ככה קובעים מחיר מטרה ומגשימים חלומות בו זמנית

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של Bizportal, על הדרך בה קובעים מחיר מטרה בשוק ההון, ואיך זה קשור לגנום האנושי?

שלמה גרינברג | 19/03/2015 10:05 (15)

נושאים בכתבה וול סטריט

לפי רויטרס, נכון לסוף השבוע, 49 אנליסטים של צד המכירה מכסים את מניית אפל (סימול: AAPL), 35 בהמלצת "קניה", 12 ב"החזק" ו-2 ממליצים למכור. לצדם של אלו פועלים עשרות רבות של אנליסטים של צד הקניה, שאינם מוכרים לציבור הרחב בכלל ולא מופיעים בתקשורת. אלו בודקים את המניה עבור קרנות פנסיה, נאמנות, מגננה וסתם משקיעים גדולים שרוצים "עצה פרטית". השפעתם של האחרונים על תנועת מניות גדולה לא פחות, כנראה יותר מזו של אחיהם שבצד המכירה. על כל אלו ישנם כמובן אתרי האלגוריתמים שמאפשרים למשקיע עצמו להפוך לאנליסט לעת מצוא, ולבסוף ידוענים מהסוג של קרמר שהשפעתם גדולה אולי משל כל האנליסטים.

רוב המשקיעים, לבטח מיליוני סוחרים שהשפעתם על התנודה היומית בוול סטריט הולכת ומתעצמת, לא צוללים לתוך האנליזה ולומדים אותה - רובם מעוניינים רק בשורה התחתונה. כנראה שבשל כך, במהלך היווצרות המומנטום המטורף של 1996-2000, הוסיפו אנליסטים את "מחיר המטרה", כעוד ציון דרך למשקיע. בעולם של כותרות מחירי המטרה הפכו ללהיט. אנליסט בית ההשקעות,Global Equities Research , טריפ צ'אודרי, העניק בשבוע שעבר המלצת קניה ל-AAPL עם מחיר מטרה של 165 דולרים - 34% מעל מחיר המניה ביום ההמלצה. באותו היום בדיוק בא האנליסט של הבנק הגרמני המכובד,Berenberg , עדנן אחמד, מומחה בעל שם בתחום התקשורת החכמה, עם המלצת "מכירה" ומחיר מטרה של 80 דולרים - ירידה של 31% מהמחיר ביום ההמלצה. אז מילא שיש אנליסטים שחושבים הפוך, אבל משקיעים רבים שואלים איך נקבע מחיר המטרה? ומה עושים אם וכאשר מחיר המניה מגיע למחיר המטרה שקבע האנליסט?.

התשובה לשאלה השנייה פשוטה. האנליסט מתאם את מחיר המטרה על פי תנועת מחיר המניה בפועל והנתונים המשתנים. כדוגמא, אם מחיר מניית AAPL יתקרב בתוך חודשיים - שלושה לכיוון 165 דולרים שצ'אודרי קבע בשבוע שעבר, הוא ישנה את מחיר המטרה כלפי מעלה. במקרה של שינוי בנתונים, ישנה את ההמלצה ל"החזק" או "מכירה". אפשר להניח שבמקרה כזה גם אחמד יצטרך לעדכן את המלצתו. אבל עדיין, איך מחליטים צ'אודרי ואחמד על מחירי המטרה שקבעו?

ובכן, מחירי המטרה, למרות טענות הציניקנים, אינם מספרים שמצוצים מהאצבע. האקדמיה, כמנהגה, מספקת את התשובה. ישנם מודלים שנבנו במיוחד לצורך קביעת מחיר מטרה. מודלים שמתבססים על מערכת היחסים בין הכנסות ותזרימי מזומנים לטווח של שנה או שנתיים ליחסים, כמו P/E, EPS או מודלים שמתבססים על היחס שבין הערך העסקי של החברה לרווח שלפני מס והוצאות פיננסיות, "מעורבבים" בערך נוכחי של תזרים המזומנים ועוד.

מודלים אלו, שהולכים ומשתכללים עם ההתקדמות איסוף ועיבוד האינפורמציה, מסוגלים בהחלט לספק מחיר מטרה לעוד שנה למניה, ובתנאי שתופעות "חריגות" כמו מומנטום בלתי מוסבר או זעקות "עליהום" של קרמר ודומיו אינן הורסות את המודל. האנליסט Paul Lechem מבית ההשקעות CIBC, שאחוזי ההצלחה שלו בקביעת מחירי מטרה גבוהים יחסית, סיכם זאת כך, "בהסתמך על כל המשתנים הידועים, רוב הסיכויים מצביעים על כך שמחיר מטרה יתאמת תוך 12-18 חודשים מיום קביעתו. אבל במהלך אותו הזמן החיים יכולים להשתנות לחלוטין, שלא להזכיר שינויים חיצוניים כמו הריבית, האינפלציה או מצב הרוח של המשקיעים. כך שלעיתים מחיר המטרה לא יתממש ואנחנו מנסים לתאם כל הזמן".

ב-2006 נעשה מחקר גדול באוניברסיטת הרווארד על 100 אלף מחירי מטרה, והתברר ש-45% ממחירי המטרה פגעו (המניה הגיעה למחיר המטרה בתוך הזמן המוצהר), 24% הגיעו לפני ובעיקר הרבה אחרי התקופה והיתר(31%) "אבדו בדרכם למטרה". לנו המשקיעים מדובר בעוד מכשיר עזר אינפורמטיבי לקבלת החלטות, וכך צריך להתייחס אליו.

הרצף הגנומי מתקרב לבשלות מסחרית; אילומינה מובילה במירוץ

ההתקדמות המהירה שכולנו עדים לה במדע הרפואה היא תוצאה ישירה של התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה בלווי השקעות של מיליארדי דולרים - הכל תוך שילוב בין אקדמיה, מכוני מחקר, תעשייה, משקיעים פרטיים והממשלה. אחד מראשי החץ של ההתקדמות, ואולי הפריצה הגדולה ביותר, הייתה ועדיין ההתפתחות בתחום הרצף הגנומי (genomic sequencing) וניצול הידע שנבע מהבנתו והיכולת לנצלו בתחומי הרפואה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תרופת ה-evolocumab למשל, שמפתחת ענקית הביוטכנולוגיה, אמג'ן (סימול: AMGN), נגד הכולסטרול הרע ורמות כולסטרול גבוהות, היא תוצאה אחת של ההתפתחות הנ"ל. התרופה נמצאת כרגע בסוף השלב האחרון של הבדיקות הקליניות ומקדימה במירוץ תרופות מתחרות, שכולן ממשיכות באמצעות ההתקדמות בזיהוי פעילות הגנים. התרופות הדומות המתחרות מפותחות על ידי ענקיות תרופות אחרות כמו סנופי (סימול: SNY), ריגנרון (סימול: REGN) ופייזר (סימול: PFE). אם ה-evolocumab (או אחת המתחרות) תעבור אישור FDA, זו תהיה פריצת הדרך המשמעותית ביותר מאז הוציאה מארק (סימול: MRK) את תרופת העל שלה, ה-lovastatin, ב-1978, שהפכה בסיס לתרופה היחידה להורדת כולסטרול עד היום. מדובר בשוק של למעלה מ-10 מיליארד דולר בארה"ב לבדה, שגדל במהירות, ש-71 מיליון אמריקנים סובלים מהבעיה.

מגשימים חלום

בטור היום נתמקד באילומינה. החברה הוקמה על החלום לנצל את התקדמות המהפכות על מנת ליישם בצורה מעשית את האפשרויות המסחריות / רפואיות שנובעות מההתפתחויות ב"ריצוף". אילומינה הצליחה למעשה להגשים את אחד החלומות הגדולים של הבועה הטכנולוגית של 2000. ננסה להבין מה החברה עושה, מדוע היא מוערכת בהערכת חלל וכיצד בונים ענקית שכזו מחלום. נתחיל מהסוף, אינך מנסה לבנות חברה כזו, ולבטח לא תצליח לעשות זאת, אם באיזשהו שלב אתה חושב על אקזיט.

אילומינה נוסדה באפריל 1998, חודש לפני שד"ר קרייג וונטר, מייסדה ומנהלה של חברת סלרה ויו"ר המכון לחקר הגן, הדהים את העולם ו-וול סטריט, כאשר הציג, בפעם הראשונה בהיסטוריה, מפת גנום מלאה של ייצור חי, אורגניזם. 3.3 מיליארד דולרים הושקעו בפיתוח הרצף הגנומי, 3 מיליארד מתוכם מהתקציב הממשלתי של ארה"ב והיתר מקרנות הון פרטיות. סלרה (סימול: CRA) שברה בשנת 2000 כל שיא הערכה בתחום הרפואי, למרות שהחברה לא מכרה כלום או פיתחה מוצר כלשהו. חלק משמעותי מהתנפחות בועת 2000 בנאסד"ק "שייך" לסלרה, בעקבותיה כל מניות הביו טיפסו לשיאים, שכמעט אף אחת מהן אינה מתקרבת היום להערכות דאז. אבל דבר אחד נעשה ברור ב-1997-8 - אפשר לנצל את ההצלחה של סלרה בתחום הרפואי המסחרי. מתי? איש לא ידע, אבל וול סטריט כאמור יצאה מגדרה.

ILMN הונפקה בקיץ 2000, כשהשוק כבר היה בהתדרדרות, ולכן לא השתתפה בחגיגות הבועה. המניה הונפקה לפי 17 דולר למניה בערכים מתואמים להיום. בתחילת 2003 נחתה על דולר אחד בלבד. אפימטריקס (סימול: AFFX), שמתחרה בה עד היום והוקמה בשנת 1991, הונפקה לפי 8 דולר ב-1996. הגיעה ל-170 דולר בשנת 2000 ובסוף 2001 נחתה על 15 דולרים, ועדיין, 14 שנים מאוחר יותר AFFX מתחת למחיר השפל של 2001. אבל ILMN עלתה מאז פי 193 פעמים. כיצד דבר כזה קורה? זה קורה כאשר חברה מזהה שההתקדמות הטכנולוגית מייצרת אפשרויות חדשות (טכנולוגיות ותהליכים) שעונות על צרכים מעשיים בעולם הרפואה, ומצליחה ליישם זאת בצורה מסחרית. אם תעקבו אחרי מניית ILMN תגלו שהחל מ-2005 - עת המכון הלאומי לחקר הגנום האנושי בארה"ב הגיע למסקנה שהגיע הזמן לחבר בין הידע המתפתח בגנומיקה לתעשייה הרפואית - התחילה הנסיקה.

המכון החליט שהגיע הזמן לקדם את הרפואה בארה"ב באמצעות אינטגרציה של רפואה גנומית לתוך הרפואה הכללית. "באמצעות הגנומיקה", הודיע המכון, "יתאפשר לתפור על ידי שימוש באינפורמציה גנומית, חליפה רפואית ברמת האינדיבידואל... אפשר יהיה לעצב תרופות ותהליכים אפקטיביים בהרבה מהקיימים...". מנהלי אילומנה באותם זמנים, היו"ר William Rastetter והמנכ"ל Jay Flatley, שמובילים את החברה מאז 1998. בהתבסס על הידע שנצבר בתחום הגנומיקה, שני תותחי-העל גם בתחום מדעי החיים ובניהול, החליטו לקחת את האתגר ולהתמקד בייצור מכשירים ותהליכים, שיתמכו בפיתוח ויצירה של תרופות המבוססות על התחום - בדיוק כפי שעשתה בזמנו תרמו פישר (סימול: TMO) בתחום המכשור המעבדתי, והצליחה, ובדיוק כפי שמוביליי (סימול: MBLY) מנסה לעשות בתחום ההגנה על הרכב והנוסעים בו, נקווה שתצליח.

ב-2005 החברה מכרה ב-50.6 מיליון והפסידה 6.2 מיליון או 9 סנט למניה. 9 שנים לאחר מכן, 2014 נחתמה עם הכנסות של 1.86 מיליארד דולרים, רווח נקי של 353.4 מיליון ורווח של 2.74 דולר למניה. הקונצנזוס מעריך שהשנה תסתיים עם מכירות של 2.26 מיליארד, רווח נקי של 462 מיליון ורווח למניה של 3.21 דולר.

מה החברה עושה בדיוק?

היא המובילה בעולם בטיפול ברצף (sequencing) ובפתרונות מבוססי-מערך (array-based solutions) לשימוש באנליזות גנטיות ובתחומים שונים ורבים. הם מאפשרים אימוץ פתרונות גנומיים במחקרים ובתהליכים קליניים. הלקוחות הם מרכזי מחקר בתחום הגנומיקה, מוסדות אקדמאיים, בתי חולים וחברות מובילות בתחומי הפרמקולוגיה, הביולוגיה, החקלאות, האבחון המולקולרי ועוד. מאז 2006 החברה "אוספת" כל מתחרה או סטארט-אפ שנראה להם מתאים לקידום עסקיהם. כמה מהחברות המבטיחות ביותר בתחום נרכשו במהלך השנים, כמו החברה הפרטית לתוכנות חיפוש בתחום הרפואי, NextBio , שבין לקוחותיה תמצאו את ג'ונסון אנד ג'ונסון, ריגנרון ועוד. בשבוע שעבר היא נבחרה על ידי Merck Serono (הידועה לנו היטב מהפעילות הרחבה שהייתה לה בישראל, ומתחרה, יחד עם BIIB, בטבע בתחום הטרשת) לפתח את הדור הבא של הרצף הגנומי לשימוש בתחום מחלות הסרטן.

אילומינה, עם הערכה גבוהה מדי לטעמינו, מובילה נישה שצומחת במהירות ונמצאת רק בתחילת דרכה. הנהלתה הוכיחה שהיא מובילה את החברה בצורה הטובה ביותר, ונראה לנו (כפי שראינו בזמנו במקרה של תרמו-פישר) שיהיה קשה מאוד למתחרות לסלקה מהבכורה. אנחנו מאמינים שבתיקון הבא, אם וכאשר יגיע, תתחילו לאסוף ואנחנו מקווים שקומפיוג'ן (סימול: CGEN), שגם היא מסתובבת באותם חוגים, תנסה ללמוד מהניסיון של אילומינה. ישראל עדיין מהמובילות בכל נושא פיענוח הגנים, ה-DNA ושאר ירקות, וחבל אם לא תצא מכאן איזו מובילה במשהו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

15.
רוני ס. 24/02/2016 20:44
הגב לתגובה זו
חביבי ממליץ לך לחזור לבית הספר, איך הטלת קוביה זה 50:50 איך ?? מחיר מטרה בין אם תרצה או לא עוזר לנו לחזק את התחושת ביטחון בעת הקנייה/מכירה. וזה ידידי הדבר הכי חשוב. כדי שתוכל להגיד יאללה איזה שיחוק ולפעמים כוסאמ* איזה עצבים
14.
ל-10 מספיק עם שאלות קיטבג (ל"ת)
חיים 23/03/2015 10:22
הגב לתגובה זו
13.
תודה ובקשה להרחבת התשובה.... (ל"ת)
נחום 23/03/2015 01:00
הגב לתגובה זו
12.
שלמה גרינברג 22/03/2015 14:47
הגב לתגובה זו
ליוסי (10): חבל שלא קראת את הכתבה הקודמת, אכן "עשו שם משהו" למאת (11):איני "טוען", המחקר נעשה. הטלת קובייה זה 50:50 ואני, אם אתה עוקב, איני חסיד של שום מודל, מלבד "מודל האיכות לטווח הארוך" לחיזוי מחירי מניות.
11.
21/03/2015 14:02
הגב לתגובה זו
עם אתה טוען על סמך מחקר גדול שנעשה ב -2006 שעל מדגם של 100 אלף מחירי מטרה, והתברר ש-45% ממחירי המטרה פגעו (המניה הגיעה למחיר המטרה בתוך הזמן המוצהר), 24% הגיעו לפני ובעיקר הרבה אחרי התקופה והיתר(31%) "אבדו בדרכם למטרה". אתה מדבר על תוצאה אקראית לחלוטין שלא שונה מהטלת קובייה . לכן המודל הזה לא יעיל לחיזוי מחיר מטרה של מנייה עדיין.
10.
ראיתי שינוי במחיר המניה של VISA...עשו שם משהו? (ל"ת)
יוסי 20/03/2015 17:46
הגב לתגובה זו
9.
שלמה גרינברג 20/03/2015 16:24
הגב לתגובה זו
אכן אתה צודק וכמובן, כהרגלה אפשר לומר, החברה לא פרסמה הודעה על כך לא באתר שלה ולא בפירסומים לבורסה מה שלצד האיחור בפרסום הדוחות מסביר הבריחה מהמניה. נראה שההנהלה הנוכחית לא למדה מטעויות קודמתה
8.
שלמה גרינברג 20/03/2015 14:10
הגב לתגובה זו
איני נותן הערוכות פרטיות אבל כדי לעזור לך להחליט הרי לך הערכה מקיפה ומעניינת על AAPL שתענה על כול שאלותיך: http://www.trefis.com/company?hm=AAPL.trefis&from=search#
7.
משה 20/03/2015 14:00
הגב לתגובה זו
http://secfilings.nasdaq.com/filingFrameset.asp?FileName=0001178913%2D15%2D000850%2Etxt&FilePath=%5C2015%5C03%5C12%5C&CoName=RADA+ELECTRONIC+INDUSTRIES+LTD&FormType=6%2DK&RcvdDate=3%2F12%2F2015&pdf=
6.
שלמה גרינברג 19/03/2015 20:01
הגב לתגובה זו
למשה (1): החברה לא פרסמה כוונה כזו עדיין, היכן ראית זאת? אני חושב שהירידות הן תוצאה של חששות מאי פרסום הדוחות ומ"עייפות" המשקיעים שהתלבשו על המניה בעבר. לנחום (2): אין שום דמיון בין התקופות לתם (3): ראשית הפער אינו שונה ממקרים דומים אחרים. במקרה הספציפי הזה יש לדבר 3 סיבות. האחת, שכרגע לא צופים ש ABBV תעלה את ההצעה, השנייה היא שיש תביעה לברור העסקה והשלישית, החשובה, שבעלי מניות PCYC מקבלים מזומן ומניות ABBV
5.
איחטיאנדר 19/03/2015 16:06
הגב לתגובה זו
אשמח לדעת מה דעתך האישית על החברה. אולי פחות מהמחיר הנוכחי, אלא באופן כללי. אתה מתייחס אליה כחברת מוצר (בסגנון סוני של שנות ה-90? חברת "אקוסיסטם"? משהו אחר? התובנות שלך תמיד מרתקות.
4.
ביוכימאי 19/03/2015 15:39
הגב לתגובה זו
אשמח לדעתך עלייה.. תודה רבה
3.
תם 19/03/2015 15:12
הגב לתגובה זו
abbv רכשה לאחרונה את חברת פרמסיקליקס (pcyc) בסכום של 21b כעת pcyc נסחרת בשווי של ~19.5b מה שמשקף 8% ארביטראז.מפני מה אן הפער הניסגר?(לכאורה הסיכוי שרגולטור לא יאשר תרכישה נראה נמוך ביותר)
2.
נחום 19/03/2015 11:27
הגב לתגובה זו
שלום מר גרינברג. האם לדעתך אנו בפיתחה של תקופה(אא"כ יקרה משהו חריג....) הדומה לזו של סוף 99' תחילת 2000 בה האנליסטים הוציאו המלצות עם מחיר יעד ותוך זמן קצר מהצפוי המניה הגיעה לשם והם "נאלצו" להעלות את מחיר היעד וחוזר חלילה....?
1.
משה 19/03/2015 10:58
הגב לתגובה זו
שלמה האם תוכל לתת הערכה לאור הכוונה לבצע הנפקת מדף ע"מ לנקות את המאזן מהחוב לבע"מ.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל | 27/10/2025 08:57

נושאים בכתבה שמואל חרל"פ תרומה

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

להמשך הכתבה לחץ כאן