הסכנה מס' 1 לאנושות כיום, ואפשר להשקיע בזה

כעת, כששוב נשברו שיאי המניות, חוזרים רואי השחורות ומבטיחים מפולת. נכון, התוצאות המצוינות של הרבעון הראשון קצת מפריעות, אבל חודש מאי מגיע, התוצר של הרבעון הראשון אכזב ומתקרבים לספטמבר-אוקטובר - אז קדימה! אפשר להתחיל שוב במסע ההפחדה. מיילס יודלנד מה-Business Insider, כותב "השווקים הולכים ונעשים יותר עצבנים, והמומחים נאבקים למצוא ולהגדיר את הסיבה לכך". יודלנד מביא את המחקר שעושה דויטשה בנק בנושא הנזילות בשווקים - מחקר שהתחיל עוד במאי 2010 לאחר אירוע ה- flash crashהמפחיד, בו נפל לפתע הדאו ביותר מ-1000 נקודות ובתוך זמן קצר חזר לרמתו שלפני הנפילה.

המונח flash crash מבטא תנודה חזקה ומהירה בשוק, שבאה כתוצאה ממסחר ה- high-frequency trading או ה-Black box trading - השתלטות על המסחר לטווח הקצר במכשירים פיננסיים בעזרת האלגוריתמים, ובסופו של יום (לדעתנו) יגרם משבר, שהסוחרים ואפילו הבנקים המרכזיים לא יצליחו להתגבר עליו. בכל מקרה, לפי דויטשה בנק ואחרים הסיבה לחששות מתחדשים, שככל שהשוק עולה (ולא חשוב אם העליות מוצדקות או משוללות סיבה) המקור לעצבנות המתפתחת היא הנזילות.

הווארד מרקס, מייסד ומנהל ה-Oaktree Capital Management, שמתמחה בהשקעות אלטרנטיביות, מסכים עם הדברים ואומר כי "הנזילות ותרומתה למסחר, כולל המאפיינים הבלתי מובנים שלה, היא הגורם לעצבנות. רוח משבר 2008 מרחפת מעל השוק. השפעתה על תנודת המכשירים הפיננסיים אינה ברורה והנזילות הפכה למהות ולעיקר מאחורי התפתחות של פאניקה ומשברים". להבדיל מכל משברי העבר, משבר 2008 לא נגרם בשל עיוותים כלכליים אלא קרימינליים של בני אנוש. רבים טוענים שההזרמה האדירה (והמוצדקת) היא הסיבה העיקרית לעליות המניות (עודף כסף), ולא הנתונים הכלכליים. זו טענה מטופשת אבל טובה ככותרת, במיוחד כשהטוענים מסרבים להביט בעובדות. אז אין צורך להתרגש - מגמת העלייה במניות תימשך, עם תיקונים כמובן (באותו סוג של מסלול שהחל בתחילת 2009), למרות האכזבה מנתוני הרבעון הראשון. להזכירכם, לפני שנה בדיוק, הראו נתוני הרבעון הראשון של 2014 ירידה מפתיעה של 2.1% בתוצר. ההודעה אז הביאה גל של תחזיות למשבר, רוביני ופאבר נשלפו מהמחסן והיה תיקון של כ-3% בשבוע שלאחר מכן, אבל מאז עלה הדאו בכ-12%.

בהזדמנות זו, ברצוננו להזכיר שוב את תחום הסייבר סקיוריטי והחברות הישראליות המעורבות, בדגש על צ'קפוינט (סימול: CHKP). משרד ההגנה האמריקני הוציא החודש מסמך תחת הכותרת "THE DEPARTMENT OF DEFENSE CYBER STRATEGY", בו מפרט הפנטגון את האסטרטגיה להילחם בתופעה (אחרי שהרחיב אודות אויביה הגדולים של ארה"ב בתחום הסייבר כמו רוסיה, סין, אירן, צפון קוריאה והג'יהדיסטים למיניהם). במסגרת המלחמה מגייס הממשל את כל חברות התוכנה בעמק הסיליקום, כולל הקמת יחידה מיוחדת בפנטגון שתגייס 6200 מומחי סייבר להגנה ופיתוח נשק סייבר להתקפה. התקציב אינו מפורט במסמך, אבל מצוין ש"מדובר במיליארדים רבים". כל זה לפני שהקונגרס מפרסם את התוכנית שלו לאותה מטרה.

• "95% מהכסף בקרנות שלי במזומן" - מוביוס מחכה לירידות נוספות
• המדדים החזירו את הירידות; אודיטי זינקה ב-30%, קומפיוג'ן עם 13%

במילים אחרות, מבחינת עולם העסקים, נישת הסייבר סקיוריטי מבטיחה ביקושים גדולים לעתיד הנראה לעין. אגב, לא רק ארה"ב מקדישה כסף לנושא, אלא כל מדינות המערב. אנחנו חוזרים על הטענה שלנו שבכל אוכלוסיית חברות ההגנה על הרשת קשה מאוד לאתר חברה כל כך מעניינת כמו צ'קפוינט. נכון, המניה עשתה מהלך אדיר בשנתיים וחצי האחרונות, אבל בהשוואה למתחרות (לא רק מבחינת מכפיל אלא בחינת כל הנתונים) קשה למצוא נכס כל כך מעניין, ואם אכן יבוא סוף-סוף תיקון תינתן ההזדמנות להיכנס במחיר הוגן יותר.

בחזרה למים שמהווים את הסיכון מספר 1 לאנושות

מזה שנים שאנחנו מטרטרים לכם - חשוב להשקיע בחברות או קרנות וסלים שמייצגים השקעות במים. באים אנשי הכותרות וטוענים, "הבעיה לא אמיתית, מפעלי המתקה והטבה של מים יפתרו הבעיה, הטכנולוגיה תפטור הכל, בלה, בלה, בלה". לא רבותיי, ב-2006 המים היו במקום זניח בין 120 גורמי הסיכון לאנושות, וב-2015 עלו למקום הראשון, לפני מלחמה גרעינית, מגפות או רעב ופגעי טבע. בפעם הראשונה העניק רוב מוחלט של ראשי מדינות, מנהלים של מוסדות ללא כוונות רווח שעוסקים בנושא ומנהלי החברות המסחריות הגדולות בעולם את המקום הראשון למים כגורם מסכן לאנושות.

זה קרה בפורום הכלכלי העולמי האחרון שנערך בדבוס, שוויץ בחודש ינואר. תחת הכותרת . הם קבעו 28 סיכונים שנמדדו בשני קריטריונים, הסיכון שהאירועים יקרו בתוך עשור והפגיעה שנמדדת בגודל החורבן (devastation) הכלכלי / חברתי. בקריטריון הראשון המים מובילים, ובקריטריון השני הם במקום 8. אלא שאין משמעות לקריטריון השני אם הראשון אכן יקרה. עליית המים למקום הראשון אצל באי הפורום נחשב כשינוי מדהים בגישה שהייתה עד כה.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מעבר לכך, הדיווחים בכנס לצד משברי מים רציניים שאירעו במהלך 2014 בקליפורניה, סן פאולו וסין, הביאו את אנשי העסקים הגדולים ומנהיגי העולם להכרה שבעיית המים באמת מהווה את הסיכון הגדול לחברה ולכלכלה הגלובלית ושהגיע הזמן לפעול. בוב סנפורד, יו"ר חברת הייעוץ Canadian Partnership Initiative שמייעצת לממשלות בנושא המים, אמר ש"למדנו בכנס כי מספר האנשים ללא מתקני שירותי מים בסיסיים בעולם עבר את רף 2.5 מיליארד ב-2014, וזה כשלעצמו אסון מתקרב מבחינת הזיהום. הוצגו לפנינו מסמכים ועובדות שהרבה מהחיים ומעולם העסקים מושפעים ממה שיקרה למים, והאמת היא שעד לאחרונה לא ידענו עד כמה היציבות הכלכלית והחברתית בעולם תלויה בהידרולוגיה".

חשוב להבין שבעיית המים היא הרבה מעבר לבעיית חוסר מי השתייה. זו האחרונה הינה רק בעיה "קטנה" יחסית במכלול הבעיות שעלולות להיגרם ממשבר מים. התברואה והתזונה הן המובילות, וישנו חשש מתגבר שמחסור במים עלול להתחיל בקונפליקטים צבאיים באזורים שונים. ההכנסה השנתית מתעשיית הטיפול במים תגיע השנה ל-375 מיליארד דולרים וגדלה בקצב שנתי של 4%-5% (תעשיית המים כולה מגלגלת למעלה מ-600 מיליארד). כ-50% מהסכום מגיע משירותי המים ברשויות ומתוך זה כ-40% הולך לסקטור הפרטי והיתרה לממשלות. 26%-27%, כ-100 מיליארד, הולכים לשירותי הייעוץ לטיפול במים, בעיקר לחברות הנדסה. ציוד וכימיקלים גובים כ-21%-22% ואילו 2%-3% באים מציוד טיפול ביתי. כשמדובר במי שתיה החקלאות, למרות ההתקדמות המהירה והגדולה בתחליפים, היא עדיין המשתמש הגדול ואחריה הצרכנים. המשתמשים הגדולים בתעשייה הם התעשייה הכימית ותעשיית האנרגיה (הזיקוק).

החברות שמובילות את התעשייה הן כאלו, שלצד הטיפול במים, מתעסקות (ומובילות) בתחומי האנרגיה והטיפול באשפה. כפי שקרה בכל תחום תעשייתי, גם כאן משנה המהפכה הטכנולוגית את התעשייה ומוסיפה לה נישות חדשות לבקרים כך שקשה מאוד, למשקיע ההדיוט, לבחור בחברת מים "מנצחת". בנוסף, חשיבות הטיפול במים ופוטנציאל ההכנסות מכניסים לתחום יותר ויותר חברות ענק שמתעסקות בתחומים קרובים, כמו חברות תשתיות, אקולוגיות, כימיות וביולוגיות ועוד. המטרה, כמו בכל מגזר תעשייתי, היא להגיע להובלה בשוק ולהציע חבילת טיפול במים - מה שמייצר תעשייה בעלת מבנה אוליגופוליסטי. החברות שמובילות הן שתי הצרפתיות הענקיות, סואץ (סימול: SEV.PA) וויאוליה (סימול: VIE.PA), ג'נרל אלקטריק (סימול: GE), חברות אמריקניות גדולות ומוטות טכנולוגיות כמו דנהאר (סימול: DHR ), אמריקן ווטר וורקס (סימול: AWK), אקווה אמריקה (סימול: WTR), אמריקן סטייט ווטר (סימול: AWR), חברת הנדסת המים מניו יורק, Xylem (סימול: XYL) ועוד.

בשנים האחרונות נוספו חברות הודיות וסיניות לתחום, ופעילות חברות ההון הפרטיות גדלה בהתמדה, קרן Permira הבריטית (שרכשה שליטה בנטפים) לדוגמא. ואם הזכרנו את נטפים אז ישנה כמובן ישראל, חלוצת הטיפול במים, זו שהתחילה את הכל והביאה לעולם את ההתפלה, הטיפול במליחים, את נטפים והטפטפות, תה"ל, מקורות ועדיין מהווה כיצרנית סטארטאפים ורושמת פטנטים מובילה בתחום, ומה יש לנו מזה? הרבה תהילה והרבה סטארט אפים מוטי אקזיט.

מה צריך המשקיע במים לעשות?

כפי שכתבנו, היכולת לבחור ב"חברה מנצחת" קשה ביותר, אבל במקרה זה ישנן קרנות וסלים שמכסים היטב את התחום, ובמיוחד משפחת הקרנות של בנק פיקטאט השווייצרי שמריץ 14 קרנות מתמחות במים בכל המטבעות המובילים. אנחנו, כידוע לכם מהכתבות, עוקבים מקרוב מזה כ-15 שנה אחרי קבוצת פיקטאט - מים שמנהלת למעלה מ-20 מיליארד דולרים ומובלת על ידי 2 תותחים כמו האנס פורטנר ופיליפה רואנר.

אניית הדגל של פיקטאט-מים, PICWAPA:LX (בבלומברג) החלה לפעול בינואר 2000 ומנוהלת בדולרים, אירו, פרנקים וליש"ט (מספרי ISIN שונים). במהלך חמש השנים האחרונות היא הניבה 90% תשואה ו-31.8% בשנה האחרונה. ההשקעות הגדולות בקרן (מעל 3% מהנכסים כל אחת) הן SEV.PA, PNN.L (שהחליפה לאחרונה את Veolia שעלתה דרמטית לאחרונה), DHR, XYL, AWK ו-VIE.PA (שמאז אוקטובר עלתה ב-63% והורדה למקום השישי בקרן).

קבוצת פיקטאט משקיעה גם בחברות פרטיות וגם בסטארט אפים שעיסוקם במים. לצד קבוצת פיקטאט יש מספר גדול של סלים למים כמו PHO, PIO,CGW, FIW ואחרים או קרנות מים כמו Allianz RCM Global Water Fund (סימול: AWTAX) או PFW Water Fund (סימול: PFWAX) ועוד שכולן מניבות, פחות או יותר, את אותה תשואה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.