליו בביצוע חלוקת נכסי השקעה וסיכון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד העם 15/06/2014 12:21
    הגב לתגובה זו
    המרדף של המוסדיים אחר תשואה מוריד מסדר היום את סיכון המנפיק,סיכון ענפי , סיכון רגולטורי . ולראיה 40 מילארד ש"ח של הסדרי חוב והיד עוד נטויה. סיטואציה מסוכנת מאוד לכספי החוסכים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.