האם כל "השומן" במניות הנדל"ן המניב בארץ כבר נאכל?
סקטור הנדל"ן בארץ ממשיך לרכז עניין ולהציג עליות חדות, בעיקר על רקע ירידת הריבית לרמות נמוכות. הרבית הנמוכה הקלה על הוצאות המימון של חברות הנדל"ן, שניצלו את ההזדמנות והחליפו חוב ישן ויקר בחוב חדש, זול יותר.
בנוסף, גררה הריבית תשואות פדיון נמוכות יותר על איגרות החוב, כך שהמרווח בין תשואת נכסיהן לעלות הגיוס של חברות הנדל"ן גדל, ושיעורי ההיוון ירדו (אם כי בשיעור מתון). ריבית זו והיעדר חלופות בשוק ניירות הערך (אחת מתוצאותיה) גרמו למניות הנדל"ן להיות אטרקטיביות ומחיריהן עלו בכ-50% בשנה האחרונה, בעוד מדד ת"א 100 עלה 15% ונותר הרחק מאחור.
האם לאחר גל עליות זה נותר מקום לעליות נוספות?
מחד, חברות הנדל"ן המניב נהנו משיפור של ממש בפרמטרים תפעוליים ובנכסים עצמם. מדובר בעלייה בשיעורי התפוסה, גידול בפדיונות של חנויות, עליה ב-NOI, תחלופה בתמהיל השוכרים וגיוס זול, שסייעו להן למנף את פעילותן העסקית ולשפר את מבנה ההון שלהן.
מאידך, בענף המשרדים התרבו התחלות הבניה והפיתוח. היצע חדש של בנייני משרדים בשלוש השנים הבאות יכביד על רמות המחירים, אך להערכתנו חלק מתוכניות הפיתוח לא יצא לפועל והנטל יהיה נמוך יותר. גם שטחי הנדל"ן המסחרי מתרחבים. רק לאחרונה נפתחו / הורחבו קניונים בבאר שבע, רמלה (בבניה), ר"ג (הרחבת קניון איילון), ת"א (הרחבה עתידית של מגדל עזריאלי) אשדוד (ביג) ועוד. לפי ההערכות, בשלוש השנים הבאות יתווספו שטחי מסחר בגודל של כ-1.2 מיליון מ"ר. במידה ותהיה האטה בתחום הצריכה, הדבר עלול לגרור ירידה בפדיון. עודפי ההיצע אף כרוכים בהוצאות הון מוגדלות, חידוש נכסים ישנים וצורך לסייע לשוכרים קטנים לעמוד בשכר הדירה.
לאחר מהלך של עליות דו ספרתיות, חברות הנדל"ן המניב המקומיות במדד נדל"ן 15, נסחרות כיום במכפיל הון ממוצע של קצת מעל 1. ביניהן, גב ים עם מכפיל ההון הגבוה בסקטור של 1.35, משמע היא מתומחרת הרבה מעל ההון העצמי - אך זאת עקב שיעור ההיוון הגבוה ביותר מבין החברות. השוק סבור, כי שיערוך נכסיה צריך להיות בשיעור היוון נמוך יותר, בנוסף יש לחברה את תשואת הדיבידנד הגבוהה בענף. הרחק מתחתיה נמצאת נצבא עם מכפיל של 0.85 - הנמוך ביותר מבין החברות. נראה כי בשוק חושבים שתמחור נכסיה גבוה משווים האמיתי. ייתכן כי הדבר קשור לנכסי החברה בצרפת, ולכך שאינה מחלקת דיבידנדים.
לעניות דעתנו, מחירי חברות הנדל"ן משקפות היום את שוויין הכלכלי. אפסייד עשוי להגיע מתחום הייזום שלהן, אך לא ברור אם תוכלנה לעשות זאת עם עודפי ההיצע שתיארנו. מנגד, בתחום הבנייה למגורים אין עודף היצע, ונצבא, לה חלק משמעותי בפרויקטים עתידיים למגורים, תוכל ליהנות מכך.
לסיכום, מניות הנדל"ן הסתמנו בתקופה האחרונה כאלטרנטיבה ראויה ועדיפה, אך כיום נראות במחירים מלאים. יש לציין כי ברגע שתעלה הריבית אנו עלולים לראות ירידת ערך בשווי הנכסים, אך אסור לנו לשכוח שחלק מהעובדה שהחברות בארץ לא הורידו את שיעורי ההיוון באופן דרמטי כמו ירידת שיעור הריבית, נותן לנו למעשה "הגנה" מסוימת מפני ירידה בפדיונות במקרה של האטה במשק וישמר את שווי הנכסים.
- 13.dw 29/07/2013 18:27הגב לתגובה זוישרס נסחרת באזור חצי מהונה העצמי, רווחית עם מכפיל נמוך, ומחלקת דיבידנד
- 12.עדיין ישנן מניות עם מכפילי הון מתחת ל-1 (ל"ת)עינת 29/07/2013 11:23הגב לתגובה זו
- 11.אליקו 28/07/2013 15:54הגב לתגובה זואתי ניהנתי לקרוא את המאמר המעניין והמחכים. כן ירבו כמוך
- 10.ניתוח מקצועי כל הכבוד (ל"ת)המאמן 28/07/2013 15:18הגב לתגובה זו
- 9.רן 28/07/2013 15:08הגב לתגובה זויש עדיין מניות זולות בסקטור, צריך כמובן להיות יותר בררנים מבעבר
- 8.אחיקם 28/07/2013 14:22הגב לתגובה זוסוף סוף ניתוח אנליסטי כמו שצריך , זכינו.
- 7.ירון 28/07/2013 13:32הגב לתגובה זומסכים עם הניתוח, נמתין לראות כיצד יתפתח בעתיד
- 6.רותם 28/07/2013 13:12הגב לתגובה זוברגע שעליית הריבית תתחיל, המדרון עלול להיות תלול ביותר...ראו הוזהרתם
- 5.bbe3317 28/07/2013 12:09הגב לתגובה זוחשוב לבחון את תשואת ה FFO של החברה ולראות מה התזרים הפנוי שנוצר לבעלי המניות. המימון הזול במיוחד עשוי להביא לתמחור אף גבוהה יותר במידה ולא נראה שחיקת מחירים משמעותית בנסי החברות.
- 4.אורי 28/07/2013 11:07הגב לתגובה זוכל עוד הריבית נמוכה מניות הנדלן יהיו אטרקטיביות, פשוט אין אלטרנטיבה אחרת
- 3.א.א 28/07/2013 11:01הגב לתגובה זואין ספק שמחירי מניות נדלן מניב בארץ הם על הקצה העליון של הסקאלה במיוחד בתחום במשרדים והמסחר
- 2.אז במה נשאר להשקיע? (ל"ת)ירון 28/07/2013 10:45הגב לתגובה זו
- 1.מנטליסט 28/07/2013 10:23הגב לתגובה זותודה לכותבת על הטורים האחרונים בתחום חשוב ומעניין זה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
