על ההבדלים שבין נסיגת המניות בארצות הברית לנסיגת המניות ביפן
בשנתיים האחרונות רווחה בשוק האמירה הפרדוקסאלית, "כשרע - טוב". כיצד זה בא לידי ביטוי? ובכן, מאחר שהשוק יודע, שכל עוד המצב הכלכלי גרוע - המשך ההרחבה הכמותית של הבנק הפדרלי מובטח. פעמים רבות כאשר פורסם נתון שלילי, בעיקר משוק התעסוקה, השוק דווקא הגיב בעליות שערים. מאחר שניתן היה לסמוך על בן ברננקי שיפתח עוד יותר את ברז המזומנים, ויתחזק את עליות השערים בשוק המניות. בצורה זו, ככל שההתאוששות בוששה להגיע הפד השיק עוד ועוד סבבים של הרחבה כמותית, והשוק נסק. בשלב מסוים, הבנק הפדרלי אף קבע יעדים כלכליים שאפתניים לסיום ההרחבה הכמותית - אבטלה של 6.5% ואינפלציה של 2% - יעדים שנראו בזמנו רחוקים מאוד להשגה.
אולם, בשנה האחרונה החל תהליך עקבי של שיפור בכלכלת ארצות הברית, בעיקר בשוק התעסוקה, וכך החל שעון החול של ה-QE להתקצר. ההאצה שראינו ב-2013 בעליות השערים לא נבעה מעודף אופטימיות כלכלית, אלא מרצון של המשקיעים לנצל את ה"כסף הקל", כל עוד הוא זמין. כעת אנחנו חווים את המצב הפרדוקסאלי ההפוך - "כשטוב - רע". כשמתפרסם נתון חיובי בשוק התעסוקה, למרות שמעיד על שיפור פונדמנטלי ואמור להגביר את האופטימיות בטווח הארוך יותר, הוא מייצר מצב חריף של אי ודאות בטווח הקצר.
על אף שהיה ברור לכל שההרחבה הכמותית אינה לנצח, השוק היה במצב עמוק של הדחקה. בעקבות נאומו של בן ברננקי בקונגרס ופרסום הפרוטוקולים מישיבתו האחרונה של הפד אסימון סוף סוף נפל, וכולם מבינים שחגיגת הכסף הקל צפויה להסתיים בעתיד הלא רחוק. האם נראה כדור שלג בשוק המניות? ובכן, לא בטוח. אם אכן הבנק הפדרלי ימשיך לשדר איתותים על צמצום הדרגתי של ההרחבה הכמותית, הרי שסביר להניח שסוף סוף נראה את התיקון המיוחל, שיוציא מעט אוויר מהבועה הפיננסית הזו.
אולם, לפחות בארצות הברית, ישנה תשתית של שיפור כלכלי בשוק התעסוקה, בדיור ובצריכה - והחברות מציגות ביצועים גבוהים, ועל כן בטווח הארוך יותר השוק צפוי להמשיך ולעלות.
ביפן המצב חמור הרבה יותר. היפנים סובלים מחוסר מזל כלכלי. אך לפני חודשיים הם השיקו תוכנית גרנדיוזית של הרחבה כמותית וכבר היא יורדת מהפסים. לאחר שטיפס ביותר מ-40% מאז נובמבר 2012, בן לילה התחלפה האופוריה בשוק המניות היפני בפאניקה, והניקיי קרס בשבוע שעבר תוך יומיים בכ-10%, וגם השבוע החל בירידות של 4%.
מי שחושב שקריסה כזו חדה היא "תיקון בריא" - טועה. למרות שראינו ירידות שערים חדות למדי בכל העולם, הרי שביפן המצב שונה ומסוכן יותר. בעוד שבארצות הברית ישנה תשתית של התאוששות כלכלית שעשויה לתחזק את המשך הראלי גם לאחר תום עידן ההרחבה הכמותית, הרי שביפן התוכנית רק החלה ופירותיה הכלכליים, אם בכלל, יבואו לידי ביטוי בעוד זמן מה.
כמו כן, נראה שמשהו השתבש ביפן ועשוי להיות בעל השלכות כלכליות הרות אסון. ההרחבה הכמותית ביפן דומה לכאורה במתכונתה ל-QE האמריקני. אולם לא ראינו במדינת השמש העולה את שקרה בארצות הברית - ירידה של תשואות האג"ח הממשלתיות לרמות רצפה. הירידה המכוונת, הדרמטית ביפן לוותה בעלייה מטאורית בניקיי, אבל גם בעלייה מסוכנת בתשואות על האג"ח הממשלתיות. שחיקת כוח הקנייה של המטבע מאיימת לפגוע ברמת החיים של היפני הממוצע. ראינו נהירה אדירה של הון לנכסים מניבים אחרים (ביפן ובחו"ל), ונטישה של הנכס הסולידי בו היפנים הפקידו עד כה את חסכונותיהם.
יש לזכור שמדובר באוכלוסיה מזדקנת, החוששת לעתידה הפנסיוני, בדומה לגרמניה באירופה. והנה, כוח הרכישה של הבנק המרכזי לא עמד כנגד היציאה ההמונית הזו, והאג"ח צנחו. זו סכנה שהיתה ידועה מראש, אבל תפסה את הבנק המרכזי לא מוכן וללא פתרונות מספקים.
התנודתיות בשוק האג"ח היא למעשה שהניעה מאחורי ירידות השערים, מאחר שהיא חושפת את חולשתה של התוכנית היפנית ומעלה ספקות כבדים לגבי יישומה. נאומו של ברננקי היה רק טריגר. על כן, כדי למנוע את המשך המפולת הנגיד הטרי קורודה, שמצא עצמו מהר מאוד בעין הסערה, יצטרך להציג תוכנית פעולה שתרגיע את השוק. מעתה שוק האג"ח היפני יהיה ברומטר מכריע לגבי המשך הכיוון של שוק המניות היפני.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
