לפי רויטרס, נכון לסוף השבוע, 49 אנליסטים של צד המכירה מכסים את מניית אפל (סימול: AAPL), 35 בהמלצת "קניה", 12 ב"החזק" ו-2 ממליצים למכור. לצדם של אלו פועלים עשרות רבות של אנליסטים של צד הקניה, שאינם מוכרים לציבור הרחב בכלל ולא מופיעים בתקשורת. אלו בודקים את המניה עבור קרנות פנסיה, נאמנות, מגננה וסתם משקיעים גדולים שרוצים "עצה פרטית". השפעתם של האחרונים על תנועת מניות גדולה לא פחות, כנראה יותר מזו של אחיהם שבצד המכירה. על כל אלו ישנם כמובן אתרי האלגוריתמים שמאפשרים למשקיע עצמו להפוך לאנליסט לעת מצוא, ולבסוף ידוענים מהסוג של קרמר שהשפעתם גדולה אולי משל כל האנליסטים.

רוב המשקיעים, לבטח מיליוני סוחרים שהשפעתם על התנודה היומית בוול סטריט הולכת ומתעצמת, לא צוללים לתוך האנליזה ולומדים אותה - רובם מעוניינים רק בשורה התחתונה. כנראה שבשל כך, במהלך היווצרות המומנטום המטורף של 1996-2000, הוסיפו אנליסטים את "מחיר המטרה", כעוד ציון דרך למשקיע. בעולם של כותרות מחירי המטרה הפכו ללהיט. אנליסט בית ההשקעות,Global Equities Research , טריפ צ'אודרי, העניק בשבוע שעבר המלצת קניה ל-AAPL עם מחיר מטרה של 165 דולרים - 34% מעל מחיר המניה ביום ההמלצה. באותו היום בדיוק בא האנליסט של הבנק הגרמני המכובד,Berenberg , עדנן אחמד, מומחה בעל שם בתחום התקשורת החכמה, עם המלצת "מכירה" ומחיר מטרה של 80 דולרים - ירידה של 31% מהמחיר ביום ההמלצה. אז מילא שיש אנליסטים שחושבים הפוך, אבל משקיעים רבים שואלים איך נקבע מחיר המטרה? ומה עושים אם וכאשר מחיר המניה מגיע למחיר המטרה שקבע האנליסט?.

התשובה לשאלה השנייה פשוטה. האנליסט מתאם את מחיר המטרה על פי תנועת מחיר המניה בפועל והנתונים המשתנים. כדוגמא, אם מחיר מניית AAPL יתקרב בתוך חודשיים - שלושה לכיוון 165 דולרים שצ'אודרי קבע בשבוע שעבר, הוא ישנה את מחיר המטרה כלפי מעלה. במקרה של שינוי בנתונים, ישנה את ההמלצה ל"החזק" או "מכירה". אפשר להניח שבמקרה כזה גם אחמד יצטרך לעדכן את המלצתו. אבל עדיין, איך מחליטים צ'אודרי ואחמד על מחירי המטרה שקבעו?

ובכן, מחירי המטרה, למרות טענות הציניקנים, אינם מספרים שמצוצים מהאצבע. האקדמיה, כמנהגה, מספקת את התשובה. ישנם מודלים שנבנו במיוחד לצורך קביעת מחיר מטרה. מודלים שמתבססים על מערכת היחסים בין הכנסות ותזרימי מזומנים לטווח של שנה או שנתיים ליחסים, כמו P/E, EPS או מודלים שמתבססים על היחס שבין הערך העסקי של החברה לרווח שלפני מס והוצאות פיננסיות, "מעורבבים" בערך נוכחי של תזרים המזומנים ועוד.

• אורקל עולה 5%, נייק צונחת 10%, מה קורה בחוזים לקראת פקיעה מרובעת?
• וול-סטריט ננעלה באדום: הנאסד״ק נפל ב-1.8%, אנבידיה איבדה 4%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מודלים אלו, שהולכים ומשתכללים עם ההתקדמות איסוף ועיבוד האינפורמציה, מסוגלים בהחלט לספק מחיר מטרה לעוד שנה למניה, ובתנאי שתופעות "חריגות" כמו מומנטום בלתי מוסבר או זעקות "עליהום" של קרמר ודומיו אינן הורסות את המודל. האנליסט Paul Lechem מבית ההשקעות CIBC, שאחוזי ההצלחה שלו בקביעת מחירי מטרה גבוהים יחסית, סיכם זאת כך, "בהסתמך על כל המשתנים הידועים, רוב הסיכויים מצביעים על כך שמחיר מטרה יתאמת תוך 12-18 חודשים מיום קביעתו. אבל במהלך אותו הזמן החיים יכולים להשתנות לחלוטין, שלא להזכיר שינויים חיצוניים כמו הריבית, האינפלציה או מצב הרוח של המשקיעים. כך שלעיתים מחיר המטרה לא יתממש ואנחנו מנסים לתאם כל הזמן".

ב-2006 נעשה מחקר גדול באוניברסיטת הרווארד על 100 אלף מחירי מטרה, והתברר ש-45% ממחירי המטרה פגעו (המניה הגיעה למחיר המטרה בתוך הזמן המוצהר), 24% הגיעו לפני ובעיקר הרבה אחרי התקופה והיתר(31%) "אבדו בדרכם למטרה". לנו המשקיעים מדובר בעוד מכשיר עזר אינפורמטיבי לקבלת החלטות, וכך צריך להתייחס אליו.

הרצף הגנומי מתקרב לבשלות מסחרית; אילומינה מובילה במירוץ

ההתקדמות המהירה שכולנו עדים לה במדע הרפואה היא תוצאה ישירה של התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה בלווי השקעות של מיליארדי דולרים - הכל תוך שילוב בין אקדמיה, מכוני מחקר, תעשייה, משקיעים פרטיים והממשלה. אחד מראשי החץ של ההתקדמות, ואולי הפריצה הגדולה ביותר, הייתה ועדיין ההתפתחות בתחום הרצף הגנומי (genomic sequencing) וניצול הידע שנבע מהבנתו והיכולת לנצלו בתחומי הרפואה.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

תרופת ה-evolocumab למשל, שמפתחת ענקית הביוטכנולוגיה, אמג'ן (סימול: AMGN), נגד הכולסטרול הרע ורמות כולסטרול גבוהות, היא תוצאה אחת של ההתפתחות הנ"ל. התרופה נמצאת כרגע בסוף השלב האחרון של הבדיקות הקליניות ומקדימה במירוץ תרופות מתחרות, שכולן ממשיכות באמצעות ההתקדמות בזיהוי פעילות הגנים. התרופות הדומות המתחרות מפותחות על ידי ענקיות תרופות אחרות כמו סנופי (סימול: SNY), ריגנרון (סימול: REGN) ופייזר (סימול: PFE). אם ה-evolocumab (או אחת המתחרות) תעבור אישור FDA, זו תהיה פריצת הדרך המשמעותית ביותר מאז הוציאה מארק (סימול: MRK) את תרופת העל שלה, ה-lovastatin, ב-1978, שהפכה בסיס לתרופה היחידה להורדת כולסטרול עד היום. מדובר בשוק של למעלה מ-10 מיליארד דולר בארה"ב לבדה, שגדל במהירות, ש-71 מיליון אמריקנים סובלים מהבעיה.

מגשימים חלום

בטור היום נתמקד באילומינה. החברה הוקמה על החלום לנצל את התקדמות המהפכות על מנת ליישם בצורה מעשית את האפשרויות המסחריות / רפואיות שנובעות מההתפתחויות ב"ריצוף". אילומינה הצליחה למעשה להגשים את אחד החלומות הגדולים של הבועה הטכנולוגית של 2000. ננסה להבין מה החברה עושה, מדוע היא מוערכת בהערכת חלל וכיצד בונים ענקית שכזו מחלום. נתחיל מהסוף, אינך מנסה לבנות חברה כזו, ולבטח לא תצליח לעשות זאת, אם באיזשהו שלב אתה חושב על אקזיט.

אילומינה נוסדה באפריל 1998, חודש לפני שד"ר קרייג וונטר, מייסדה ומנהלה של חברת סלרה ויו"ר המכון לחקר הגן, הדהים את העולם ו-וול סטריט, כאשר הציג, בפעם הראשונה בהיסטוריה, מפת גנום מלאה של ייצור חי, אורגניזם. 3.3 מיליארד דולרים הושקעו בפיתוח הרצף הגנומי, 3 מיליארד מתוכם מהתקציב הממשלתי של ארה"ב והיתר מקרנות הון פרטיות. סלרה (סימול: CRA) שברה בשנת 2000 כל שיא הערכה בתחום הרפואי, למרות שהחברה לא מכרה כלום או פיתחה מוצר כלשהו. חלק משמעותי מהתנפחות בועת 2000 בנאסד"ק "שייך" לסלרה, בעקבותיה כל מניות הביו טיפסו לשיאים, שכמעט אף אחת מהן אינה מתקרבת היום להערכות דאז. אבל דבר אחד נעשה ברור ב-1997-8 - אפשר לנצל את ההצלחה של סלרה בתחום הרפואי המסחרי. מתי? איש לא ידע, אבל וול סטריט כאמור יצאה מגדרה.

ILMN הונפקה בקיץ 2000, כשהשוק כבר היה בהתדרדרות, ולכן לא השתתפה בחגיגות הבועה. המניה הונפקה לפי 17 דולר למניה בערכים מתואמים להיום. בתחילת 2003 נחתה על דולר אחד בלבד. אפימטריקס (סימול: AFFX), שמתחרה בה עד היום והוקמה בשנת 1991, הונפקה לפי 8 דולר ב-1996. הגיעה ל-170 דולר בשנת 2000 ובסוף 2001 נחתה על 15 דולרים, ועדיין, 14 שנים מאוחר יותר AFFX מתחת למחיר השפל של 2001. אבל ILMN עלתה מאז פי 193 פעמים. כיצד דבר כזה קורה? זה קורה כאשר חברה מזהה שההתקדמות הטכנולוגית מייצרת אפשרויות חדשות (טכנולוגיות ותהליכים) שעונות על צרכים מעשיים בעולם הרפואה, ומצליחה ליישם זאת בצורה מסחרית. אם תעקבו אחרי מניית ILMN תגלו שהחל מ-2005 - עת המכון הלאומי לחקר הגנום האנושי בארה"ב הגיע למסקנה שהגיע הזמן לחבר בין הידע המתפתח בגנומיקה לתעשייה הרפואית - התחילה הנסיקה.

המכון החליט שהגיע הזמן לקדם את הרפואה בארה"ב באמצעות אינטגרציה של רפואה גנומית לתוך הרפואה הכללית. "באמצעות הגנומיקה", הודיע המכון, "יתאפשר לתפור על ידי שימוש באינפורמציה גנומית, חליפה רפואית ברמת האינדיבידואל... אפשר יהיה לעצב תרופות ותהליכים אפקטיביים בהרבה מהקיימים...". מנהלי אילומנה באותם זמנים, היו"ר William Rastetter והמנכ"ל Jay Flatley, שמובילים את החברה מאז 1998. בהתבסס על הידע שנצבר בתחום הגנומיקה, שני תותחי-העל גם בתחום מדעי החיים ובניהול, החליטו לקחת את האתגר ולהתמקד בייצור מכשירים ותהליכים, שיתמכו בפיתוח ויצירה של תרופות המבוססות על התחום - בדיוק כפי שעשתה בזמנו תרמו פישר (סימול: TMO) בתחום המכשור המעבדתי, והצליחה, ובדיוק כפי שמוביליי (סימול: MBLY) מנסה לעשות בתחום ההגנה על הרכב והנוסעים בו, נקווה שתצליח.

ב-2005 החברה מכרה ב-50.6 מיליון והפסידה 6.2 מיליון או 9 סנט למניה. 9 שנים לאחר מכן, 2014 נחתמה עם הכנסות של 1.86 מיליארד דולרים, רווח נקי של 353.4 מיליון ורווח של 2.74 דולר למניה. הקונצנזוס מעריך שהשנה תסתיים עם מכירות של 2.26 מיליארד, רווח נקי של 462 מיליון ורווח למניה של 3.21 דולר.

מה החברה עושה בדיוק?

היא המובילה בעולם בטיפול ברצף (sequencing) ובפתרונות מבוססי-מערך (array-based solutions) לשימוש באנליזות גנטיות ובתחומים שונים ורבים. הם מאפשרים אימוץ פתרונות גנומיים במחקרים ובתהליכים קליניים. הלקוחות הם מרכזי מחקר בתחום הגנומיקה, מוסדות אקדמאיים, בתי חולים וחברות מובילות בתחומי הפרמקולוגיה, הביולוגיה, החקלאות, האבחון המולקולרי ועוד. מאז 2006 החברה "אוספת" כל מתחרה או סטארט-אפ שנראה להם מתאים לקידום עסקיהם. כמה מהחברות המבטיחות ביותר בתחום נרכשו במהלך השנים, כמו החברה הפרטית לתוכנות חיפוש בתחום הרפואי, NextBio , שבין לקוחותיה תמצאו את ג'ונסון אנד ג'ונסון, ריגנרון ועוד. בשבוע שעבר היא נבחרה על ידי Merck Serono (הידועה לנו היטב מהפעילות הרחבה שהייתה לה בישראל, ומתחרה, יחד עם BIIB, בטבע בתחום הטרשת) לפתח את הדור הבא של הרצף הגנומי לשימוש בתחום מחלות הסרטן.

אילומינה, עם הערכה גבוהה מדי לטעמינו, מובילה נישה שצומחת במהירות ונמצאת רק בתחילת דרכה. הנהלתה הוכיחה שהיא מובילה את החברה בצורה הטובה ביותר, ונראה לנו (כפי שראינו בזמנו במקרה של תרמו-פישר) שיהיה קשה מאוד למתחרות לסלקה מהבכורה. אנחנו מאמינים שבתיקון הבא, אם וכאשר יגיע, תתחילו לאסוף ואנחנו מקווים שקומפיוג'ן (סימול: CGEN), שגם היא מסתובבת באותם חוגים, תנסה ללמוד מהניסיון של אילומינה. ישראל עדיין מהמובילות בכל נושא פיענוח הגנים, ה-DNA ושאר ירקות, וחבל אם לא תצא מכאן איזו מובילה במשהו.