שוק ההנפקות בקיץ הישראלי: האם שווה להשקיע?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסכם את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות בשבעת החודשים הראשונים של 2012 ומשווה את הנתונים לתקופה המקבילה אשתקד
סיון ליימן | (3)

משבר החובות באירופה לצד האטה בפעילות המשק הישראלי גורמים לבנקים לצמצם את מתן האשראי לחברות במשק, כמו גם לחשש מפני יכולת החזר החוב של החברות בשוק אג"ח הקונצרני - דבר שמוביל לתשואות גבוהות באג"ח הקונצרניות ומקשה על החברות לגייס חוב בשוק ההנפקות.

לאחר פתיחת שנה חזקה בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 בשוק ההנפקות, במהלכם גויסו מעל ל-11.5 מיליארד שקל, חלה נסיגה גדולה בשוק ההנפקות. בחודשים מאי - יולי 2012 גויסו כ-6.5 מיליארד שקל בלבד. בסה"כ הסתכם הגיוס בשוק ההנפקות בשבעת החודשים הראשונים של 2012 בכ-18 מיליארד שקל לעומת כ-21 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנת 2011- ירידה של 13.5%.

פרמטר נוסף המעיד על החולשה בשוק ההנפקות הינו מספר החברות המנפיקות. בשבעת החודשים הראשונים של 2011 ראינו הנפקות של 64 חברות לעומת 33 הנפקות בלבד בשבעת החודשים הראשונים שלשנת 2012 - צניחה של כמעט 50%.

נתון נוסף המעיד על מצבו העגום של השוק הוא היעדרן של חברות לא מדורגות מהשוק. אם בשנת 2010 היוו אג"ח הלא מדורגות 10% מכלל ההנפקות, בשבעת החודשים הראשונים של 2011 כ-5% מכלל ההנפקות, בתום שבעת החודשים הראשונים של 2012 הן מהוות כ-3% בלבד מכלל ההנפקות.

בחודש יולי 2012 התבצעו הנפקות של 3 חברות בלבד (חברת חשמל, אמות ואלרוב נדלן) בהיקף כולל של כ-3.5 מיליארד שקל. אולם כאשר מנטרלים את ההנפקה של חברת חשמל שבוצעה בערבות ממשלתית ונשארים עם שתי חברות הנדל"ן (אמות ואלרוב נדל"ן ), מגלים גיוס נמוך במיוחד של פחות מ-600 מיליון שקל בחודש יולי 2012. מבדיקה שערכתי עולה שמדובר בחודש הגרוע ביותר בשוק ההנפקות בשלוש השנים האחרונות.

לסיכום, משבר החובות באירופה והאטה במשק הישראלי מובילים ל"התייבשות" שוק ההנפקות, מה שהביא את חודש יולי כחודש הגרוע ביותר בשוק ההנפקות בשלוש השנים האחרונות. למעשה שוק ההנפקות סגור כעת בפני מרבית החברות המעוניינות לגייס חוב. מדובר במצב מסוכן שעלול להוביל לגל חדש של הסדרי חוב.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אגחיסט 14/08/2012 15:00
    הגב לתגובה זו
    קנייה של כמעט 7 מיליון ע.נ במחיר 100, זה בטוח רכישה עצמית של החברה. הפארי 120. תחשבו...
  • 2.
    אגחיסט 14/08/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    טאגור קפיטל אג"ח א' פירעון מוקדם לפי תנאי ההסכם עם בעלי האג"ח. הודעת החברה לבורסה: http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=756590 ג.נ. מחזיק
  • 1.
    אגחיסט 14/08/2012 11:46
    הגב לתגובה זו
    איזי אנרגיה א- פירעון מוקדם בעוד חודש וחצי בפארי (122). הודעת החברה לבורסה: http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=751208-00&CompCd=1012&Type=Pdf ג.נ. מחזיק בנייר.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.