חום יולי - אוגוסט: קיץ יבש בשוק ההנפקות

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסכם את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות במהלך 2012 ובמיוחד בחודשים יולי-אוגוסט, ומשווה את כלל הנתונים לתקופה המקבילה אשתקד
סיון ליימן |

לאחר מחצית ראשונה מצויינת בשוק ההנפקות, במהלכה גייס המגזר העסקי סכום קרוב ל-16.5 מיליארד שקלים (ממוצע של 2.75 מיליארד שקלים לחודש) - חלה נפילה חדה בהיקף הגיוס במהלך החודשים יולי - אוגוסט. בחודשים אלו גייס המגזר העסקי סכום כולל של 2.5 מיליארד שקלים בלבד, ואם מנטרלים מסכום זה את הגיוס של חברת חשמל (בערבות ממשלתית), מקבלים גיוס של 1.4 מיליארד שקלים.

סך הגיוסים בשוק ההנפקות בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2012 הסתכם ב-19 מיליארד שקל לעומת כ-24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנת 2011. מדובר בירידה חדה של מעל ל-20%. שוק זה מושפע לרעה באופן ישיר משוק אג"ח הקונצרניות - מבין 228 חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א קיימות 119 חברות להן סידרה אחת לפחות הנסחרת בתשואה של מעל ל-10%. חברות אשר האג"ח שלהן נסחרות בתשואה של מעל 10% (52% מכלל החברות) לא מסוגלות, באופן מעשי, לגייס אשראי בשוק ההנפקות. לא תורם לכך החשש מפני הסדר חוב בקבוצת אידיבי אחזקות, אשר משפיע גם הוא לרעה על שוק הקונצרניות וכמובן גם על שוק ההנפקות.

נתון נוסף המעיד על המשבר בשוק ההנפקות, הינו מספר החברות המנפיקות. בשמונת החודשים הראשונים של השנה התקיימו הנפקות של 34 חברות לעומת 67 בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, חלה ירידה דרמטית במספר החברות הלא מדורגות שהנפיקו בשמונת החודשים הראשונים של השנה - 4 בלבד לעומת 16 בתקופה המקבילה. למעשה, ההנפקה המשמעותית האחרונה של אג"ח של חברה לא מדורגת, התרחשה בתחילת אפריל ע"י חברת נפטא (גיוס של 250 מיליון שקל).

בחודש אוגוסט 2012 התבצעו הנפקות של שני בנקים (דקסיה ואגוד) בהיקף של 843 מיליון שקל בלבד. אמנם לא מדובר בחודש השלילי ביותר השנה, שכן בחודש יולי 2012 גויסו פחות מ-600 מיליון שקל ע"י אמות ואלרוב נדלן, אולם מה שמעורר נורת אזהרה הוא היעדרן של חברות שאינן בנקים משוק ההנפקות.

הבנקים שגייסו בשמונת החודשים הראשונים של 2012 קרוב ל-8.5 מיליארד שקל (גידול של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד) אחראים לכ-45% מכלל הגיוסים בשוק ההנפקות, בתקופה זו. למעשה, לאור נתון זה קשה לראות את שוק ההנפקות מתקיים ללא גיוס חוב מצד הבנקים.

לסיכום, בתקופה בה המשבר הכלכלי העולמי משפיע לרעה על המשק הישראלי, נמנעים הבנקים ממתן אשראי לחברות - דבר היוצר "מחנק אשראי". במצב זה, החברות אשר אינן מקבלות אשראי בנקאי מעוניינות לגייס אשראי בשוק ההנפקות, אך אינן מסוגלות לעשות זאת ברמת התשואות הנוכחית בשוק אג"ח הקונצרניות.

להערכתי, מגמה זו צפויה להימשך בחודשים הקרובים, כאשר החברות ייאלצו לפעול בדרכים אחרות על מנת לגייס מזומנים (מכירת נכסים, קבלת הלוואות פרטיות מגופים מוסדיים וכד').

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?