אחרי העליות: האם חלק מהאג"חים כבר יקרים מדי?
חודש אוקטובר המשיך את המומנטום החיובי בשוק האג"ח הקונצרני. מדדי התל בונד, שעלו בכ-2.7% בממוצע, השלימו מהלך עליות של 8% מתחילת השנה. המשקיעים המשיכו להגדיל משמעותית את החשיפה לאפיק זה וקרנות הנאמנות הקונצרניות גייסו במהלך חודש אוקטובר 1.3 מיליארד שקל.
מיעוט ההנפקות, הורדת הריבית של הנגיד והגיוסים הגבוהים בקרנות הנאמנות דחפו את המחירים באפיק הקונצרני כלפי מעלה. סביבת הריבית הנמוכה והיעדר אלטרנטיבה יוצרים עיוות בשוק האג"ח והתשואות הנמוכות, בעיקר באג"ח בדירוגים הגבוהים, לא מפצות בהכרח על הסיכון הטמון באפיק זה.
החברות שמזהות את רמת התשואות הנמוכה רוצות לנצל את רמתן על מנת לגייס כספים, ובעקבות כך שוק ההנפקות בת"א מתחיל להתחמם. בשבוע שעבר הנפיקו חברות כמו שלמה החזקות, איירפוט סיטי ובראק אן וי. חברות אשטרום נכסים ומגה אור החזקות מתכננות גיוסים כבר בימים הקרובים. מדדי התל בונד משקפים בממוצע תשואה של 2.1% + הצמדה במח"מ 4 שנים. האם תשואה עודפת של 1.7% מעל אג"ח ממשלתיות משקפת את הסיכון?
דוגמא טובה מייצגת סדרת תעשיה אוירית אגח ב הנסחרת בתשואה שקלית של 2.9% ללא הצמדה במח"מ 3.24, כאשר הציפיות האינפלציוניות עומדות על 2.4%. האם תשואה ריאלית של -%0.5 מצדיקה החזקה בסדרה זו?
שני סקטורים בולטים מאד ברמת התשואות הנמוכה.
המגזר הראשון הינו הבנקאות. שטרי ההון וכתבי ההתחייבות של הבנקים שנסחרים בתשואות נמוכות מאד ולא מפצים בתשואתן על הסיכון. דוגמאות לכך ניתן לראות בסדרות אגוד הנפקות 2 הנסחרת בתשואה של 0.84 צמודת במח"מ 3 שנים ומרווח של 0.85 בלבד מעל הממשלתית. מזרחי הנפקות 34 נסחרת בתשואה שקלית של 2.7% במח"מ 2.8 ובמרווח של 0.46 בלבד מעל הממשלתית.
בשבוע שעבר פורסם כי בנק ישראל יכריח את הבנקים לבצע הפרשה מיוחדת של 0.5% בגין תיק האשראי. האם בנק ישראל לא מרוצה מהיקף ההפרשות הנוכחי של הבנקים? האם הוא חושש ממחיקות גדולות בעתיד? האם לא צריכה להיות לכך השפעה של התשואות?
מגזר נוסף הוא נדל"ן, בעיקר מניב. חששות בענף המשרדים וההיצע הגובר מסמנים ירידת מחירים בענף, דבר שלא נותן ביטוי בתשואה. דוגמאות לכך ניתן לראות באגרת אמות סדרה 3 עם תשואה של 1.8 צמוד במח"מ 3.4 במרווח של 1.7 בלבד מעל הממשלתית, וריט 1 אג"ח 1 בתשואה של 0.95%+ הצמדה במח"מ של 2.6 ובמרווח של 1% בלבד מעל הממשלתית. בתקופה בה שוק הנדל"ן נמצא בנקודה רגישה, אין ספק שתמחור הסיכון בעייתי.
מלבד התשואות הנמוכות, שלא מפצות בהכרח על הסיכון, ניתן להבחין בעיוותים מסוימים בשוק הקונצרני
אלבר סדרה י' מול אלבר סדרה יא': לשתי הסדרות שעבוד זהה על צי הרכב ועל כל הזכויות הנובעות מהתקבולים עליו. LTV זהה של 96%. הסדרות מחלקות קרן שווה לאורך חיי האיגרת. המח"מ של סדרה י' הינו 1.69 והמח"מ של סדרה יא' הינו 1.8. הפרש תשואה של 0.66 מצדיק מכירה של סדרה י' ומעבר לסדרה יא'.
חלל סדרה י' מול חלל סדרה 5: חלל סדרה 5 נסחרת בתשואה של 3.6% צמודה במח"מ 2, לסדרה שעבוד על הלווין עמוס 3 שמתופעל באופן מלא ובחוזים ארוכי טווח. חלל סדרה י' נסחרת בתשואה של 2.8% צמוד במח"מ 2.5. לסדרה שעבוד על הלויין עמוס 4 שמתוכנן לשיגור בתחילת 2013. למרות סיכוני השיגור והסיכון בגיוס לקוחות נסחרת סדרה זו בתשואה נמוכה יותר מסדרה 5. סיכון זה מצדיק החלפה של סדרה י' בסדרה 5.
כדאי להמתין למימושים בשוק האג"ח, בעיקר בדירוגים הגבוהים, ולחכות לנקודת כניסה טובה יותר. למשקיעים שמחזיקים באיגרות חוב, שעודף התשואה בהן לא מתמחר את הסיכון. כדאי לממש את ההחזקה בהדרגה ולחזור בתקופות בהן התשואות יהיו טובות יותר ומשקפות את הסיכון בצורה טובה יותר.
- 6.כתבה מושקעת ומענינת. (ל"ת)משקיע 13/11/2012 00:40הגב לתגובה זו
- 5.אגחיסט 12/11/2012 17:14הגב לתגובה זולחלל סדרה 5 יש שעבוד שני, שנובע מסיבות היסטוריות בלבד. השעבוד ראשון לא קיים. למחזיקי האגח יש שעבוד שלילי ולכן דה פקטו השעבוד השני הוא הראשון.
- 4.רמי 12/11/2012 15:23הגב לתגובה זומהיכרות עימו הבחור מקצוען ביותרוהלוואי שהרצינות שלו תהייה נחלת הכלל
- 3.היועץ הזה חובבן 12/11/2012 11:39הגב לתגובה זובשעבוד שני אף אחד לא יודע מה ישאר. זו בטוחה חלשה בהרבה משעבוד ראשון. חוץ מזה, תשואה נטו הרבה יותר טובה בסדרה י'. עבור משקיע פרטי זה מה שמשנה.
- 2.יועץ נוצץ 12/11/2012 11:07הגב לתגובה זותסתכל בתשואה נטו..... התשואה בי' הרבה יותר גבוהה תסתכל בבטוחות של י' הרבה יותר טובות הקיצר לא להלחליף
- 1.מה דעתך על אלביט הדמיה לאור הרכישות של זיסר? (ל"ת)יופי טובול 12/11/2012 11:00הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
