ביקור קצר בערך בשר בויקפדיה מלמד, כי "הבשר הינו עשיר בחלבון, בשומן ובוויטמינים שונים ...". האנלוגיה לעולם שוק ההון מבטאת בעצם את פוטנציאל התשואה הגלום בהשקעה באג"ח, בהתייחס לערכים היסטוריים בהם נסחרו האגח"ים ולפער התשואות הקיים מול סדרות חוב ממשלתיות במח"מ דומה. כלומר, משקיע ידרוש פיצוי במונחי תשואה על השקעה בחוב קונצרני, כפועל יוצא מהגדלת הסיכון אל מול התשואה שיוכל לקבל אילו השקיע בחוב ממשלתי בעל מח"מ דומה.

אחד העקרונות שמנחים משקיעים בתחום האג"ח, כי פוטנציאל התשואה בהשקעה באג"ח מוגבל בעוד שפוטנציאל ההשקעה באפיק המנייתי באופן תיאורטי אינו מוגבל. אחת האלטרנטיבות הסולידיות הקיימות להשקעה בתחום הקונצרני הינה השקעה בחוב הבנקאי - הבורסה השכילה לזהות את הקטגוריה והשיקה את מדד תל בונד צמודות בנקים בתאריך 01/05/12. בעת השקת המדד המרווח מעל הממשלתי נע סביב 1%, כאשר התשואה הפנימית עמדה על 1.4% פלוס ההצמדה למדד. נכון להיום התשואה עומדת על 1.25% בעוד שהמרווח אל מול הממשלתי ממשיך לנוע סביב 1%.

למה דווקא החוב הבנקאי?

החוב הבנקאי הינו אפיק השקעה בעל מאפיינים ייחודיים:

- רמת סיכון אשר ניתנת לחיזוי

- כמות סדרות ומנפיקים אשר מאפשרת פיזור גבוה

- סחירות גבוהה ונזילות גבוהה

- שקיפות אשר נגזרת מדרישות הרגולציה ופעילות ענפה של גופי הפיקוח

- דירוגים גבוהים. חוב איכותי.

ניתן להגדיר את החוב הבנקאי, כאבן האחרונה בשרשרת הדומינו אשר עלולה ליפול. כלומר, בכדי להגיע למצב בו המערכת הבנקאית תתקשה לשרת את החוב נדרשים תהליכים מורכבים חוצי משק, שבעיקרם חברות עסקיות יציגו ירידה בפעילות העסקית לאורך זמן. רק לאחר תקופה של חולשה ממשית במרבית ענפי המשק נתחיל לראות חברות שלא יוכלו לעמוד בהתחייבות שלהן כלפי המערכת הבנקאית בהיקף כה גדול, שעלול להשפיע על מאזני הבנקים ויפגע ביכולת שרות החוב.

יתרה מכך, המפקח על הבנקים פועל בתקופה האחרונה ליישום עקרונות באזל 3 במערכת הבנקאית. עקרונות אלה גובשו על בסיס המשבר שחל בשנת 2008 ובמרכזם חיזוק האיתנות הפיננסית של המערכת הבנקאית ושיפור יכולת שירות החוב במקרי קיצון, כדוגמת המשבר בשנת 2008. לשם המחשה, העקרונות החדשים מחייבים את דואופול הבנקים הגדולים, כלומר פועלים ולאומי לעמוד ביחסי הון ליבה שלא יפחת מ-10% עד לתאריך 01/01/17 ויחס שלא יפחת מ-9% עבור יתר הבנקים עד לתאריך 01/01/15. כך שהעקרונות באזל 3 משרתים באופן טוב יותר את בעלי החוב אל מול בעלי המניות, אשר יוגבלו, בן השאר, במשיכת דיבידנד עד לעמידה בתנאי הלימות הון הנדרשים.

כלומר, לפנינו אפיק השקעה אשר נסחר במרווח תשואה של 1% מעל הממשלתי, ומגלם תשואה ריאלית חיובית למשקיע בסטיות תקן נמוכות. בהנחה שעבורנו כמשקיעים, אין את יכולת הניבוי להעריך האם בעתיד יהיו הפסדי הון או רווחי הון, נחפש אלטרנטיבה אשר תייצר הגנה משחיקה ריאלית של הכסף, בתוספת תשואה חיובית אשר מגלמת את הסיכון שנלקח בהשקעה בחוב קונצרני.

למשקיעים הטבעונים שבנכם, הפתרונות יוצגו בטור הבא.

"הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך."