מהרשימה: 3 מניות יתר מנצחות - עם אפסייד גדול

ינון אריאלי | (14)

מסתבר שגם בשנים בהן שוק המניות המקומי הניב תשואה גרועה, עדיין אפשר היה להרוויח לא רע. בסוף 2010 פתחתי תיק השקעות הפועל על פי אסטרטגיית השקעה אוטומטית לבחירת מניות. מי שקרא טורים קודמים שלי על שיטת אושונסי, הרובוט, מניות הנט-נט או ששמע על "הספר הקטן שמכה את השוק" של ג'ואל גרינבלאט, בוודאי יודע במה מדובר. למי שלא, הכוונה היא לבחירת מספר פרמטרים פונדמנטאליים קבועים, כלומר מכפילים ויחסים פיננסים, ובאמצעותם לסנן, לדרג ולנהל תיק של כ- 20 מניות כאלו, כשהן נבחרות רק על סמך אותם קריטריונים וללא בדיקות נוספות.

אמנם שלוש שנים זאת תקופה קצרה מידי בשביל לפסוק בצורה חד-משמעית אם אסטרטגיה עובדת או לא, ובכל זאת תיק "המניות המנצחות" הזה הניב תשואה כוללת של 39.1% מאז סוף 2010 בהשוואה למדד ת"א 25 שירד ב- 2.4% או מדד היתר שעלה ב- 2.7% בלבד. אם אתם חושבים שאני מנסה לקדם את האתר בו מוצג התיק, אז לא - השירות כבר מזמן סגור למצטרפים חדשים. למרות זאת, בעקבות הפניות הרבות שקיבלתי בחודשים האחרונים, החלטתי, לעדכן אתכם בדבר מניות מהתיק.

בטור הקודם הזכרתי את חברת המחשוב אמנת, שעלתה לא מעט לאחרונה, אבל היא עדיין ממוקמת בחלק העליון של רשימת המניות המנצחות בתיק. פרט אליה יש לא מעט מניות נוספות ששווה להכיר. אחת מהן היא ויליפוד, שהזכרתי אותה כבר מספר פעמים בעבר. לא צריך להציג את החברה, שהרי כל אחד מאיתנו נתקל במוצרים שלה מידי שבוע כשאנו עושים את הקניות בסופר.

ובכן, במחצית הראשונה של 2012 החברה אמנם המשיכה לצמוח (יותר מדויק להגיד שחברת הבת ג'י. ויליפוד היא שהמשיכה לצמוח), אולם הרווחיות שלה נפגעה בצורה קשה כתוצאה מהלחץ שהפעילו עליה הקמעונאיות, בעקבות המחאה החברתית ורצונן להוריד את המחירים לצרכנים. אבל, כצפוי, המחירים חזרו לעלות, והרווחיות של ויליפוד ברבעון הרביעי של 2012 כבר חזרה לרמה שאפיינה אותה בשנים הטובות שלה. בנוסף, ויליפוד השיקה השנה מגוון מוצרים חדשים, שסייעו לה להגדיל את ההכנסות ב- 8.5% בהשוואה ל- 2011.

גם מבחינה פיננסית החברה נראית מצוין כשהיא מצוידת בכ- 95 מיליון שקלים במזומן ובנוסף השקעות בחברות בנות בשווי של 194.3 מיליון שקלים, מול בסך הכול 62.7 מיליוני שקלים של התחייבויות. במילים אחרות, החברה נסחרת כ- 12% מתחת להון העצמי שלה ובמכפילי מכירות ורווח נמוכים. כשאני מבצע הערכת שווי מלאה לחברה, אפילו תחת הנחת צמיחה מתונה בלבד בשנים הקרובות, אני מקבל מחיר הוגן של כ- 23 שקלים למניה, אפסייד של יותר מ- 40% מעל המחיר הנוכחי. ועדיין לא הזכרתי את הדיבידנד שהיא מחלקת למשקיעים, שהוסיף להם כ- 5% בשנה בממוצע (אגב, אם תמהרו עוד תספיקו ליהנות מהדיבידנד הקרוב שיחולק למי שיחזיק את המניה ב- 4/4).

מניה מנצחת מעניינת נוספת, היא ברן, שבאמצעות חברות הבנות הרבות שלה מתמקדת בחמישה תחומי פעילות: הנדסה, תקשורת, טכנולוגיות, מזון לבעלי חיים ונדל"ן. היא פועלות ב- 15 מדינות ומעסיקה 1,350 עובדים ברחבי העולם. לפי דוחות הרבעון השלישי של 2012, החברה ממשיכה להישען על מאזן חזק ומציגה גידול של כ- 8% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל מלפני שנה. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2012 כבר עומד על 3.06 שקלים למניה בהשוואה ל- 1.81 שקלים למניה ב- 2011 כולה. צבר ההזמנות של החברה נראה במגמת שיפור, כך שהצמיחה עשויה להימשך גם ב- 2013.

אני לא אכנס להערכת השווי המלאה, אבל לאוהבי המכפילים אספר כי החברה נסחרת במכפיל הון של 0.72 ובמכפיל מכירות של 0.15 בלבד. לא סתם היא מחוזרת מאוד. באוגוסט 2012 למשל, ניסה אלכסנדר נסיס, אחד האנשים העשירים ביותר ברוסיה, לרכוש את החברה והציע לשלם סכום שמשקף 29.5 שקלים למניה, גבוה ב- 30% מהמחיר הנוכחי. הניסיון נכשל, אבל אני מניח שאם ברן תמשיך להצליח, נסיס או אנשים אחרים ירצו לשים את ידם על סיפור ההצלחה הזה.

לאחרונה הזהירה ברן כי היא חוששת להחזר החוב שמגיע לאחת מחברות הבנות שלה מבטר פלייס בעקבות בניית תחנות הטעינה הראשונות בארץ. עד עתה שולמו כל הריביות במלואן ובזמן, אולם לפי מה שעולה מהדוחות של החברה לישראל, מצבה של בטר פלייס הולך ומתדרדר, ולכן ברן בוחנת את הנושא לפני פרסום הדוח הכספי שלה לשנת 2012. יכול להיות שהעניין יפגע במניה בטווח הקצר מסיבות לא-רציונאליות, אולם גם אם החוב כולו ירד לטמיון, משהו שאני בספק שיקרה, מצבה הפיננסי של ברן יישאר איתן והיא תוכל להמשיך להצליח בשנים הקרובות.

* הכותב, ד"ר ינון אריאלי, מנהל כסף למשקיעים ומייעץ לחברות, ומפעיל בלוג השקעות בכתובת http://bursa4u.com . תקנות הייעוץ הכללי של הרשות לניירות ערך אוסרות עליו להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, אולם אתם מוזמנים לפנות אליו באמצעות המייל. הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, והמניות שהוזכרו מוחזקות בתיק המניות המנצחות באתר http://www.thewinningstocks.com .

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אובססיבי לדאו-גונס 04/04/2013 14:59
    הגב לתגובה זו
    מחזורי זבל עם מרווחי אסק ביד מטורפים חוסר האפשרות לבצע מכירה בחסר כאשר מחיר המניה נסחר במחיר מופרך או שבעלי העניין נוכלים בני נוכלים
  • אנונימי 27/04/2013 14:26
    הגב לתגובה זו
    כולם נוכלים ומנסים לעשות הון בריינסטורם היא חברה אמיתית שכולנו נשמע עליה הרבה לקראת סוף השנה כאשר הניסוי האחרון יסתיים והיא אשר תביא פתרון לרוב סוגי המחלות העצביות כגון פרקינסון אלצהיימר als טרשת נפוצה ועוד... בהצלחה!!!
  • 7.
    אלכס 02/04/2013 13:40
    הגב לתגובה זו
    ינון - תודה על הניתוחים המעניינים. מה דעתך על מי עדן? תזרים שנתי של 50 מיליון יורו כל שנה מול חוב של 160 מיליון יורו. נסחרת בשווי של 40 מיליון יורו ( 180 מש"ח)
  • 6.
    אבי 02/04/2013 13:03
    הגב לתגובה זו
    למה לא הוספת את תוצאות הרבעון הרביעי- ההמלצה היתה אולי נראית אחרת.
  • 5.
    השואל המתבלבל 01/04/2013 15:42
    הגב לתגובה זו
    שואל בשיא הרצינות .. ראיתי שבבורסה בארה"ב נסחרת ב6.63ועלתה ב3 חודשים האח' ובשנה האחרונה 34% ולא נותנת דיב' ובבורסה הישראלית הנתונים שלה שונים לחלוטין ! האם בארה"ב מדובר בG ויליפוד בחברת הבת ?? במי מיהן הוא התכוון ?? תודה !
  • הכוונה לאם - ויליפוד ישראל הנסחרת בת"א (ל"ת)
    ינון אריאלי 01/04/2013 17:10
    הגב לתגובה זו
  • השואל שהבין 02/04/2013 08:23
    נקנה וננסה תודה לינון.
  • 4.
    מנתח 01/04/2013 15:25
    הגב לתגובה זו
    היי, לגב וילי פוד, לא הייתי אומר שהחברה חזרה לשיעורי רווחיות של שנים קודמות . הרווח הגולמי של החברה נסחק מהותית וכך גם הרווח התפעולי. כלומר החברה "מתאמצת" ומכורת יותר אבל עדיין לא מצליחה לקבל את הרווחים שקיבלה בעבר . עיקר הרווח של ויליפוד בשנת 2012 נובע מהכנסות מימון שיש לה כוון שהיא מחזיקה עודפי מזומן בסך של כ-250 מליון ש"ח בניירות ערך. החברה מוגבלת בחלוקת הדיבדנד שלה על פי כתב הנאמנות של מחזיקי האג"ח ולכן אין לה ברירה אלא להחזיק את הכסף בתורה כזו . אני רוצה להזכיר שבשנת 2009 מספר רב של חברות (בינהן ישראליות) החזיקו כספים עודפים בניירות ערך, רובן לא הצליחו להחזיר את הכסף שירד לטימיון . אם שנת 2013 תהיה שנה גרועה בשוק ההון אז הרווח יראה אחרת לגמרי . למעשה מניתוח נכסים של החברה היא מתנהגת נכון לעכשיו יותר כמנהלת תיקים בשוק ההון מאשר כיבואן. החברה נסחרת בשווי של 200 מליון ש"ח לעומת הון עצמי של כ 230 , אבל נניח שיהיה בשנת 2013 הפסד של 15% בתיק ניירות הערך שהיא מזיקה, נקבל מחיקה של כמעט 40 מליון ש"ח מההון העצמי, שלא לדבר על ירידת השקעות גדולה יותר . אני ממליץ להזהר מחברות "שמנהלות" כסף.
  • אנונימי 05/04/2013 23:16
    הגב לתגובה זו
    ובמידה והנתון של רווחי תיק הפורטפוליו נכונים אכן יש מקום לדאגה
  • תודה על ביקורת ענינית ובונה (ל"ת)
    תודה 02/04/2013 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בעבר המלצת על טכנופלסט, זרח ולהב וללא הצלחה. (ל"ת)
    משקיע 31/03/2013 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תרגיל ידוע בונים כמה תיקים את התיק המנצח מפרסמים (ל"ת)
    22 31/03/2013 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניב 31/03/2013 13:57
    הגב לתגובה זו
    אכלתי עם ההמלצות שלך הד"ר על מניות בארה"ב הרבה קש - עליהן מישום מה אתה אף פעם לא כותב . אז נכון שלאחרונה היו לך גם כמה פגיעות אבל לקוראים האחרים אני אומר , כבדהו ובעיקר חשדהו - יותר נפילות מהצלחות ש.
  • באמת? 02/04/2013 13:52
    הגב לתגובה זו
    אז כנראה שאתה חמור אני דווקא עשיתי תשואה יפה בעזרת מעקב אחריו אם אתה שם כסף בלי לעשות בדיקה משלך אז לך תהמר בקזינו ואל תילל. אתה אחראי על הכסף שלך.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

מכרה
צילום: Paul Carmona, Unsplash

"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית

עידן אזולאי |

הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66%   שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.

                                                        גרף של תעודת הסל COPX

בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.

צוואר הבקבוק של העשור

כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב. 

הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים. 

לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.