שוק המשכנתאות רותח: מציאות או אינטרס בנקאי?
בימים האחרונים פרסם בנק ישראל כי הבנקים צמצמו את היקף האשראי למגזר העסקי ב-18.4 מיליארד שקל - שיעור הירידה בהיקף האשראי העסקי בתקופה זו הוא 4.5%. הבנקים מסיטים את הכסף למשקי הבית ובעצם דוחפים לנו יותר כסף כדי שנקנה דירות.
כל אזרח צריך לשאול את עצמו מה קרה שהבנקים מפסיקים לחלק כסף לטייקונים ולחברות הגדולות? מה קרה שהבנקים מתחילים לדאוג יותר לאזרח הקטן ולא לקבוצת הלווים הגדולה במשק? יש כמה הסברים לשינוי הזה שכדאי שכולנו נהיה מודעים להם:
תחילה, הסטת האשראי מהמגזר העסקי אל משקי הבית מאפשרת לבנקים להציג שיפור ביחס הלימות ההון, שמקרב את הבנקים לעמידה בדרישות בנק ישראל, כך שיתאפשר להם לחזור לחלק דיבידנדים לבעלי המניות.מעבר לכך, הבנקים ערים לשיח החברתי וקשובים לרחשי הציבור - הם לא ממהרים לתת כסף לטייקונים ולחברות הגדולות, במיוחד אחרי שראינו מה קרה לבנק לאומי כשרצה למחוק חובות אבודים לנוחי דנקנר.
הסיבה העיקרית: הבנקים לא רוצים שמחירי הדירות ירדו
הבנקים בישראל זוכרים היטב את משבר הסאב פריים ב-2008 ויודעים שאם מחירי הדירות ירדו ההלוואה שנתנו נמצאת בסיכון, הרי שווי הדירה הוא הבטוחה להלוואה. הדרך להתמודד עם סיטואציה זו, היא על ידי הגדלת הביקושים ומתן הלוואות לרוכשי הדירות.
מחירי הדירות נקבעים הרי על ידי מפגש בין היצע לביקוש. יש ציפייה שיש לה על מה להתבסס, כי הממשלה תנסה לעשות הכל כדי להגדיל את היצע הדירות. הבנקים מנסים לאזן את המשקולת על ידי עידוד והסטת יותר כספים לשוק המשכנתאות ועל ידי כך להגדיל ביקושים. הנה לכם נתון - מתחילת 2012 ועד יוני 2013 מערכת הבנקאות הגדילה את יתרת האשראי בתחום המשכנתאות ב-31.7 מיליארד שקל, כך שסך החוב של בעלי המשכנתאות כלפי הבנקים הסתכם בסוף יוני 2013 ב-253 מיליארד שקל. מתחילת השנה ועד יוני נרשם גידול של 4.2% בהיקף תיק המשכנתאות של הבנקים.
בעוד שממשלת ישראל מנסה בעיקר לטפל ברמת ההיצע של הדירות על ידי הגדלת נפח שיווק הדירות החדשות, הבנקים לעומת זאת דוחפים את האזרחים לקחת משכנתא ולרכוש דירה. במילים אחרות, כדי להדביק ולאזן את ירידת המחירים הצפויה בשוק הדיור הבנקים דוחפים כסף לרוכשי הדירות כדי שכל חודש נקרא את הכותרת " שוק המשכנתאות רותח". מצד אחד, קיימת הציפייה שמחירי הדירות ירדו, כי הממשלה התחייבה. מצד שני, מגיעה הכותרת בסוף החודש של ביקושים ערים לדירות.
בנק ישראל יכול לצנן את שוק הדירות על ידי טיפול במלווים ולא בלווים. הבנק הטיל כבר 7 מגבלות ב-3.5 השנים האחרונות כדי לצנן את שוק הדיור וזה לא ממש הצליח. הגיע הזמן לבדוק ולהבין למה הבנקים "דוחפים לנו" כל חודש 5 מיליארד שקלים למשכנתאות - האם זה מקרי? מקווה שהשתכנעתם שלא.
- 4.סבג שושנה 03/09/2013 08:42הגב לתגובה זוראשית , אלדד אתה ענק! ותגובתי, הציבור מבולבל ציפה שירדו מחירי הדירות ורואים שזה לא קורה "בעוד שממשלת ישראל מנסה בעיקר לטפל ברמת ההיצע של הדירות על ידי הגדלת נפח שיווק הדירות החדשות, הבנקים לעומת זאת דוחפים את האזרחים לקחת משכנתא ולרכוש דירה. במילים אחרות, כדי להדביק ולאזן את ירידת המחירים הצפויה בשוק הדיור הבנקים דוחפים כסף לרוכשי הדירות כדי שכל חודש נקרא את הכותרת " שוק המשכנתאות רותח". מצד אחד, קיימת הציפייה שמחירי הדירות ירדו, כי הממשלה התחייבה. מצד שני, מגיעה הכותרת בסוף החודש של ביקושים ערים לדירות. "
- 3.יוניהללי 02/09/2013 23:28הגב לתגובה זונקודה מעניינת שראויה לבדיקה.
- 2.מיכל 02/09/2013 09:27הגב לתגובה זוניתוח מעניין ומדויק
- 1.אנונימי 01/09/2013 16:42הגב לתגובה זולציבור אין מה לעשות אם הכסף שיש ברשותו וכל מה שהוא מקבל זה 0.8% שנתי עד 1.2 שנתי אז כאשר יש כסף זול והבנק לא לוקח סיכון בגלל המגבלה של 50% אז הבנקים יכולים להמשיך לקבור את הציבור לכן אין ברירה לממשלה רק להעלות את הריבית מה שיסיט את ערמות הכסף לתוכניות חסכון נורמליות של לפחות 3% שנתי
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
