שיעור עדכני מהשוק בתמחור חוב: מה הם הגורמים המשפיעים?

מור מרגלית, מנהל השקעות לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אנליסט, דן בגורמים האמיתיים המשפיעים על תימחור חוב, תוך השוואה בין האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, ספרד וארגנטינה
מור מרגלית | (1)

לפני כחודש התייחסתי למהלכים הצפויים מצדו של ה-ECB באשר למדיניות המוניטרית בגוש האירו. בהתאם לצפי, בחר הבנק המרכזי של הגוש להוריד את הריבית על פיקדונות הבנקים לרמה שלילית של 0.1%- ולהפסיק מכרזים לספיגת נזילות, המעקרים את פעילות רכישות האג"ח של מדינות הפריפריה באירופה שבוצעו לפני כשנתיים.

במסגרת ניתוח השפעות צעדי ה-ECB, חשוב לתת את הדעת לתשואות האג"ח הממשלתיות של ספרד ואיטליה הממשיכות לרדת בצורה עקבית. בטור האחרון ציינתי כי ירידת תשואות האג"ח באירופה צפויה ללחוץ את התשואות ברחבי העולם המפותח, כיוון שלאור ההבדלים באשר לסיכון המנפיק, לא סביר שתשואת אג"ח ממשלת ספרד ל-10 שנים באירו תסחר מתחת לתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב בדולר.

למרות זאת תופעה כזו מתרחשת בימים אלה. מדובר במצב מפתיע, אשר חלק מהכלכלנים בוודאי יקראו לו "אנומליה", אך איך שלא ננסה לצייר זאת, ממשלת ספרד יכולה כיום לגייס חוב באירו בצורה זולה יותר מהממשל האמריקני בדולרים. חשוב לציין שב-swap לדולר אג"ח ספרדיות נסחרות עדיין בתשואה של כ-4.00% - גבוה מ-2.65% עבור אג"ח אמריקניות. המשמעות בנוגע לתמחור שוק האג"ח המקומי ולמרווחי החוב גבוהה.

כאשר משקיעים מתמחרים תשואת אג"ח, הם בוחנים מספר היבטים, כמו ריבית האג"ח, ריבית השוק, מח"מ החוב, אינפלציה וסיכון המנפיק. העובדה, שאג"ח ספרדיות באירו נסחרות בתשואה נמוכה מאלה האמריקניות, מלמדת שכרגע המשקיעים בוחרים להתעלם לחלוטין מהיבט סיכון המנפיק. אפשר להתווכח האם זהו מצב ראוי או לא, אך הוא עובדה קיימת.

כדאי לציין גם כי זו אינה פעם ראשונה שהתשואה על אג"ח ממשלת ספרד נמוכה מזו של אג"ח הממשל האמריקני - הדבר אירע בפעם האחרונה בשנת 2010. להבדיל מהיום, דירוג האשראי של ספרד וארה"ב היה זהה בזמנו ועמד על AAA.

ציבור המשקיעים הרוכש כיום אג"ח ממשלתיות בוחר להתעלם מהעובדה שדירוג האשראי העדכני של ספרד הוא BBB לעומת דירוג האשראי של ארה"ב העומד על AA+. שיעור אבטלה ספרדי של 25% לעומת 6.3% אמריקני גם הוא אינו עוד פקטור בתמחור. כנ"ל גם לגבי תמ"ג של 0.5% בספרד לעומת 2% בארה"ב. המשקיעים בוחרים אם כן להסתכל כרגע על סביבת הריבית והאינפלציה. תשואת אג"ח ספרדיות ל-10 שנים צמודות למדד המחירים לצרכן עומדת על כ-1.3%, לעומת כ-0.4% בארה"ב, מכאן שהאינפלציה משפיעה כרגע על התמחור בצורה גבוהה, ובהיבטים ריאליים עדיין קיים פער בין השתיים.

נראה כי משמעות הדבר היא שגם אג"ח ממשלת ארגנטינה בעלת דירוג אשראי של CCC+, הנסחרות כיום בתשואות של 7%-9% תלוי במח"מ, יכולות להגיע לתשואה נמוכה יותר מזו של אג"ח אמריקניות, בהינתן סביבת ריבית ואינפלציה מתאימות והבטחה מצד הבנק המרכזי של ארגנטינה לתמוך בשוק החוב בדומה להבטחות ה-ECB. העובדה שארגנטינה ידועה בתור שומטת חובות סדרתית אינה רלוונטית לצורך הדיון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה המצב אצלנו?

ניתן ללמוד מהמצב הקיים רבות גם באשר לשוק האג"ח המקומי בישראל. בהינתן פספוסים נוספים כלפי מטה במדד המחירים לצרכן והורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל ל-0.5%, אין שום מניעה שהמרווח בין אג"ח ממשלתית שקלית 0324 לאג"ח הממשל האמריקני ל-10 שנים יתכווץ גם הוא מכ-0.3% עד ל-0%. סוגיות כמו סביבה גיאופוליטית או היבטים פיסקליים אינם עוד על השולחן.

המרווח בין שוק האג"ח המקומי לזה האמריקני יכול להתכווץ על ידי המשך ירידת תשואות בישראל ו/או עליית תשואות בארה"ב. העובדה שתשואת המק"מ עומדת על קצת מעל 0.6%, מראה כי במידה ובנק ישראל יוריד את הריבית ל-0.5%, ירידת תשואות תהיה כנראה האחראית העיקרית להתכווצות המרווח.

בעולם המחפש נואשות אחר תשואה בכל מחיר, נראה כי סיכון המנפיק נדחק לסוף הטור במכלול שיקולי ההשקעה. מצב זה יכול להמשיך ולהתקיים, אולם חשוב להיות מודעים אליו בביצוע חלוקת נכסי השקעה וסיכון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד העם 15/06/2014 12:21
    הגב לתגובה זו
    המרדף של המוסדיים אחר תשואה מוריד מסדר היום את סיכון המנפיק,סיכון ענפי , סיכון רגולטורי . ולראיה 40 מילארד ש"ח של הסדרי חוב והיד עוד נטויה. סיטואציה מסוכנת מאוד לכספי החוסכים
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.