כלבי הדאו
צילום: copilot - microsoft

הכלבים נובחים: אחרי שאכזבו בשנים האחרונות כלבי הדאו יכו את המדד?

אסטרטגיית ההשקעה בחברות עם תשואת דיבידנד גבוהה קנתה לה שם בוול סטריט, אך התקשתה להציג ביצועים עודפים בשנים האחרונות; מי הם כלבי הדאו והאם כדאי להשקיע בהם לקראת שנת 2025?
איתן גרסטנפלד | (1)

שנת 2024 עומדת להיגמר ועם פרוס השנה האזרחית החדשה צצות ועולות אסטרטגיות השקעה שונות, שמציעות למשקיעים כללים להשיג ביצועי יתר על סמך ביצועי העבר. אחת האסטרטגיות הוותיקות והפופולאריות, היא "כלבי הדאו", שמתמקדת בחברות בעלות תשואת דיבידנד גבוהה. אך האם נתוני העבר תומכים בה וכיצד היא תראה בשנת 2025?

מה אומרת האסטרטגיה?

אסטרטגיית "כלבי הדאו", גורסת שבכל שנה יש לקנות את 10 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר (הדיבידנד השנתי חלקי מחיר המניה), מבין מניות מדד הדאו ג'ונס, ולהחזיק בהן במשך שנה. בסוף השנה יש לבדוק שוב מהן החברות בעלות הדיבידנד הגבוה ביותר ולהחליף אותן במידת הצורך, וכך מדי שנה. 

בבסיס האסטרטגיה עומדת ההנחה, שחברות הנסחרות בדאו ג'ונס הן לרוב חברות תעשייתיות יציבות ותזרימיות. שכן, תשואת דיבידנד גבוהה מעידה מצד אחד על הכנסות חזקות שמאפשרות את הדיבידנד הזה, אך מצד שני העובדה שלמרות הדיבידנד המחיר יחסית נמוך (לכן התשואה, כלומר האחוז שהדיבידנד משקף משוי המניה, גבוהה). לכן, המחיר הנמוך שלהן עשוי לסמל כשל שוק, והציפייה היא שהשוק יתקן את עצמו. עם זאת, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שהשוק פשוט מעריך שמתח הרווחים הזה לא יוכל להימשך והוא צופה ירידה בהמשך.

התוצאות של האסטרטגיה הזו, שנחשבה במשך שנים כשיטה טובה להשקעות ערך (בתיאוריה גם תשואה עודפת וגם דיבידנד מכובד), מעורבות, שלא לומר מאכזבת. בשנת 2020 ירדו הכלבים של הדאו בכ-13% בזמן שהמדד הציג תשואה חיובית של 7%. שנה לאחר מכן, הציגו הכלבים תשואה מעט יותר טובה של 11% אל מול כ-19% במדד הכללי. בשנת 2022 "הכו" הכלבים את המדד עם תשואה שלילית של פחות מ-2%, בזמן שהדאו ירד ב-21%. עם זאת, בשנת 2023 חזרו הכלבים לסורם ופספסו פעם נוספת את ביצועי המדד.

הביצועים החלשים הביאו את המשקיעים להתמקד ברשימת "הכלבים הקטנים", 5 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר. הכלבים הקטנים הציגו ב-2020 תשואה שלילית ממוצעת של 9%, אל מול תשואה חיובית של 7%. ב-2021 נרשמה תשואה חיובית של 14% שהתקרבה לתשואה של המדד שעמדה כאמור על 19%. בשנת 2022 שהייתה שנת שפל, רשמו הכלבים הקטנים ירידה של 21%, גבוה בהרבה מהירידה שנרשמה במדד עצמו. עם זאת, בשנת 2023 בזמן שהכלבים הגדולים פספסו את המדד הכלבים הקטנים הצליחו להכות אות עם תשואה של 14%.

מי הם הכלבים של 2025?

על פי המסתמן כעת רשימת כלבי דאו בשנת 2025 תורכב מהמניות של: שברון CHEVRON CORP ורייזון VERIZON ג'ונסון אנד ג'ונסון JOHNSON & JOHNSON מרק MERCK & COMPANY קוקה קולה COCA COLA מקדולנדס MCDONALDS סיסקו CISCO SYSTEMS IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES אמגן AMGEN INC ו-Procter & Gamble PROCTER & GAMBLE.

למעשה מרבית הרשימה משנת 2024 נותרה על כנה כשרק מרק, מקדונלד'ס ופרוקטר אנד גמבל החליפו את דאו וולגרינס ו-3M. זאת לאחר שוולגרינס ודאו עזבו את המדד, בעוד 3M הצליחה לצאת מהרשימה הודות לביצועים טובים של המניה בשנה החולפת.

הכלבים החדשים, רשמו בשנה החולפת תשואת דיבידנד ממוצעת של כ-3.5%, לעומת ממוצע של 2% בקרב כלל החברות בדאו ג'ונס. התשואה הממוצעת, למניות שמשלמות דיבידנד ב-S&P 500 (80% מהחברות במדד), עמדה על כ-2.3%. מניות אלו, גם הציגו במהלך השנה ביצועי חסר, עם עלייה ממוצעת של כ-5% במחיר המניה, בהשוואה לעלייה של 14% במדד הדאו ו-24% במדד S&P 500.

ובכל זאת, יש מי שחושבים שיש סיבה לאופטימיות. הכלבים של 2025 נסחרים בממוצע לפי מכפיל של 16 על הרווחים הצפויים בשנה הקרובה, לעומת מכפיל ממוצע של 22 בחברות במדד S&P 500. פער דומה לזה שנרשם במהלך שנת 2022, אז הכו הכלבים את המדדים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 24/12/2024 16:21
    הגב לתגובה זו
    כל הרעיון של חברות דיבידנד זה שהן חברות בלי צפי להתפתחות מיוחדת. לא סתם כל חברות הטכנולוגיה כמעט ואינן מחלקות דיבידנד, הן משתמשות ביתרות שלהן כדי לפתח עוד את החברה וכך להכפיל ולשלש את שוויה. התשואה המינורית של הדיבידנד באה לחפות על חוסר הרווחיות בהשקעה בחברות הנ"ל, לכן צריך להיות פתי כדי לרכוש אותן.
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.