חום יולי - אוגוסט: קיץ יבש בשוק ההנפקות
לאחר מחצית ראשונה מצויינת בשוק ההנפקות, במהלכה גייס המגזר העסקי סכום קרוב ל-16.5 מיליארד שקלים (ממוצע של 2.75 מיליארד שקלים לחודש) - חלה נפילה חדה בהיקף הגיוס במהלך החודשים יולי - אוגוסט. בחודשים אלו גייס המגזר העסקי סכום כולל של 2.5 מיליארד שקלים בלבד, ואם מנטרלים מסכום זה את הגיוס של חברת חשמל (בערבות ממשלתית), מקבלים גיוס של 1.4 מיליארד שקלים.
סך הגיוסים בשוק ההנפקות בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2012 הסתכם ב-19 מיליארד שקל לעומת כ-24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנת 2011. מדובר בירידה חדה של מעל ל-20%. שוק זה מושפע לרעה באופן ישיר משוק אג"ח הקונצרניות - מבין 228 חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א קיימות 119 חברות להן סידרה אחת לפחות הנסחרת בתשואה של מעל ל-10%. חברות אשר האג"ח שלהן נסחרות בתשואה של מעל 10% (52% מכלל החברות) לא מסוגלות, באופן מעשי, לגייס אשראי בשוק ההנפקות. לא תורם לכך החשש מפני הסדר חוב בקבוצת אידיבי אחזקות, אשר משפיע גם הוא לרעה על שוק הקונצרניות וכמובן גם על שוק ההנפקות.
נתון נוסף המעיד על המשבר בשוק ההנפקות, הינו מספר החברות המנפיקות. בשמונת החודשים הראשונים של השנה התקיימו הנפקות של 34 חברות לעומת 67 בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, חלה ירידה דרמטית במספר החברות הלא מדורגות שהנפיקו בשמונת החודשים הראשונים של השנה - 4 בלבד לעומת 16 בתקופה המקבילה. למעשה, ההנפקה המשמעותית האחרונה של אג"ח של חברה לא מדורגת, התרחשה בתחילת אפריל ע"י חברת נפטא (גיוס של 250 מיליון שקל).
בחודש אוגוסט 2012 התבצעו הנפקות של שני בנקים (דקסיה ואגוד) בהיקף של 843 מיליון שקל בלבד. אמנם לא מדובר בחודש השלילי ביותר השנה, שכן בחודש יולי 2012 גויסו פחות מ-600 מיליון שקל ע"י אמות ואלרוב נדלן, אולם מה שמעורר נורת אזהרה הוא היעדרן של חברות שאינן בנקים משוק ההנפקות.
הבנקים שגייסו בשמונת החודשים הראשונים של 2012 קרוב ל-8.5 מיליארד שקל (גידול של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד) אחראים לכ-45% מכלל הגיוסים בשוק ההנפקות, בתקופה זו. למעשה, לאור נתון זה קשה לראות את שוק ההנפקות מתקיים ללא גיוס חוב מצד הבנקים.
לסיכום, בתקופה בה המשבר הכלכלי העולמי משפיע לרעה על המשק הישראלי, נמנעים הבנקים ממתן אשראי לחברות - דבר היוצר "מחנק אשראי". במצב זה, החברות אשר אינן מקבלות אשראי בנקאי מעוניינות לגייס אשראי בשוק ההנפקות, אך אינן מסוגלות לעשות זאת ברמת התשואות הנוכחית בשוק אג"ח הקונצרניות.
להערכתי, מגמה זו צפויה להימשך בחודשים הקרובים, כאשר החברות ייאלצו לפעול בדרכים אחרות על מנת לגייס מזומנים (מכירת נכסים, קבלת הלוואות פרטיות מגופים מוסדיים וכד').
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- איך להרוויח 53% ביום - רק היום
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- איך להרוויח 53% ביום - רק היום
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
